ישראל מאיר הכהן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל במחוז הורדנה (כיום ב[[בלארוס]]) להרב אריה זאב הכהן ולמרת דובורושה.
+נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל במחוז הורדנה (כיום ב[[בלארוס]]) להרב אריה זאב הכהן ולדובורושה.
 בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי שמעון הלוי אפשטיין ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו.
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.
-== ספרו המשנה ברורה ==
-הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל.
-המשנה ברורה מזכיר רבות את ה[[אדמו"ר הזקן]] ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא. כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא [[מתנגד]], ובדרך זו רצה לבטא שאצלו [[הגר"א]] ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז כדי להשוותו לה[[גר"א]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי]. יש לציין כי גם בעל "ערוך השולחן" שהיה גם הוא ליטאי, אך זכה להיפגש עם אדמו"ר הצמח צדק, ומביא פעמים רבות בספרו משו"ע אדמו"ר הזקן, מכנה את אדמו"ר הזקן בשם: הגר"ז.}}.
-אומרים שה'חפץ חיים' התבטא, שאילו היה יודע שקהילות רבות כל כך של חסידים קיבלו את פסקי אדמו"ר הזקן, הוא היה נוטה יותר לפסוק כמותו{{מקור}}.
-[[הרבי]] הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת [[הבית יוסף]], אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי [[השולחן ערוך]], ובנושאי הכלים, וא"צ לומר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות
-ישראל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=החפץ+חיים&pgnum=168 התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}}.
-הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=168 שם עמ' 177]}}.
 == עם רבותינו נשיאינו ==
@@ שורה 44: / שורה 32: @@
 [[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&st=החפץ+חיים&pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}.
+עוד מסופר שפעם אחת שלח החפץ חיים אחד משלוחיו לרבי הרש"ב בכדי שיבקש הסכמה לספרו, ובהגיע השליח לרבי הרש"ב ביקש הסכמה, אמר לו הרבי הרש"ב שיגיד לחפץ חיים שני דברים: א'. שבבית הרב (רבותינו נשיאנו) לא נהוג לתת הסכמות. ב'. שעקימת אף (שפתיים) זה גם אבק לשון הרע<sup>[[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור]]]</sup>.
+* השליח חזר לחפץ הגיעו להעביר את דברי הרבי הרש"ב, וכשהגיע לחפץ חיים אמר לו את דברי הרבי הרש"ב שדבר ראשון 'בבית הרב לא נהוג לתת הסכמות' והשליח בא להמשיך להגיד את הדבר השני - אלא שתוך כדי ראה שהחפץ חיים מעקם אפו (שפתיו), והשליח נפל והתעלף{{מקור}}. יש לציין שלמרות סיפור זה מקובל מהרבי הרש"ב שאחד הדברים המיוחדים שהיה אצל החפץ חיים שהגיע לדרגת בינוני ללא לימוד חסידות.
 בשנת [[תשכ"ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה".
@@ שורה 49: / שורה 41: @@
 סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות שה[[חסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: "הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל..."
-בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: "בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאוד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים [יש] שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם"{{הערה|"דוגמא מדרכי אבי זצ"ל", עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא. }}.
+בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: "בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאוד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים [יש] שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם"{{הערה|"דוגמה מדרכי אבי זצ"ל", עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא. }}.
+הורה לרבי יוסף קדיש קרישבסקי לקבוע לימוד יומי ב[[ספר התניא]]{{הערה|אשר אהרן קרישבסקי, [https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:הוראת_החפץ_חיים_לרבי_יוסף_קדיש_קרישבסקי_לקבוע_לימוד_יומי_בספר_התניא.png ספר יוסף קדישא פרק במחיצת רבו עמ' פט], ירושלים תש"ס.}}.
+על החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר "כי אם הוא ילמד רבע שעה אחת פחות, ישתמד יהודי במקום אחר"{{מקור}}.
+בעת ימי נסיעתו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[ת"ש]] מאירופה ל[[ארה"ב]] נשא בכיסו לוח כיס בשם "המזכיר" בו גם כתב יומן מ[[הצלת אדמו"ר הריי"צ|אותם הימים]], שעל כריכתו נדפסה תמונת החפץ החיים<ref name=":0">מ[https://col.org.il/news/126747 מכתב] ששלך כ"ק אדמו"ר הרייץ ל"ועד כתיבת ספר תורה ע"ש החפץ חיים" בתרצ"ד</ref>.
+[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] אמר עליו שזה פלא איך החפץ חיים הגיע למדריגת [[בינוני]] אפילו בלי לימוד החסידות<sup>[<nowiki/>[[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור]]]</sup>. [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] כינה אותו במכתב "הרה"ג כהנא רבא הרי"מ '''זצ"ל''' זי"ע<ref name=":0" />"
+==מספריו==
+{{טורים|*'''[[משנה ברורה]]''', (ששה כרכים), פירוש על חלק "[[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]]" של ה[[שולחן ערוך]]. ספרו זה נפוץ במהירות ומקובל אצל רוב שומרי ההלכה.
+*'''ביאור הלכה''', מודפס ביחד עם משנה ברורה שבו מבאר בהרחבה את כל הדעות בהלכות מורכבות שמוזכרות במשנה ברורה.
+*'''שער הציון''', מודפס ביחד עם משנה ברורה וביאור הלכה שבו מציין בקצרה המקורות של ההלכה שהביא במשנה ברורה.
+*'''[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]]''', '''[[שמירת הלשון]]''', '''זכור למרים'''', '''חובת השמירה''', '''שפת תמים''', '''כבוד שמיים''' ועוד ספרים על [[איסור לשון הרע]] ושמירת הפה.
+*'''אהבת חסד''', מעניין [[מצוות שבין אדם לחברו]] (הלוואה, איסורי ריבית, [[הכנסת אורחים]], [[ניחום אבלים]] ועוד)
+*'''חפץ חיים על התורה''', ביאורים ופירושים על חמשה חומשי תורה, בעריכת הרב שמואל גריינימן.
+*'''חפץ חיים על אגדות הש"ס''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל"פ.
+*'''חפץ חיים על מסכת אבות''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל"פ, וכן "מסכת אבות עם פרושי הח"ח", בעריכת הרב דוד זריצקי.
+*'''חפץ חיים על הנ"ך''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל"פ.
+*'''אפתחה במשל פי''', ליקוטי משלים משאר ספריו,
+*'''ילקוט משלי הח"ח''', ליקוטי משלים משאר ספריו, בעריכת הרב שבתי שינפלד.
+*'''ילקוט עצות והדרכות''', עצות והדרכות בעבודת השם מלוקטים משאר ספריו,
+*'''טהרת ישראל''', ספר מוסר והלכה בענייני טהרה וטבילה.
+*'''קונטרס מאמר קדישין''', על סדר קדימות בקדישין ותפלות באבלים.
+*'''אהבת ישראל''', הלכות איסור שנאה.
+*'''תורת כהנים עם הגהות הגר"א מכת"י ופירוש חדש'''.
+*'''ליקוטי הלכות''' (שלשה כרכים), ספר הערוך כמו פירוש ה[[רי"ף]] על [[מסכת]]ות ב[[תלמוד]] שעליהם לא חיבר הרי"ף ([[סדר קדשים]], וחלקים מ[[סדר נזיקין]] ו[[סדר מועד]].)
+*'''ציפית לישועה''', קובץ מאמרים על הציפייה ל[[גאולה]]. הספר מעורר על החיוב לצפות ל[[ימות המשיח|ביאת המשיח]] יום יום בכל עת ובכל זמן, לצפות לישועת ה' למרות [[ירידת הדורות]] ועל לימוד ענייני קדשים.
+*'''תורה אור''', [[אגדות חז"ל]] מהתלמוד, מ[[מדרש]]ים ומ[[ספר הזוהר]], המעוררות ומזכירות על [[תלמוד תורה|לימוד התורה]] ובמיוחד על לימוד סדר 'קדשים' "שבזה נחשב כאלו נבנה [[בית המקדש]] בימיו ומקריב עליו [[קרבנות]] וגם מקרב בזה את הגאולה ועוד כמה מעלות קדושות הנמצאות בזה" (מתוך דף השער)-נדפס בתור פתיחה לאספת זקנים.
+*'''דבר בעתו''', על [[מאכלות אסורות]]
+*'''גדר עולם''' על הלכות כיסוי ראש לנשים
+*'''חומת הדת''', ספר [[מוסר]], קריאה לכל איש ישראל להתחזק בעצמו ולחזק אחרים בלימוד התורה ובקיום המצוות.
+*'''מחנה ישראל''', העוסק בדילמות של התנהגות חיילים יהודים בצבא [[גוי|נכרי]]
+*'''נדחי ישראל''', מיועד למתגוררים באזורים שמקשים על קיום חיים יהודיים
+*'''נפוצות ישראל''', המביע התנגדות להגירה לאמריקה
+*'''ספר המצוות הקצר''', ה[[מצווה|מצוות]] הנוהגות בזמננו בקצור נמרץ
+*'''קונטרס תפארת אדם''', בעניין הקפת הראש והשחתת הזקן
+*'''שם עולם''', חלק ראשון על [[שמירת שבת]], [[גמילות חסדים|עשיית חסד]] והחזקת לומדי תורה; חלק שני על התחזקות ב[[עבודת ה']].
+*'''תורת הבית''' בו יבואר גודל חיוב האדם ללמוד תורה בביתו בכל עת שהוא פנוי ממלאכתו ומעסקיו וגודל שכרו עבור זה ובסופו מאמר עלבונה של תורה.
+*'''בית ישראל''' "בו יבוארו הרבה עניינים נחוצים לכלל ישראל"
+*'''אגרות החפץ חיים''' (שני כרכים)
+}}
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 56: / שורה 90: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 *[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=730&limit=0&field=TITLE&search=משנה+ברורה&search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש]
+* יהושע קניג, '''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/663.pdf#page=14 מי האיש החפץ משיח]''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 663 (עמוד 16)
+*[https://col.org.il/news/126747 כשהרבי הזכיר את ה'חפץ חיים' בהתוועדות 13 פעמים • סקירה{{col}}]
 {{אחרונים}}
 {{הערות שוליים}}