רשת אהלי יוסף יצחק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(←‏הוראות הרבי: תלונה פרטית. מיותר כאן)
אין תקציר עריכה
 
(49 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעדכן|כל הערך=כן}}
[[קובץ:לוגו רשת אהלי יוסף יצחק חדש בנשיאות.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הרשת]]
[[קובץ:לוגו רשת אהלי יוסף יצחק חדש בנשיאות.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הרשת]]
'''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' הינה רשת מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]] העומדת בנשיאות [[הרבי]]. הרשת בראשות המנכ"ל הרב [[אליהו קריצ'בסקי]] כוללת כיום עשרות בתי ספר וגנים בהם לומדים אלפי תלמידים.
'''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' המכונה כיום '''רשת חינוך חב"ד''', הינה רשת מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]] שהוקמה על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] בהוראת הרבי, ועומדת תחת נשיאות [[הרבי]]. הרשת כיום בראשות המנכ"ל הרב [[אליהו קריצ'בסקי]] הינה רשת החינוך הארצית של תנועת חב"ד בישראל. ברשת החינוך פועלים מאות גני ילדים ועשרות בתי ספר יסודיים ועל יסודיים בכל רחבי הארץ. מוסדות החינוך של הרשת מתייחדים ברוח חינוכית ייחודית, המבוססת על אווירה יהודית-חסידית לצד מקצועיות ורמה לימודית בלתי מתפשרת ומצטיינים בצוות חינוכי הפועל מתוך תחושת שליחות בשאיפה ליישם את חזונו החינוכי של הרבי לפיו כל תלמיד נועד להיות 'נר להאיר' בסביבתו{{הערה|אתר הרשת}}.


==הקמת ה'רשת'==
==התייסדות ה'רשת'==
[[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]]
[[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]]
בקיץ [[תשי"א]], מיד עם [[קבלת הנשיאות]], החל [[הרבי]] להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] [[תשי"א]], הרבי הורה לעסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה ב[[מרוקו]].  
[[קובץ:הנהלת הרשת תשמ"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הנהלת הרשת]]
בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה לאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' [[זושא וילימובסקי]] אשר הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור ממשרד החינוך להקמת רשת מוסדות חינוך חב"דיים במסגרת "זרם בלתי-זרמי", כפי שמתועד בספר [[זושא וילימובסקי|הפרטיזן]]:
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], החל [[הרבי]] להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] [[תשי"א]], הרבי הורה לעסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] - הפרטיזן, לייסד בארץ הקודש רשת מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהקים הרבי באמצעות שליחיו ברחבי [[מרוקו]]:
 
{{ציטוטון|
הנה הצעתי בזה, שכיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך [...] הנה כדאי הוא שיתענין בהאפשר[ו]ת לייסד שם (בארץ הקודש ת"ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקה ונקראים על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים, ואף כי אין בידינו - לעת עתה - לשלוח מכאן אמצעים גדולים, אבל על הוצאות קטנות לזמן הראשון בטח אוכל למצוא מקור לזה ובלבד שיהיה בזה ענין של ממש{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'פה. צילום האגרת פורסם בספר הפרטיזן עמוד 85}}
}}
בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל ר' זושא לו הורה הרבי לייסד את הרשת, ניגש לעבודה באופן מיידי, וחודש בלבד לאחר שנכתבה אליו אגרת התייסדות הרשת, בו' מנחם אב תשי"א, ר' זושא דיווח לרבי כי החל כבר לעבוד בהקמת מוסדות רשת אהלי יוסף יצחק, ואת ר' [[זלמן אבלסקי]] לקח לו לעוזר. באותה תקופה הועלו תמיהות לגבי הבחור העסקן ר' זושא, אם יוכל לייסד מוסדות, והרבי כתב על כך לאחד מראשי חב"ד בארץ הקודש: "הרח"ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ... וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בענין מוסדות חינוך בשם אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש". הרבי שם דגש על כך שכדאי לנצל את מרצו הרב להתייסדות הרשת ומוסיף: "ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים"{{הערה|הפרטיזן עמוד 86}}.
 
===זרם בלתי זרמי===
הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת לא היתה מקובלת במשרד החינוך וראשי חב"ד עמלו לאשר את הבלתי זרמי ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' [[זושא וילימובסקי]] בקשת הרבי מומשה והתקבל אישור מטעם שר החינוך מר בן ציון דינור, להקמת רשת מוסדות חינוך חב"דיים במסגרת "זרם בלתי-זרמי", כפי שמתועד בספר [[זושא וילימובסקי|הפרטיזן]]:


בח' ב[[סיון]] [[תשי"ב]], נפגש ר' זושא עם שר החינוך [[בן ציון דינור]] והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] [[תשס"ה]], עמודים 92-94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.  
בח' ב[[סיון]] [[תשי"ב]], נפגש ר' זושא עם שר החינוך [[בן ציון דינור]] והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] [[תשס"ה]], עמודים 92-94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.  


את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".
===המשרד בתל אביב===
את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת למייסד הרשת ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא ב[[תל אביב]], ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".
ואכן ההתחלה דרשה כוחות עילאיים וברכת הרבי התגשמה,כאשר הרשת הצליחה להקים מספר רב של בתי ספר וגנים ברחבי ארץ הקודש.
 
בשנים הבאות משרדי הרשת עברו לכפר חב"ד, במבנה מיוחד מול בניין ישיבת תומכי תמימים.


==בתי הספר הראשונים==  
==בתי הספר הראשונים==  


[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל הרשת הרב [[דוד חנזין]] (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]
[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל הרשת הרב [[דוד חנזין]] (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]
במהלך חורף [[תשי"ב]] הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ במקומות הבאים: זרנוגה (מעברה ליד [[רחובות]]), מנחת (כיום מלחה [[ירושלים]]), [[יפו]] ו[[כפר סבא]]. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובתחילת שנת הלימודים הבאה דהיינו ב[[אלול]] [[תשי"ב]] נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.
במהלך חורף [[תשי"ב]] הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ במקומות הבאים: זרנוגה (מעברה ליד [[רחובות]]), מנחת (כיום מלחה [[ירושלים]]), [[יפו]] ו[[כפר סבא]]. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובתחילת שנת הלימודים הבאה דהיינו ב[[אלול]] [[תשי"ב]] נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו. ועל רישום הילדים, פורסמה סקירה היסטורית ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד}}.


{{ערך מורחב|ערך=[[בית ספר חב"ד זרנוגה]], }}
{{ערך מורחב|ערך=[[בית ספר חב"ד זרנוגה]], }}


'''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.  
'''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה [[רחובות]]. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.  


בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על ידי הרב [[זלמן אבלסקי]] מבכירי פעילי הרשת, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.  
בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על ידי הרב [[זלמן אבלסקי]] מבכירי פעילי הרשת, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.  


''''מנחת'''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה". את בית-הספר שם ניהל הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.  
''''מנחת'''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה" הירושלמית. את בית-הספר שם ניהל הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.  


ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהלו נאלצו להתמודד לבד עם בעיית המבנים. את הבית הספר ניהל הרב [[אורי בן שחר]].  
ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהלו נאלצו להתמודד לבד עם בעיית המבנים. את הבית הספר ניהל הרב [[אורי בן שחר]].  


גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]].
גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. {{הערה|קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]}}.


==ניהול הרשת==
==ניהול הרשת==


בתחילת הקמת הרשת, ר' [[זושא וילימובסקי]] היה המייסד והמנהל, ובהוראת [[הרבי]] הוסיף עוד עסקנים שינהלו איתו יחד והם: הרב [[דוד חנזין]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שלושתם עשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת. עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב [[דוד חנזין]] שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], אם כי ר' [[זושא וילימובסקי]] היה חבר הנהלת הרשת, ופעיל ברשת ומוסדותיה כל השנים עד יומו האחרון{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]] הפרטיזן תשס"ה, פרקים ט-י}}.
בתחילת הקמת הרשת, ר' [[זושא וילימובסקי]] היה המייסד והמנהל{{הערה|על פעילותו כמייסד הרשת ראה בספר תולדותיו הפרטיזן, דוד עבדי, רבים השיב ליהדות וחסידות, אחד היה אברהם}} והרב [[זלמן אבלסקי]] היה יד ימינו ובהוראת [[הרבי]] ר' זושא, הוסיף עוד עסקנים שינהלו איתו יחד את רשת אהלי יוסף יצחק והם: הרב [[דוד חנזין]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שעשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89-91}}.  


בתקופה הבאה היו עוד שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]] שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.  
עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב [[דוד חנזין]] שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], אם כי ר' [[זושא וילימובסקי]] היה חבר הנהלת הרשת, ופעיל ברשת ומוסדותיה כל השנים עד יומו האחרון{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]] [[הפרטיזן]] תשס"ה, פרקים ט-י}}. הוא קיבל עליו את המשימה לנהל את רשת אהלי יוסף יצחק על כל המשתמע מכך להקים בתי ספר לדאוג לאישורים ממשרדי הממשלה להשיג תקציבים מהרשויות המקומיות להסדיר תקנים לגייס מורים ולנהל את כל הצד הפיננסי של הרשת. עם זאת השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי במקביל לעבודתו הספר של הרשת בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות הוא בגדר הצלת עולם מלא{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 133-134}}. 
 
בתקופה הבאה היו עסקנים נוספים שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]] שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.  


הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'.  
הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'.  


לימינו של הרב חנזין פעל הרב זלמן אבלסקי, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.{{הבהרה}}
לימינו של הרב חנזין פעל הרב זלמן אבלסקי אשר כיהן כמנהל בית ספר ויחד עם זאת, תפקידו היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.{{הבהרה}}


במקביל לעבודתו זאת, הרב חנזין השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.  
במקביל לעבודתו זאת, הרב חנזין השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.  
שורה 49: שורה 63:
במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.
במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.


המנהל הבא היה הרב [[משה סלונים]], אשר התמסר בכל כוחו לפיתוח הרשת והרחבתה, וסגנון פעולתו היה לבצע הוראות הרבי מבלי להביט על מכשולים ואתגרים שעמדו בדרכו וכך נחל הצלחה בפועלו הרב למען הרשת.
חבר הנהלת הרשת הרב [[זלמן אבלסקי]] ולימים רבה הראשי של מולדביה תיאר את דרכי פעולתו של הרב חנזין: את עבודתו של הרב חנזין ראיתי מקרוב ומזוויות שונות הייתי חבר הנהלה מחד גיסא ומנהל בתי הספר ביפו בזרנוגה בכפר סבא ובקריית גת מאידך גיסא אני זוכר את הרב חנזין מסור לרבי בתכלית המסירות כשהרבי הורה לעשות משהו הוא לא שאל שאלות ולא זרק את יישום ההוראה על אימי מחברי ההנהלה הוא עצמו נסע לכל מקום כדי לראות כיצד לבצע את הוראות הרבי על הצד הטוב ביותר"{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 139}}.
 
המנהל הבא היה הרב [[משה סלונים]], אשר עבד כמחנך ומנהל ברשת ובשנת תשל"ז מונה למנהל הרשת והתמסר בכל כוחו לפיתוח הרשת והרחבתה, וסגנון פעולתו היה לבצע הוראות הרבי מבלי להביט על מכשולים ואתגרים שעמדו בדרכו וכך נחל הצלחה בפועלו הרב למען הרשת.


==הרשת מתרחבת==
==הרשת מתרחבת==
במהלך השנים מנהלי הרשת על פי הוראות הרבי, הרחיבו את היקף הרשת, באמצעות רישום מוגבר לבתי ספר קיימים, וייסוד בתי ספר חדשים ומהם אשר פעלו עשרות שנים באמצעות אנשי חינוך חב"דיים אשר עברו להתגורר בתענך, [[בית ספר חב"ד ברוש|ברוש]], באר שבע ובכל מקום בו הוקמו בתי ספר{{הערה| ראה בספרים: הפרטיזן, דוד עבדי חייל בשירות הרבי}}.
במהלך השנים מנהלי הרשת על פי הוראות הרבי, הרחיבו את היקף הרשת, באמצעות רישום מוגבר לבתי ספר קיימים, וייסוד בתי ספר חדשים ומהם אשר פעלו עשרות שנים באמצעות אנשי חינוך חב"דיים אשר עברו להתגורר ב[[תענך]], [[בית ספר חב"ד ברוש|ברוש]], [[באר שבע]] ובכל מקום בו הוקמו בתי ספר{{הערה| ראה בספרים: [[הפרטיזן]], [[דוד עבדי]] ו[[חייל בשירות הרבי]]}}. ובשנים מאוחרות יותר, הוקמו בתי ספר 'שלהבות' המיועדים במיוחד לציבור שאינו שומר מצוות לעת עתה, ומידי שנה נערך רישום מוגבר לבתי ספר אלו בפרט{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד}}.


===מנהלי הרשת במשך השנים===
===מנהלי הרשת במשך השנים===
*מייסדי הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]]  
*מייסד הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]]
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב [[משה סלונים]]
*הרב [[משה סלונים]]
שורה 62: שורה 78:
*הרב [[ישראל בוטמן]]
*הרב [[ישראל בוטמן]]
*הרב [[אליהו קריצ'בסקי|אלי קריצ'בסקי]]
*הרב [[אליהו קריצ'בסקי|אלי קריצ'בסקי]]
===הנהלה בשנים האחרונות===
*הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - יו"ר הנהלת הרשת
*הרב [[אליהו קריצ'בסקי]] - מנכ"ל
*הרב [[יעקב ליברמן]] - מנהל גני חב"ד וחבר הנהלת הרשת
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] - חבר הנהלת הרשת.
*הרב [[צבי רוטנברג]] - חבר הנהלת הרשת.


===הנהלה נוכחית===
===הנהלה נוכחית===
בגין בעיות בניהול, הרשויות המשפטיות המליצו על הקמת הנהלה חדשה (ההרכב מופיע באתר משרד המשפטים):
* הרב [[אליהו קריצ'בסקי]], מנכ"ל ומורשה חתימה
   
   
* הרב [[אליהו קריצ'בסקי]], מנכ"ל ומורשה חתימה
* הרב [[יהודה בוטמן]], חבר ועד
* הרב [[יהודה בוטמן]], חבר ועד
* הרב [[מנחם וולפא]], חבר ועד
* הרב [[מנחם וולפא]], חבר ועד
שורה 88: שורה 95:


===מבקרי הרשת===
===מבקרי הרשת===
מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי עם הקמתה:
מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי, בחודש שבט תשי"ב, מספר חודשים לאחר הקמת הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89}}:


* הרב [[אליעזר קרסיק]] ע"ה
* הרב [[אליעזר קרסיק]] ע"ה
* הרב [[אברהם פריז]] ע"ה
* הרב [[אברהם פריז]] ע"ה


===מפקחי הרשת מטעם משרד החינוך===
===מפקחי הרשת===
*הרב [[יחיאל מלוב]] (לשעבר)
מפקחי הרשת מטעם משרד החינוך. עבודתם לוותה במענות והדרכות מהרבי. המפקחים היו אנשי חינוך, כיהנו שנים רבות כמחנכים במוסדות הרשת.
 
====הרב [[אלכסנדר בן נון]]====
בשנת [[תש"כ]] מונה בהוראת הרבי למפקח הכללי על בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], ובהקשר זה זכה ל[[יחידות|יחידויות]] ארוכות ומפורטות אצל הרבי.
 
====הרב [[יעקב מינסקי]]====
הרב יעקב מינסקי שימש כמנהל ומחנך ומונה למפקח ובתפקידו זה פעל מספר שנים.
 
====הרב [[יחיאל מלוב]]====
בהוראת ועידוד הרבי שימש שנים רבות כמפקח ב[[רשת אוהלי יוסף יצחק]].
 
בשנות עבודתו כמפקח ברשת עבד בשיתוף פעולה פורה עם מנהלי הרשת הרב [[דוד חנזין]], הרב [[משה סלונים]] והרב [[זושא וילימובסקי]]. קיבל הוראות רבות הנוגעות ל[[חינוך]] מ[[הרב חודקוב]] מזכיר [[הרבי]]. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות מ[[מזכירות הרבי|מזכירות]] [[הרבי]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'.
 
==פעולות בשנים האחרונות==
 
===מטרות הרשת===
 
מטרות הרשת (בשנים האחרונות):
 
· לספק מענה חינוכי בפריסה רחבה ככל האפשר ברחבי הארץ, למשפחות מכל גווני האוכלוסיה הישראלית המעוניינים בחינוך האיכותי של חב"ד.
 
· לייצר לתלמידים חממה ראויה בה יצמחו בשנים המשמעותיות ביותר בחייהם, עם יחס חם ואכפתי וכל המענים הנדרשים להם בשנים משמעותיות אלו.
 
· לספק לתלמידים את הכלים הנדרשים להם הן מבחינה חברתית-רגשית והן מבחינה לימודית, להיות 'נר להאיר' בתורה, מצוות ויראת שמים בכל תחום בו יעסקו בחייהם, על ידי ההכרה בכוחות ובכישורים הייחודיים שנתן להם השם והשימוש הנכון בהם.
 
· ללוות את הורי התלמידים ומשפחותיהם בתקופה חשובה זו בה הילדים גדלים ולספק להם את המעטפת החינוכית הנדרשת, שתסייע להם בחינוך ילדיהם ובתיווך הנדרש בין הבית למוסד החינוכי.
 
· להיות משמעותיים ביצירת דור העתיד של העם היהודי בארץ ישראל, שיהיה גאה ביהדותו, מודע ליכולותיו ויפעל למלא את שליחותו מתוך אהבת ישראל{{הערה|אתר הרשת}}.


==פעולות==
{{להשלים}}
===חינוך חברתי חסידי===
===חינוך חברתי חסידי===
החל משנת [[תשע"ג]] מפעילה הרשת זרוע המפיקה חומרי תוכן והעשרה לקראת מועדים חסידיים, מבצעים ותכניות המשמשות את כלל המוסדות הפועלים תחת הרשת להטמעת ערכים ותאריכים חסידיים ברמת ההפקה הגבוהה ביותר.
החל משנת [[תשע"ג]] מפעילה הרשת זרוע המפיקה חומרי תוכן והעשרה לקראת מועדים חסידיים, מבצעים ותכניות המשמשות את כלל המוסדות הפועלים תחת הרשת להטמעת ערכים ותאריכים חסידיים ברמת ההפקה הגבוהה ביותר.
שורה 114: שורה 146:


===כנסים ארציים{{הערה|'''כינוסי י' שבט גרמו לרבי נחת רוח רבה''', [[שבועון בית משיח]] [[ט' שבט]] [[תשפ"א]] עמוד 34.}}===
===כנסים ארציים{{הערה|'''כינוסי י' שבט גרמו לרבי נחת רוח רבה''', [[שבועון בית משיח]] [[ט' שבט]] [[תשפ"א]] עמוד 34.}}===
מאז הקמת הרשת, במשך עשרות שנים ערכה ה'רשת' כינוס ארצי שנתי לכלל תלמידי הרשת, שהתקיים בקשר ליום התייסדות הרשת ויום קבלת הנשיאות של הרבי, בי' שבט.
מאז הקמת הרשת, במשך עשרות שנים ערכה ה'רשת' כינוס ארצי שנתי לכלל תלמידי הרשת, שהתקיים בקשר ליום התייסדות הרשת ויום [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בי' שבט.


במשך השנים הלך הכנס והתרחב, וזכה ליחס מיוחד מהרבי, בשל העובדה שבזכותו אלפי ילדים שהתחנכו במוסדות הרשת ולא נמנו על משפחות של חסידי חב"ד, התחברו לעוצמה ולמסרים החינוכיים שהועברו בכנס, והפכו בעצמם לחסידי חב"ד, עד שהרבי כתב על כינוס זה "דבר גדול הוא ביותר".
במשך השנים הלך הכנס והתרחב, וזכה ליחס מיוחד מהרבי, בשל העובדה שבזכותו אלפי ילדים שהתחנכו במוסדות הרשת ולא נמנו על משפחות של חסידי חב"ד, התחברו לעוצמה ולמסרים החינוכיים שהועברו בכנס, והפכו בעצמם לחסידי חב"ד, עד שהרבי כתב על כינוס זה "דבר גדול הוא ביותר".
שורה 121: שורה 153:


===מיתוג===
===מיתוג===
במהלך השנים [[תשע"ט]]-[[תשפ"ג]] השלימה הרשת מהלך של מיתוג כולל לאגפים השונים הפועלים בתוך הרשת, לאור הוראת הרבי{{הערה|'''על טהרת הקודש''', סקירה על חזון רשת אהלי יוסף יצחק לאור תכנית הלימודים שעברה את הגהת הרבי- שבועון כפר חב"ד גליון 1920 עמוד 62.}} להשתדל שהמוסדות השונים ישתמשו בתכנית אחידה ככל האפשר, תוך מאמץ שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בפן החיצוני בשימוש מובדל וממותג של חומרי הלימוד הפרסומים והנראות הכללית של המוסדות:
במהלך השנים [[תשע"ט]]-[[תשפ"ג]] השלימה הרשת מהלך של מיתוג כולל לאגפים השונים הפועלים בתוך הרשת, לאור הוראת הרבי{{הערה|'''על טהרת הקודש''', סקירה על חזון רשת אהלי יוסף יצחק לאור תכנית הלימודים שעברה את הגהת הרבי- שבועון כפר חב"ד גליון 1920 עמוד 62.}} להשתדל שהמוסדות השונים ישתמשו בתכנית אחידה ככל האפשר, תוך מאמץ שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בפן החיצוני בשימוש מובדל וממותג של חומרי הלימוד הפרסומים והנראות הכללית של המוסדות, ואת סמל הרשת מיתגו בשם "רשת חינוך חב"ד":
*'''שלהבות חב"ד''' - מוסדות המיועדים לציבור הכללי, השמים דגש על למידה היברידית חדשנית
*'''[[שלהבות חב"ד]]''' - מוסדות המיועדים לציבור הכללי, השמים דגש על למידה היברידית חדשנית והכלת תלמידים כפי שהם ללא שינוי דתי או דחיפה לשיפור הישגים.
*'''בתי חינוך חב"ד''' - בתי ספר לבנות חב"ד
*'''בתי חינוך חב"ד''' - בתי ספר לבנות חב"ד
*'''תלמודי תורה חב"ד''' - [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לבני קהילות חב"ד ולמקורבים המעוניינים בחינוך תורני-חב"די
*'''תלמודי תורה חב"ד''' - [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לבני קהילות חב"ד ולמקורבים המעוניינים בחינוך תורני-חב"די
*'''גני חב"ד''' - רשת הגנים הארצית הפועלת תחת פיקוחו של הרב ליברמן, מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]
*'''גני חב"ד''' - רשת הגנים הארצית הפועלת תחת פיקוחו של הרב [[יעקב ליברמן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]
*'''שלוחי חינוך''' - אנשי הצוות החינוכי מכונים שלוחי חינוך, בהסתמך על הוראת הרבי לשלבם בספר השלוחים.
*'''שלוחי חינוך''' - אנשי הצוות החינוכי מכונים שלוחי חינוך, בהסתמך על הוראת הרבי לשלבם בספר השלוחים.


שורה 133: שורה 165:
{{להשלים}}
{{להשלים}}


הוראות רבות של הרבי לרשת אהלי יוסף יצחק מופיעות באגרות קודש.
הוראות רבות של הרבי לרשת אהלי יוסף יצחק מופיעות באגרות קודש ובספרים המתעדים את בכירי הרשת.


*יש להזמין את העסקנים ונבחרי הציבור המקומיים להשתתף בחגיגות שבבתי הספר של הרשת במועדים החסידיים דוגמת י"ט כסלו{{הערה|מכתב מתאריך כ' כסלו תשט"ז לרב דוד חנזין. הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק י' כסלו תש"פ.}}.
*יש להזמין את העסקנים ונבחרי הציבור המקומיים להשתתף בחגיגות שבבתי הספר של הרשת במועדים החסידיים דוגמת י"ט כסלו{{הערה|מכתב מתאריך כ' כסלו תשט"ז לרב דוד חנזין. הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק י' כסלו תש"פ.}}.
שורה 151: שורה 183:


==ראו גם==
==ראו גם==
[[תלמוד תורה]]
* [[תלמוד תורה]]
* [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]
* אהלי יוסף יצחק [[ישיבה גדולה מלבורן]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==


*'''[[אלבום חב"ד בישראל]]'''. [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], [[תשל"ג]].
===תולדות בכירי הרשת===
*'''הפרטיזן''' - ביוגרפיה על ר' [[זושא וילימובסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ה]].
*'''הפרטיזן''' - ביוגרפיה על ר' [[זושא וילימובסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ה]].
*"שגריר הרבי לרומניה", קווים על השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] הרב הראשי למדינת מולדובה וממייסדי וחבר הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק - [[תשפ"ב]].
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של ר' [[מאיר בליז'ינסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תש"ע]].
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של ר' [[מאיר בליז'ינסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תש"ע]].
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אליעזר קרסיק]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשע"ב]].
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אליעזר קרסיק]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשע"ב]].
*'''דוד עבדי''' - ספר תולדות הרב [[דוד חנזין]]. [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ג]].
*'''דוד עבדי''' - ספר תולדות הרב [[דוד חנזין]]. [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ג]].
*'''[[ימי תמימים]]'''. [[זושא וולף]], [[תשס"ז]]-[[תשע"א]].
*'''[[חייל בשירות הרבי]]''' -זכורונות ר' [[יצחק גנזבורג]] בעריכת '''אברהם רייניץ''', [[תשנ"ט]].
*'''[[חייל בשירות הרבי]]''' -זכורונות ר' [[יצחק גנזבורג]] בעריכת '''אברהם רייניץ''', [[תשנ"ט]].
*'''[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם פריז]]. [[אליהו וולף]], [[תשס"א]].
*'''[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם פריז]]. [[אליהו וולף]], [[תשס"א]].
*'''איש החינוך''' - ביוגרפיה של ר' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]], [[תשע"ז]].
*'''איש החינוך''' - ביוגרפיה של ר' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]], [[תשע"ז]].
===התפתחות ופעילות הרשת===
*'''[[ימי תמימים]]'''. [[זושא וולף]], [[תשס"ז]]-[[תשע"א]].
*'''[[אלבום חב"ד בישראל]]'''. [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], [[תשל"ג]].
*'''מרשתים את הארץ''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 14 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 16
*'''מרשתים את הארץ''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 14 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 16
*'''עשר עובדות על התייסדות רשת אהלי יוסף יצחק''', שבועון בית משיח גליון 1226 עמוד 53
*'''עשר עובדות על התייסדות רשת אהלי יוסף יצחק''', שבועון בית משיח גליון 1226 עמוד 53
===אגרות והוראות הרבי===
* אגרות הרבי לרשת בפרסום ראשון, [[שבועון בית משיח]] 1432


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 171: שורה 212:
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/29/037090260433.html בראשית ימי הרשת] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html עמוד התווך] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/26/372568823637.html תלאות ימי בראשית] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/10/25/062289109504.html צפונה ונגבה]''' {{*}} בתוך [[שבועון בית משיח]]{{בית משיח}} תשע"ב-תשע"ג
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/29/037090260433.html בראשית ימי הרשת] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html עמוד התווך] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/26/372568823637.html תלאות ימי בראשית] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/10/25/062289109504.html צפונה ונגבה]''' {{*}} בתוך [[שבועון בית משיח]]{{בית משיח}} תשע"ב-תשע"ג
*'''[https://col.org.il/news/131768 ה' תמוז: היום לפני 70 שנה בדיוק - הרבי מורה לעסקן ר' זושא וילימובסקי לפתוח את ה'רשת']''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/131768 ה' תמוז: היום לפני 70 שנה בדיוק - הרבי מורה לעסקן ר' זושא וילימובסקי לפתוח את ה'רשת']''' {{COL}}
*[https://col.org.il/news/94676 כך הוקמה רשת 'אוהלי יוסף יצחק' ● צפו בוידאו{{וידאו}}{{col}}]
*'''[https://chabad.info/magazine/1054490/ מדליקים את השלהבות: ההשפעה העצומה של ילד במוסד חב"די]''' - רישום לבתי ספר של הרשת, בשנים ראשונות ובימי שלהבות {{אינפו}} שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־09:06, 6 בנובמבר 2024

לוגו הרשת

רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש המכונה כיום רשת חינוך חב"ד, הינה רשת מוסדות חינוך חב"ד בארץ הקודש שהוקמה על ידי הרב זושא וילימובסקי בהוראת הרבי, ועומדת תחת נשיאות הרבי. הרשת כיום בראשות המנכ"ל הרב אליהו קריצ'בסקי הינה רשת החינוך הארצית של תנועת חב"ד בישראל. ברשת החינוך פועלים מאות גני ילדים ועשרות בתי ספר יסודיים ועל יסודיים בכל רחבי הארץ. מוסדות החינוך של הרשת מתייחדים ברוח חינוכית ייחודית, המבוססת על אווירה יהודית-חסידית לצד מקצועיות ורמה לימודית בלתי מתפשרת ומצטיינים בצוות חינוכי הפועל מתוך תחושת שליחות בשאיפה ליישם את חזונו החינוכי של הרבי לפיו כל תלמיד נועד להיות 'נר להאיר' בסביבתו[1].

התייסדות ה'רשת'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלוגו הישן
חברי הנהלת הרשת

בקיץ תשי"א, מספר חודשים לאחר קבלת הנשיאות, החל הרבי להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, הרבי הורה לעסקן הידוע הרב זושא וילמובסקי - הפרטיזן, לייסד בארץ הקודש רשת מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם אדמו"ר הריי"צ, דוגמת רשת המוסדות שהקים הרבי באמצעות שליחיו ברחבי מרוקו:

" הנה הצעתי בזה, שכיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך [...] הנה כדאי הוא שיתענין בהאפשר[ו]ת לייסד שם (בארץ הקודש ת"ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקה ונקראים על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים, ואף כי אין בידינו - לעת עתה - לשלוח מכאן אמצעים גדולים, אבל על הוצאות קטנות לזמן הראשון בטח אוכל למצוא מקור לזה ובלבד שיהיה בזה ענין של ממש[2] "

בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל ר' זושא לו הורה הרבי לייסד את הרשת, ניגש לעבודה באופן מיידי, וחודש בלבד לאחר שנכתבה אליו אגרת התייסדות הרשת, בו' מנחם אב תשי"א, ר' זושא דיווח לרבי כי החל כבר לעבוד בהקמת מוסדות רשת אהלי יוסף יצחק, ואת ר' זלמן אבלסקי לקח לו לעוזר. באותה תקופה הועלו תמיהות לגבי הבחור העסקן ר' זושא, אם יוכל לייסד מוסדות, והרבי כתב על כך לאחד מראשי חב"ד בארץ הקודש: "הרח"ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ... וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בענין מוסדות חינוך בשם אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש". הרבי שם דגש על כך שכדאי לנצל את מרצו הרב להתייסדות הרשת ומוסיף: "ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים"[3].

זרם בלתי זרמי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי שלח לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בראשות הרב אליעזר קרסיק, לר' זושא וילימובסקי ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת לא היתה מקובלת במשרד החינוך וראשי חב"ד עמלו לאשר את הבלתי זרמי ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי בקשת הרבי מומשה והתקבל אישור מטעם שר החינוך מר בן ציון דינור, להקמת רשת מוסדות חינוך חב"דיים במסגרת "זרם בלתי-זרמי", כפי שמתועד בספר הפרטיזן:

בח' בסיון תשי"ב, נפגש ר' זושא עם שר החינוך בן ציון דינור והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה דוד בן גוריון שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת[4].

המשרד בתל אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]

את מרכזה של הרשת קבע הרבי בתל אביב. הוראה זו ניתנה באיגרת למייסד הרשת ר' זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד". ואכן ההתחלה דרשה כוחות עילאיים וברכת הרבי התגשמה,כאשר הרשת הצליחה להקים מספר רב של בתי ספר וגנים ברחבי ארץ הקודש.

בשנים הבאות משרדי הרשת עברו לכפר חב"ד, במבנה מיוחד מול בניין ישיבת תומכי תמימים.

בתי הספר הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהל הרשת הרב דוד חנזין (משמאל) מבקר אצל שר החינוך שניאור זלמן רובשוב (שז"ר) יחד עם הרב יוסף ויינברג

במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ במקומות הבאים: זרנוגה (מעברה ליד רחובות), מנחת (כיום מלחה ירושלים), יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובתחילת שנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו. ועל רישום הילדים, פורסמה סקירה היסטורית בשבועון בית משיח [5].

ערך מורחב – בית ספר חב"ד זרנוגה,

זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על ידי הרב זלמן אבלסקי מבכירי פעילי הרשת, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

'מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה" הירושלמית. את בית-הספר שם ניהל הרב אהרן מרדכי זילברשטרום, שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.

ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהלו נאלצו להתמודד לבד עם בעיית המבנים. את הבית הספר ניהל הרב אורי בן שחר.

גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. [6].

ניהול הרשת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת הקמת הרשת, ר' זושא וילימובסקי היה המייסד והמנהל[7] והרב זלמן אבלסקי היה יד ימינו ובהוראת הרבי ר' זושא, הוסיף עוד עסקנים שינהלו איתו יחד את רשת אהלי יוסף יצחק והם: הרב דוד חנזין והרב מאיר בליז'ינסקי. שעשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת[8].

עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב דוד חנזין שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת אחי תמימים תל אביב, אם כי ר' זושא וילימובסקי היה חבר הנהלת הרשת, ופעיל ברשת ומוסדותיה כל השנים עד יומו האחרון[9]. הוא קיבל עליו את המשימה לנהל את רשת אהלי יוסף יצחק על כל המשתמע מכך להקים בתי ספר לדאוג לאישורים ממשרדי הממשלה להשיג תקציבים מהרשויות המקומיות להסדיר תקנים לגייס מורים ולנהל את כל הצד הפיננסי של הרשת. עם זאת השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי במקביל לעבודתו הספר של הרשת בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות הוא בגדר הצלת עולם מלא[10].

בתקופה הבאה היו עסקנים נוספים שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב זלמן אבלסקי הרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב משה דובער גנזבורג שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.

הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'.

לימינו של הרב חנזין פעל הרב זלמן אבלסקי אשר כיהן כמנהל בית ספר ויחד עם זאת, תפקידו היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.[דרושה הבהרה]

במקביל לעבודתו זאת, הרב חנזין השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.

הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת תומכי תמימים לוד ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש.

מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעיתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו"ל.

במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.

חבר הנהלת הרשת הרב זלמן אבלסקי ולימים רבה הראשי של מולדביה תיאר את דרכי פעולתו של הרב חנזין: את עבודתו של הרב חנזין ראיתי מקרוב ומזוויות שונות הייתי חבר הנהלה מחד גיסא ומנהל בתי הספר ביפו בזרנוגה בכפר סבא ובקריית גת מאידך גיסא אני זוכר את הרב חנזין מסור לרבי בתכלית המסירות כשהרבי הורה לעשות משהו הוא לא שאל שאלות ולא זרק את יישום ההוראה על אימי מחברי ההנהלה הוא עצמו נסע לכל מקום כדי לראות כיצד לבצע את הוראות הרבי על הצד הטוב ביותר"[11].

המנהל הבא היה הרב משה סלונים, אשר עבד כמחנך ומנהל ברשת ובשנת תשל"ז מונה למנהל הרשת והתמסר בכל כוחו לפיתוח הרשת והרחבתה, וסגנון פעולתו היה לבצע הוראות הרבי מבלי להביט על מכשולים ואתגרים שעמדו בדרכו וכך נחל הצלחה בפועלו הרב למען הרשת.

הרשת מתרחבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך השנים מנהלי הרשת על פי הוראות הרבי, הרחיבו את היקף הרשת, באמצעות רישום מוגבר לבתי ספר קיימים, וייסוד בתי ספר חדשים ומהם אשר פעלו עשרות שנים באמצעות אנשי חינוך חב"דיים אשר עברו להתגורר בתענך, ברוש, באר שבע ובכל מקום בו הוקמו בתי ספר[12]. ובשנים מאוחרות יותר, הוקמו בתי ספר 'שלהבות' המיועדים במיוחד לציבור שאינו שומר מצוות לעת עתה, ומידי שנה נערך רישום מוגבר לבתי ספר אלו בפרט[13].

מנהלי הרשת במשך השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנהלה נוכחית[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב אליהו קריצ'בסקי, מנכ"ל ומורשה חתימה
  • הרב יהודה בוטמן, חבר ועד
  • הרב מנחם וולפא, חבר ועד
  • הרב ישעיהו גופין, מורשה חתימה וגזבר
  • הרב לוי אברמוביץ, מורשה חתימה
  • הרב בועז משה דוד למברג, רואה חשבון מבקר
  • גב' דבורה יפה הרשקוביץ, גוף מבקר
  • תפקידים נוספים:
  • הרב לוי אברמוביץ' - מנהל משרד ואחראי פרוייקטים.
  • הרב נחום רבינוביץ' - מנהל תכניות לימוד בתלמודי תורה.
  • הרב שמעון לוין - אחראי תחום ריכוז חברתי בתלמודי תורה.

מבקרי הרשת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי, בחודש שבט תשי"ב, מספר חודשים לאחר הקמת הרשת[14]:

מפקחי הרשת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפקחי הרשת מטעם משרד החינוך. עבודתם לוותה במענות והדרכות מהרבי. המפקחים היו אנשי חינוך, כיהנו שנים רבות כמחנכים במוסדות הרשת.

הרב אלכסנדר בן נון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"כ מונה בהוראת הרבי למפקח הכללי על בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, ובהקשר זה זכה ליחידויות ארוכות ומפורטות אצל הרבי.

הרב יעקב מינסקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יעקב מינסקי שימש כמנהל ומחנך ומונה למפקח ובתפקידו זה פעל מספר שנים.

הרב יחיאל מלוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהוראת ועידוד הרבי שימש שנים רבות כמפקח ברשת אוהלי יוסף יצחק.

בשנות עבודתו כמפקח ברשת עבד בשיתוף פעולה פורה עם מנהלי הרשת הרב דוד חנזין, הרב משה סלונים והרב זושא וילימובסקי. קיבל הוראות רבות הנוגעות לחינוך מהרב חודקוב מזכיר הרבי. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות ממזכירות הרבי לרשת אהלי יוסף יצחק'.

פעולות בשנים האחרונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מטרות הרשת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מטרות הרשת (בשנים האחרונות):

· לספק מענה חינוכי בפריסה רחבה ככל האפשר ברחבי הארץ, למשפחות מכל גווני האוכלוסיה הישראלית המעוניינים בחינוך האיכותי של חב"ד.

· לייצר לתלמידים חממה ראויה בה יצמחו בשנים המשמעותיות ביותר בחייהם, עם יחס חם ואכפתי וכל המענים הנדרשים להם בשנים משמעותיות אלו.

· לספק לתלמידים את הכלים הנדרשים להם הן מבחינה חברתית-רגשית והן מבחינה לימודית, להיות 'נר להאיר' בתורה, מצוות ויראת שמים בכל תחום בו יעסקו בחייהם, על ידי ההכרה בכוחות ובכישורים הייחודיים שנתן להם השם והשימוש הנכון בהם.

· ללוות את הורי התלמידים ומשפחותיהם בתקופה חשובה זו בה הילדים גדלים ולספק להם את המעטפת החינוכית הנדרשת, שתסייע להם בחינוך ילדיהם ובתיווך הנדרש בין הבית למוסד החינוכי.

· להיות משמעותיים ביצירת דור העתיד של העם היהודי בארץ ישראל, שיהיה גאה ביהדותו, מודע ליכולותיו ויפעל למלא את שליחותו מתוך אהבת ישראל[15].

חינוך חברתי חסידי[עריכה | עריכת קוד מקור]

החל משנת תשע"ג מפעילה הרשת זרוע המפיקה חומרי תוכן והעשרה לקראת מועדים חסידיים, מבצעים ותכניות המשמשות את כלל המוסדות הפועלים תחת הרשת להטמעת ערכים ותאריכים חסידיים ברמת ההפקה הגבוהה ביותר.

המבצעים והתכניות מלווים במודעות ועזרי עיצוב, הפקות ממותגות, ועוד.

חופשות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפני כל חופשה מפיקה הרשת ערכת תוכן חינוכי המלווה את התלמידים לאורך ימי החופשה, כגון משחקי למידה חווייתיים, משחקי מחשב עם תוכן חסידי, ועוד.

מידי שנה לקראת חופשת הקיץ מפיקה הרשת תכנית מלאה המלווה את קייטנות הקיץ הפועלים תחת מוסדות הרשת, העוסקת בכל שנה בנושא ייחודי.

מרכז פדגוגי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"פ העלתה הרשת את המרכז הפדגוגי החב"די הראשון ברשת האינטרנט, הכולל עשרות אלפי דפי עבודה מצגות מבחנים וחומרי למידה, שהופקו על ידי המורים ואנשי הצוות המקצועי ברשת אהלי יוסף יצחק.

המאגר מתעדכן באופן תדיר, ומהווה פלטפורמה המשמשת את כלל צוותי החינוך וההוראה של הרשת החינוכית.

כנסים ארציים[16][עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז הקמת הרשת, במשך עשרות שנים ערכה ה'רשת' כינוס ארצי שנתי לכלל תלמידי הרשת, שהתקיים בקשר ליום התייסדות הרשת ויום קבלת הנשיאות של הרבי, בי' שבט.

במשך השנים הלך הכנס והתרחב, וזכה ליחס מיוחד מהרבי, בשל העובדה שבזכותו אלפי ילדים שהתחנכו במוסדות הרשת ולא נמנו על משפחות של חסידי חב"ד, התחברו לעוצמה ולמסרים החינוכיים שהועברו בכנס, והפכו בעצמם לחסידי חב"ד, עד שהרבי כתב על כינוס זה "דבר גדול הוא ביותר".

בעקבות ההתרחבות הגדולה של מוסדות הרשת והקושי במציאת אולם שיוכל להכיל את כולם, מתקיים בשנים האחרונות הכנס במתכונת וירטואלית, כאשר כלל התלמידים מתחברים ממוסדות הלימוד שלהם באותה שעה אל הכנס המרכזי המשודר בו זמנית גם בערוצי הרדיו ובפלטפורמות נוספות.

מיתוג[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך השנים תשע"ט-תשפ"ג השלימה הרשת מהלך של מיתוג כולל לאגפים השונים הפועלים בתוך הרשת, לאור הוראת הרבי[17] להשתדל שהמוסדות השונים ישתמשו בתכנית אחידה ככל האפשר, תוך מאמץ שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בפן החיצוני בשימוש מובדל וממותג של חומרי הלימוד הפרסומים והנראות הכללית של המוסדות, ואת סמל הרשת מיתגו בשם "רשת חינוך חב"ד":

  • שלהבות חב"ד - מוסדות המיועדים לציבור הכללי, השמים דגש על למידה היברידית חדשנית והכלת תלמידים כפי שהם ללא שינוי דתי או דחיפה לשיפור הישגים.
  • בתי חינוך חב"ד - בתי ספר לבנות חב"ד
  • תלמודי תורה חב"ד - תלמודי תורה לבני קהילות חב"ד ולמקורבים המעוניינים בחינוך תורני-חב"די
  • גני חב"ד - רשת הגנים הארצית הפועלת תחת פיקוחו של הרב יעקב ליברמן, משלוחי הרבי לארץ הקודש
  • שלוחי חינוך - אנשי הצוות החינוכי מכונים שלוחי חינוך, בהסתמך על הוראת הרבי לשלבם בספר השלוחים.

הרשת מפעילה מרכז פרסומים ומערך דיגיטלי ארצי המסייע למוסדות בתהליך, וכך לדייק את העבודה שלהם ולהקל עליהם להגיע לקהלי היעד.

הוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הוראות רבות של הרבי לרשת אהלי יוסף יצחק מופיעות באגרות קודש ובספרים המתעדים את בכירי הרשת.

  • יש להזמין את העסקנים ונבחרי הציבור המקומיים להשתתף בחגיגות שבבתי הספר של הרשת במועדים החסידיים דוגמת י"ט כסלו[18].

הוצאות לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת
  • כיצד נחנך את ילדינו? - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל בר מצוה. נערך על ידי הרב יוסף הרטמן ויצא לאור לקראת עשרים שנה לה' טבת. (ב' כרכים).
  • חגים וזמנים - טבת, שבט ואדר - ספר העוסק באירועי החודשים טבת שבט ואדר.

ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד הוקם בתשרי תשל"א על ידי רשת אוהלי יוסף יצחק במטרה לפרסם על פעיותה ולהיות כלי עזר חינוכי ודידקטי למורי הרשת. בין תשרי תשל"א לאייר תשל"ג יצאו שישה גליונות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות בכירי הרשת[עריכה | עריכת קוד מקור]

התפתחות ופעילות הרשת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרות והוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ↑ אתר הרשת
  2. ↑ אגרות קודש חלק ד' אגרת א'פה. צילום האגרת פורסם בספר הפרטיזן עמוד 85
  3. ↑ הפרטיזן עמוד 86
  4. ↑ שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן תשס"ה, עמודים 92-94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי
  5. ↑ גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד
  6. ↑ קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: דוד עבדי ורבים השיב ליהדות וחסידות
  7. ↑ על פעילותו כמייסד הרשת ראה בספר תולדותיו הפרטיזן, דוד עבדי, רבים השיב ליהדות וחסידות, אחד היה אברהם
  8. ↑ הפרטיזן עמוד 89-91
  9. ↑ שניאור זלמן ברגר הפרטיזן תשס"ה, פרקים ט-י
  10. ↑ מנחם זיגלבוים, דוד עבדי ע' 133-134
  11. ↑ מנחם זיגלבוים, דוד עבדי ע' 139
  12. ↑ ראה בספרים: הפרטיזן, דוד עבדי וחייל בשירות הרבי
  13. ↑ שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד
  14. ↑ הפרטיזן עמוד 89
  15. ↑ אתר הרשת
  16. ↑ כינוסי י' שבט גרמו לרבי נחת רוח רבה, שבועון בית משיח ט' שבט תשפ"א עמוד 34.
  17. ↑ על טהרת הקודש, סקירה על חזון רשת אהלי יוסף יצחק לאור תכנית הלימודים שעברה את הגהת הרבי- שבועון כפר חב"ד גליון 1920 עמוד 62.
  18. ↑ מכתב מתאריך כ' כסלו תשט"ז לרב דוד חנזין. הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק י' כסלו תש"פ.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=רשת_אהלי_יוסף_יצחק&oldid=719780"