יצחק זאב ברנדלר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:21-08-2016-18-53-56- MG 5465-768x512.jpg|ממוזער|הרב ברנדלר נושא דברים באירוע סיום השנה ב[[חיידר ליובאוויטש]] שאותו ניהל]]
הרב '''יצחק זאב הכהן ברנדלר''' (יליד [[תשכ"ג]]), הינו מייסד שבועון [[בית חיינו (גיליון)|בית חיינו]], איש חינוך חב"די ומאנ"ש כפר חב"ד.
הרב '''יצחק זאב הכהן ברנדלר''' (יליד [[תשכ"ג]]), הינו מייסד שבועון [[בית חיינו (גיליון)|בית חיינו]], איש חינוך חב"די ומ[[אנ]] [[כפר חב"ד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בכ"ג אייר [[תשכ"ג]] בתל אביב לאביו הרב [[משה ברוך אברהם ברנדלר]] ולאמו מרת ברוניא שהיו מקורבים לקהילת חסידי [[סדיגורא]]. גדל בשכונת "ישמח משה", שליד קריית אונו.
נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תשכ"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה ברוך אברהם ברנדלר]] ולאמו מרת ברוניא שהיו מקורבים לקהילת חסידי [[סדיגורא]]. גדל בשכונת "ישמח משה", שליד קריית אונו.


בתקופת נערותו ובחרותו התקרב לרבי ולחסידות חב"ד (בין השאר) ע"י הרב [[משה סלונים]] שכאחד מראשי הפעילים בארגון [[צעירי חב"ד]] עמד בקשר עם הוריו שסיפקו מוצרי יודאיקה לבתי חב"ד ברחבי הארץ. בהשפעתו של הרב סלונים השתתף בקייטנת חב"ד בכפר חב"ד, ובמשך השנים התקרב יותר ויותר עד שהפך לתמים חב"די מן המנין.
בתקופת נערותו ובחרותו התקרב לרבי ול[[חסידות חב"ד]] (בין השאר) ע"י הרב [[משה סלונים]] שכאחד מראשי הפעילים בארגון [[צעירי חב"ד]] עמד בקשר עם הוריו שסיפקו מוצרי יודאיקה לבתי חב"ד ברחבי הארץ. בהשפעתו של הרב סלונים השתתף בקייטנת חב"ד ב[[כפר חב"ד]], ובמשך השנים התקרב יותר ויותר עד שהפך ל[[תמים]] חב"די.


כבחור שימש בתפקידים חינוכיים ב[[ישיבת הבוכרים]] במקביל ללימודים והסתופפות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].
כבחור שימש בתפקידים חינוכיים ב[[ישיבת הבוכרים]] במקביל ללימודים והסתופפות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].


לאחר נישואיו בתשמ"ה עם רעייתו מרת חנה רחל בת הרב [[חונה חיים כהנא]] התגורר במתחם ישיבת הבוכרים כשהוא ממשיך בתפקידיו החינוכיים בישיבת הבוכרים. לאחר שרכש בברכת הרבי{{הערה|ראה בליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 96}} בית ב'שיכונים החדשים' בכפר עבר להתגורר בו לפני חג הפסח ה'תנש"א כשהוא ממשיך בעבודתו החינוכית למשך עוד זמן קצר.
לאחר [[נישואין|נישואיו]] ב[[תשמ]] עם רעייתו מרת חנה רחל בת הרב [[חונה חיים כהנא]] התגורר במתחם ישיבת הבוכרים כשהוא ממשיך בתפקידיו החינוכיים בישיבת הבוכרים. לאחר שרכש בברכת [[הרבי]]{{הערה|ראה בליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 96}} בית ב'שיכונים החדשים' בכפר חב"ד עבר להתגורר בו לפני [[חג הפסח]] [[ה'תנש"א]] כשהוא ממשיך במקביל בעבודתו החינוכית בישיבת הבוכרים למשך עוד זמן קצר.


כחלק מהעשייה החינוכית חפץ לחבר את תלמידיו ב'מכינה וישיבה קטנה כפר חב"ד - בוכרים' באופן חי אל הרבי וחצרות קדשנו והחל להוציא לאור שבועון פנימי שכלל את [[בית חיינו (גיליון)|החדשות מבית חיינו]] מיומן ששיגר לו גיסו הרב [[ברוך מנחם כהנא]] שלמד אז כתמים ב-770. עקב הביקוש הרב הפך הגליון תוך זמן קצר לשבועון חב"די שנפוץ בכל קהילות אנ"ש ואף נשלח באמצעות הפאקס לשלוחים כשהגליון הולך ומתרחב, בגודלו ואיכותו, בברכת ועידוד הרבי. העיסוק בשבועון שהלך וגדל דרש ממנו התמסרות מלאה ולטובת זאת עזב את עבודתו בישיבת הבוכרים. שבועון בית חיינו יצא לאור כגיליון נפרד עד [[כ"ז אדר תשנ"ב]] שאז שולב הגליון ב[[עיתון כפר חב"ד]] כמדור והרב ברנדלר נהיה לאחד מחברי המערכת והכתבים של 'כפר חב"ד'.
כחלק מהעשייה החינוכית חפץ לחבר את תלמידיו ב'מכינה וישיבה קטנה כפר חב"ד - בוכרים' באופן חי אל הרבי ו[[חצרות קדשנו]] והחל להוציא לאור שבועון פנימי שכלל את [[בית חיינו (גיליון)|החדשות מבית חיינו]] מיומן ששיגר לו גיסו הרב [[ברוך מנחם כהנא]] שלמד אז כתמים ב-[[770]]. עקב הביקוש הרב הפך הגליון תוך זמן קצר לשבועון חב"די שנפוץ בכל קהילות [[אנ"ש]] ואף נשלח באמצעות הפקס לשלוחים כשהגליון הולך ומתרחב, בגודלו ואיכותו, בברכת ועידוד הרבי. העיסוק בשבועון שהלך וגדל דרש ממנו התמסרות מלאה ולטובת זאת עזב את עבודתו בישיבת הבוכרים. שבועון בית חיינו יצא לאור כגיליון נפרד עד [[כ"ז אדר תשנ"ב]] שאז שולב הגליון ב[[עיתון כפר חב"ד]] כמדור והרב ברנדלר נהיה לאחד מחברי המערכת והכתבים של 'כפר חב"ד'.
[[קובץ:19-05-2019-23-00-03-AMT 2397-768x512 (1).jpg|ממוזער|ר' יצחק זאב הכהן ברנדלר (מימין)]]


לאחרי נישואיו נסע מידי שנה לרבי{{הערה|למעט פעם אחת - תשרי תשמ"ו.}} עד שנת תשנ"ב{{הערה|שבה נסע במקום בחודש תשרי בחודש כסלו, מלפני י"ט כסלו עד אמצע חג החנוכה}} לשהות בחצרות קדשנו בד' אמותיו של הרבי למשך כל חודש תשרי.  
בשנת [[תשנ"ד]] יזם יחד עם ידידו הרב [[אלישיב קפלון]] ששימש כשליח ב[[רוסטוב]] שיפוץ נרחב לאוהל [[הרבי הרש"ב]] כולל ובמיוחד להכשיר מעבר ל[[כהנים]] שיוכלו שיוכלו לעמוד על מדרגות בסמיכות לציון. היה זה לאחר שבאותה עת הכותל החיצוני של האוהל מט ליפול ונדרש לחזקו בדחיפות, ומכיון שכבר החלו במלאכה פעלו לשפר דברים נוספים. לשם כך גייס הרב ברנדלר כמה מאברכי כפר חב"ד ויחד איתו מימנו את הוצאות השיפוץ{{הערה|ספר 'בתוך הגולה  קהילת רוסטוב' ע' 281}}.


בשנת תשנ"ד יזם יחד עם ידידו הרב [[אלישיב קפלון]] ששימש כשליח ב[[רוסטוב]] שיפוץ נרחב לאוהל [[הרבי הרש"ב]] כולל ובמיוחד להכשיר מעבר לכהנים שיוכלו שיוכלו לעמוד (על מדרגות) בסמיכות לציון. היה זה לאחר שבאותה עת הכותל החיצוני של האוהל מט ליפול ונדרש לחזקו בדחיפות, ומכיון שכבר החלו במלאכה פעלו לשפר דברים נוספים. לשם כך גייס הרב ברנדלר כמה מאברכי כפר חב"ד ויחד עימו מימנו את הוצאות השיפוץ{{הערה|ספר 'בתוך הגולה  קהילת רוסטוב' ע' 281}}.
במשך עשרות שנים מארגן התוועדות שבועית בצהרי שבת קודש בבית הכנסת 'נחום יצחק' שב'שיכונים' בה התוועדו בקביעות הרב [[עוזר אלפרוביץ']] והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], וכן הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|בשבתות חופשה של הישיבה, למעט בשבתות שלא נוכח}}.


[[קובץ:19-05-2019-23-00-03-AMT 2397-768x512 (1).jpg|ממוזער|ר' יצחק זאב הכהן ברנדלר (מימין)]]
שימש למשך מספר שנים ([[תשע"א]] - [[תש"פ]]) כמנהל [[חיידר ליובאוויטש]] בכפר חב"ד כשבמהלכם ייצב את המוסד, מה שהיווה בסיס וסלילת דרך לפתיחתו של [[חדר אור ליובאוויטש]] לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]].
במשך עשרות שנים מארגן התוועדות שבועית בצהרי שבת קודש בבית הכנסת 'נחום יצחק' שב'שיכונים' בה התוועדו בקביעות הרב [[עוזר אלפרוביץ']] והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], וכן הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|בשבתות חופשה של הישיבה, למעט בשבתות שלא נוכח}}.


שימש למשך מספר שנים (תשע"א - תש"פ) כמנהל [[חיידר ליובאוויטש]] בכפר חב"ד כשבמהלכם ייצב את המוסד, מה שהיווה בסיס וסלילת דרך לפתיחתו של [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] לקראת שנת הלימודים תשפ"א.
במסגרת תפקידו כמנהל חיידר ליובאוויטש יזם והפיק את הגליון השבועי 'רואים עלי' שהנגיש בצורה מיוחדת את שיחות ה[[דבר מלכות]] מהשנים תנש-תשנ"ב לילדי ישראל חיילי צבאות השם בקונספט ייחודי בו נוטלים חלק יחד ההורים והילדים בחווית הקריאה והלמידה.


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, ר' בן ציון יעקב יוסף ברנדלר, שליח בתל אביב
*בנו, ר' בן ציון יעקב יוסף ברנדלר, שליח ב[[תל אביב]].
*חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן רייכמן, ר"מ ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]]
*חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן רייכמן, ר"מ ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].
*חתנו, ר' ישי יוסף שרגא, כפר חב"ד
*חתנו, ר' ישי יוסף שרגא, [[כפר חב"ד]].
*חתנו, ר' יוספי פורטל, [[כפר חב"ד]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*סיפור פועלו של הרב ברנדלר בהוצאת שבועון 'בית חיינו' בעידוד הרבי נסקר ב[https://drive.google.com/file/d/1KFLacNrXZ2-nXOCANcwyeVJGhDso5pL-/view?usp=sharing גליון ה-500] של שבועון בית משיח{{הערה|שנטען כי הוא מהווה כסוג של המשך לשבועון בית חיינו}} (ע' 24 ואילך), בכתבה (מלווה בצילומי מסמכי המערכת והדו"חות לרבי) ''''משם יוצא אורה'''' ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93.pdf קובץ שיצא לאור ע"י ועד חיילי בית דוד בתשרי תשפ"א], וכן ב[http://teshura.com/teshurapdf/Shraga-Brendler%20-28%20Kislev%205781.pdf תשורה מחתונת שרגא-ברנדלר כ"ח כסלו תשפ"א] (ע' 20 ואילך).
*סיפור פועלו של הרב ברנדלר בהוצאת שבועון 'בית חיינו' בעידוד הרבי נסקר ב[https://drive.google.com/file/d/1KFLacNrXZ2-nXOCANcwyeVJGhDso5pL-/view?usp=sharing גליון ה-500] של [[שבועון בית משיח]]{{הערה|שנטען כי הוא מהווה כסוג של המשך לשבועון בית חיינו}} (ע' 24 ואילך), בכתבה (מלווה בצילומי מסמכי המערכת והדו"חות לרבי) ''''משם יוצא אורה'''' ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93.pdf קובץ שיצא לאור ע"י ועד חיילי בית דוד בתשרי תשפ"א], וכן ב[http://teshura.com/teshurapdf/Shraga-Brendler%20-28%20Kislev%205781.pdf תשורה מחתונת שרגא-ברנדלר כ"ח כסלו תשפ"א] (ע' 20 ואילך).


      
      

גרסה אחרונה מ־03:39, 8 במאי 2024

הרב ברנדלר נושא דברים באירוע סיום השנה בחיידר ליובאוויטש שאותו ניהל

הרב יצחק זאב הכהן ברנדלר (יליד תשכ"ג), הינו מייסד שבועון בית חיינו, איש חינוך חב"די ומאנ"ש כפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ג אייר תשכ"ג בתל אביב לאביו הרב משה ברוך אברהם ברנדלר ולאמו מרת ברוניא שהיו מקורבים לקהילת חסידי סדיגורא. גדל בשכונת "ישמח משה", שליד קריית אונו.

בתקופת נערותו ובחרותו התקרב לרבי ולחסידות חב"ד (בין השאר) ע"י הרב משה סלונים שכאחד מראשי הפעילים בארגון צעירי חב"ד עמד בקשר עם הוריו שסיפקו מוצרי יודאיקה לבתי חב"ד ברחבי הארץ. בהשפעתו של הרב סלונים השתתף בקייטנת חב"ד בכפר חב"ד, ובמשך השנים התקרב יותר ויותר עד שהפך לתמים חב"די.

כבחור שימש בתפקידים חינוכיים בישיבת הבוכרים במקביל ללימודים והסתופפות בישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.

לאחר נישואיו בתשמ"ה עם רעייתו מרת חנה רחל בת הרב חונה חיים כהנא התגורר במתחם ישיבת הבוכרים כשהוא ממשיך בתפקידיו החינוכיים בישיבת הבוכרים. לאחר שרכש בברכת הרבי[1] בית ב'שיכונים החדשים' בכפר חב"ד עבר להתגורר בו לפני חג הפסח ה'תנש"א כשהוא ממשיך במקביל בעבודתו החינוכית בישיבת הבוכרים למשך עוד זמן קצר.

כחלק מהעשייה החינוכית חפץ לחבר את תלמידיו ב'מכינה וישיבה קטנה כפר חב"ד - בוכרים' באופן חי אל הרבי וחצרות קדשנו והחל להוציא לאור שבועון פנימי שכלל את החדשות מבית חיינו מיומן ששיגר לו גיסו הרב ברוך מנחם כהנא שלמד אז כתמים ב-770. עקב הביקוש הרב הפך הגליון תוך זמן קצר לשבועון חב"די שנפוץ בכל קהילות אנ"ש ואף נשלח באמצעות הפקס לשלוחים כשהגליון הולך ומתרחב, בגודלו ואיכותו, בברכת ועידוד הרבי. העיסוק בשבועון שהלך וגדל דרש ממנו התמסרות מלאה ולטובת זאת עזב את עבודתו בישיבת הבוכרים. שבועון בית חיינו יצא לאור כגיליון נפרד עד כ"ז אדר תשנ"ב שאז שולב הגליון בעיתון כפר חב"ד כמדור והרב ברנדלר נהיה לאחד מחברי המערכת והכתבים של 'כפר חב"ד'.

ר' יצחק זאב הכהן ברנדלר (מימין)

בשנת תשנ"ד יזם יחד עם ידידו הרב אלישיב קפלון ששימש כשליח ברוסטוב שיפוץ נרחב לאוהל הרבי הרש"ב כולל ובמיוחד להכשיר מעבר לכהנים שיוכלו שיוכלו לעמוד על מדרגות בסמיכות לציון. היה זה לאחר שבאותה עת הכותל החיצוני של האוהל מט ליפול ונדרש לחזקו בדחיפות, ומכיון שכבר החלו במלאכה פעלו לשפר דברים נוספים. לשם כך גייס הרב ברנדלר כמה מאברכי כפר חב"ד ויחד איתו מימנו את הוצאות השיפוץ[2].

במשך עשרות שנים מארגן התוועדות שבועית בצהרי שבת קודש בבית הכנסת 'נחום יצחק' שב'שיכונים' בה התוועדו בקביעות הרב עוזר אלפרוביץ' והרב חיים לוי יצחק גינזבורג, וכן הרב זלמן גופין[3].

שימש למשך מספר שנים (תשע"א - תש"פ) כמנהל חיידר ליובאוויטש בכפר חב"ד כשבמהלכם ייצב את המוסד, מה שהיווה בסיס וסלילת דרך לפתיחתו של חדר אור ליובאוויטש לקראת שנת הלימודים תשפ"א.

במסגרת תפקידו כמנהל חיידר ליובאוויטש יזם והפיק את הגליון השבועי 'רואים עלי' שהנגיש בצורה מיוחדת את שיחות הדבר מלכות מהשנים תנש"א-תשנ"ב לילדי ישראל חיילי צבאות השם בקונספט ייחודי בו נוטלים חלק יחד ההורים והילדים בחווית הקריאה והלמידה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ראה בליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 96
  2. ספר 'בתוך הגולה קהילת רוסטוב' ע' 281
  3. בשבתות חופשה של הישיבה, למעט בשבתות שלא נוכח
  4. שנטען כי הוא מהווה כסוג של המשך לשבועון בית חיינו