יחי המלך (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ב[[תמוז]] [[תשד"מ]] בעת ששהה ב[[770]], כתב הרב וולפא אל הרבי מכתב בו ביקש מחילה ושהעגמת נפש שגרם לא תזיק לו בגשמיות וברוחניות וכן טען שמצד אחד לא נכתבו בחיבור דברים מפורשים ומה שכן כתב זוהי ההלכה. על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|פשוט – שבכל המכתב ודיבורַי בכל הנ"ל לא הי' בזה '''כלל וכלל''' משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו ואין גם עתה ח"ו וח"ו. ב) שבדבר "שמתפרסם" ובפרט בדבר שבדפוס – נוגע איך מפרשו הקורא ולא המחבר. ג) וראו בפועל שע"י פעולותיו (בדיבור, דפוס ומעשיו) – הלהיב מחלוקת וכו' ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל '''וכו' וכו''''. ד) ביניהם כאלו שעד שהתחיל הנ"ל – התעסקו '''בהפצת המעינות'''. ה) הם מצפים לכל רמז שהוא שיוכלו לנצלו להגדיל המדורה וכו'. ו) בהגליונות שצירף – אין צריך '''לחפש רמזים''' – כי כולן חדורות רעיונות הנ"ל ובמילא – עלולות המשך תוצאות הנ"ל מלחמה נוספת בהפצה עוד כו"כ יפסיקו לימוד דא"ח הי' לא תהי' וכו'. כל הנ"ל פשוט – ולפלא גדול שמנסה להסבירני ההיפך. כתבי לא הי' מפני חשש אולי כו' כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט '''וכו'''' – ע"י הדבור ופרסום הנ"ל '''לחוד'''. לשאלת "תם"! היתכן שלא לפרסם הלכה (לפי השערתי כשמדבר עם גביר פלוני בארצות הברית אינו מודיעו שהמדליק גפרורית בשבת קודש מחויב סקילה, וכשיהי' סנהדרין – שהוא מקוה על זה יהי' הוא בתוך העם שיסקלו אותו ר"ל – כדין מפורש בתורתנו הקדושה אפי' באם יבקרו בערב ש"ק אחר חצות) ודאי יענני על שאלתי בחצע"ג ואז בלי נדר אענהו}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ ע' 118}}. | ב[[תמוז]] [[תשד"מ]] בעת ששהה ב[[770]], כתב הרב וולפא אל הרבי מכתב בו ביקש מחילה ושהעגמת נפש שגרם לא תזיק לו בגשמיות וברוחניות וכן טען שמצד אחד לא נכתבו בחיבור דברים מפורשים ומה שכן כתב זוהי ההלכה. על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|פשוט – שבכל המכתב ודיבורַי בכל הנ"ל לא הי' בזה '''כלל וכלל''' משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו ואין גם עתה ח"ו וח"ו. ב) שבדבר "שמתפרסם" ובפרט בדבר שבדפוס – נוגע איך מפרשו הקורא ולא המחבר. ג) וראו בפועל שע"י פעולותיו (בדיבור, דפוס ומעשיו) – הלהיב מחלוקת וכו' ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל '''וכו' וכו''''. ד) ביניהם כאלו שעד שהתחיל הנ"ל – התעסקו '''בהפצת המעינות'''. ה) הם מצפים לכל רמז שהוא שיוכלו לנצלו להגדיל המדורה וכו'. ו) בהגליונות שצירף – אין צריך '''לחפש רמזים''' – כי כולן חדורות רעיונות הנ"ל ובמילא – עלולות המשך תוצאות הנ"ל מלחמה נוספת בהפצה עוד כו"כ יפסיקו לימוד דא"ח הי' לא תהי' וכו'. כל הנ"ל פשוט – ולפלא גדול שמנסה להסבירני ההיפך. כתבי לא הי' מפני חשש אולי כו' כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט '''וכו'''' – ע"י הדבור ופרסום הנ"ל '''לחוד'''. לשאלת "תם"! היתכן שלא לפרסם הלכה (לפי השערתי כשמדבר עם גביר פלוני בארצות הברית אינו מודיעו שהמדליק גפרורית בשבת קודש מחויב סקילה, וכשיהי' סנהדרין – שהוא מקוה על זה יהי' הוא בתוך העם שיסקלו אותו ר"ל – כדין מפורש בתורתנו הקדושה אפי' באם יבקרו בערב ש"ק אחר חצות) ודאי יענני על שאלתי בחצע"ג ואז בלי נדר אענהו}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ ע' 118}}. | ||
לאחר שבשיחת ליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] רמז הרבי קצרות לשלילת העיסוק בקבלת המלכות של מלך המשיח על ידי העם באומרו שהעבודה המוטלת היא להראות [[ | לאחר שבשיחת ליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] רמז הרבי קצרות לשלילת העיסוק בקבלת המלכות של מלך המשיח על ידי העם באומרו שהעבודה המוטלת היא להראות [[דוגמה חיה]] של חסיד ואילו בעניין זה יש לסמוך על הקב"ה, הגיעה התוועדות [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] בה נשא הרבי שיחה חריפה שנאמרה בהתרגשות ובצעקות על פעולותיהם של אי–אלו חסידים שמרחיקים יהודים מחב"ד ותורת החסידות ושעל ידי זה מרחיקים את בוא הגאולה ועיקר הדברים היו כלפי החיבור שכתב הרב וולפא. אמנם בסיום ה[[התוועדות]] החל [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]], וכאשר הגיע הרב וולפא חייך אליו הרבי ואמר: {{ציטוטון|במלאכיו ישים תהלה}}{{הערה|איוב, ד, י"ח}}{{הערה|שם=וולפא|1=[https://chabad.info/magazine/496613/ הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר] ב{{אינפו}}.}} | ||
ב[[קיץ]] [[תנש"א]] בעצתם של רבנים ועסקנים שאל הרב וולפא את הרבי האם הגיע הזמן לפרסום הספר, וזאת לאור ההתעוררות הגדולה בעניני משיח בעקבות שיחת כ"ח ניסן ובפרט בהקשר להוראת הרב ללמוד ענייני גאולה ומשיח, והמענה היה: {{ציטוטון|באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק אחדים מבני ישראל מלימוד דא"ח – כדאי. אזכיר על הציון}}. בעקבות הוראה זו הושמטו קטעים בודדים בספר כשהספר מקבל את השם 'יחי המלך' בעקבות שיחת [[ב' ניסן]] [[תשמ"ח]] שתואמת לתוכנן הספר. כשהוכנס הספר אל הרבי להתקבל המענה ב[[י"ט חשוון]] [[תשנ"ב]] {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן תשואות, מצורף בזה שיוציא לאור שיחליפו במכורך – ותשואות חן מראש}}. לגבי בקשת ברכה ובקשה שאם כעת הספר גורם נחת הרי שימחול הדבר על עגמת הנפש שבעבר השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה ולבשורות טובות. אזכיר על הציון להנ"ל}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] תשנ"ב ע' 32}}. | ב[[קיץ]] [[תנש"א]] בעצתם של רבנים ועסקנים שאל הרב וולפא את הרבי האם הגיע הזמן לפרסום הספר, וזאת לאור ההתעוררות הגדולה בעניני משיח בעקבות שיחת כ"ח ניסן ובפרט בהקשר להוראת הרב ללמוד ענייני גאולה ומשיח, והמענה היה: {{ציטוטון|באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק אחדים מבני ישראל מלימוד דא"ח – כדאי. אזכיר על הציון}}. בעקבות הוראה זו הושמטו קטעים בודדים בספר כשהספר מקבל את השם 'יחי המלך' בעקבות שיחת [[ב' ניסן]] [[תשמ"ח]] שתואמת לתוכנן הספר. כשהוכנס הספר אל הרבי להתקבל המענה ב[[י"ט חשוון]] [[תשנ"ב]] {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן תשואות, מצורף בזה שיוציא לאור שיחליפו במכורך – ותשואות חן מראש}}. לגבי בקשת ברכה ובקשה שאם כעת הספר גורם נחת הרי שימחול הדבר על עגמת הנפש שבעבר השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה ולבשורות טובות. אזכיר על הציון להנ"ל}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] תשנ"ב ע' 32}}. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==חיבורי המשך לספר== | ==חיבורי המשך לספר== | ||
לאחר הוצאת הספר לאור הכין הרב וולפא קונטרס על סדר התגלות המשיח על פי הרמב"ם כתמצית מתוך הספר. בקונטרס זה נכללו בתחילה דברים וביטויים במשמעות | לאחר הוצאת הספר לאור הכין הרב וולפא קונטרס על סדר התגלות המשיח על פי הרמב"ם כתמצית מתוך הספר. בקונטרס זה נכללו בתחילה דברים וביטויים במשמעות וסגנון אקטואליים יותר אולם כשהקונטרס הוכנס לרבי ע"י נשי חב"ד קראון הייטס כשהן מבקשות את הסכמת הרבי להדפסתו והפצתו כתב הרבי: {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה}}. | ||
לרגל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב וולפא את הקונטרס 'קבלת פני משיח צדקנו'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1dVxUmUjfpQoOZIwjBNay4DE9Mv43T7PX/view?usp=sharing קונטרס קבלת פני משיח צדקנו לקריאה] ב[[ארכיון גאולה ומשיח]]}}. | לרגל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב וולפא את הקונטרס 'קבלת פני משיח צדקנו'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1dVxUmUjfpQoOZIwjBNay4DE9Mv43T7PX/view?usp=sharing קונטרס קבלת פני משיח צדקנו לקריאה] ב[[ארכיון גאולה ומשיח]]}}. | ||
בחורף [[תשנ"ג]] הוציא הרב וולפא את הספר 'יחי המלך המשיח' ושני שלוחים קיבלו תשובות מהרבי של אישור להפצתו. | בחורף [[תשנ"ג]] הוציא הרב וולפא את הספר 'יחי המלך המשיח' ושני שלוחים קיבלו תשובות מהרבי של אישור ועידוד להפצתו. | ||
בחורף תשנ"ד הוציא הרב וולפא בהסכמת הרבי את הספר 'מבשר טוב' שחלקים גדולים ממנו מהווים המשך לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'. | בחורף תשנ"ד הוציא הרב וולפא בהסכמת הרבי את הספר 'מבשר טוב' שחלקים גדולים ממנו מהווים המשך לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://chabad.info/magazine/496613/ פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר]''' ראיון עם הרב [[שלום דוב וולפא]] ב[[עיתון בית משיח]], שהתפרסם ב{{אינפו}}. | *'''[https://chabad.info/magazine/496613/ פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר]''' ראיון עם הרב [[שלום דוב וולפא]] ב[[עיתון בית משיח]], שהתפרסם ב{{אינפו}}. | ||
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/1043249/ הרב וולפא בשיחה מרתקת על קבלת המלכות • "אוזניים לשמוע"] {{שמע}} {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:04, 11 בדצמבר 2024
יחי המלך הינו ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים לרמב"ם. הלכות מלכים לרמב"ם עוסק בגדר מלכות בית דוד ובעניין משיח צדקנו "המחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה". מטרת הספר לבאר בבהירות את שיטת הרמב"ם בעניין סדר התגלות משיח.
כתיבת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשד"מ החל הרב שלום דובער וולפא לכתוב חיבור על הלכות מלכים ברמב"ם שהרעיון העומד בבסיסו הוא הצורך בקבלת המלכות של מלך המשיח בשעה שישנו כבר בחזקת משיח כשבחיבור לא הודגש שהדברים מכוונים כלפי הרבי. הרב וולפא שיגר אל הרבי את הקונטרס וכן שלח את ההסכמות שנתנו לו הרב משה פיינשטיין והרב זלמן שמעון דווארקין כשכל העת העת לא התקבלה מהרבי תגובה, לא שלילית ולא חיוביות[1]. הקונטרס כונה בשם "קול מבשר" והיה מוכן לדפוס לקראת קיץ תשד"מ.
במהלך חודש סיון תשד"מ הוא קיבל טלפון מהרב חדקוב שהקריא באוזנו את תשובת הרבי: "לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין מה שעניתי מאז שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן לחב"ד ולהפצת המעינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח, הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם ח"ו יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח וכל כיו"ב."[2].
בתמוז תשד"מ בעת ששהה ב770, כתב הרב וולפא אל הרבי מכתב בו ביקש מחילה ושהעגמת נפש שגרם לא תזיק לו בגשמיות וברוחניות וכן טען שמצד אחד לא נכתבו בחיבור דברים מפורשים ומה שכן כתב זוהי ההלכה. על מכתב זה השיב הרבי: "פשוט – שבכל המכתב ודיבורַי בכל הנ"ל לא הי' בזה כלל וכלל משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו ואין גם עתה ח"ו וח"ו. ב) שבדבר "שמתפרסם" ובפרט בדבר שבדפוס – נוגע איך מפרשו הקורא ולא המחבר. ג) וראו בפועל שע"י פעולותיו (בדיבור, דפוס ומעשיו) – הלהיב מחלוקת וכו' ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל וכו' וכו'. ד) ביניהם כאלו שעד שהתחיל הנ"ל – התעסקו בהפצת המעינות. ה) הם מצפים לכל רמז שהוא שיוכלו לנצלו להגדיל המדורה וכו'. ו) בהגליונות שצירף – אין צריך לחפש רמזים – כי כולן חדורות רעיונות הנ"ל ובמילא – עלולות המשך תוצאות הנ"ל מלחמה נוספת בהפצה עוד כו"כ יפסיקו לימוד דא"ח הי' לא תהי' וכו'. כל הנ"ל פשוט – ולפלא גדול שמנסה להסבירני ההיפך. כתבי לא הי' מפני חשש אולי כו' כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – ע"י הדבור ופרסום הנ"ל לחוד. לשאלת "תם"! היתכן שלא לפרסם הלכה (לפי השערתי כשמדבר עם גביר פלוני בארצות הברית אינו מודיעו שהמדליק גפרורית בשבת קודש מחויב סקילה, וכשיהי' סנהדרין – שהוא מקוה על זה יהי' הוא בתוך העם שיסקלו אותו ר"ל – כדין מפורש בתורתנו הקדושה אפי' באם יבקרו בערב ש"ק אחר חצות) ודאי יענני על שאלתי בחצע"ג ואז בלי נדר אענהו"[3].
לאחר שבשיחת ליל יו"ט הראשון של חג הסוכות תשמ"ה רמז הרבי קצרות לשלילת העיסוק בקבלת המלכות של מלך המשיח על ידי העם באומרו שהעבודה המוטלת היא להראות דוגמה חיה של חסיד ואילו בעניין זה יש לסמוך על הקב"ה, הגיעה התוועדות שבת בראשית תשמ"ה בה נשא הרבי שיחה חריפה שנאמרה בהתרגשות ובצעקות על פעולותיהם של אי–אלו חסידים שמרחיקים יהודים מחב"ד ותורת החסידות ושעל ידי זה מרחיקים את בוא הגאולה ועיקר הדברים היו כלפי החיבור שכתב הרב וולפא. אמנם בסיום ההתוועדות החל הרבי בחלוקת כוס של ברכה, וכאשר הגיע הרב וולפא חייך אליו הרבי ואמר: "במלאכיו ישים תהלה"[4][5]
בקיץ תנש"א בעצתם של רבנים ועסקנים שאל הרב וולפא את הרבי האם הגיע הזמן לפרסום הספר, וזאת לאור ההתעוררות הגדולה בעניני משיח בעקבות שיחת כ"ח ניסן ובפרט בהקשר להוראת הרב ללמוד ענייני גאולה ומשיח, והמענה היה: "באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק אחדים מבני ישראל מלימוד דא"ח – כדאי. אזכיר על הציון". בעקבות הוראה זו הושמטו קטעים בודדים בספר כשהספר מקבל את השם 'יחי המלך' בעקבות שיחת ב' ניסן תשמ"ח שתואמת לתוכנן הספר. כשהוכנס הספר אל הרבי להתקבל המענה בי"ט חשוון תשנ"ב "נתקבל ותשואות חן תשואות, מצורף בזה שיוציא לאור שיחליפו במכורך – ותשואות חן מראש". לגבי בקשת ברכה ובקשה שאם כעת הספר גורם נחת הרי שימחול הדבר על עגמת הנפש שבעבר השיב הרבי: "ויהא בהצלחה ולבשורות טובות. אזכיר על הציון להנ"ל"[6].
תוכן הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר מבואר עפ"י נגלה שביאת והתגלות המשיח היא עי"ז שהעם רואים שהנצר מבית דוד שנמצא בדור שלהם, יש בו התכונות שמונה הרמב"ם ואז העם בטלים אליו באופן שיודעים שבחזקת שהוא משיח כרבי עקיבא שהכריז "דין הוא מלכא משיחא" [=זה המלך המשיח] ועל ידי זה מתגלה המשיח עד שנעשה משיח בודאי[7].
החיבור כולל 53 פרקים.
הספר זכה להסכמתם של גדולי ישראל, פוסק הדור הרב משה פיינשטיין, הרב עובדיה יוסף, הרב מנשה קליין (הקטן) הרב פנחס הירשפרונג, הרב משה שטרן מדברעצין, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו ומכל חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.[8]
הספר מכיל 320 עמודים.
חיבורי המשך לספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הוצאת הספר לאור הכין הרב וולפא קונטרס על סדר התגלות המשיח על פי הרמב"ם כתמצית מתוך הספר. בקונטרס זה נכללו בתחילה דברים וביטויים במשמעות וסגנון אקטואליים יותר אולם כשהקונטרס הוכנס לרבי ע"י נשי חב"ד קראון הייטס כשהן מבקשות את הסכמת הרבי להדפסתו והפצתו כתב הרבי: "מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה".
לרגל י"א ניסן תשנ"ב הוציא הרב וולפא את הקונטרס 'קבלת פני משיח צדקנו'[9].
בחורף תשנ"ג הוציא הרב וולפא את הספר 'יחי המלך המשיח' ושני שלוחים קיבלו תשובות מהרבי של אישור ועידוד להפצתו.
בחורף תשנ"ד הוציא הרב וולפא בהסכמת הרבי את הספר 'מבשר טוב' שחלקים גדולים ממנו מהווים המשך לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר ראיון עם הרב שלום דוב וולפא בעיתון בית משיח, שהתפרסם ב
. - הרב וולפא בשיחה מרתקת על קבלת המלכות • "אוזניים לשמוע"
הערות שוליים
- ↑ מבשר טוב, מאת הרב שלום דובער הלוי וולפא, הוצאת ופרצת כפר חב"ד, תשנ"ד, ע' עב, ראיון הרב וולפא לבית משיח 'זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר'.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשד"מ ע' 86.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשד"מ ע' 118
- ↑ איוב, ד, י"ח
- ↑ הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר ב.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשנ"ב ע' 32
- ↑ תימצות המחבר במדור 'מכתבים למערכת' של גליון בית חיינו מס' 116
- ↑ ההסכמות הודפסו שוב בתחילת הספר תומת ישרים תנחם
- ↑ קונטרס קבלת פני משיח צדקנו לקריאה בארכיון גאולה ומשיח