משתמש:חיים כ/נדב ואביהו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (אליהו ב. העביר את הדף חיים כ\נדב ואביהו לשם משתמש:משתמש:חיים כ/נדב ואביהו) |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
נדב ואביהו הם שני בני | נדב ואביהו הם שני בני [[אהרן]] ששירתו כ[[כהנים]] ב[[משכן]] בחנוכת המשכן | ||
==בתורה== | |||
התורה מספרת על מות שני בני [[אהרן]] ב[[פרשת שמיני]] {{ציטוט|ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה'|מקור=ויקרא י א-ב}} | |||
התורה ממשיכה ומספרת על [[משה]] שמנחם את אהרן {{ציטוט|ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דיבר ה' לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד|מקור=ויקרא י, ג,}} כלומר שה' אמר למשה{{הערת שוליים|על פי [[רש"י]] שם}} שבקרובים אליו יתקדש המשכן בעיני העם ואני חשבתי שמדובר בי או בך אבל עכשיו אני מגלה שהם היו יותר קרובים ממנו. | |||
===במשנה=== | |||
{{ציטוטון|ר' אליעזר אומר: לא מתו בני אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן}}{{הערת שוליים|[[עירובין]], סג, ע"א}}. | |||
{{ציטוטון|רבי ישמעאל אומר יכול אש זרה ממש תלמוד לומר '''אשר לא צוה אותם''' הכניסוה בלי עצה. רבי עקיבא אומר לא הכניסוה אלא מהכיריים שנאמר '''ויקריבו לפני ה' אש זרה''' א"כ למה נאמר אשר לא צוה אותם שלא נמלכו במשה רבן.}}{{הערת שוליים|תורה שלמה ו,}}. | |||
{{ציטוטון|רבי ישמעאל אומר שתויי [[יין]] נכנסו למקדש}}.{{הערה|רש"י ויקרא י, ב,}}. | |||
===במפרשים=== | |||
על המילים {{ציטוטון|ותצא אש}} מצטט [[רש"י]] את הברייתא של רבי אליעזר וגם את הברייתא של רבי ישמעאל{{הערת שוליים|השנייה}} ומוסיף ש{{ציטוטון|תדע שאחר מיתתן הזהיר הנותרים שלא נכנסו שתויי יין למקדש משל למלך שהיה לו בן בית וכו'}}{{הערה|ויקרא רבה יב, א,}} האבן עזרא מפרש {{ציטוטון|אש מחתתו כל איש לקח מחתתו ולפי דעתי שזה היה הדבר גם ביום השמיני והעד הן היום הקריבו את חטאתם}}. | |||
{{הערות שוליים/מרחב שם}} | |||
גרסה אחרונה מ־15:31, 1 בספטמבר 2023
נדב ואביהו הם שני בני אהרן ששירתו ככהנים במשכן בחנוכת המשכן
בתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התורה מספרת על מות שני בני אהרן בפרשת שמיני
ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה'
— ויקרא י א-ב
התורה ממשיכה ומספרת על משה שמנחם את אהרן
ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דיבר ה' לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד
— ויקרא י, ג,
כלומר שה' אמר למשה[1] שבקרובים אליו יתקדש המשכן בעיני העם ואני חשבתי שמדובר בי או בך אבל עכשיו אני מגלה שהם היו יותר קרובים ממנו.
במשנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
"ר' אליעזר אומר: לא מתו בני אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן"[2].
"רבי ישמעאל אומר יכול אש זרה ממש תלמוד לומר אשר לא צוה אותם הכניסוה בלי עצה. רבי עקיבא אומר לא הכניסוה אלא מהכיריים שנאמר ויקריבו לפני ה' אש זרה א"כ למה נאמר אשר לא צוה אותם שלא נמלכו במשה רבן."[3].
"רבי ישמעאל אומר שתויי יין נכנסו למקדש".[4].
במפרשים[עריכה | עריכת קוד מקור]
על המילים "ותצא אש" מצטט רש"י את הברייתא של רבי אליעזר וגם את הברייתא של רבי ישמעאל[5] ומוסיף ש"תדע שאחר מיתתן הזהיר הנותרים שלא נכנסו שתויי יין למקדש משל למלך שהיה לו בן בית וכו'"[6] האבן עזרא מפרש "אש מחתתו כל איש לקח מחתתו ולפי דעתי שזה היה הדבר גם ביום השמיני והעד הן היום הקריבו את חטאתם".