חודש אלול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(שחזור)
תגית: ביטול
 
(14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 43: שורה 43:
ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמר"{{הערה|שמות טו, א}}.
ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמר"{{הערה|שמות טו, א}}.
הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.
הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.
וכן מובאים ומבוארים  ב [[ שערי המועדים]] אלול הר"ת ארון לוחות ושברי לוחות ואוי לרשע ואוי לשכנו וכן מובא ומבואר שם שאלול אותיות לא לו


[[קובץ:שופר אלול.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מבצע שופר בחודש אלול]]
[[קובץ:שופר אלול.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מבצע שופר בחודש אלול]]
שורה 52: שורה 53:
נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים{{הערה|מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, [[לקוטי-שיחות]] כד, עמ' 642/}}.  
נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים{{הערה|מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, [[לקוטי-שיחות]] כד, עמ' 642/}}.  


הרבי נוהג{{הערה|רשימה מורחבת על המנהג ועל הנהגת הרבי בזה מאת הרב אליהו יונחן גוראריה ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1876 עמוד 78.}} לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור{{הערה|שיחת ליל א' דר"ח אלול [[תשמ"ו]].}} שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך{{הערה|[[אגרות-קודש]], טו, עמ' שסט/}}. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב{{הערה|שם, ג, עמ' שסב/}}. בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"{{הערה|שם, כא, עמ' רלג.}}.
הרבי נוהג{{הערה|רשימה מורחבת על המנהג ועל הנהגת הרבי בזה מאת הרב אליהו יונחן גוראריה ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1876 עמוד 78.}} לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור{{הערה|שיחת ליל א' דר"ח אלול [[תשמ"ו]].}} שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך{{הערה|[[אגרות-קודש]], טו, עמ' שסט/}}. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב{{הערה|שם, ג, עמ' שסב/}}. ובהתוועדויות תשנ"א ח"ד עמוד 179 כתוב לאחל מחמשה עשר באב בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"{{הערה|שם, כא, עמ' רלג.}}.


===אמירת "לדוד ה' אורי"===
===אמירת "לדוד ה' אורי"===
שורה 71: שורה 72:


===תקיעות===
===תקיעות===
[[קובץ:תקיעת שופר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מאזין לתקיעת שופר ב[[זאל הקטן]] של [[770]]]]
[[קובץ:תקיעת שופר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מאזין לתקיעת שופר ב[[זאל הקטן]] של [[770]]. התוקע הוא הרב [[יעקב יוסף רסקין]].]]
במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו{{הערה|בשיחת א' דר"ח אלול [[תשמ"ב]].}} שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים]{{הערה|ספר המנהגים.}}.  
במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו{{הערה|בשיחת א' דר"ח אלול [[תשמ"ב]].}} שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים]{{הערה|ספר המנהגים.}}.  


שורה 128: שורה 129:


במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: {{ציטוטון|בטח נשמע גם בישיבתם [ב[[מונטריאול|מאנטרעאל]], אשר הייתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע [[מאמר]]ים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות}}{{הערה|שם, כא, עמ' רכז}}.
במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: {{ציטוטון|בטח נשמע גם בישיבתם [ב[[מונטריאול|מאנטרעאל]], אשר הייתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע [[מאמר]]ים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות}}{{הערה|שם, כא, עמ' רכז}}.
במיוחד ב[[דור השביעי]] מתאפיין חודש אלול בישיבות תומכי תמימים בלהט וחיות סביב ה[[נסיעה לרבי]] ל[[חודש תשרי|חודש החגים]] וההכנות הרוחניות והגשמיות לשם כך.


==ימי חב"ד==
==ימי חב"ד==
שורה 154: שורה 157:
*[[י"ח באלול]] [[תק"ה]] - [[אדמו"ר הזקן]] נולד לרבי [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר.
*[[י"ח באלול]] [[תק"ה]] - [[אדמו"ר הזקן]] נולד לרבי [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר.
*[[י"ח באלול]] [[תרפ"ב]] - הרב [[יעקב שפרינגר]] מזקני תושבי [[כפר חב"ד]] שעסק רבות ב[[מבצע אות בספר התורה]] וב[[מבצע תפילין]].
*[[י"ח באלול]] [[תרפ"ב]] - הרב [[יעקב שפרינגר]] מזקני תושבי [[כפר חב"ד]] שעסק רבות ב[[מבצע אות בספר התורה]] וב[[מבצע תפילין]].
   
 
* [[ כ"ב אלול ]] [[ תש"ה ]] - הרב [[ זלמן גופין ]] [[ משפיע ]] ראשי בישיבת [[ תומכי תמימים ]] המרכזית  [[ כפר חב"ד ]]


===[[פטירה|נפטרו]]===
===[[פטירה|נפטרו]]===
שורה 160: שורה 164:
*[[כ"ג באלול]] [[תרצ"ז]] - רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] (אב אמו) ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]],.
*[[כ"ג באלול]] [[תרצ"ז]] - רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] (אב אמו) ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]],.
*[[כ"ד באלול]] [[תשע"א]] - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ומייסד ארגון [[יד לאחים]],.
*[[כ"ד באלול]] [[תשע"א]] - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ומייסד ארגון [[יד לאחים]],.
==ראו גם==
*[[ניגון התוועדות (משל למלך)]]
*[[פלעדז']]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 165: שורה 173:


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/elul לקוטי שיחות מועדים - חודש אלול] {{מפתח}}
* [http://chabad.co.il/?template=topic&topic=148 חודש אלול - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
* [http://chabad.co.il/?template=topic&topic=148 חודש אלול - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
* [http://old2.ih.chabad.info/ images/notimage/56334_he_1.pdf אלול בליובאוויטש] [[שיחות]] אודות חודש אלול ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד|ועד חיילי בית דוד - 770]]. אלול, התש"ע - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/ images/notimage/56334_he_1.pdf אלול בליובאוויטש] [[שיחות]] אודות חודש אלול ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד|ועד חיילי בית דוד - 770]]. אלול, התש"ע - {{אינפו}}
שורה 172: שורה 181:
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15450&CategoryID=2421 "מה הטריד את הרבי בעשרת-ימי-תשובה תשל"ח?"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' א'ש"י (ערב שבת פרשת ראה, כ"ט במנחם־אב תשע"ט), [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15450&CategoryID=2421 "מה הטריד את הרבי בעשרת-ימי-תשובה תשל"ח?"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' א'ש"י (ערב שבת פרשת ראה, כ"ט במנחם־אב תשע"ט), [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
*'''[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2534hit1362p.pdf אלול חסידי ואיכותי]''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות גליון א'שסב
*'''[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2534hit1362p.pdf אלול חסידי ואיכותי]''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות גליון א'שסב
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_28.html מה מבקש הרבי לפרסם על חודש אלול, אפילו שלא בשמו?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}




גרסה אחרונה מ־15:45, 1 בדצמבר 2024

<< >> חודש אלול

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

תקיעת שופר בחודש אלול. ציור: זלמן קליינמן

חודש אלול הוא החודש השנים-עשר בשנה לפי הספירה מחודש תשרי והחודש השישי מחודש ניסן מכונה בשם חודש הרחמים והסליחות. עשרים ותשעת ימי חודש אלול הם ימים בהם "המלך בשדה" - הקדוש ברוך הוא קרוב לכל יהודי ומתגלה אליו באופן אישי על ידי הארת י"ג מידות הרחמים, ובימים אלו מתכוננים לראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים.

מעלת החודש ועניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

המלך בשדה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – המלך בשדה

אדמו"ר הזקן מביא משל בלקוטי תורה הממחיש את אופן התגלותם של י"ג מידות הרחמים בחודש אלול. וזה לשונו:

..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובוודאי יש הפרש גדול בין יום הכיפורים ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה..

— לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.

משל זה מבאר את מעלתו של חודש אלול כחודש שה' קרוב לכל יהודי באתערותא דלעילא, ושלוש עשרה מידות הרחמים מתגלים לכל אחד, לא משנה מה מצבו, גם אם הוא נמצא ב"שדה" - מקום שאינו של קדושה בגלוי, וכאשר יהודי יודע זאת - הוא מתעורר באתערותא דלתתא וחוזר בתשובה לקראת ראש השנה ויום הכיפורים.

חודש הרחמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר המנהגים מובא:

"הוא חודש הרחמים שבו מאירות שלוש עשרה מדות הרחמים. החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש לעבודת הבורא ברוך הוא בתשובה תפילה ותורה. החודש הזה הוא האחרון משנה החולפת ועוברת מההווה אל העבר, והוא חודש של חשבון הנפש לחשוב ולהתבונן במה עברה עליו השנה, להתחרט על הלא טוב בחרטה גמורה, ולקבל על עצמו להיות זהיר על להבא בקיום המצות בהידור, לשקוד בתורה ותפילה ולהתרגל במדות טובות. החודש הזה הוא חודש ההכנה, לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות".

חודש החשבון[עריכה | עריכת קוד מקור]

חודש אלול נקרא חודש החשבון, בהיותו החודש האחרון בשנה, שבו צריכים לעשות חשבון הנפש, חשבון צדק של העבודה במשך השנה שחלפה[1].

כמו שבגשמיות, בעל עסק בכדי שיהיה העסק כדבעי ויתן רוח רב, צריך מזמן לזמן לעשות חשבון ולתקן את כל החסרונות. כן הוא גם בעבודה הרוחנית בעבודת השם, שכל השנה הנה כל ישראל עוסקים בתורה ומצות ובמדות טובות, בחדש אלול הוא חדש החשבון אשר כל אחד ואחד מישראל, הן היושב אהל והן הבעל עסק, צריכים לעשות חשבון צדק בנפשם מכל אשר עבר עליהם במשך השנה, ולידע המעלות בעבודתם ולחזקם, ואת החסרונות שבהם ובעבודתם לתקנם. על ידי הכנה טובה זו זוכים לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות[2].

עבודת חודש אלול היא הן החשבון צדק (והתיקון ושלימות) של השנה החולפת, והן ההכנה לשנה הבאה[3].

רמזים בשמו של החודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ריבוי ראשי תיבות הובאו על שם החודש "אלול". המפורסם שבהם הוא: "אני לדודי ודודי לי". ראשי תיבות אלו מרמזים על סדר העבודה. גם על ראשי תיבות אלו ישנם ריבוי מאמרים המבארים את עניינו.

ערך מורחב – אני לדודי ודודי לי

ראשי תיבות נוספים של החודש, הרומזים לעבודה הנדרשת בו, מובאים בשיחות הרבי:

תשובה: היא היסוד וההקדמה לאלו שלאחר מכן. הרמז לתשובה טמון בפסוק: "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך".

שלושה מהם רומזים לשלושת העמודים עליהם העולם עומד:

תורה: הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק[4]: "אנה לידו ושמתי לך". פסוק זה מדבר על ערי מקלט ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר[5] "דברי תורה קולטין".

תפילה: התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק[6]: "אני לדודי ודודי לי".

צדקה: העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות בצדקה מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק[7]: "איש לרעהו ומתנות לאביונים".

ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: גאולה. זו נרמזת בפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר"[8]. הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן. וכן מובאים ומבוארים ב שערי המועדים אלול הר"ת ארון לוחות ושברי לוחות ואוי לרשע ואוי לשכנו וכן מובא ומבואר שם שאלול אותיות לא לו

מבצע שופר בחודש אלול

הנהגות ומנהגי החודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

איחולי "כתיבה וחתימה טובה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של הקב"ה למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד[9].

נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים[10].

הרבי נוהג[11] לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור[12] שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך[13]. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב[14]. ובהתוועדויות תשנ"א ח"ד עמוד 179 כתוב לאחל מחמשה עשר באב בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"[15].

אמירת "לדוד ה' אורי"[עריכה | עריכת קוד מקור]

מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - אומרים מזמור "לדוד ה' אורי.[16] אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"[17].

למנהגינו מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של ראש-חודש אלול[18] אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני[19].

אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" - "וכן שמעתי מהרב ר' הלל מפאריטש שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים[20].

הוספה באמירת תהלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מא' אלול (היום השני של ראש-חודש אלול) עד יום-הכיפורים אומרים בכל יום שלושה מזמורי תהלים לפי הסדר: ביום א' אלול - פרקים א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה מזמורים: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם השינה קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ[21].

מי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה מזמורים בכל יום[22].

נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום-הכיפורים ועוד) - לומר את שלושת המזמורים בציבור, אחר שיעור התהלים היומי, לפני קדיש-יתום.

לבד מתקנה זו - בחודש אלול מרבים באמירת תהלים. אדמו"ר הרש"ב אמר, שבחודש זה היא העונה ("דער סעזאן") של אמירת תהלים[23].

תקיעות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מאזין לתקיעת שופר בזאל הקטן של 770. התוקע הוא הרב יעקב יוסף רסקין.

במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו[24] שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים][25].

התקיעות דחודש אלול - תשר"ת תש"ת תר"ת[26].

ויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, אף שבעיקר היא רק הזזה כללית, שייכת היא מכל מקום לכל הכחות[27].

בדיקת תפילין ומזוזות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בדיקת תפילין ומזוזות

בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: "אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם"[28].

על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת תשל"ד בהמשך למבצע מזוזה שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.

הרבי אף הוסיף "שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א"[29].

הרבי הבהיר[30], שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי "בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין"[31], ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.

הפטרת ראש חודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשחל ראש-חודש בשבת, מפטירין "השמים כסאי". ואז מוסיפין בסוף הפטורת שבת פרשת תצא "עניה סוערה" וגו' עד גמירא. כשחל ראש-חודש באחד בשבת, מפטירין "עניה סוערה" ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטורת "מחר חודש"[32].

ניגון ד' בבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

זקיני נזהרו שלא לנגן את ניגונו של אדמו"ר הזקן אלא בזמנים מיוחדים בלבד: ראש השנה, חודש אלול וכו'[33].

בליובאוויטש היו מנגנים את "הניגון הגדול" [של רבינו הזקן] רק בזמנים קבועים.. וכן בראש חודש אלול[34].

ידוע בשם אדמו"ר הצמח-צדק, שאת ניגונו של אדמו"ר הזקן בעל ארבע הבבות, אין מנגנים אלא בזמנים ידועים, כגון חודש אלול, ימי הסליחות המעוררים לתשובה...[35]

נישואין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש אלול עושים החופה בכל ימי החודש [גם במחציתו השניה], כיון שהוא חודש הרחמים[36].

בחודש אלול שעה טובה ומוצלחת לנישואין במשך כל החודש, כי חודש הרחמים ורצון (כימים ראשונים) הוא, ומזלו בתולה. וכמובא באחרונים[37].

על-דבר קביעת עת חתונה בחודש אלול - על-פי מנהג ישראל בכמה וכמה מקומות... מסוגל אלול לזה ביתר שאת - ועד שאפילו בחצי השני דהחודש קובעים[38].

סליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – סליחות

בחודש אלול נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.

מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש השנה או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שכתוב בלקוטי תורה[39]: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך"[40].

סדר הסליחות לקודם ראש השנה - שהורה אדמו"ר הריי"צ - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא רייסין זאמוט, בשינויים קלים[41].


הנהגת תלמידי ישיבות תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשני ימי ראש-החודש מסדר המנהל-רוחני את סדר לימוד החסידות בחודש אלול, כי בחודש אלול מוסיפים זמן ללימוד חסידות וכן לתפילה במתינות. בשני הלילות דראש-חודש מתוועדים - ומדברים ביחוד בדבר הנהגת חודש אלול ותשרי, הן בענייני לימוד החסידות, הן באופן התפילה בהתעוררות והן בהטבת המידות, לא רק בהכרח ביעור המידות הרעות אלא בהכרח לקנות מידות ולהדר בענייני יראת שמים.

במשך חודש אלול מרבים ללמוד מאמרי חסידות, ולא הלימוד עיקר כי-אם העבודה בחשבון הנפש, קודם קריאת שמע שעל המיטה, קודם השינה וקודם תפילת שחרית, ותפילה בהתעוררות. ואיש את רעהו יעוררו בתיקון המידות ובהבטחת ההנהגה[42].

אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו אלול ותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות[43].

הרבי הורה לתלמידי ישיבות תומכי תמימים, ללמוד בזמן זה את העניינים השייכים לאלול, כגון: דרך חיים[44] שער התשובה ושער התפילה, לקוטי תורה[45] עטרת ראש. הרבי הסביר, שהרי כל העניינים המתרחשים בבריאה צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם הם, שהוא התורה. וכשקרב חודש אלול, זמן "אורי וישעי" וזמן התשובה בעולם, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי אצל התלמיד, בלימוד העניינים הללו[46].

הרבי כותב, במכתב, שלמרות שכדברי רבינו הזקן, המלך נמצא בשדה ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'[47], מובן וגם פשוט, שצריך להרבות בענייני תפילה תורה ומצות, וכסדר הכתוב "אני לדודי" (בתחילה) "ודודי לי", ראשי-תיבות "אלול". וכמבואר בספרי קבלה, מוסר וחסידות. והסדר בזה בכלל, וכמובא באחרונים, שמרבים בתפילה ובתחנונים בערך שאר השנה[48]. וכן בלימוד התורה, מרבים בחלק השייך לעבודת השי"ת, ולהדר בקיום מצוותיה. ובספרי חב"ד הרי מיוחד לזה: אגרת התשובה (חלק שלישי מספר התניא), דרך חיים (לבנו, אדמו"ר האמצעי) וכו'[49].

במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: "בטח נשמע גם בישיבתם [במאנטרעאל, אשר הייתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע מאמרים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות"[50].

במיוחד בדור השביעי מתאפיין חודש אלול בישיבות תומכי תמימים בלהט וחיות סביב הנסיעה לרבי לחודש החגים וההכנות הרוחניות והגשמיות לשם כך.

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תסייע לאחרים שלא להיכשל, אודות חשבון הנפש בחודש אלול - במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1921 עמוד 40

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


חודשי השנה

תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול

ימי חב"ד לפי זמנים
חודש תשרי י"ג תשרי תרמ"ג - יום הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש
חודש חשוון כ' חשוון תרכ"א - יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב  •  כ"ה חשוון תשמ"ח - נדחה הערעור נגד הדידן נצח בפרשת הספרים
חודש כסלו ראש חודש כסלו תשל"ח - הרבי יצא לביתו לאחר אירוע לבבי שעבר בשמיני עצרת  •  ב' כסלו תשמ"ח - הספרים חוזרים ל770 לאחר הדידן נצח שבפרשת הספרים  •  ט' כסלו - יום הולדתו ויום הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי (תקל"ד - הולדתו, תקפ"ח - הסתלקותו)  •  י' כסלו תקפ"ז - חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי  •  י"ד כסלו תרפ"ט - נישואי הרבי והרבנית חיה מושקא  •  י"ט כסלו תקנ"ט - חג הגאולה של אדמו"ר הזקן וראש השנה לחסידות  •  כ"ג כסלו[1] תקס"א - שחרורו של אדמו"ר הזקן ממאסרו השני
חודש טבת ה' טבת תשמ"ז - דידן נצח במשפט הספרים ופסיקת השופט שהרבי והספרים שייכים לחסידים  •  כ"ד טבת תקע"ג - יום הסתלקותו של אדמו"ר הזקן
חודש שבט י' שבט: תש"י - יום הסתלקותו של אדמו"ר הריי"ץ, תשי"א - קבלת הנשיאות של הרבי, תשנ"ג - מעמד הסאטלייט בו נערך מעמד קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח למול פניו  •  כ"ב שבט תשמ"ח - הסתלקות הרבנית חיה מושקא
חודש אדר כ"ז אדר א' תשנ"ב - הרבי עבר אירוע בריאותי בעת שהותו באוהל  •  ח' אדר ב' ת"ש - אדמו"ר הריי"ץ והרבנית נחמה דינה מגיעים לחופי ארה"ב לאחר הצלתם מאירופה  •  ט"ז אדר תש"ט - קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"ץ
חודש ניסן ב' ניסן תר"פ - יום הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב  •  י"א ניסן תרס"ב - יום הולדתו של הרבי  •  י"ג ניסן תרכ"ו - יום הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק  •  כ"ח ניסן תנש"א - הרבי אומר את השיחה הידועה
חודש אייר ב' אייר תקצ"ד - יום הולדתו של אדמו"ר המהר"ש (לכתחילה אריבער!)
חודש סיון ה' סיון תקפ"ט[2] - קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק באופן רשמי  •  כ"ח סיון תש"א - הרבי והרבנית מגיעים לחופי ארה"ב לאחר הצלתם מאירופה
חודש תמוז ג' תמוז: תרפ"ז - שחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסר ותחילת גלותו בקסטרמה, תשנ"ד - התחלת הניסיון הגדול בהתכסות הרבי מעינינו הגשמיות  •  י"ב בתמוז: תר"מ - יום הולדתו של אדמו"ר הריי"ץ, תש"ט - כפר חב"ד יוסד רשמית  •  י"ב-י"ג תמוז תרפ"ז - חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ ושחרורו הסופי מהגלות בקסטרמה
חודש מנחם אב י"ב מנחם אב: תק"כ - נישואי אדמו"ר הזקן עם הרבנית סטערנא, ת"ש - קניית 770 - מרכז חב"ד העולמי
חודש אלול י"א אלול תרל"ה - נישואי אדמו"ר הרש"ב עם הרבנית שטערנא שרה  •  י"ג אלול תרנ"ז - נישואי אדמו"ר הריי"ץ עם הרבנית נחמה דינה  •  ט"ו אלול תרנ"ז - הקמת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש  •  ח"י אלול תק"ה - יום הולדתו של אדמו"ר הזקן  •  כ"א אלול ת"ש - חנוכת הבית של 770 - מרכז חב"ד העולמי  •  כ"ט באלול תקמ"ט - יום הולדתו של אדמו"ר הצמח צדק
התייסדות חסידות חב"ד  •  חסידות חב"ד  •  עשר גלויות גלתה ליובאוויטש
[1] לדעה אחרת כ"ט כסלו, הרבי גישר ואמר שבשני התאריכים היו ענייני גאולה.
[2] יש הגורסים בשנת תקפ"ח, תק"צ ותקצ"א.

הערות שוליים

  1. ↑ ראה ספר המאמרים אידיש ע' 75, 78, 129. וראה לקוטי מהרי"ל הל' ימים הנוראים. ל"ת להאריז"ל עה"פ (תצא כא, יג) ובכתה גו' ירח ימים. טואו"ח ר"ס תקפא. ועוד. שיחת ש"פ עקב תנש"א.
  2. ↑ היום יום כ"ז מנחם אב.
  3. ↑ ראה סה"מ תרצ"ו ס"ע 141 ואילך. וש"נ. שיחת ש"פ ראה תנש"א.
  4. ↑ שמות כא, יג
  5. ↑ בבלי, מכות י, א
  6. ↑ שיר השירים ו, ג
  7. ↑ מגילת אסתר ט, כב
  8. ↑ שמות טו, א
  9. ↑ משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ח.
  10. ↑ מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, לקוטי-שיחות כד, עמ' 642/
  11. ↑ רשימה מורחבת על המנהג ועל הנהגת הרבי בזה מאת הרב אליהו יונחן גוראריה בשבועון כפר חב"ד גליון 1876 עמוד 78.
  12. ↑ שיחת ליל א' דר"ח אלול תשמ"ו.
  13. ↑ אגרות-קודש, טו, עמ' שסט/
  14. ↑ שם, ג, עמ' שסב/
  15. ↑ שם, כא, עמ' רלג.
  16. ↑ סידור אדמו"ר הזקן.
  17. ↑ על-פי אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חי"ט, עמ' תל.
  18. ↑ ספר המנהגים. 'היום יום עמ' פג. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב
  19. ↑ קיצור שולחן ערוך סימן קכ"ח סעי' ב'.
  20. ↑ שער הכולל יא, כט. ספר המנהגים, עמ' 17.
  21. ↑ ספר המנהגים.
  22. ↑ קובץ מכתבים, שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.
  23. ↑ שמועות-וסיפורים, א, עמ' צז
  24. ↑ בשיחת א' דר"ח אלול תשמ"ב.
  25. ↑ ספר המנהגים.
  26. ↑ ספר המנהגים.
  27. ↑ לקוטי-שיחות, ב. עמ' 446 ושם ט', עמ' 131.
  28. ↑ מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י.
  29. ↑ משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ח.
  30. ↑ ראו לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול.
  31. ↑ שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ד.
  32. ↑ ספר המנהגים.
  33. ↑ משיחת פורים תרפ"ח.
  34. ↑ לקוטי דיבורים, עמ' 204. אך ב'ליקוטי רשימות' שבראש ספר-הניגונים, עמ' כד, נעתק מאותו מקור: וכן בחודש אלול בשעת התפילה (כשמתפללים ביחידות באריכות).
  35. ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 85.
  36. ↑ ספר המנהגים עמ' 76.
  37. ↑ אגרות-קודש אדמו"ר מה"מ ח"כ, עמ' דש.
  38. ↑ שם, כב, עמ' שיג-שיד.
  39. ↑ דברים יד, א.
  40. ↑ לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.
  41. ↑ 'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.
  42. ↑ 'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבות תומכי תמימים. הקריאה והקדושה, ערב ראש חודש טבת תש"א
  43. ↑ אגרות-קודש מוהריי"צ, ד, עמ' קלא
  44. ↑ ראה גם: "מספרי החסידות המתאימים לזמן זה ביחוד - הוא כידוע ספר דרך חיים לאדמו"ר האמצעי. אף שכנ"ל, וכלשון רבינו הזקן בהקדמתו לספר התניא, הנה ראיה וקריאה בספרים אינה דומה לשמיעה מפה אל פה, כי אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירו, עיי"ש. וכבר ידוע מרז"ל וקנה לך חבר". (אגרות-קודש הרבי, יא, עמ' ת)
  45. ↑ שכבר מפרשת דברים ואילך מדובר בלקוטי-תורה אודות התשובה.
  46. ↑ לקוטי-שיחות, ב, עמ' 632
  47. ↑ לקוטי תורה פרשת ראה, ד"ה אני לדודי
  48. ↑ עיין ברכי-יוסף, הובא במטה-אפרים סימן תקפא סעיף יא, באלף-למטה שם
  49. ↑ שם, יט, עמ' תלב
  50. ↑ שם, כא, עמ' רכז
  51. ↑ כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב ניסן ש"ת, שיחת שביעי של פסח ש"ת, שלשלת היחס - שבתחילת היום יום - תש"ג ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת תקמ"ח. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום ט' בתמוז תרנ"ח, אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת אחרון של פסח תרצ"ה. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת תק"נ וראה בשיחת כ"ז בסיוון תש"ד.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=חודש_אלול&oldid=722912"