Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
בפשטות '''קול''' הוא המשכה המחברת את הבל ה[[לב]] עם ה[[דיבור]]. אך ב[[תורת החסידות]] מבואר באופן כללי יותר, ש'''כל''' [[המשכה והאצלה]] ממהות אחת למהות אחרת נקראת 'קול'{{הערה|לקוטי תורה נשא כט ע"ב.}}.
ה'''קול''' האנושי במובנו הפשטני הוא הצליל הנשמע על ידי ההמשכה המחברת את הבל ה[[לב]] עם ה[[דיבור]] (דרך מיתרי הקול). ב[[תורת החסידות]] מבואר באופן כללי יותר, ש'''כל''' [[המשכה והאצלה]] ממהות אחת למהות אחרת נקראת 'קול'{{הערה|לקוטי תורה נשא כט ע"ב.}}.


==קול ודיבור==
==קול ודיבור==
קול ודיבור הם [[כלל ופרט]]{{הערה|ד"ה ביום השמיני עצרת העת"ר (המשך תער"ב ח"ב פרק' שלה), ומקורו בזוהר ויקרא י' ע"ב ופנחס רנ"ח ע"א. וכן ראה מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג עמ' א'ז, ח"ד עמ' א'תנג.}}. היינו, הקול היוצא מ[[להבין עניין תקיעת שופר ע"פ קבלת הבעש"ט|הבל הלב]]{{הערה|ביחס לדיבור נחשב הקול כ"[[פשוט]]" (ולא מבדילים בינו לבין הבל, שבכללות 'קול' ו'הבל' עניינם אחד), אך בפרטות הקול הוא רק ה'[[חומר וצורה|חומר]]' המתהווה מהבל הלב לאחר כמה [[צמצום בדרך מיעוט|צמצומים]].}} הוא פשוט, וע"י ה' [[מוצאות הפה]]{{הערה|גרון, שיניים, שפתיים, חיך ולשון.}} נחלק ל[[אותיות]] הדיבור.
קול ודיבור הם כלל ופרט{{הערה|ד"ה ביום השמיני עצרת העת"ר (המשך תער"ב ח"ב פרק' שלה), ומקורו בזוהר ויקרא י' ע"ב ופנחס רנ"ח ע"א. וכן ראה מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג עמ' א'ז, ח"ד עמ' א'תנג.}}. היינו, הקול היוצא מ[[להבין עניין תקיעת שופר ע"פ קבלת הבעש"ט|הבל הלב]]{{הערה|ביחס לדיבור נחשב הקול כ"[[פשוט]]" (ולא מבדילים בינו לבין הבל, שבכללות 'קול' ו'הבל' עניינם אחד), אך בפרטות הקול הוא רק ה'[[חומר וצורה|חומר]]' המתהווה מהבל הלב לאחר כמה [[צמצום בדרך מיעוט|צמצומים]].}} הוא פשוט, וע"י ה' [[מוצאות הפה]]{{הערה|גרון, שיניים, שפתיים, חיך ולשון.}} נחלק ל[[אותיות]] הדיבור.


ובאותיות הקבלה{{הערה|זוהר ויקרא י' ע"ב ופנחס רנ"ח ע"א}} ארבע אותיות שם הוי' הן [[חכמה]] ו[[בינה]] [[מידות]] (זעיר אנפין) ו[[מלכות]]. ומאחר והמידות הן "[[להבין עניין תקיעת שופר ע"פ קבלת הבעש"ט|הבל הלב]]" (ממנו יוצא הקול), ומלכות היא דיבור{{הערה|מלכות פה תורה שבע"פ קרינן לה, בדבר השם שמיים נעשו.}}, נמצא שקול ודיבור הם תפארת (שהיא כללות המידות) ומלכות.
ובאותיות הקבלה{{הערה|זוהר ויקרא י' ע"ב ופנחס רנ"ח ע"א}} ארבע אותיות שם הוי' הן [[חכמה]] ו[[בינה]] [[מידות]] (זעיר אנפין) ו[[מלכות]]. ומאחר והמידות הן "[[להבין עניין תקיעת שופר ע"פ קבלת הבעש"ט|הבל הלב]]" (ממנו יוצא הקול), ומלכות היא דיבור{{הערה|מלכות פה תורה שבע"פ קרינן לה, בדבר השם שמיים נעשו.}}, נמצא שקול ודיבור הם תפארת (שהיא כללות המידות) ומלכות.
שורה 12: שורה 12:


==קול פשוט וקול מורכב==
==קול פשוט וקול מורכב==
הקול המורכב{{הערה|מאמרים תר"ס עמ' כז.}} נמשך '''מחיצוניות''' הלב{{הערה|אמנם פעמים רבות בחסידות נקרא הבל זה "קול פשוט" - אך שם הדברים אמורים רק '''ביחס לדיבור''', אבל ביחס להבל הנמשך מפנימיות הלב הוא מורכב.}}, שהיא רגש האדם (כגון [[אהבה]], [[שמחה]] או [[בושה]] וכיו"ב). כשרוצה האדם להביע את רגשותיו לזולתו נמשך הבל מהלב ומתלבש באותיות הדיבור{{הערה|ששורשן בחכמה, ראה בערכים [[קדמות השכל]], [[אבא יסד ברתא]], [[אותיות]].}}. הבל זה (קול זה) נקרא 'מורכב' כי כביכול הוא אינו חלק מהנפש עצמה אלא רק "מורכב" בה. הקול הפשוט, לעומת זאת, נמשך מפנימיות הלב, שהיא הרצון הפשוט שבעצם הנפש ממש (מבחינת יחידה שבה). ובפרטות, ישנן '''שלוש''' דרגות:
הקול המורכב{{הערה|מאמרים תר"ס עמ' כז.}} נמשך '''מחיצוניות''' הלב{{הערה|אמנם פעמים רבות בחסידות נקרא הבל זה "קול פשוט" - אך שם הדברים אמורים רק '''ביחס לדיבור''', אבל ביחס להבל הנמשך מפנימיות הלב הוא מורכב.}}, שהיא רגש האדם (כגון [[אהבה]], [[שמחה]] או [[בושה]] וכיו"ב). כשרוצה האדם להביע את רגשותיו לזולתו נמשך הבל מהלב ומתלבש באותיות הדיבור{{הערה|ששורשן בחכמה, ראו בערכים [[קדמות השכל]], [[אבא יסד ברתא]], [[אותיות]].}}. הבל זה (קול זה) נקרא 'מורכב' כי כביכול הוא אינו חלק מהנפש עצמה אלא רק "מורכב" בה. הקול הפשוט, לעומת זאת, נמשך מפנימיות הלב, שהיא הרצון הפשוט שבעצם הנפש ממש (מבחינת יחידה שבה). ובפרטות, ישנן '''שלוש''' דרגות:


א. הקול הנמשך מהמידות המורגשות '''[[התלבשות|מתלבש]]''' ממש באותיות הדיבור.
א. הקול הנמשך מהמידות המורגשות '''[[התלבשות|מתלבש]]''' ממש באותיות הדיבור.
שורה 47: שורה 47:


==לימוד התורה בקול==
==לימוד התורה בקול==
בדרגות הנפש מכוון הקול כנגד הרוח{{הערה|תו"מ תשמה ב' עמ' 947, תו"א מקץ מב ב (ובחסידות מבוארת). רוני ושמחי מאמרים תשמ"ה, מאמרי אדמו"ר הזקן על מאמר"זל ש"ס זהר ותפילה, עמ' א'}}, כי מצוות (מעשה), תורה (דיבור) ותפילה (מחשבה) הם כנגד נפש רוח ונשמה.
בדרגות הנפש מכוון הקול כנגד הרוח{{הערה|תו"מ התוועדיות תשמ"ה חלק ב' עמ' 947, תורה אור מקץ מב ב (וראה גם בפירוש חסידות מבוארת). רוני ושמחי מאמרים תשמ"ה, מאמרי אדמו"ר הזקן על מאמר"זל ש"ס זהר ותפילה, עמ' א'}}, כי מצוות (מעשה), תורה (דיבור) ותפילה (מחשבה) הם כנגד נפש רוח ונשמה.


והטעם שבחינת רוח קאי על לימוד התורה הוא, כי רוח ענינו קול - ועיקר לימוד התורה הוא בקול דוקא. וכן אמרו רז"ל{{הערה|עירובין נג ע"ב.}} על הפסוק{{הערה|משלי ד' כב.}} "חיים הם למוצאיהם - למוציאיהם בפה". שדוקא על לימוד התורה '''בפה''' חייבים בברכת התורה לדברי הכל.
והטעם שבחינת רוח קאי על לימוד התורה הוא, כי רוח ענינו קול - ועיקר לימוד התורה הוא בקול דוקא. וכן אמרו רז"ל{{הערה|עירובין נג ע"ב.}} על הפסוק{{הערה|משלי ד' כב.}} "חיים הם למוצאיהם - למוציאיהם בפה". שדוקא על לימוד התורה '''בפה''' חייבים בברכת התורה לדברי הכל.
שורה 62: שורה 62:


====ראה עוד====
====ראה עוד====
ראה עוד בעניין זה בערך [[חמישה קולות]] וערך [[שבעה קולות]].
*[[חמישה קולות]]  
*[[שבעה קולות]]


{{דיבור}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:דיבור]]