חיים דובער חן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:חן, דובער (19).jpg|ממוזער|הרב בערקע חן]]
-[[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|ממוזער|שמאל|הרב בערק'ע חן (חמישי מימין) עם אחיו ואביו. מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ]], ר' [[חיים דובער חן|ברק'ה]] (תרפ"ד)]]
+[[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|שמאל|הרב בערק'ע חן (חמישי מימין) עם אחיו ואביו. מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ]], ר' ברק'ה ([[תרפ"ד]])]]
 החסיד הרב '''חיים דובער (בערקע) חן''' ([[תרס"ח]] - [[ד' סיון]] [[תש"נ]]), היה דמות חסידית, איש [[מסירות נפש]] אשר סבל רבות במאסר וגלות ב[[ברית המועצות]]. לאחר שעלה לארץ הקודש התיישב ב[[כפר חב"ד]], היה מחנך שנים רבות ואחד מדמויות ההוד של ליובאוויטש וכפר חב"ד בפרט ולפי הוראות הרבי היה אחראי על [[קופת רבינו]] בארה"ק וכן זכה לקירובים גדולים מ[[הרבי]].
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 נולד בשנת [[תרס"ח]] ב[[עיירה]] ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה. בילדותו קיבל [[חינוך]] חסידי מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה אז מגדולי החסידים וגביר גדול.
-בהיותו נער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר נכנס סבו ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה. הרבי שוחח עם סבו, מסופר שמרוב התרגשות הוא הסתתר מאחורי הסבא, ולפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: {{מונחון|"דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען"|תלמד, משום שאתה צריך ללמוד}}.
+בהיותו נער לקחו סבו הרב [[מאיר שמחה חן]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר נכנס סבו ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה. הרבי שוחח עם סבו, מסופר שמרוב התרגשות הוא הסתתר מאחורי הסבא, ולפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: {{מונחון|"דו זאלסט לערנען, ווייל דו דארפסט לערנען"|תלמד, משום שאתה צריך ללמוד}}.
-בבחרותו למד בסניפי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות, ואף דאג שאחיו ר' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרן]], ר' דוד לייב ור' פייביש, ילמדו גם הם בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, לאור החשש שהוריו ינזקו על ידי השלטונות. בין השנים [[תרפ"ה]] - [[תרצ"א]] למד ב[[תומכי תמימים נעוול]].
+בבחרותו למד בסניפי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות, ואף דאג שאחיו ר' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרן]], ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]] ור' פייביש, ילמדו גם הם בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, לאור החשש שהוריו ינזקו על ידי השלטונות. בין השנים [[תרפ"ה]] - [[תרצ"א]] למד ב[[תומכי תמימים נעוול]].
 כחלק מרדיפתם של השלטונות שולחה המשפחה מנעוול ורכושה הוחרם, ועקב כך עברו ל[[קרמנצ'וג]] בה התגוררו חסידים רבים. לאחר שנים אחדות עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר' בערק'ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 בשנת [[תרצ"ג]] התחתן ר' בערק'ה עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]].
-לאחר חתונתו התגורר ב[[ויטבסק]] שם נולד לו בנו הבכור ר' [[מאיר שמחה חן (ויטבסק)|מאיר שמחה]]. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר ליד חמיו בדיטסקי סילו ([[פושקינה]]) שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב"דית קטנה.
+לאחר חתונתו התגורר ב[[ויטבסק]] שם נולד לו בנו הבכור ר' [[מאיר שמחה חן (כפר חב"ד)|מאיר שמחה]]. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר ליד חמיו בדיטסקי סילו ([[פושקינה]]) שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב"דית קטנה.
 ר' בערק'ה נמשך למסחר ולעסקים, ולכן רוב יומו הוקדש לצרכי המסחר.
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ===נדודיו===
-ב[[מלחמת עולם השנייה]] ברח יחד עם קבוצה של חסידי חב"ד בשנת [[תש"א]] מהעיר [[לנינגרד]], בעקבות הפצצות הנאצים ברכבת. לאחר שלושה ימי נסיעה ארוכים, הגיעה הרכבת ל[[עיירה]] ירוסלבל. לאחר מנוחה קצרה בירוסלבל, עלו ר' בערק'ה ובני ביתו עם קבוצת החסידים על ספינת "סופיה פירובסקי" ששייטה במעלה הוולגה. לאחר ימים אחדים של הפלגה עברו הנוסעים לספינה קטנה יותר שפנתה לשלוחה אחרת של הוולגה, עד שהגיעה לצוק גבוה מעל הנהר - בראשו קולחוז קטן בשם 'בורטיוק'. הנסיעה כולה נמשכה כשלושה שבועות. כשנתיים התגוררה קבוצת החסידים, ובתוכם ר' בערק'ה ובני משפחתו, בקולחוז הזה.
+בשנת תש"א בגלל [[מלחמת עולם השנייה]] ברח מפושקינה יחד עם משפחתו, משפחת חמיו ר' זלמן קלמנסון ועוד קבוצה של חסידי חב"ד מפושקינה. הם עלו על רכבת ונסעו מרחקים כדי להתרחק מהחזית. לאחר שלושה ימי נסיעה ארוכים, הגיעה הרכבת ל[[עיירה]] ירוסלבל. לאחר מנוחה קצרה בירוסלבל, עלו ר' בערק'ה ובני ביתו עם קבוצת החסידים על ספינת "סופיה פירובסקי" ששייטה במעלה הוולגה. לאחר ימים אחדים של הפלגה עברו הנוסעים לספינה קטנה יותר שפנתה לשלוחה אחרת של הוולגה, עד שהגיעה לצוק גבוה מעל הנהר - בראשו קולחוז קטן בשם 'בורטיוק'. הנסיעה כולה נמשכה כשלושה שבועות. כשנתיים התגוררה קבוצת החסידים, ובתוכם ר' בערק'ה ובני משפחתו, בקולחוז הזה.
 בתחילת שנת [[תש"ג]] הגיע אל מרת מרים קליין, מנשות החסידים בקולחוז, מכתב מאחיה ר' ישראל חוסידוב, בו סיפר כי הוא נמצא ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן יחד עם חסידי חב"ד רבים שנמלטו לשם בעת המלחמה. במכתבו הציע למשפחה להצטרף אליו לטשקנט עד יעבור זעם. בעקבות כך התארגנו קבוצה שנסעה ל[[טשקנט]].
@@ שורה 70: / שורה 70: @@
 פעם שאל אותו הרבי ב[[יחידות]] מנין הוא יודע זאת? ר' בערק'ה השיב כי יש לו הרגש שכך הוא הדבר. הרבי לא הגיב ורק חייך חיוך רחב.
-אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב "מלך משיח" ללא האות ה"א שלפני המילה משיח{{מקור}}.
-[[קובץ:הרב בערקה' חן.jpeg]]
 ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ח]], לאחר פטירתו של ר' [[אברהם פריז]], שהיה אחראי על גביית דמי '[[מעמד]]', '[[קופת רבנו]]' ו'[[קרן השנה]]' אמר הרבי לתושבי [[כפר חב"ד]] כי הוא ממנה את ר' בערק'ה לאחראי על קופות אלו.
-בסוף שנות המ"מים כשהביא לרבי את רשימת התורמים ל[[מעמד]], כתב כרגיל {{ציטוטון|לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח}}. כשראה זאת הרבי, אמר: {{ציטוטון|מלך המשיח? '''ה'''מלך המשיח!}}{{הערה|סיפר: הרב [[יצחק אקסלרוד]].}}.
+בסוף שנות המ"מים כשהביא לרבי את רשימת התורמים ל[[מעמד]], כתב כרגיל {{ציטוטון|לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח}}. כשראה זאת הרבי, אמר: {{ציטוטון|מלך המשיח? '''ה'''מלך המשיח!}}{{הערה|ראו תיאור משוער של הדברים מפי הרב [[זאב וולף קסלמן]] ששמע זאת מהרב חן [shnior.blogspot.com/2019/03/blog-post_83.html וידאו] באתר הלג של הרב [[שניאור זלמן פרידמן (צפת)|שניאור זלמן פרידמן]].}}. אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב "מלך משיח" ללא האות ה"א שלפני המילה משיח{{מקור}}.
 בשנים הראשונות לבואו לארץ הקודש, היה ר' בער'קה נוסע לפחות אחת לשבוע לקיבוצים ולמושבים השונים ברחבי הארץ, כדי להפיץ את המעיינות בקרב כל החוגים והשכבות, במסגרת פעילות של "[[ופרצת]]".
@@ שורה 109: / שורה 102: @@
 *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=574 גלריית תמונות מחייו של ר' בערקע] {{תמונה}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
 *יצחק כהן, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71009 ברגע האחרון הרבי ריפא את ליבו של ר' בערק'ה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
-*[https://col.org.il/news/131072 בקריאת פרקו של הרבי בתהילים בסיום הרמב"ם החמישי] {{col}}
+*[https://col.org.il/news/131072 בקריאת פרקו של הרבי בתהלים בסיום הרמב"ם החמישי] {{col}}
 *'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_70.html תיעוד היסטורי מחייו של החסיד ר' בערקע חן • גלרייה בלעדית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+*[shnior.blogspot.com/2023/08/blog-post_3.html הרב זלמן לנדא מספר על הרב חן] באתר הבלוג של הרב [[שניאור זלמן פרידמן (צפת)|שניאור זלמן פרידמן]]
+*[shnior.blogspot.com/2017/03/blog-post_24.html גלריית תמונות מחייו של הרב חן] באתר הבלוג של הרב [[שניאור זלמן פרידמן (צפת)|שניאור זלמן פרידמן]]
 {{הערות שוליים}}