ל"ב נתיבות חכמה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←נתיב הראשון: הגהה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ל"ב נתיבות חכמה''' | '''ל"ב נתיבות חכמה''' הוא כינוי לצמצומים בהם נמשכת ה[[חכמה]] לבינה, ובדרגה נמוכה יותר הן נמצאות גם בלב (במידות), ולמטה יותר גם במלכות{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ח עמ' כ'.}}. במקומות רבים בקבלה ובחסידות נקראו נתיבות אלו בשם "שבילים" או "חדרים"{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי ח"ד עמ' א'רמב.}}. | ||
== | ==הנתיבות שבחכמה== | ||
"נתיב" (בשונה מ"דרך" שהיא סלולה ורחבה) הוא שביל צר המגיע למקומות נידחים ורחוקים, ומשמש כמשל לצמצום שישנו בהשפעה שמחכמה לבינה (היינו, שעצם החכמה אינה נמשכת בבינה אלא רק מעט מזעיר ע"י נתיב צר). באופן פרטי מבואר ב[[ספר יצירה]] (בתחילתו) שישנם ל"ב נתיבות חכמה: "בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק י"ה הוי"ה צבאות את עולמו", וכפי שמבואר שם, המספר ל"ב (32) הוא כנגד עשר ה[[ספירות]] ועשרים ושתים האותיות. היינו, ל"ב הנתיבות מצמצמות ומחלקות את אור אין סוף השורה בחכמה{{הערה|ראה תניא פל"ה בהגה.}} על מנת שיוכל להתפס בערך העולמות ולהחיותם. | |||
מטעם זה גם שלושים ושתים הפעמים שמוזכר שם אלוקים במעשה בראשית רומז לנתיבות החכמה, כי זהו בדיוק עניינו של שם 'אלוקים': צמצום והגבלת האור האלוקי בכדי שיוכלו להתהוות עולמות מוגבלים{{הערה|מאמרים תקס"ז עמ' קל"ב.}}, וכן הוא בגוף האדם נרמזות נתיבות אלו בשלושים ושתים השיניים - שגם עניינן הוא לחלק ולפרר את המאכל על מנת שיוכל להתעכל ולהתאחד עם הגוף, וכן הדבר גם בעבודת ה' בנפש האדם: לדקדק ולחלק כל הלכה בריבוי חלקים ובדיבור בפה, שדוקא אז יבין וישכיל ויחיה את נשמתו גם במוחין ומדות עד גם בהילוך בדרכי ה' כל היום בסוד מרע ועשה טוב{{הערה|תו"ח בראשית עמ' רלב.}}. | |||
כבוד בגימטריא ל"ב, ו"כבוד חכמים ינחלו". | כבוד בגימטריא ל"ב, ו"כבוד חכמים ינחלו". | ||
==נתיב הראשון== | ===נתיב הראשון=== | ||
ענינם של הנתיבים הוא התגלות, על משקל הביטוי "נתיב" שעוסק בדרך מהירה וקלה מעיר לעיר או ממקום למקום. ולכן משלושים ואחד נתיבות החכמה נמשכים [[ש"י עולמות]]. | ענינם של הנתיבים הוא התגלות, על משקל הביטוי "נתיב" שעוסק בדרך מהירה וקלה מעיר לעיר או ממקום למקום. ולכן משלושים ואחד נתיבות החכמה נמשכים [[ש"י עולמות]]. | ||
מה שאין כן בנתיב הראשון של נתיבות חכמה הוא למעלה מבחינה זו שהוא בחינת פנימיות אבא אשר לא מתגלה, "נתיב לא ידעו עיט"{{הערה|[[איוב]] כח, ז.}}. | מה שאין כן בנתיב הראשון של נתיבות חכמה הוא למעלה מבחינה זו שהוא בחינת פנימיות אבא אשר לא מתגלה, "נתיב לא ידעו עיט"{{הערה|[[איוב]] כח, ז.}}. | ||
==ל"ב נתיבות חכמה וחמשים שערי בינה== | |||
===ל"ב נתיבות חכמה וחמשים שערי בינה=== | |||
ההבדל בין ל"ב נתיבות חכמה ו[[חמשים שערי בינה]], הוא שבחכמה הם נתיבות, ובבינה הם שערים. וההפרש הוא ששערים הם הידועים לרבים, מה שאין כן נתיבות שהוא רק ליחידי סגולה, כמו שנאמר: "נתיב לא ידעו עיט". | ההבדל בין ל"ב נתיבות חכמה ו[[חמשים שערי בינה]], הוא שבחכמה הם נתיבות, ובבינה הם שערים. וההפרש הוא ששערים הם הידועים לרבים, מה שאין כן נתיבות שהוא רק ליחידי סגולה, כמו שנאמר: "נתיב לא ידעו עיט". | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
חילוק נוסף הוא: ל"ב נתיבות חכמה ממשיכות מ[[חכמה]] ל[[בינה]], ואילו חמשים שערי בינה ממשיכות מבינה ל[[מידות]]. | חילוק נוסף הוא: ל"ב נתיבות חכמה ממשיכות מ[[חכמה]] ל[[בינה]], ואילו חמשים שערי בינה ממשיכות מבינה ל[[מידות]]. | ||
==הנתיבות שבלב{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי ח"ד עמ' א'רלב-א'רמד.}}== | |||
כשם שבגשמיות הלבוש מגין על האדם כך הוא ברוחניות. היינו, מכיון ששכל האדם מוגבל שייך בו העלם ושיכחה והוא צריך ל"לבוש" שישמור עליו - ולבוש (אור מקיף) זה הוא עצם הנפש (שלמעלה מהתלבשות בגוף){{הערה|סוכה שחמתה מרובה מצילתה תשי"ד, אות ג'.}}. אך אור מקיף זה מצד עצמו נעלה עד כדי שאינו קשור לשכל כלל (כדוגמת הלבוש, שהוא דבר זר ושונה בתכלית מגוף האדם) וצריך לקרב ו"להצמיד" אותו לרגש (אחרת לא ישפיע עליו, וכדוגמת חיבוק רעים אוהבים - שהחיבוק מגלה את האהבה דוקא כשהאוהבים צמודים ולא כשהם רחוקים זה מזה{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי ח"ד עמ' א' רמ.}}) - וזהו עיקר עניין האבנט של כהן גדול (להצמיד את לבוש הכהן אל גופו). | |||
וכשם שעצם הנפש הוא מקיף השומר על השכל, כך השכל הוא מקיף השומר על הרגש. ומאחר בפרטיות יש במוחין ל"ב בחינות (כללות המוחין הם שלוש: חכמה בינה ודעת. אך מכיון שהדעת הוא המטה את השכל לפסוק לימין או לשמאל (היינו, שהדעת נחלק לחסד וגבורה) אז הם ארבע{{הערה|כי כשמדובר על מוח הדעת כפי שנחלק לחסד וגבורה לא סופרים אותו בפני עצמו, ואז הם ארבע: חכמה ובינה, חסד וגבורה.}}. ומאחר וכל אחד מארבעת המוחין כלול משני השמות הוי' אדנ-י (שביחד יש בהם שמונה אותיות) - סך הכל הם '''ל"ב נתיבות'''{{הערה|או כפי שנקראים פעמים רבות "חדרים", או "שבילים".}}. ומכיון שעניינו של האבנט הוא (כאמור לעיל) להצמיד את כל בחינות המוחין אל המידות - לכן יש באורכו ל"ב אמות. | |||
==הנתיבות שבמלכות{{הערה|אוה"ת בראשית ד' עמ' תשז, מאמרים תרנ"ח עמ' כ'.}}== | |||
בכמה מקומות מובא עניין ל"ב הנתיבות שבלב לא בשייכות למידות אלא לספירת המלכות - שלכן נקראת לב{{הערה|פרדס רימונים להרמ"ק, שער ערכי הכינויים, ערך לב וערך כבוד.}}. היינו, לפי{{הערה|דרוש אבנט של כה"ג שהיה ארכו ל"ב אמה והמצנפת י"ו אמה.}} ששם מאירות ל"ב נתיבות חכמה (כמו שהתבאר בסעיף הקודם). לביאור זה הנתיב הראשון שבנתיבות אלו דמלכות (הנקרא "נתיב לא ידעו עיט"{{הערה|איוב כח ז.}}) הוא המשכה מספירת הבינה{{הערה|כמאמר הידוע [[אמא אוזיפת מאנהא לברתא|"כאמא כביתה"]], וכן משמע בזוהר{{הערה|סוף תיקון י"ח דל"ז עמ' א.}} "דהאי נקודה גניזה דאתמר בה ונעלמה מעיני כל חי" עליה אמר איוב נתיב לא ידעו עיט (וכתב בכמה מקומות שם שהכוונה ליסוד דמלכות). | |||
==ל"ב חוטי ציצית== | ==ל"ב חוטי ציצית== | ||
גרסה אחרונה מ־01:30, 16 באוקטובר 2024
ל"ב נתיבות חכמה הוא כינוי לצמצומים בהם נמשכת החכמה לבינה, ובדרגה נמוכה יותר הן נמצאות גם בלב (במידות), ולמטה יותר גם במלכות[1]. במקומות רבים בקבלה ובחסידות נקראו נתיבות אלו בשם "שבילים" או "חדרים"[2].
הנתיבות שבחכמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
"נתיב" (בשונה מ"דרך" שהיא סלולה ורחבה) הוא שביל צר המגיע למקומות נידחים ורחוקים, ומשמש כמשל לצמצום שישנו בהשפעה שמחכמה לבינה (היינו, שעצם החכמה אינה נמשכת בבינה אלא רק מעט מזעיר ע"י נתיב צר). באופן פרטי מבואר בספר יצירה (בתחילתו) שישנם ל"ב נתיבות חכמה: "בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק י"ה הוי"ה צבאות את עולמו", וכפי שמבואר שם, המספר ל"ב (32) הוא כנגד עשר הספירות ועשרים ושתים האותיות. היינו, ל"ב הנתיבות מצמצמות ומחלקות את אור אין סוף השורה בחכמה[3] על מנת שיוכל להתפס בערך העולמות ולהחיותם.
מטעם זה גם שלושים ושתים הפעמים שמוזכר שם אלוקים במעשה בראשית רומז לנתיבות החכמה, כי זהו בדיוק עניינו של שם 'אלוקים': צמצום והגבלת האור האלוקי בכדי שיוכלו להתהוות עולמות מוגבלים[4], וכן הוא בגוף האדם נרמזות נתיבות אלו בשלושים ושתים השיניים - שגם עניינן הוא לחלק ולפרר את המאכל על מנת שיוכל להתעכל ולהתאחד עם הגוף, וכן הדבר גם בעבודת ה' בנפש האדם: לדקדק ולחלק כל הלכה בריבוי חלקים ובדיבור בפה, שדוקא אז יבין וישכיל ויחיה את נשמתו גם במוחין ומדות עד גם בהילוך בדרכי ה' כל היום בסוד מרע ועשה טוב[5].
כבוד בגימטריא ל"ב, ו"כבוד חכמים ינחלו".
נתיב הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]
ענינם של הנתיבים הוא התגלות, על משקל הביטוי "נתיב" שעוסק בדרך מהירה וקלה מעיר לעיר או ממקום למקום. ולכן משלושים ואחד נתיבות החכמה נמשכים ש"י עולמות.
מה שאין כן בנתיב הראשון של נתיבות חכמה הוא למעלה מבחינה זו שהוא בחינת פנימיות אבא אשר לא מתגלה, "נתיב לא ידעו עיט"[6].
ל"ב נתיבות חכמה וחמשים שערי בינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההבדל בין ל"ב נתיבות חכמה וחמשים שערי בינה, הוא שבחכמה הם נתיבות, ובבינה הם שערים. וההפרש הוא ששערים הם הידועים לרבים, מה שאין כן נתיבות שהוא רק ליחידי סגולה, כמו שנאמר: "נתיב לא ידעו עיט".
ל"ב נתיבות חכמה שייכים רק ליחידי סגולה שהם אלו ששייכים לבחינת החכמה דמקננא באצילות, והיינו שהם ידועים רק לנשמות דאצילות.
חילוק נוסף הוא: ל"ב נתיבות חכמה ממשיכות מחכמה לבינה, ואילו חמשים שערי בינה ממשיכות מבינה למידות.
הנתיבות שבלב[7][עריכה | עריכת קוד מקור]
כשם שבגשמיות הלבוש מגין על האדם כך הוא ברוחניות. היינו, מכיון ששכל האדם מוגבל שייך בו העלם ושיכחה והוא צריך ל"לבוש" שישמור עליו - ולבוש (אור מקיף) זה הוא עצם הנפש (שלמעלה מהתלבשות בגוף)[8]. אך אור מקיף זה מצד עצמו נעלה עד כדי שאינו קשור לשכל כלל (כדוגמת הלבוש, שהוא דבר זר ושונה בתכלית מגוף האדם) וצריך לקרב ו"להצמיד" אותו לרגש (אחרת לא ישפיע עליו, וכדוגמת חיבוק רעים אוהבים - שהחיבוק מגלה את האהבה דוקא כשהאוהבים צמודים ולא כשהם רחוקים זה מזה[9]) - וזהו עיקר עניין האבנט של כהן גדול (להצמיד את לבוש הכהן אל גופו).
וכשם שעצם הנפש הוא מקיף השומר על השכל, כך השכל הוא מקיף השומר על הרגש. ומאחר בפרטיות יש במוחין ל"ב בחינות (כללות המוחין הם שלוש: חכמה בינה ודעת. אך מכיון שהדעת הוא המטה את השכל לפסוק לימין או לשמאל (היינו, שהדעת נחלק לחסד וגבורה) אז הם ארבע[10]. ומאחר וכל אחד מארבעת המוחין כלול משני השמות הוי' אדנ-י (שביחד יש בהם שמונה אותיות) - סך הכל הם ל"ב נתיבות[11]. ומכיון שעניינו של האבנט הוא (כאמור לעיל) להצמיד את כל בחינות המוחין אל המידות - לכן יש באורכו ל"ב אמות.
הנתיבות שבמלכות[12][עריכה | עריכת קוד מקור]
בכמה מקומות מובא עניין ל"ב הנתיבות שבלב לא בשייכות למידות אלא לספירת המלכות - שלכן נקראת לב[13]. היינו, לפי[14] ששם מאירות ל"ב נתיבות חכמה (כמו שהתבאר בסעיף הקודם). לביאור זה הנתיב הראשון שבנתיבות אלו דמלכות (הנקרא "נתיב לא ידעו עיט"[15]) הוא המשכה מספירת הבינה{{הערה|כמאמר הידוע "כאמא כביתה", וכן משמע בזוהר[16] "דהאי נקודה גניזה דאתמר בה ונעלמה מעיני כל חי" עליה אמר איוב נתיב לא ידעו עיט (וכתב בכמה מקומות שם שהכוונה ליסוד דמלכות).
ל"ב חוטי ציצית[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצוות הציצית הוא המשכה של ל"ב נתיבות חכמה מבחינת אור המקיף של הטלית, ואלו הם שלושים ושנים החוטים של הציצית.
הערות שוליים
- ↑ ספר המאמרים תרנ"ח עמ' כ'.
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי ח"ד עמ' א'רמב.
- ↑ ראה תניא פל"ה בהגה.
- ↑ מאמרים תקס"ז עמ' קל"ב.
- ↑ תו"ח בראשית עמ' רלב.
- ↑ איוב כח, ז.
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי ח"ד עמ' א'רלב-א'רמד.
- ↑ סוכה שחמתה מרובה מצילתה תשי"ד, אות ג'.
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי ח"ד עמ' א' רמ.
- ↑ כי כשמדובר על מוח הדעת כפי שנחלק לחסד וגבורה לא סופרים אותו בפני עצמו, ואז הם ארבע: חכמה ובינה, חסד וגבורה.
- ↑ או כפי שנקראים פעמים רבות "חדרים", או "שבילים".
- ↑ אוה"ת בראשית ד' עמ' תשז, מאמרים תרנ"ח עמ' כ'.
- ↑ פרדס רימונים להרמ"ק, שער ערכי הכינויים, ערך לב וערך כבוד.
- ↑ דרוש אבנט של כה"ג שהיה ארכו ל"ב אמה והמצנפת י"ו אמה.
- ↑ איוב כח ז.
- ↑ סוף תיקון י"ח דל"ז עמ' א.