יצחק חיים מרטון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(שינוי התמונה לתמונה איכותית ומעודכנת יותר.) |
||
| (49 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון. | [[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון ז"ל.jpg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון]] | ||
[[קובץ: | [[קובץ:מרטון.jpg|ממוזער|הרב מרטון באירוע 'ירחי כלה' בכפר חב"ד]] | ||
הרב '''יצחק חיים מרטון''' ([[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] - [[י"א מנחם אב]] [[ה'תשפ"ג]]) היה מנהל אגף 'חסד מנחם מענדל' (יתומים ואלמנות) ב[[כולל חב"ד ארץ הקודש | הרב '''יצחק חיים מרטון''' ([[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] - [[י"א מנחם אב]] [[ה'תשפ"ג]]) היה מנהל אגף '[[חסד מנחם מענדל]]' (יתומים ואלמנות) ב[[כולל חב"ד ארץ הקודש]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ב[[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]]. | נולד ב[[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]]. | ||
למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בתורת אמת ולאחר מכן בישיבה המרכזית [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] | למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בתורת אמת ולאחר מכן בישיבה המרכזית [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות. | ||
תירגם והוציא לאור יחד עם כמה מחבריו את אלבום "[[אוי רבי]]" בתרגום לעברית, אלבום שכולו | תירגם והוציא לאור יחד עם כמה מחבריו את אלבום "[[אוי רבי]]" בתרגום לעברית, אלבום שכולו רגש של התקשרות וגעגועים לרבי. | ||
בשנת תשנ"ז הקים את קעמפ 'גן ישראל כפר חב"ד' מה שלאחר כמה שנים הפך לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש. | בשנת [[תשנ"ז]] הקים את קעמפ '[[גן ישראל כפר חב"ד]]' מה שלאחר כמה שנים הפך לקעמפ [[גן ישראל ארץ הקודש]]. | ||
ב[[כ"ה תשרי]] [[תשנ"ט]], התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], את מקום מגוריהם קבעו בעיר [[ביתר עילית]]. | |||
בשנת תשנ"ט | בשנת [[תשנ"ט]] ארגן את אירוע הבר מצווה לאלף ילדים עולים ב[[כותל המערבי]], אירוע שלאחריו החל לעבוד בארגון החסד [[כולל חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_cYEyv6y6zLlYN-YCp3UeNNMXzQY0nag/view?usp=sharing סקירה על מעצמת החסד כולל חב"ד]}}, הקים מינף וניהל את אגף "חסד מנחם מענדל" - מפעל סיוע לאלמנות ויתומים שדואג ומלווה את המשפחות במשך כל ימות השנה כולה, במסגרת זו היה עורך חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה, ליתומים ויתומות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1=סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]]. היה דואג לשיעורי עזר וחונכים, חוגי העשרה טיפולים רפואיים ועוד, והכל מתוך אכפתיות דאגה ואהבה אין סופית. | ||
הרב מרטון | הרב מרטון ניחן ברגש חסידי חם, חיבר במשך השנים עשרות רבות של שירי התקשרות וגעגוע לרבי ולבית חיינו, עבור מחנות הקיץ '[[גן ישראל]]' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות אמיתית לרבי. לרגל חתונת בנו ר' מענדי הוציא בנו יענקי תשורה מיוחדת שנקראה בשם "תוונא דלבא" בה קובצו חלק משירי גן ישראל שחיבר{{הערה|[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דלבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]}}, בחתונת בנו יענקי התפרסמה התשורה שוב במהדורה נרחבת יותר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1M0QNFPlM0BjY7JO_UtJlk5puJaW40Bcn/view?usp=sharing/ 'תוונא דלבא' תשורה מחתונת משפחת מרטון-דייטש]}}. כמו כן שימש כבעל תפילה בתפילות הימים-נוראים ואף התאים לחנים וניגונים לקטעים שונים בתפילה. | ||
הרב מרטון ע"ה חלה במחלה קשה והזדכך בייסורים בבית רפואה במנהטן. התבקש לישיבה של מעלה | בכינוס [[התוועדות]] [[י' שבט]] [[ה'תשפ"ד]] ביצעו [[הפנסאים]], את ההמנון האחרון שכתב הרב מרטון בדיוק שנה קודם לכן. ההמנון שנקרא "בזכותנו" מבוסס על מכתבו של הרבי מר"ח שבט [[ה'תשי"א]] על החיבה העצומה לצד התביעה של [[הרבי הריי"צ]] מהנוער שימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה. השיר בוצע על ידי בניו של הרב מרטון יחד עם מקהלת הפנסאים ו[[שמחה פרידמן]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1aBcSO8Bnjf5plHkgXLXLdxmxnK2b7uIw/view?usp=sharing/ לצפיה בביצוע ההמנון בכינוס י' שבט תשפ"ד] {{וידיאו}}}}. | ||
כישרון הכתיבה בא לידי ביטוי אף במאמרים מיוחדים שכתב ופורסמו במשך השנים מעל בימות שונות. טורים ומאמרי הגות מיוחדים בשלל נושאים בהם בולטת השקפתו החסידית הבהירה והברורה. לרגל אירוע השלושים לפטירתו{{הערה|[https://col.org.il/news/147466 במלאת ה'שלושים': עצרת ההתעוררות לזכרו של הרב מרטון ע"ה] {{COL}}}} פרסמה משפחתו קובץ מיוחד בשם "קולמוס הלב" בה קובצו חלק מאותם מאמרים{{הערה|[https://col.org.il/news/147470 "קולמוס הלב": הקובץ שחולק בערב ה'שלושים' לרב מרטון ע"ה] {{COL}}}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Q2WkFey5FYpSsu8ntlPTGxzaX6DmQ-2L/view?usp=sharing קולמוס הלב]}}. | |||
הרב מרטון חלה במחלה קשה והזדכך בייסורים בבית רפואה במנהטן. התבקש לישיבה של מעלה ביום השבת קודש [[י"א מנחם אב]] [[תשפ"ג]] כשהוא בן ארבעים ושמונה שנים בלבד. | |||
הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו. | הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו. | ||
הלוויתו יצאה ביום ראשון [[י"ב מנחם אב]] תשפ"ג מ-[[770 מרכז חב"ד העולמי]] דרך משרדי כולל חב"ד אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני [[י"ג מנחם אב]] תשפ"ג מבית הלוויות שמגר בהשתתפות מאות חסידים לכיוון [[הר המנוחות]], [[ירושלים]], שם נטמן לצד אביו. | הלוויתו יצאה ביום ראשון [[י"ב מנחם אב]] תשפ"ג מ-[[770 מרכז חב"ד העולמי]] דרך משרדי [[כולל חב"ד]] אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני [[י"ג מנחם אב]] [[תשפ"ג]] מבית הלוויות שמגר בהשתתפות מאות חסידים לכיוון [[הר המנוחות]], [[ירושלים]], שם נטמן לצד אביו. | ||
==משיריו הידועים== | ==משיריו הידועים== | ||
*'''אוי רבי''' - תרגום השיר מאנגלית{{הערה|[https://sinun770.org/אוי-רבי-שבת-צבאות-השם-תשעח/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{שמע}}}}. | |||
*'''אוי רבי''' - תרגום השיר מאנגלית{{הערה|[https://sinun770.org/ | *'''דמעה נושרת מעיניו''' - תרגום השיר מאנגלית{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Hy3z9yOucyUpaRoka5rDahI2NqO6aYvj/view?usp=sharing/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{שמע}}}}. | ||
*'''טוט אלץ וואס איר קענט. | *'''טוט אלץ וואס איר קענט{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11vppUZpWEjyWxURAVOq_7vlomrkKHX0V/view?usp=sharing לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{שמע}}}}. | ||
*'''משליך חייו מנגד. | *'''משליך חייו מנגד{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1kyQBZyJbXf-Xp39hr-AfTUnr7VXSncGi/view?usp=sharing לשמיעת השיר מתוך אלבום 'אוי רבי'] {{שמע}}}}. | ||
*'''הייתי בקעמפ עם כולם''' - נכתב בשנת תשנ"ז{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/ | *'''הייתי בקעמפ עם כולם''' - נכתב בשנת תשנ"ז{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/הייתי_בקעמפ.mp3 לשמיעת השיר בביצוע מקהלת אורו של משיח] {{שמע}}}}. | ||
*'''הוא עומד במקומו הקבוע'''{{הערה|[https://col.org.il/news/146898 לשמיעת השיר מפיו] {{שמע}}}}{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/6/61/ | *'''הוא עומד במקומו הקבוע'''{{הערה|[https://col.org.il/news/146898 לשמיעת השיר מפיו] {{שמע}}}}{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/6/61/הוא_עומד_במקומו.mp3 לשמיעת השיר מפי מקהלת אורו של משיח (בשינויים)] {{שמע}}}}{{הערה|[https://sinun770.org/הוא-עומד-במקומו-הקבוע-הקליפ-הרשמי/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת פנסאים] {{וידאו}}}}. | ||
*'''דור השביעי''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל. | *'''דור השביעי''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל. | ||
*'''צבאות השם''' - | *'''צבאות השם''' - כתב '''והלחין''' בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1U5Fdbiwjp-w8uLULCpr3zwHNCgMpyJfo/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע גן ישראל כפר חב"ד] {{שמע}}}}. | ||
*'''בעיר רחוקה''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל. | *'''בעיר רחוקה''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1vdpADw9nfOfPoNWP6vLpLzTxpUhqf8fa/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע של יוני שלמה] {{שמע}}}}{{הערה|[https://www.jdn.co.il/flashes/1733808/ הקליפ המרגש של מקהלת הפנסאים באצטדיון טדי] {{וידאו}}}}. | ||
*'''ניצב האב''' - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל. | *'''ניצב האב''' - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1a2765mqCh4KSbKThMHYZyeQ0EXoIvdfn/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע משפחת מרטון] {{שמע}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/142456 צפו: 'ניצב האב' בחתונת משפחת מרטון] {{וידיאו}}}}. | ||
*'''אזוי און ניט אנדערש''' - נכתב בשנת תש"ע. | *'''אזוי און ניט אנדערש''' - נכתב בשנת תש"ע. | ||
*'''מסירות נפש''' - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש. | *'''מסירות נפש''' - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש. | ||
| שורה 46: | שורה 50: | ||
*'''רבי בטל אני''' - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש. | *'''רבי בטל אני''' - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש. | ||
*'''להכריע את הכף''' - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש. | *'''להכריע את הכף''' - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש. | ||
*'''הניצחון''' - נכתב בשנת תשפ"א. | *'''הניצחון''' - נכתב בשנת תשפ"א{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1U9_oPCUliAAGnZq33LhIkCGUXGojz9LR/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע בנו יענקי מרטון] {{שמע}}}}{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1259968. האזינו למארש: חב"ד רושמת ניצחון בגרמניה]}}. | ||
*'''ווער א שליח''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש. | *'''ווער א שליח''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש. | ||
*'''מעיינותיך''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש. | *'''מעיינותיך''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש. | ||
*'''טאפארו דא פלאחו''' - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש. | *'''טאפארו דא פלאחו''' - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש. | ||
}} | *'''בזכותנו''' - נכתב בי' שבט תשפ"ג {{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1soHyLJqIlkLtgkdTvD1WpRrfk33H0xcL/view?usp=sharing/ המנון "בזכותנו] {{שמע}}}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*חמיו הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר ישיבות תות"ל המרכזית בארה"ק | *חמיו הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] ע"ה מזכיר ישיבות תות"ל המרכזית בארה"ק | ||
*אחיו, הרב [[אורי מרטון|אוריאל בנימין מרטון]], צפת. | *אחיו, הרב [[אורי מרטון|אוריאל בנימין מרטון]], צפת. | ||
*אחיו, הרב יעקב מרטון, מגבאי ביהכנ"ס חב"ד המרכזי 'בית אריה' בלוד. | *אחיו, הרב [[יעקב מרטון]], מגבאי ביהכנ"ס חב"ד המרכזי 'בית אריה' בלוד. | ||
*אחיו, הרב [[פינחס מרטון]] , שליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק. | *אחיו, הרב [[פינחס מרטון]], שליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק. | ||
* | *גיסו, הרב [[צבי אריה ביר]] מירושלים. | ||
* | *גיסו, הרב [[נועם דקל]] שליח הרבי הראשי ביקנעם. | ||
* | *גיסו, הרב [[שמואל גדליה מנדלזון]], ביתר עילית. | ||
* | *גיסו, הרב [[דניאל מקובצקי]] ר"מ בישיבת תות"ל אלעד. | ||
*גיסו, הרב [[בנימין מנשה ליפקין]] | *גיסו, הרב [[בנימין מנשה ליפקין]] | ||
*גיסו, הרב [[יעקב פינסון]] מנהל אגף פרויקטים ב[[לב חב"ד]] | |||
*גיסו, הרב [[שמחה ליפסקר]] שליח הרבי לעיר נשר | |||
*בנו ר' מענדי מרטון, [[כפר חב"ד]] | *בנו ר' מענדי מרטון, [[כפר חב"ד]] | ||
*בנו | *בנו, הבעל מנגן ר' [[יעקב מרטון|יענקי מרטון]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''תולדות הרב יצחק חיים מרטון ע"ה''' ,[[שבועון בית משיח]] גיליון 1371 | *'''תולדות הרב יצחק חיים מרטון ע"ה''' ,[[שבועון בית משיח]] גיליון 1371 | ||
*"החסיד השלם", כפר חב"ד, גיליון 2020. | *"החסיד השלם", [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 2020. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://col.org.il/news/147042 בדרך תמים: רגשותיו העזים של הרב יצחק מרטון מ"תומכי תמימים" {{COL}}] | |||
*[https://chabad.info/bdh/974427 טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית: הרב יצחק חיים מרטון ע"ה] ידיעה באתר {{אינפו}} | *[https://chabad.info/bdh/974427 טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית: הרב יצחק חיים מרטון ע"ה] ידיעה באתר {{אינפו}} | ||
*[https://col.org.il/news/146897 פס הקול של ה'קעמפים': שירי הרב מרטון ע"ה שריגשו המונים{{COL}}] | *[https://col.org.il/news/146897 פס הקול של ה'קעמפים': שירי הרב מרטון ע"ה שריגשו המונים {{COL}}] | ||
*[https://www.bhol.co.il/news/1573869 טרגדיה בחב"ד: איש החסד נפטר בדמי ימיו] ידיעה באתר בחדרי חרדים | *[https://www.bhol.co.il/news/1573869 טרגדיה בחב"ד: איש החסד נפטר בדמי ימיו] ידיעה באתר בחדרי חרדים | ||
*[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש] | *[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש] | ||
{{מיון רגיל:מרטון, | {{מיון רגיל:מרטון, יצחק חיים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:08, 4 בנובמבר 2024
הרב יצחק חיים מרטון (י"ד אייר תשל"ה - י"א מנחם אב ה'תשפ"ג) היה מנהל אגף 'חסד מנחם מענדל' (יתומים ואלמנות) בכולל חב"ד ארץ הקודש.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ד אייר תשל"ה לאביו בעל המנגן המפורסם הרב יוסף יהודה מרטון.
למד בישיבות תומכי תמימים בתורת אמת ולאחר מכן בישיבה המרכזית תומכי תמימים כפר חב"ד. בשנת תשנ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות.
תירגם והוציא לאור יחד עם כמה מחבריו את אלבום "אוי רבי" בתרגום לעברית, אלבום שכולו רגש של התקשרות וגעגועים לרבי.
בשנת תשנ"ז הקים את קעמפ 'גן ישראל כפר חב"ד' מה שלאחר כמה שנים הפך לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש.
בכ"ה תשרי תשנ"ט, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' שלמה יהודה ויגלר מזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד, את מקום מגוריהם קבעו בעיר ביתר עילית.
בשנת תשנ"ט ארגן את אירוע הבר מצווה לאלף ילדים עולים בכותל המערבי, אירוע שלאחריו החל לעבוד בארגון החסד כולל חב"ד בארץ הקודש[1], הקים מינף וניהל את אגף "חסד מנחם מענדל" - מפעל סיוע לאלמנות ויתומים שדואג ומלווה את המשפחות במשך כל ימות השנה כולה, במסגרת זו היה עורך חגיגת בר מצווה ובת מצווה גדולה, ליתומים ויתומות בכותל המערבי[2] שמתקיימת מדי שנה בסמוך לי"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. היה דואג לשיעורי עזר וחונכים, חוגי העשרה טיפולים רפואיים ועוד, והכל מתוך אכפתיות דאגה ואהבה אין סופית.
הרב מרטון ניחן ברגש חסידי חם, חיבר במשך השנים עשרות רבות של שירי התקשרות וגעגוע לרבי ולבית חיינו, עבור מחנות הקיץ 'גן ישראל' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות אמיתית לרבי. לרגל חתונת בנו ר' מענדי הוציא בנו יענקי תשורה מיוחדת שנקראה בשם "תוונא דלבא" בה קובצו חלק משירי גן ישראל שחיבר[3], בחתונת בנו יענקי התפרסמה התשורה שוב במהדורה נרחבת יותר[4]. כמו כן שימש כבעל תפילה בתפילות הימים-נוראים ואף התאים לחנים וניגונים לקטעים שונים בתפילה.
בכינוס התוועדות י' שבט ה'תשפ"ד ביצעו הפנסאים, את ההמנון האחרון שכתב הרב מרטון בדיוק שנה קודם לכן. ההמנון שנקרא "בזכותנו" מבוסס על מכתבו של הרבי מר"ח שבט ה'תשי"א על החיבה העצומה לצד התביעה של הרבי הריי"צ מהנוער שימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה. השיר בוצע על ידי בניו של הרב מרטון יחד עם מקהלת הפנסאים ושמחה פרידמן[5].
כישרון הכתיבה בא לידי ביטוי אף במאמרים מיוחדים שכתב ופורסמו במשך השנים מעל בימות שונות. טורים ומאמרי הגות מיוחדים בשלל נושאים בהם בולטת השקפתו החסידית הבהירה והברורה. לרגל אירוע השלושים לפטירתו[6] פרסמה משפחתו קובץ מיוחד בשם "קולמוס הלב" בה קובצו חלק מאותם מאמרים[7][8].
הרב מרטון חלה במחלה קשה והזדכך בייסורים בבית רפואה במנהטן. התבקש לישיבה של מעלה ביום השבת קודש י"א מנחם אב תשפ"ג כשהוא בן ארבעים ושמונה שנים בלבד.
הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו.
הלוויתו יצאה ביום ראשון י"ב מנחם אב תשפ"ג מ-770 מרכז חב"ד העולמי דרך משרדי כולל חב"ד אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני י"ג מנחם אב תשפ"ג מבית הלוויות שמגר בהשתתפות מאות חסידים לכיוון הר המנוחות, ירושלים, שם נטמן לצד אביו.
משיריו הידועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אוי רבי - תרגום השיר מאנגלית[9].
- דמעה נושרת מעיניו - תרגום השיר מאנגלית[10].
- טוט אלץ וואס איר קענט[11].
- משליך חייו מנגד[12].
- הייתי בקעמפ עם כולם - נכתב בשנת תשנ"ז[13].
- הוא עומד במקומו הקבוע[14][15][16].
- דור השביעי - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
- צבאות השם - כתב והלחין בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל[17].
- בעיר רחוקה - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל[18][19].
- ניצב האב - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל[20][21].
- אזוי און ניט אנדערש - נכתב בשנת תש"ע.
- מסירות נפש - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש.
- אין דבר העומד בפני הרצון - נכתב בשנת תשע"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
- להורות להם - נכתב בשנת תשע"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
- נולדנו להתייגע - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
- עשו כל אשר ביכלתכם - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
- אב אחד לכולנה - נכתב בשנת תשע"ה.
- הרועה הנאמן - נכתב בשנת תשע"ו עבור קעמפ ארץ הקודש.
- אני יכול - נכתב בשנת תשע"ז עבור קעמפ ארץ הקודש.
- רבי בטל אני - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש.
- להכריע את הכף - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש.
- הניצחון - נכתב בשנת תשפ"א[22][23].
- ווער א שליח - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
- מעיינותיך - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
- טאפארו דא פלאחו - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
- בזכותנו - נכתב בי' שבט תשפ"ג [24].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חמיו הרב שלמה יהודה ויגלר ע"ה מזכיר ישיבות תות"ל המרכזית בארה"ק
- אחיו, הרב אוריאל בנימין מרטון, צפת.
- אחיו, הרב יעקב מרטון, מגבאי ביהכנ"ס חב"ד המרכזי 'בית אריה' בלוד.
- אחיו, הרב פינחס מרטון, שליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק.
- גיסו, הרב צבי אריה ביר מירושלים.
- גיסו, הרב נועם דקל שליח הרבי הראשי ביקנעם.
- גיסו, הרב שמואל גדליה מנדלזון, ביתר עילית.
- גיסו, הרב דניאל מקובצקי ר"מ בישיבת תות"ל אלעד.
- גיסו, הרב בנימין מנשה ליפקין
- גיסו, הרב יעקב פינסון מנהל אגף פרויקטים בלב חב"ד
- גיסו, הרב שמחה ליפסקר שליח הרבי לעיר נשר
- בנו ר' מענדי מרטון, כפר חב"ד
- בנו, הבעל מנגן ר' יענקי מרטון
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות הרב יצחק חיים מרטון ע"ה ,שבועון בית משיח גיליון 1371
- "החסיד השלם", שבועון כפר חב"ד, גיליון 2020.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בדרך תמים: רגשותיו העזים של הרב יצחק מרטון מ"תומכי תמימים"
- טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית: הרב יצחק חיים מרטון ע"ה ידיעה באתר
- פס הקול של ה'קעמפים': שירי הרב מרטון ע"ה שריגשו המונים
- טרגדיה בחב"ד: איש החסד נפטר בדמי ימיו ידיעה באתר בחדרי חרדים
- 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש
הערות שוליים
- ↑ סקירה על מעצמת החסד כולל חב"ד
- ↑ סקירה, אודות אחת מחגיגות הבר מצווה, בשנת 2009
- ↑ 'תוונא דלבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש
- ↑ 'תוונא דלבא' תשורה מחתונת משפחת מרטון-דייטש
- ↑ לצפיה בביצוע ההמנון בכינוס י' שבט תשפ"ד
- ↑ במלאת ה'שלושים': עצרת ההתעוררות לזכרו של הרב מרטון ע"ה
- ↑ "קולמוס הלב": הקובץ שחולק בערב ה'שלושים' לרב מרטון ע"ה
- ↑ קולמוס הלב
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים
- ↑ לשמיעת השיר מתוך אלבום 'אוי רבי'
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת אורו של משיח
- ↑ לשמיעת השיר מפיו
- ↑ לשמיעת השיר מפי מקהלת אורו של משיח (בשינויים)
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת פנסאים
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע גן ישראל כפר חב"ד
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע של יוני שלמה
- ↑ הקליפ המרגש של מקהלת הפנסאים באצטדיון טדי
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע משפחת מרטון
- ↑ צפו: 'ניצב האב' בחתונת משפחת מרטון
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע בנו יענקי מרטון
- ↑ האזינו למארש: חב"ד רושמת ניצחון בגרמניה
- ↑ המנון "בזכותנו