עשה לך רב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(85 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''עשה לך [[רב]]'''", הוא ציווי על כל אחד ואחת מישראל - מקטן ועד גדול - לקבל עליו ולעשות לו רב.  
{{תקנות הרבי|}}
"'''עשה לך [[רב]]'''", הוא ציווי על כל אחד ואחת מישראל - מקטן ועד גדול - לקבל עליו ולעשות לו [[רב (תואר)|רב]].
== ההוראה במאמר המשנה ==
הוראה זו היא נוסף על הוראת המשנה "איזהו [[חכם]] הלומד מכל אדם", שגם מי שהוא חכם גדול, יכול להוסיף וללמוד מאחרים, ועד שיכול ללמוד מכל אדם{{הערה|ואדרבה: הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק הלשון "איזהו חכם הלומד מכל אדם".}} - צריך להיות גם הענין ד"רב", "עשה לך רב", כלומר, ש"תקבלהו עליך לרב", לסמוך על דבריו.  


כלומר<REF>משיחת [[הרבי]] בשבת פרשת דברים משנת [[תשמ"ו]].</REF> נוסף על הוראת המשנה: "איזהו [[חכם]] הלומד מכל אדם", היינו, שגם מי שהוא חכם גדול כו', יכול להוסיף וללמוד מאחרים, ועד שיכול ללמוד מכל אדם [ואדרבה: הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק הלשון "איזהו חכם הלומד מכל אדם"] - צריך להיות גם הענין ד"רב", "עשה לך רב", כלומר, ש"תקבלהו עליך לרב", לסמוך על דבריו.  
על פי הסברו של הרבי{{הערה|1=משיחת [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת דברים]] משנת [[תשמ"ו]].}} "אדם קרוב אצל עצמו", ומסיבה זו אינו יכול לסמוך על עצמו, ולכן, צריך הוא לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו.  


טעם הדבר - מכיון ש"אדם קרוב אצל עצמו", ובמילא, אינו יכול לסמוך על עצמו כו', ולכן, צריך לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו.  
מי שהוא גדול ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]], וקשה לו למצוא מי שגדול ממנו, יעשה לעצמו רב, למרות שהוא למטה הימנו, כי אין אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו. דבר זה רמוז במילה '''עשה''' לך רב, אף שאינו ראוי, יש צורך בענין של [[מעשה|עשיה]], מכיון שלשון עשיה נאמר על דבר שצריך לטרוח ולעשות על ידו, עד לעשיה מלשון כפייה (כגון הלשון "מעשין על הצדקה"){{הערה|בשם המאירי.}}.


ויש להוסיף, שגם מי שהוא גדול ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]] כו', שקשה לו למצוא מי שגדול ממנו - הרי "אע"פ שלא ימצא חכם גדול כמוהו, יעשה משלמטה הימנו, כי אין אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו, וזהו עשה לך רב, אף שאינו ראוי", וכמפורש שבכגון-דא יש צורך בענין של עשי', "עשה לך רב", אשר, "לשון עשי' יאמר על דבר שצריך לטרוח ולעשות על ידו", עד לעשי' מלשון כפי' (כמו "מעשין על הצדקה").
[[הרבי]] הוסיף כי "[[טוב]] ונכון ביותר, שכל אחד ואחת מישראל - האנשים וה[[נשים]], כולל ילדים וילדות קטנים - יקיים את הוראת המשנה "עשה לך רב"{{הערה|1=ובנוגע לנשים ובנות - בלשון דאמרי אינשי: "[[משפיע|משפיעות]]".}}, על ידי זה שילך מזמן לזמן למי שגדול הימנו, על מנת ובאופן לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו ב[[לימוד התורה]], בנתינת הצדקה, ובכללות הנהגתו ב[[עבודת ה']], גם בעניני הרשות, "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו", ועל ידי זה יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה ללא ה[[שוחד]] דקרבת עצמו. ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת "דין וחשבון" לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל עניני טוב ו[[קדושה]]".
 
ובהתאם לכך, [[טוב]] ונכון ביותר, שכל אחד ואחת מישראל - האנשים וה[[נשים]], כולל ילדים וילדות קטנים - יקיים את הוראת המשנה "עשה לך רב" (ובנוגע לנשים ובנות - בל' דאמרי אינשי "משפיעות"), עי"ז שילך מזמן לזמן למי שגדול הימנו ("רב"), על מנת ובאופן לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו ב[[לימוד התורה]], בנתינת ה[[צדקה]], ובכללות הנהגתו ב[[עבודת ה']], גם בעניני הרשות, "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו", אשר, עי"ז יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה (ללא השוחד דקרבת עצמו),
 
ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת "דין וחשבון" לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל עניני טוב וקדושה".  


== בקשה נפשית מהרבי ==
== בקשה נפשית מהרבי ==
באותה שיחה, הרבי התבטא בהתבטאות מיוחדת:
באותה שיחה, הרבי התבטא בהתבטאות מיוחדת:


יש להוסיף ולהדגיש ע"ד גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור גם במשך כל ה[[שנה]] כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יש להוסיף ולהדגיש על דבר גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור, גם במשך כל ה[[שנה]] כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים.  
 
ולכן, הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לע"ע ביטוי מתאים יותר כו') - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום,
 
-בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר -
 
שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים נשים וטף, יקיימו את הוראת המשנה "עשה לך רב", ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה',
 
אשר, עי"ז יתוסף בודאי ובודאי אצל כאו"א מישראל בכל עניני טוב וקדושה, הלוך ומוסיף ואור.
 
משיחת [[הרבי]] בשבת פרשת דברים משנת תשמ"ו.


ולכן, הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לעת עתה ביטוי מתאים יותר כו') - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, - בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר - שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים [[נשים]] ו[[ילדים|טף]], יקיימו את הוראת המשנה "עשה לך רב", ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם ב[[עבודת ה']], אשר, על ידי זה יתוסף בוודאי ובוודאי אצל כל אחד ואחד מישראל בכל עניני [[טוב]] ו[[קדושה]], הלוך ומוסיף ואור{{הערה|משיחת [[הרבי]] ב[[שבת]] פרשת דברים משנת [[תשמ"ו]].}}}}


=="החידוש" של הרבי==  
=="החידוש" של הרבי==  
אלפי שנים לומדים יהודים את [[פרקי אבות]] בשבתות של ימי הקיץ, אך אף פעם לא הייתה הנהגה רווחת שכל אדם יעשה לעצמו רב פרטי, שהוא אישי שלו.


אלפי שנים לומדים יהודים את [[פרקי אבות]] בימי הקיץ, אבל אף פעם לא הייתה הנהגה רווחת שכל אדם יעשה לעצמו רב פרטי, שהוא אישי שלו.  
[[קובץ:עשה לך רב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האמרה "עשה לך רב" מכתב יד עתיק של ה[[משניות]]]]
ההוראה "עשה לך רב" מופיעה פעמיים ב[[פרקי אבות]]. פעם אחת מובא "עשה לך רב והסתלק מן הספק{{הערה|פרק א' משנה ט"ז.}}", ופעם נוספת נאמר "עשה לך רב וקנה לך חבר"{{הערה|פרק א' משנה ו'.}}. הרבנים ומורי ההוראה שהיו לעם ישראל מאז ומתמיד - נועדו לסלק מן הספק. כל יהודי שהיה נתקל בספק כלשהו, היה ניגש לרב כדי לפתור את הספק.  


ההוראה “עשה לך רב” מופיעה פעמיים בפרקי אבות. פעם אחת מובא “עשה לך רב והסתלק מן הספק”, ופעם נוספת נאמר “עשה לך רב וקנה לך חבר”. הרבנים ומורי ההוראה שהיו לעם ישראל מאז ומתמיד -נועדו לסלק מן הספק. כל יהודי שהיה נתקל בספק כלשהו, היה ניגש לרב כדי לפתור את הספק.  
ישנו סוג נוסף של רב, שהוא בדוגמת 'עשה לך חבר': לפעמים, אין ספיקות בעניין מסויים, והאדם יודע היטב שמעשה מסויים אינו ראוי, אך מתקשים להוציא לפועל את כוחות הנפש הדרושים להתגבר על ה[[יצר הרע|יצר]]. במקרה כזה, לא פונים לרב העיר, רק רב אישי, הדומה לחבר, יכול לעזור במקרה כזה. אליו אפשר ללכת ולשפוך את הלב, להביאו בסוד ההתלבטות הנפשית, ולקבל כוחות וחיזוק במערכה הרוחנית.


אבל יש סוג אחר של רב, שהוא בדוגמת ‘עשה לך חבר’: לפעמים, אין ספיקות. אנחנו יודעים היטב שמעשה מסויים אינו ראוי לאברך חסידי, אך מתקשים להוציא לפועל את כוחות הנפש הדרושים להתגבר על היצר. במקרה כזה, לא פונים לרב העיר... רק רב אישי, הדומה לחבר, יכול לעזור במקרה כזה. אליו אפשר ללכת ולשפוך את הלב, להביאו בסוד ההתלבטות הנפשית, ולקבל כוחות וחיזוק במערכה הרוחנית.  
למרות שמדובר בהוראת המשנה, במשך הדורות הדברים לא ירדו לפסים מעשיים, והם נשארו ברובד העיוני-לימודי. אפילו לאחרי התייסדות [[תנועת החסידות]], שבה הונח דגש על חשיבותו של ה[[משפיע]] - הרי באופן כללי מדובר ב[[משפיע]] עדתי - קהילתי, ולא ב[[משפיע]] אישי-פרטי. גם כאשר במשך השנים הפנה הרבי את ה[[תמימים]] למשפיעים - היו אלו הוראות ליחידים, ולא כהוראה גורפת וכללית. החידוש של הרבי הוא, במימוש הדבר; הרבי לקח את הוראת המשנה, והחדיר אותה לחיי היום-יום של אלפי חסידים ומקושרים.  


שוב, מדובר בהוראת המשנה, אבל במשך הדורות הדברים לא ירדו לעולם המעשה, והם נשארו ברובד העיוני-לימודי. אפילו לאחרי התייסדות תנועת החסידות, שבה הונח דגש על חשיבותו של המשפיע -הרי באופן כללי מדובר במשפיע עדתי-קהילתי, ולא במשפיע אישי-פרטי. גם כאשר במשך השנים הפנה הרבי את התמימים למשפיעים -היו אלו הוראות ליחידים, ולא כהוראה גורפת וכללית. החידוש של הרבי הוא, במימוש הדבר. הרבי לקח את הוראת המשנה, והחדיר אותה לחיי היום-יום של אלפי חסידים ומקושרים.  
חידושו של הרבי בתקנה זו, הוא גם בפרטי ההוראה. לדוגמה: הוראת הרבי שכל אחד צריך למסור דו"ח לרב שלו - פרט זה לא מוזכר במשנה, והוא חידוש של הרבי.


חידוש אמיתי של הרבי בעניין, הוא בפרטי ההוראה. לדוגמא הוראת הרבי שכל אחד צריך למסור דוח לרב שלו -פרט זה לא מוזכר במשנה, והוא חידוש של הרבי.
הרבי ביאר שתקנה זו שייכת דווקא לזמננו בסוף הגלות שהתגלו ה[[כוחות נעלמים]] של בני אדם, שלכן ישנו מציאות שמתגלים מידות מגונות ביותר שהאדם אינו שם לב אליהם. והתקנה לזה היא "עשה לך רב".{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק ב' פורים. ובחלק ד' [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] י"ב תמוז עמוד 2 ואילך}}


==הוראה לכלל ישראל==  
==הוראה לכלל ישראל==  
הרבי אמר שהוראה זו שייכת לכלל ישראל, ללא יוצא מן הכלל.


גם בנוגע לפרטים, ועד לפרטי פרטים, אמר הרבי שהם שייכים לכלל ישראל, ללא יוצא מן הכלל.  
בימי ההכנה ל[[י' שבט]] [[תשמ"ז]], כאשר הרבי הציע שבמשך שלושים ימי ההכנה יעבור כל אחד שלוש בחינות אצל ה'רב' שלו. הרבי הוסיף ואמר שכל אחד מהנבחנים צריך לתת ל'רב' שלו רשות להודיע לרבי על תוצאות הבחינות, כיוון שכאשר חסיד יודע שתוצאות הבחינה שלו יגיעו לרבי - הרי זה פועל עליו להוסיף עוד יותר בכל ענייני ההכנה, כדי שלא יתבייש חס-ושלום בתוצאות הבחינות. על הוראה זו, שבוודאי לא נכללה בהוראת המשנה, אמר הרבי שההצעה מופנית לכל אחד ואחת מ[[אנ"ש]], "כולל - אלו שיצטרפו מחר להיות מאנ"ש, וכן אלו שסוף כל סוף יפעלו עליהם להיות מאנ"ש".  


בימי ההכנה ל[[י' שבט]] [[תשמ"ז]], כאשר הרבי הציע שבמשך שלושים ימי ההכנה יעבור כל אחד שלוש בחינות אצל ה’רב’ שלו. הרבי הוסיף ואמר שכל אחד מהנבחנים צריך לתת ל’רב’ שלו רשות להודיע לרבי על תוצאות הבחינות, כיוון שכאשר חסיד יודע שתוצאות הבחינה שלו יגיעו לרבי -הרי זה פועל עליו להוסיף עוד יותר בכל ענייני ההכנה, כדי שלא יתבייש ח”ו בתוצאות הבחינות.
הרבי אף הדגיש, שידוע ומפורסם ובפרט אצל ה[[ליטאים]], שאף ל[[הגאון מוילנא|גאון מוילנא]] היה "מוסר זאגער", שהיה מזמינו מזמן לזמן כדי שיאמר לו - לגאון - דברי מוסר, ויקיים דבריו!


ועל הוראה זו, שבוודאי לא נכללה בהוראת המשנה, אמר הרבי שההצעה מופנית לכל אחד ואחת מאנ”ש, כולל - אלו שיצטרפו מחר להיות מאנ”ש, וכן אלו שסוף כל סוף יפעלו עליהם להיות מ[[אנ"ש]].  
בעצם העובדה שישנו ציווי במשנה 'עשה לך רב', מוכיחה, שאם רק ירצה ב[[אמת]], ויתייגע בזה - בוודאי שימצא לו רב, כהבטחת [[חז"ל]] "יגעת ומצאת".  


ומסכם הרבי: “כלומר, עניין השייך לכל אחת ואחת מישראל - כידוע פתגם רבינו הזקן שתורת החסידות אינה עניין השייך לחוג או מפלגה מיוחדת, כי אם, נחלת כל ישראל, ו[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] הכריז ופירסם שעתה הגיע הזמן לכך, היינו, שתורת החסידות היא נחלת כל ישראל בפועל ובגלוי, ובמילא, כל אחד ואחת מישראל הם ‘אנשי שלומינו’”.  
למי שסבור שתהיה זאת פחיתות כבוד עבורו, אם ילך לשמוע את דעתו של אדם אחר - אומר הרבי, אדרבה, הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר [[חכם]], כדיוק לשון המשנה "איזהו חכם - הלומד מכל אדם"...  


ואגב, בהזדמנות מסויימת הזכיר הרבי שידוע ומפורסם, ובפרט אצל הליטאים, שלגאון מוילנא היה “מוסר זאגער”, שהיה מזמינו מזמן לזמן כדי שיאמר לו - לגאון - דברי מוסר, ויקיים דבריו!
הרבי תינה פעם על המציאות הכואבת, שדווקא אלו שאצלם נוגע ומוכרח העניין של "עשה לך רב", לא כל כך מקיימים הוראה זו, ואלו שבלאו הכי מתנהגים באופן הרצוי - הם המקיימים הוראה זו.


בשיחת שבת פרשת דברים תשמ”ו, בה החל [[הרבי]] ב’[[שטורעם]]’ בעניין ‘עשה לך רב’, הבהיר הרבי שגם מי שהוא גדול בתורה וביראת-שמים, שקשה לו למצוא מי שגדול ממנו -גם הוא חייב לקיים את הוראת המשנה. הרבי מביא את דבריו של המאירי, ש”אף על פי שלא ימצא חכם גדול כמוהו, יעשה משלמטה הימנו, כי אין אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו, וזהו עשה לך רב, אף שאינו ראוי”. ומוסיף הרבי, שלכן נאמרה הוראה זו בלשון “עשה לך”, עד לעשייה מלשון כפייה, כמו “מעשין על הצדקה”.  
== בחירת הרב ==
ביחס לבחירת הרב, אמר הרבי שהדברים מפורשים ברמב"ם: [[הרמב"ם]] כותב ש"ה[[עולם הבא]] אין בו [[גוף]] וגוי' אלא נפשות ה[[צדיקים]] בלבד בלא [[גוף]], כ[[מלאכי השרת]]" -הרי ש[[הרמב"ם]] פוסק שכדי להיות דומה למלאכי השרת צריכים להיות במעמד ומצב שה[[נפש]] אינה משוחדת מהגוף, בדוגמת מצב הנפש לעתיד לבוא - ללא [[קנאה]] ותחרות, מלחמה ו[[שנאה]] וכדומה.  


בשיחת ליל ג’ דחה”ס תשמ”ז מוסיף הרבי ומבהיר, שגם מי שהוא בעצמו רב ומורה-הוראה בישראל, צריך לקיים את הוראת המשנה ‘עשה לך רב’. ואדרבא -מכיוון שהנהגתו ופסקי הדינים שלו נוגעים לכמה וכמה מישראל, מודגש עוד יותר הצורך והחשיבות בקיום ההוראה, מכיוון שאין זה רק עניין פרטי שלו, אלא גם עניין הנוגע לרבים. ועל אחת כמה וכמה במקרים בהם שמע מכמה מישראל, וביניהם כאלו שיש להם סמיכה לרבנות, שלפי דעתם יש לו טעות בפסק דין מסויים - הרי בודאי שבמקרה כזה אינו יכול לסמוך על עצמו, כי אם, לברר אצל ה’רב’ שלו.  
קרטיריונים ברורים יותר - אומר הרבי שלכל הפחות צריכים להיות ב'רב' שלשת הסימנים של בני ישראל: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כאשר שלושת סימנים אלה נראים אצלו בגלוי, הרי הוא ראוי להיות 'רב' הדומה ל[[מלאך]] ה' צבאות.


ואומר הרבי, שעצם העובדה שישנו ציווי במשנה ‘עשה לך רב’, מוכיחה, שאם רק ירצה ב[[אמת]], ויתייגע בזה - בודאי שימצא לו רב, כהבטחת חז”ל “יגעת ומצאת”.  
כמו כן, הורה הרבי שלא כל אחד יכול להיות [[משפיע]], אלא צריך להיות מישהו מוסמך{{הערה|הוראה זו באה במענה אודות "משפיע" שהיה בחור שהורה לבחור אחר ללכת לאונברסיטה כיון שבין כך הוא לא לומד..}}.


ולמי שסבור שתהיה זאת פחיתות כבוד עבורו, אם ילך לשמוע את דעתו של אדם אחר -אומר הרבי, שאדרבא, הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק לשון המשנה “איזהו חכם -הלומד מכל אדם”...  
==יישום ההוראה==
מייד לאחר הוראת הרבי, יצא [[וועד המימוש]] בפרסומות בריכוזי אנ"ש וב[[שבועון כפר חב"ד]] בה עורר על יישום ההוראה, וחילק פתקים למילוי פרטים, על מנת שיוכלו למסור לרבי דיווח מרוכז על ביצוע בקשתו.


אגב, הרבי תינה פעם על המציאות הכואבת, שדווקא אלו שאצלם נוגע ומוכרח העניין של “עשה לך רב”, לא כל כך מקיימים הוראה זו, ואלו שבלאו הכי מתנהגים באופן הרצוי - הם המקיימים הוראה זו.  
===מוקד 'עשה לך רב'===
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ד]] פורסם במגזין [[דרך המלך]] סקר שהציג נתונים על השאלה לכמה מחסידי חב"ד יש עשה לך רב, ומה תדירות ההתייעצות איתו. שבוע לאחר מכן, יצא ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79846 תקדים: סקר עומק בחב"ד 'האם מקיימים הוראת הרבי?']}}, בתוכנית לעידוד החסידים לקיום ההוראה, במסגרתה הוקם מוקד טלפוני של משפיעים העונים לטלפונים, ומאפשרים התייעצות, גם באופן אנונימי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79951 דיווח על פתיחת המוקד] {{אינפו}} כ"א שבט התשע"ד (22.01.2014)}}.


==איך בוחרים רב==  
== ראו גם ==
*[[משפיע]]


הרבי התייחס לשאלה זו, ואמר שהדברים מפורשים ברמב”ם: הרמב”ם כותב ש”העולם הבא אין בו גוף וגוי’ אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף, כמלאכי השרת” -הרי ש[[הרמב"ם]] פוסק שכדי להיות דומה למלאכי השרת צריכים להיות במעמד ומצב שהנפש אינה משוחדת מהגוף, בדוגמת מצב הנפש לעתיד לבוא -ללא קנאה ותחרות, מלחמה ו[[שנאה]] וכדומה.
==לקריאה נוספת==
*'''עשי לך משפיעה''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 8
*'''מקושרת, ממלאה את הבקשה הנפשית?''', מוסף 'עטרת חיה' ערב שבת פרשת בא תש"פ עמוד 7
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''רב - מורה דרך''' - ליקוט משיחות ודברי הרבי אודות עשה לך רב, כפר חב"ד תשע"ז


קרטיריונים ברורים יותר - אומר הרבי שלכל הפחות צריכים להיות ב’רב’ שלשת הסימנים של בני ישראל - רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כאשר שלושת סימנים אלה נראים אצלו בגלוי, הרי הוא ראוי להיות ‘רב’ הדומה למלאך ה’ צבאות.
== קישורים חיצוניים ==
*'''[www.mashpiim.org/# אתר 'משפיעים' באנגלית]'''
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/תשורה_עשה_לך_רב_ליפש.pdf תשורה 'עשה לך רב' - ליקוט מקיף של שיחות הרבי בנושא]''', תשורה משמחת הנישואין ליפש-דורון, תשס"ט
*[http://www.chabad.info/images/notimage/66015_he_1.pdf עשה לך רב] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]
*[http://www.chabadherzliya.com/contents.asp?aid=2062 עשה לך רב] באתר בית חב"ד הרצליה.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80263 משפיע? משרה של רמ"ח איברים ושס"ה ימים בשנה] - ראיון עם הרב [[זלמן נוטיק]] באתר {{אינפו|}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=678 'עשה לך רב' - ציווי שקודם לכל הציוויים!] - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק אופן]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 678 {{לפ|}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=626 שיחת הרבי - שבת פרשת דברים תשמ"ו], מתוך שבועון בית משיח גיליון 626 {{לפ|}}
*[http://ih.chabad.info/upload/Ateret%20926/index.html#p=15 עשי לך רבנית] - הרב [[מאניס פרידמן]] בגליון 'עטרת חיה' של [[שבועון בית משיח]], [[חודש אייר]] [[תשע"ד]] {{לפ|}}
*{{קישור חבד אינפו ישן|80946|עשה לך רב: 64 משפיעים התגייסו|שמואל כהנא|{{תע|03/23/2014}}}} (רשימת המשפיעים של מוקד עשה לך רב שמפעיל '[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו|התאחדות החסידים]])
*ראיון עם הרב שלמה שטרנברג, '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf עשה לך רב]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 64
*זלמן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/25/631530112395.html זלמי, משפיע יש לך?]''', סקירת המבצע לרגל מלאות 30 שנה להוראת הרבי {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] כ"ב אב תשע"ו
*'''[https://chabad.info/women/709087/ אחת שאלתי: "עשי לך רב" • שו"ת נרחב]''' {{נשי}}
*הרב מנחם מענדל דברוסקין והרב אורי גמסון '''[https://sinun770.org/%d7%a2%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%9a-%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%91%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%95-i-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%99%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a2%d7%a0/ "עשה לך רב". אבל מה עושים איתו?]''' פודקאסט חב"ד ישר ולעניין {{וידאו}}


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]]
[[קטגוריה:מאמרי חז"ל במבט החסידות]]

גרסה אחרונה מ־05:05, 21 במרץ 2024

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול

"עשה לך רב", הוא ציווי על כל אחד ואחת מישראל - מקטן ועד גדול - לקבל עליו ולעשות לו רב.

ההוראה במאמר המשנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוראה זו היא נוסף על הוראת המשנה "איזהו חכם הלומד מכל אדם", שגם מי שהוא חכם גדול, יכול להוסיף וללמוד מאחרים, ועד שיכול ללמוד מכל אדם[1] - צריך להיות גם הענין ד"רב", "עשה לך רב", כלומר, ש"תקבלהו עליך לרב", לסמוך על דבריו.

על פי הסברו של הרבי[2] "אדם קרוב אצל עצמו", ומסיבה זו אינו יכול לסמוך על עצמו, ולכן, צריך הוא לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו.

מי שהוא גדול בתורה וביראת שמים, וקשה לו למצוא מי שגדול ממנו, יעשה לעצמו רב, למרות שהוא למטה הימנו, כי אין אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו. דבר זה רמוז במילה עשה לך רב, אף שאינו ראוי, יש צורך בענין של עשיה, מכיון שלשון עשיה נאמר על דבר שצריך לטרוח ולעשות על ידו, עד לעשיה מלשון כפייה (כגון הלשון "מעשין על הצדקה")[3].

הרבי הוסיף כי "טוב ונכון ביותר, שכל אחד ואחת מישראל - האנשים והנשים, כולל ילדים וילדות קטנים - יקיים את הוראת המשנה "עשה לך רב"[4], על ידי זה שילך מזמן לזמן למי שגדול הימנו, על מנת ובאופן לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו בלימוד התורה, בנתינת הצדקה, ובכללות הנהגתו בעבודת ה', גם בעניני הרשות, "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו", ועל ידי זה יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה ללא השוחד דקרבת עצמו. ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת "דין וחשבון" לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל עניני טוב וקדושה".

בקשה נפשית מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

באותה שיחה, הרבי התבטא בהתבטאות מיוחדת:

יש להוסיף ולהדגיש על דבר גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור, גם במשך כל השנה כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים.

ולכן, הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לעת עתה ביטוי מתאים יותר כו') - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, - בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר - שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים נשים וטף, יקיימו את הוראת המשנה "עשה לך רב", ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה', אשר, על ידי זה יתוסף בוודאי ובוודאי אצל כל אחד ואחד מישראל בכל עניני טוב וקדושה, הלוך ומוסיף ואור[5]

"החידוש" של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

אלפי שנים לומדים יהודים את פרקי אבות בשבתות של ימי הקיץ, אך אף פעם לא הייתה הנהגה רווחת שכל אדם יעשה לעצמו רב פרטי, שהוא אישי שלו.

האמרה "עשה לך רב" מכתב יד עתיק של המשניות

ההוראה "עשה לך רב" מופיעה פעמיים בפרקי אבות. פעם אחת מובא "עשה לך רב והסתלק מן הספק[6]", ופעם נוספת נאמר "עשה לך רב וקנה לך חבר"[7]. הרבנים ומורי ההוראה שהיו לעם ישראל מאז ומתמיד - נועדו לסלק מן הספק. כל יהודי שהיה נתקל בספק כלשהו, היה ניגש לרב כדי לפתור את הספק.

ישנו סוג נוסף של רב, שהוא בדוגמת 'עשה לך חבר': לפעמים, אין ספיקות בעניין מסויים, והאדם יודע היטב שמעשה מסויים אינו ראוי, אך מתקשים להוציא לפועל את כוחות הנפש הדרושים להתגבר על היצר. במקרה כזה, לא פונים לרב העיר, רק רב אישי, הדומה לחבר, יכול לעזור במקרה כזה. אליו אפשר ללכת ולשפוך את הלב, להביאו בסוד ההתלבטות הנפשית, ולקבל כוחות וחיזוק במערכה הרוחנית.

למרות שמדובר בהוראת המשנה, במשך הדורות הדברים לא ירדו לפסים מעשיים, והם נשארו ברובד העיוני-לימודי. אפילו לאחרי התייסדות תנועת החסידות, שבה הונח דגש על חשיבותו של המשפיע - הרי באופן כללי מדובר במשפיע עדתי - קהילתי, ולא במשפיע אישי-פרטי. גם כאשר במשך השנים הפנה הרבי את התמימים למשפיעים - היו אלו הוראות ליחידים, ולא כהוראה גורפת וכללית. החידוש של הרבי הוא, במימוש הדבר; הרבי לקח את הוראת המשנה, והחדיר אותה לחיי היום-יום של אלפי חסידים ומקושרים.

חידושו של הרבי בתקנה זו, הוא גם בפרטי ההוראה. לדוגמה: הוראת הרבי שכל אחד צריך למסור דו"ח לרב שלו - פרט זה לא מוזכר במשנה, והוא חידוש של הרבי.

הרבי ביאר שתקנה זו שייכת דווקא לזמננו בסוף הגלות שהתגלו הכוחות נעלמים של בני אדם, שלכן ישנו מציאות שמתגלים מידות מגונות ביותר שהאדם אינו שם לב אליהם. והתקנה לזה היא "עשה לך רב".[8]

הוראה לכלל ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי אמר שהוראה זו שייכת לכלל ישראל, ללא יוצא מן הכלל.

בימי ההכנה לי' שבט תשמ"ז, כאשר הרבי הציע שבמשך שלושים ימי ההכנה יעבור כל אחד שלוש בחינות אצל ה'רב' שלו. הרבי הוסיף ואמר שכל אחד מהנבחנים צריך לתת ל'רב' שלו רשות להודיע לרבי על תוצאות הבחינות, כיוון שכאשר חסיד יודע שתוצאות הבחינה שלו יגיעו לרבי - הרי זה פועל עליו להוסיף עוד יותר בכל ענייני ההכנה, כדי שלא יתבייש חס-ושלום בתוצאות הבחינות. על הוראה זו, שבוודאי לא נכללה בהוראת המשנה, אמר הרבי שההצעה מופנית לכל אחד ואחת מאנ"ש, "כולל - אלו שיצטרפו מחר להיות מאנ"ש, וכן אלו שסוף כל סוף יפעלו עליהם להיות מאנ"ש".

הרבי אף הדגיש, שידוע ומפורסם ובפרט אצל הליטאים, שאף לגאון מוילנא היה "מוסר זאגער", שהיה מזמינו מזמן לזמן כדי שיאמר לו - לגאון - דברי מוסר, ויקיים דבריו!

בעצם העובדה שישנו ציווי במשנה 'עשה לך רב', מוכיחה, שאם רק ירצה באמת, ויתייגע בזה - בוודאי שימצא לו רב, כהבטחת חז"ל "יגעת ומצאת".

למי שסבור שתהיה זאת פחיתות כבוד עבורו, אם ילך לשמוע את דעתו של אדם אחר - אומר הרבי, אדרבה, הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק לשון המשנה "איזהו חכם - הלומד מכל אדם"...

הרבי תינה פעם על המציאות הכואבת, שדווקא אלו שאצלם נוגע ומוכרח העניין של "עשה לך רב", לא כל כך מקיימים הוראה זו, ואלו שבלאו הכי מתנהגים באופן הרצוי - הם המקיימים הוראה זו.

בחירת הרב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביחס לבחירת הרב, אמר הרבי שהדברים מפורשים ברמב"ם: הרמב"ם כותב ש"העולם הבא אין בו גוף וגוי' אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף, כמלאכי השרת" -הרי שהרמב"ם פוסק שכדי להיות דומה למלאכי השרת צריכים להיות במעמד ומצב שהנפש אינה משוחדת מהגוף, בדוגמת מצב הנפש לעתיד לבוא - ללא קנאה ותחרות, מלחמה ושנאה וכדומה.

קרטיריונים ברורים יותר - אומר הרבי שלכל הפחות צריכים להיות ב'רב' שלשת הסימנים של בני ישראל: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כאשר שלושת סימנים אלה נראים אצלו בגלוי, הרי הוא ראוי להיות 'רב' הדומה למלאך ה' צבאות.

כמו כן, הורה הרבי שלא כל אחד יכול להיות משפיע, אלא צריך להיות מישהו מוסמך[9].

יישום ההוראה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מייד לאחר הוראת הרבי, יצא וועד המימוש בפרסומות בריכוזי אנ"ש ובשבועון כפר חב"ד בה עורר על יישום ההוראה, וחילק פתקים למילוי פרטים, על מנת שיוכלו למסור לרבי דיווח מרוכז על ביצוע בקשתו.

מוקד 'עשה לך רב'[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש שבט תשע"ד פורסם במגזין דרך המלך סקר שהציג נתונים על השאלה לכמה מחסידי חב"ד יש עשה לך רב, ומה תדירות ההתייעצות איתו. שבוע לאחר מכן, יצא ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח[10], בתוכנית לעידוד החסידים לקיום ההוראה, במסגרתה הוקם מוקד טלפוני של משפיעים העונים לטלפונים, ומאפשרים התייעצות, גם באופן אנונימי[11].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • עשי לך משפיעה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 8
  • מקושרת, ממלאה את הבקשה הנפשית?, מוסף 'עטרת חיה' ערב שבת פרשת בא תש"פ עמוד 7
  • הרב אברהם שמואל בוקיעט, רב - מורה דרך - ליקוט משיחות ודברי הרבי אודות עשה לך רב, כפר חב"ד תשע"ז

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ואדרבה: הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק הלשון "איזהו חכם הלומד מכל אדם".
  2. משיחת הרבי בשבת פרשת דברים משנת תשמ"ו.
  3. בשם המאירי.
  4. ובנוגע לנשים ובנות - בלשון דאמרי אינשי: "משפיעות".
  5. משיחת הרבי בשבת פרשת דברים משנת תשמ"ו.
  6. פרק א' משנה ט"ז.
  7. פרק א' משנה ו'.
  8. תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז חלק ב' פורים. ובחלק ד' התוועדות י"ב תמוז עמוד 2 ואילך
  9. הוראה זו באה במענה אודות "משפיע" שהיה בחור שהורה לבחור אחר ללכת לאונברסיטה כיון שבין כך הוא לא לומד..
  10. תקדים: סקר עומק בחב"ד 'האם מקיימים הוראת הרבי?'
  11. דיווח על פתיחת המוקד כ"א שבט התשע"ד (22.01.2014)