דף היומי – הבדלי גרסאות
אחידות וקישור |
|||
| (14 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דף היומי.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הלוח שערך רבי מאיר שפירא, עם תחילת המחזור הראשון של הדף היומי.]] | [[קובץ:דף היומי.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הלוח שערך רבי [[יהודה מאיר שפירא|מאיר שפירא]], עם תחילת המחזור הראשון של הדף היומי.]] | ||
תקנת לימוד ה'''דף היומי''' ב[[תלמוד בבלי]], הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין בכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ג]] ב[[אוסטריה]]. | תקנת לימוד ה'''דף היומי''' ב[[תלמוד בבלי]], הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין בכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ג]] ב[[אוסטריה]]. התקנה לא התקבלה בקרב אדמו"רי וחסידי [[חסידות חב"ד|חב"ד]]. | ||
== תקנת הדף היומי בחב"ד == | == תקנת הדף היומי בחב"ד == | ||
למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה | למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה מטעמים שונים<ref>אחד הטעמים הנפוצים להתנגדות הוא, שאין שלהסתפק בלימוד דף א' בלבד ביום (כאשר ללא סדר זה, כשהאדם לא מוגבל לדף א', היה יכול ללמוד כמות גדולה יותר)</ref>, וכך גם בקרב רבותינו נשיאינו וחסידי חב"ד{{הערה|יש הטוענים שהסיבה לכך היא כיון שתקנה זו נחשבה למאגדת סביב מפלגה מסויימת, ונחשבה אקט פוליטי, אך הרבי הזכיר בקשר לכך סיבות אחרות, וראו לקמן.}}. | ||
היו מקרים, בהם [[אדמו"ר הריי"צ]] עודד בעלי בתים ללמוד במסגרת תקנת "הדף היומי"{{הערה|זיכרון לבני ישראל, עמ' רל"ב, אגרות קודש הריי"צ, חלק ז', עמ' ק"כ, חלק י"ד אגרת ה'מ"ד.}}, אך אלו מקרים חריגים בלבד, ובקרב חסידי חב"ד כמעט ואין שיעורים בדף היומי. | |||
הרבי הזכיר באחת משיחותיו שאדמו"ר הריי"צ לא הורה לתלמידי התמימים ללמוד במסגרת התקנה{{הערה|בהנחה פרטית כתוב שלא ציוה להתמימים שילמדו זה, וזה גופא מורה תכלית השלילה בזה [https://drive.google.com/file/d/1M8qoJBgVDW5sIYTrXmtXBHz1fKvdaZlA הנחה פרטית משיחה זו].}}{{הערה|שם=שלח|שיחת שבת [[פרשת שלח]], [[שבת מברכים|מברכים]] ה[[חודש תמוז]], [[תשמ"ח]] ([[תוכן קצר]], [https://drive.google.com/file/d/1zOXFPrqL5BVQa1rO9TiYmZxOV0pz5WvK סעיף ז'-ח']).}}. הרבי הסביר זאת, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"{{מונחון|נהרא נהרא ופשטיה|נהרות הבאים ממקור אחד ומתפשטים לכיוונים שונים}}"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל{{הערה|שם=שלח}}. ומפני שאין זה שייך לכל עם ישראל לכן אין צורך להשתתף בה. | הרבי הזכיר באחת משיחותיו שאדמו"ר הריי"צ לא הורה לתלמידי התמימים ללמוד במסגרת התקנה{{הערה|בהנחה פרטית כתוב שלא ציוה להתמימים שילמדו זה, וזה גופא מורה תכלית השלילה בזה [https://drive.google.com/file/d/1M8qoJBgVDW5sIYTrXmtXBHz1fKvdaZlA הנחה פרטית משיחה זו].}}{{הערה|שם=שלח|שיחת שבת [[פרשת שלח]], [[שבת מברכים|מברכים]] ה[[חודש תמוז]], [[תשמ"ח]] ([[תוכן קצר]], [https://drive.google.com/file/d/1zOXFPrqL5BVQa1rO9TiYmZxOV0pz5WvK סעיף ז'-ח']).}}. הרבי הסביר זאת, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"{{מונחון|נהרא נהרא ופשטיה|נהרות הבאים ממקור אחד ומתפשטים לכיוונים שונים}}"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל{{הערה|שם=שלח}}. ומפני שאין זה שייך לכל עם ישראל לכן אין צורך להשתתף בה. | ||
הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}. | הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת [[קרבנות הנשיאים]], דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}. | ||
לאחר אמירת השיחה, הרבי הורה להשמיט את אזכור דף היומי מההנחה, ולכן הקטע לא קיים בספרי ה'הנחות'. | |||
עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי{{הערה|כך לדוגמה עודד הרבי את הרב [[יעקב בן ציון יורקוביץ']] מ[[מונטריאול]] שמסר שיעור קבוע בדף היומי.}}, וגם ללימוד דף יומי ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] שנתייסדה ע"י האדמו"ר מגור שתמך הרבי הרבה בתקנה זו{{הערה|1=ראו לדוגמה בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).}}. הרבי אף אמר אודות לימוד "דף היומי" - "שזהו מנהג שנקבע על ידי גדולי ישראל, וקשור עם זכות הרבים"{{הערה|ש"פ ראה מבה"ח מנ"א תשמ"ב, תורת מנחם התוועדויות, חלק ד', ע' 2075.}}. | |||
[[ | גם הפלגים בציבור החרדי המתנגדים ל[[אגודת ישראל]], כ[[העדה החרדית]] ו[[סאטמר]], לא לומדים דף היומי, כדי להדגיש את אי שייכותם לאגודת ישראל, שדף היומי נועד לאחד את עם ישראל סביבה. | ||
==מקור קדום== | ==מקור קדום== | ||
אחרי פטירת [[המגיד ממזריטש]] התכנסו תלמידי המגיד יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] וכבר אז קבעו תקנה שבכל יום ילמדו דף גמרא{{הערה|'התמים' חוברת ב' עמודים נא-נב. נדפס גם באוצר סיפורי חב"ד חלק ג' ע' 15.}}. | אחרי פטירת [[המגיד ממזריטש]] התכנסו תלמידי המגיד יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] וכבר אז קבעו תקנה שבכל יום ילמדו דף גמרא{{הערה|'התמים' חוברת ב' עמודים נא-נב. נדפס גם באוצר סיפורי חב"ד חלק ג' ע' 15.}}. | ||
==מסלולי לימוד | ==מסלולי לימוד גמרא חב"דיים== | ||
*[[חלוקת הש"ס]]. [[אדמו"ר הזקן]] תיקן חלוקת הש"ס בכל שנה ושנה בי"ט כסלו, והדבר נהוג מאז אדמו"ר הזקן ועד ימינו. כך ניתן ללמוד את המסכת בשלימות ובעמקות יותר לפי ערך במהלך השנה. | |||
*'''לימוד מסכת סוטה'''. במהלך ימי [[ספירת העומר]] נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את [[מסכת סוטה]], דף ליום. | |||
*'''עמוד ליום'''. [[הרבי הריי"צ]] הורה בשיחות [[שמחת תורה]] ו[[י"ט כסלו]] [[תרפ"ג]] ללמוד עמוד גמרא ביום. אך לא נקבע מסלול משותף (התקנה קדמה בחצי שנה לתקנת הדף היומי). | |||
==ראו גם== | |||
*[[דף היומי בירושלמי]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 32: | שורה 37: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[en:Daf Yomi]] | |||