יעקב לייב זאיאנץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 21: שורה 21:


היה בין המתעסקים בעניין [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בתקופה שלאחר [[השיחה הידועה]] ב[[תנש"א]]{{הערה|קובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}.
היה בין המתעסקים בעניין [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בתקופה שלאחר [[השיחה הידועה]] ב[[תנש"א]]{{הערה|קובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}.
בשנת [[תשפ"ד]] עבר להתגורר בארץ הקודש, וקבע את מגוריו ב[[חריש]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב יחיאל יוסף זאיינץ - צא"ח פאולו ברזיל
*בנו, הרב יחיאל יוסף זאיאנץ - צא"ח פאולו ברזיל
*בנו, הרב שמואל זאיינץ - ר"מ ב[[תומכי תמימים מוריסטון]]
*בנו, הרב [[שמואל זאיאנץ]] - ר"מ ב[[תומכי תמימים מוריסטון]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה אחרונה מ־03:14, 28 במאי 2024

הראשון לציון הרב שלמה עמאר בביקור ב-770 כשלצידו ידידו הרב זאיינץ (משמאל). סיון תשע"ג

הרב יעקב יהודה אריה לייב (לייבל) זאיינץ הוא מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל ורב בית הכנסת צא"ח בפאולו, ברזיל. עוסק בהדפסת התניא במקומות רבים ברחבי העולם כהוראתו של הרבי ובעניין מיהו יהודי וגיור כהלכה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בפאולו שבברזיל לאביו הרב שמחה יצחק זאיינץ ולאמו מרת חוה נעכא בשנת תרצ"ט.

בחודש כסלו תש"י נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת חב"ד בניו יורק, בסניף לצעירים 'ליובאוויטשער ישיבה' ובהמשך בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770. כך זכה לראות את אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות י"ט כסלו שלמעשה היתה זו ההתוועדות האחרונה בה זכו אנ"ש והתמימים לראות את אדמו"ר הריי"צ בחיים חיותו בעלמא דין. בחצר הרבי למד עד לשנת תשי"ח.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אסתר מרים לבית ליפשיץ קבעו מגוריהם בברזיל והחל לשלוח ידו במסחר. במקביל, פעל במרץ בכל ענייני היהדות בהפצת המעיינות ובמבצעי הרבי. כשהרבי יצא בשנת תשכ"ז במבצע תפילין נרתם למבצע בכל מאודו. בעיקר התמקדה פעילותו במועדון היהודי הגדול בפאולו "Hebraica" המונה אלפי חברים המבקרים במועדון מדי יום ראשון. במקום זה הרב זאיינץ פעל במבצע תפילין בעידוד נרחב של הרבי ובהמשך הרחיב את פעילותו למבצעי קודש נוספים של הרבי ולפעילויות החגים.

הרב זאיינץ הוא מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל וכמו כן משמש כרב בית הכנסת של צא"ח בעיר. נטל חלק חשוב בפיתוחה ובשגשוגה של ישיבת מחנה ישראל שבפטרופוליס, בהיותו חבר בוועד ההנהלה של המוסד.

מאז שיצא הרבי בשנת תשל"ח במבצע הדפסת התניא בכל מקום אפשרי בעולם, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור החסידות, ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני משיח, נרתם הרב זאיינץ למבצע בכל מאודו. הוא יזם וארגן כ-‏3,500 מהדורות בכל רחבי העולם במימונו הנדיב[1].

הרב זאיינץ קיבל עידודים רבים מהרבי על הדפסות התניא ופעמים רבות הביא לרבי ספרי תניא שהדפיס. במעמד חלוקת הדולרים שהתקיים בט' ניסן תנש"א, התייצב כשהוא מביא עמו ארון ספרים קטן בו סודרו 31 מהדורות תניא חדשים שנדפסו זה עתה. הרבי הגיב ואמר: "..אני סומך עליך שתעשה כפליים.. צריך שיהיה לך כח לעשות כפליים מפעם זו, ואחר כך נחשוב אודות ארבע פעמים ככה"[2].

לימים מיסד את פעילותו ופתח את ה"ועד להדפסת התניא" בראשותו, המציע לשלוחים ולפעילים בהפצת המעיינות השתתפות במימון הדפסות תניא ברחבי ארץ הקודש[3].

מאז ראשית שנות הלמ"ד, כאשר יצא הרבי למאבק למען תיקון החוק מיהו יהודי, לקח הרב זאיינץ לליבו את העניין ופעל במרץ בנושא מיהו יהודי ובעניין גיור כהלכה. הוא קיים פגישות עם אישי ציבור מכל החוגים ועם חברי כנסת ושרים בממשלות ישראל. מפרסם מעת לעת מאמרים ומכתבי מחאה לגורמים שונים בנושא[4] בתשפ"ב הוציא לאור בשם ה"וועד להצלת העם מהתבוללות" שבראשותו ובשיתוף עם מכון הלכה חב"ד[5] ספר מיוחד "המבדיל בין ישראל לעמים" החושף את דבריהם של מקדמי הרפורמה בעניין הגיור ומביא את דברי הפוסקים בהגדרת גיור כהלכה ולקט ראשון מסוגו מדברי הרבי וזעקתו בנושא[6].

היה בין המתעסקים בעניין פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בתקופה שלאחר השיחה הידועה בתנש"א[7].

בשנת תשפ"ד עבר להתגורר בארץ הקודש, וקבע את מגוריו בחריש.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • זיכרונות מברזיל, אברהם רייניץ, שבועון בית משיח מס' 1314 ע' 20-26.
  • אברהם רייניץ המבצע של הרב זייאנץ להדפסת התניא ברוסיה, שבועון בית משיח גליון 1318 עמוד 27

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים