הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק חיים מרטון"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(57 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון.jpeg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון]]
 
[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון.jpeg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון]]
 
[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון 2.jpeg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון. <small>צילום: דוד קוטליאר</small>]]
 
[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון 2.jpeg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון. <small>צילום: דוד קוטליאר</small>]]
−
הרב '''יצחק חיים מרטון''' ([[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] - [[י"א מנחם אב]] [[ה'תשפ"ג]]) היה ממנהלי ארגון [[כולל חב"ד]] בארה"ק.
+
הרב '''יצחק חיים מרטון''' ([[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] - [[י"א מנחם אב]] [[ה'תשפ"ג]]) היה מנהל אגף '[[חסד מנחם מענדל]]' (יתומים ואלמנות) ב[[כולל חב"ד ארץ הקודש|כולל חב"ד ישראל]].
  
 
==תולדות חייו==
 
==תולדות חייו==
 
נולד ב[[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]].
 
נולד ב[[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]].
  
−
למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות.
+
למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בתורת אמת ולאחר מכן בישיבה המרכזית [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות.
  
−
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' [[שלמה יהודה ויגלר]].
+
תירגם והוציא לאור יחד עם כמה מחבריו את אלבום "[[אוי רבי]]" בתרגום לעברית, אלבום שכולו שירי התקשרות וגעגועים לרבי.
  
−
בסביבות שנת תש"ס החל לעבוד בארגון [[כולל חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]], תחת "חסד מנחם מענדל" - מפעל לסיוע לאלמנות ויתומים, במסגרת זו היה עורך חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה, ליתומים ויתומות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1=סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], היה דואג לטיפולים רפואים ועוד והכל מתוך דאגה אין סופית.
+
בשנת [[תשנ"ז]] הקים עם כמה חברים (שהפכו לשלוחים ורבנים ברחבי העולם) את קעמפ '[[גן ישראל כפר חב"ד]]' מה שלאחר כמה שנים הפך לקעמפ [[גן ישראל ארץ הקודש]].
  
−
נמנה עם חשובי חסידי חב"ד ב[[ביתר עילית]].
+
ב[[כ"ה תשרי]] [[תשנ"ט]], התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], את מקום מגוריהם קבעו בעיר [[ביתר עילית]].
  
−
הרב מרטון ניחן ברגש חסידי חם, וחיבר במשך השנים עשרות שירים למחנות הקיץ '[[גן ישראל]]' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות לרבי. לרגל חתונתו של בנו ר' מענדי הוציא תשורה מיוחדת של כל שירי גן ישראל שחיבר שנקראה בשם "תונא דליבא"{{הערה|[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דליבא' ממיטב  השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]}}
+
בשנת [[תשנ"ט]] ארגן את אירוע הבר מצווה לאלף ילדים עולים ב[[כותל המערבי]], אירוע שלאחריו החל לעבוד בארגון החסד [[כולל חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_cYEyv6y6zLlYN-YCp3UeNNMXzQY0nag/view?usp=sharing סקירה על מעצמת החסד כולל חב"ד]}}, הקים מינף וניהל את אגף "חסד מנחם מענדל" - מפעל סיוע לאלמנות ויתומים שדואג ומלווה את המשפחות במשך כל ימות השנה כולה, במסגרת זו היה עורך חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה, ליתומים ויתומות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1=סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]]. היה דואג לשיעורי עזר וחונכים, חוגי העשרה טיפולים רפואיים ועוד, והכל מתוך דאגה ואהבה אין סופית.
  
−
במשך שנה ומחצה חלה הרב מרטון במחלה הנוראה והזדכך בייסורים קשים ומרים בבית רפואה בניו יורק ובשבועות האחרונים לחייו הוסף לו השם רפאל. התבקש לישיבה של מעלה בשבת קודש [[י"א מנחם אב]] [[תשפ"ג]] כשהוא בן ארבעים ושמונה בלבד.
+
הרב מרטון ניחן ברגש חסידי חם, חיבר במשך השנים עשרות רבות של שירי התקשרות וגעגוע לרבי ולבית חיינו, עבור מחנות הקיץ '[[גן ישראל]]' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות אמיתית לרבי. לרגל חתונת בנו ר' מענדי הוציא בנו יענקי תשורה מיוחדת שנקראה בשם "תוונא דלבא" בה קובצו חלק משירי גן ישראל שחיבר{{הערה|[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דלבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]}}. כמו כן שימש כבעל תפילה בתפילות הימים-נוראים ואף התאים לחנים וניגונים לקטעים שונים בתפילה.
  
−
גידל משפחה חסידית לתפארת. הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו.
+
בכינוס [[התוועדות]] [[י' שבט]] [[ה'תשפ"ד]] ביצעו [[הפנסאים]], את ההמנון האחרון שכתב הרב מרטון בדיוק שנה קודם לכן. ההמנון שנקרא "בזכותנו" מבוסס על מכתבו של הרבי מר"ח שבט [[ה'תשי"א]] על החיבה העצומה לצד התביעה של [[הרבי הריי"צ]] מהנוער שימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה. השיר בוצע על ידי בנו של הרב מרטון יחד עם מקהלת [[הפנסאים]] ו[[שמחה פרידמן]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1aBcSO8Bnjf5plHkgXLXLdxmxnK2b7uIw/view?usp=sharing/ לצפיה בביצוע ההמנון בכינוס י' שבט תשפ"ד] {{וידיאו}}}}.
  
−
הלוויתו יצאה מ[[770 מרכז חב"ד העולמי]] ביום ראשון [[י"ב מנחם אב]] תשפ"ג אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני [[י"ג מנחם אב]] תשפ"ג מ[[בית הלוויות שמגר]] בהשתתפות רבבות חסידים לכיון [[הר המנוחות]], [[ירושלים]], שם מנוחתו כבוד ליד אביו.
+
כישרון הכתיבה בא לידי ביטוי אף במאמרים מיוחדים שכתב ופורסמו במשך השנים מעל בימות שונות. טורים ומאמרי הגות מיוחדים בשלל נושאים בהם בולטת השקפתו החסידית הבהירה והברורה. לרגל אירוע השלושים לפטירתו{{הערה|[https://col.org.il/news/147466 במלאת ה'שלושים': עצרת ההתעוררות לזכרו של הרב מרטון ע"ה] {{COL}}}} הוציאו משפחתו תשורה מיוחדת בשם "קולמוס הלב" בה קובצו חלק מאותם מאמרים{{הערה|[https://col.org.il/news/147470 "קולמוס הלב": הקובץ שחולק בערב ה'שלושים' לרב מרטון ע"ה] {{COL}}}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Q2WkFey5FYpSsu8ntlPTGxzaX6DmQ-2L/view?usp=sharing קולמוס הלב]}}.
 +
 
 +
הרב מרטון חלה במחלה קשה והזדכך בייסורים בבית רפואה במנהטן. התבקש לישיבה של מעלה ביום השבת קודש [[י"א מנחם אב]] [[תשפ"ג]] כשהוא בן ארבעים ושמונה שנים בלבד.
 +
 
 +
הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו.
 +
 
 +
הלוויתו יצאה ביום ראשון [[י"ב מנחם אב]] תשפ"ג מ-[[770 מרכז חב"ד העולמי]] דרך משרדי [[כולל חב"ד]] אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני [[י"ג מנחם אב]] [[תשפ"ג]] מבית הלוויות שמגר בהשתתפות מאות חסידים לכיוון [[הר המנוחות]], [[ירושלים]], שם נטמן לצד אביו.
  
 
==משיריו הידועים==
 
==משיריו הידועים==
−
{{טורים|
+
 
 
*'''אוי רבי''' - תרגום השיר מאנגלית{{הערה|[https://sinun770.org/%d7%90%d7%95%d7%99-%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9d-%d7%aa%d7%a9%d7%a2%d7%97/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{שמע}}}}.
 
*'''אוי רבי''' - תרגום השיר מאנגלית{{הערה|[https://sinun770.org/%d7%90%d7%95%d7%99-%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9d-%d7%aa%d7%a9%d7%a2%d7%97/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{שמע}}}}.
−
*'''טוט אלץ וואס איר קענט.
+
*'''דמעה נושרת מעיניו''' - תרגום השיר מאנגלית{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Hy3z9yOucyUpaRoka5rDahI2NqO6aYvj/view?usp=sharing/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{שמע}}}}.
−
*'''משליך חייו מנגד.
+
*'''טוט אלץ וואס איר קענט{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11vppUZpWEjyWxURAVOq_7vlomrkKHX0V/view?usp=sharing לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{שמע}}}}.
 +
*'''משליך חייו מנגד{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1kyQBZyJbXf-Xp39hr-AfTUnr7VXSncGi/view?usp=sharing לשמיעת השיר מתוך אלבום 'אוי רבי'] {{שמע}}}}.
 
*'''הייתי בקעמפ עם כולם''' - נכתב בשנת תשנ"ז{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4.mp3 לשמיעת השיר בביצוע מקהלת אורו של משיח] {{שמע}}}}.
 
*'''הייתי בקעמפ עם כולם''' - נכתב בשנת תשנ"ז{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4.mp3 לשמיעת השיר בביצוע מקהלת אורו של משיח] {{שמע}}}}.
 
*'''הוא עומד במקומו הקבוע'''{{הערה|[https://col.org.il/news/146898 לשמיעת השיר מפיו] {{שמע}}}}{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/6/61/%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95.mp3 לשמיעת השיר מפי מקהלת אורו של משיח (בשינויים)] {{שמע}}}}{{הערה|[https://sinun770.org/%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת פנסאים] {{וידאו}}}}.
 
*'''הוא עומד במקומו הקבוע'''{{הערה|[https://col.org.il/news/146898 לשמיעת השיר מפיו] {{שמע}}}}{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/6/61/%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95.mp3 לשמיעת השיר מפי מקהלת אורו של משיח (בשינויים)] {{שמע}}}}{{הערה|[https://sinun770.org/%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת פנסאים] {{וידאו}}}}.
 
*'''דור השביעי''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
 
*'''דור השביעי''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
−
*'''צבאות השם''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
+
*'''צבאות השם''' - כתב '''והלחין''' בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1U5Fdbiwjp-w8uLULCpr3zwHNCgMpyJfo/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע גן ישראל כפר חב"ד] {{שמע}}}}.
−
*'''בעיר רחוקה''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
+
*'''בעיר רחוקה''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1vdpADw9nfOfPoNWP6vLpLzTxpUhqf8fa/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע של יוני שלמה] {{שמע}}}}{{הערה|[https://www.jdn.co.il/flashes/1733808/ הקליפ המרגש של מקהלת הפנסאים באצטדיון טדי] {{וידאו}}}}.
−
*'''ניצב האב''' - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל.
+
*'''ניצב האב''' - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1a2765mqCh4KSbKThMHYZyeQ0EXoIvdfn/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע משפחת מרטון] {{שמע}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/142456 צפו: 'ניצב האב' בחתונת משפחת מרטון] {{וידיאו}}}}.
 
*'''אזוי און ניט אנדערש''' - נכתב בשנת תש"ע.
 
*'''אזוי און ניט אנדערש''' - נכתב בשנת תש"ע.
 
*'''מסירות נפש''' - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש.
 
*'''מסירות נפש''' - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש.
שורה 44: שורה 51:
 
*'''רבי בטל אני''' - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש.
 
*'''רבי בטל אני''' - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש.
 
*'''להכריע את הכף''' - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש.
 
*'''להכריע את הכף''' - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש.
−
*'''הניצחון''' - נכתב בשנת תשפ"א.  
+
*'''הניצחון''' - נכתב בשנת תשפ"א{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1U9_oPCUliAAGnZq33LhIkCGUXGojz9LR/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע בנו יענקי מרטון] {{שמע}}}}{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1259968. האזינו למארש: חב"ד רושמת ניצחון בגרמניה]}}.
 
*'''ווער א שליח''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
 
*'''ווער א שליח''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
 
*'''מעיינותיך''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
 
*'''מעיינותיך''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
 
*'''טאפארו דא פלאחו''' - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
 
*'''טאפארו דא פלאחו''' - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
−
}}
+
*'''בזכותנו''' - נכתב בי' שבט תשפ"ג {{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1soHyLJqIlkLtgkdTvD1WpRrfk33H0xcL/view?usp=sharing/ המנון "בזכותנו] {{שמע}}}}.
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
−
*חמיו הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מצוות מזכירות ישיבות תות"ל המרכזית בארה"ק
+
*חמיו הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] ע"ה מזכיר ישיבות תות"ל המרכזית בארה"ק
−
*אחיו, הרב [[אורי מרטון|אוריאל בנימין מרטון]], מחנך באנ"ש צפת.
+
*אחיו, הרב [[אורי מרטון|אוריאל בנימין מרטון]], צפת.
−
*אחיו, הרב יעקב מרטון, מגבאי ביהכנ"ס חב"ד המרכזי 'בית אריה' בלוד.
+
*אחיו, הרב [[יעקב מרטון]], מגבאי ביהכנ"ס חב"ד המרכזי 'בית אריה' בלוד.
−
*אחיו, הרב [[פינחס מרטון]] , שליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק.
+
*אחיו, הרב [[פינחס מרטון]], שליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק.
−
*אחותו, גב' חנה אשת ר' [[צבי אריה ביר]] מירושלים.
+
*גיסו, הרב [[צבי אריה ביר]] מירושלים.
−
*אחותו, הגב' שלומית איידל אשת ר' [[נועם דקל]] שלוחי הרבי ליוקנעם.
+
*גיסו, הרב [[נועם דקל]] שליח הרבי הראשי ביקנעם.
−
*אחותו, הגב' חיה רחל אשת ר' [[שמואל גדליה מנדלזון]] מחנך בחיידר חב"ד ביתר עילית.
+
*גיסו, הרב [[שמואל גדליה מנדלזון]], ביתר עילית.
−
*אחותו, הגב' דבורה אשת ר' [[דניאל אביגדור מקוביצקי]] ר"מ בישיבת תות"ל אלעד.
+
*גיסו, הרב [[דניאל מקובצקי]] ר"מ בישיבת תות"ל אלעד.
−
*גיסו, הרב הלל גינזבורג - מאברכי כולל מיר, ירושלים
 
−
*גיסו, הרב דוד הורביץ -ממצויני הת"ח בירושלים עה"ק ירושלים.
 
 
*גיסו, הרב [[בנימין מנשה ליפקין]]
 
*גיסו, הרב [[בנימין מנשה ליפקין]]
 +
*גיסו, הרב [[יעקב פינסון]] מנהל אגף פרויקטים ב[[לב חב"ד]]
 
*בנו ר' מענדי מרטון, [[כפר חב"ד]]
 
*בנו ר' מענדי מרטון, [[כפר חב"ד]]
−
*בנו הת' יענקי מרטון, שליח בתות"ל המרכזית לוד{{הערה|הלחין את הניגון [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]] - [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]].}}
+
 
 +
==לקריאה נוספת==
 +
*'''תולדות הרב יצחק חיים מרטון ע"ה''' ,[[שבועון בית משיח]] גיליון 1371
 +
*"החסיד השלם", [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 2020.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 +
*[https://col.org.il/news/147042 בדרך תמים: רגשותיו העזים של הרב יצחק מרטון מ"תומכי תמימים" {{COL}}]
 
*[https://chabad.info/bdh/974427 טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית: הרב יצחק חיים מרטון ע"ה] ידיעה באתר {{אינפו}}
 
*[https://chabad.info/bdh/974427 טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית: הרב יצחק חיים מרטון ע"ה] ידיעה באתר {{אינפו}}
−
*[https://col.org.il/news/146897 פס הקול של ה'קעמפים': שירי הרב מרטון ע"ה שריגשו המונים{{COL}}]
+
*[https://col.org.il/news/146897 פס הקול של ה'קעמפים': שירי הרב מרטון ע"ה שריגשו המונים {{COL}}]
 
*[https://www.bhol.co.il/news/1573869 טרגדיה בחב"ד: איש החסד נפטר בדמי ימיו] ידיעה באתר בחדרי חרדים
 
*[https://www.bhol.co.il/news/1573869 טרגדיה בחב"ד: איש החסד נפטר בדמי ימיו] ידיעה באתר בחדרי חרדים
 
*[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דליבא' ממיטב  השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]
 
*[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דליבא' ממיטב  השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]
  
−
{{מיון רגיל:מרטון, רפאל יצחק חיים}}
+
{{מיון רגיל:מרטון, יצחק חיים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

גרסה אחרונה מ־14:11, 23 במאי 2024

הרב יצחק חיים מרטון
הרב יצחק חיים מרטון. צילום: דוד קוטליאר

הרב יצחק חיים מרטון (י"ד אייר תשל"ה - י"א מנחם אב ה'תשפ"ג) היה מנהל אגף 'חסד מנחם מענדל' (יתומים ואלמנות) בכולל חב"ד ישראל.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בי"ד אייר תשל"ה לאביו בעל המנגן המפורסם הרב יוסף יהודה מרטון.

למד בישיבות תומכי תמימים בתורת אמת ולאחר מכן בישיבה המרכזית תומכי תמימים כפר חב"ד. בשנת תשנ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות.

תירגם והוציא לאור יחד עם כמה מחבריו את אלבום "אוי רבי" בתרגום לעברית, אלבום שכולו שירי התקשרות וגעגועים לרבי.

בשנת תשנ"ז הקים עם כמה חברים (שהפכו לשלוחים ורבנים ברחבי העולם) את קעמפ 'גן ישראל כפר חב"ד' מה שלאחר כמה שנים הפך לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש.

בכ"ה תשרי תשנ"ט, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' שלמה יהודה ויגלר מזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד, את מקום מגוריהם קבעו בעיר ביתר עילית.

בשנת תשנ"ט ארגן את אירוע הבר מצווה לאלף ילדים עולים בכותל המערבי, אירוע שלאחריו החל לעבוד בארגון החסד כולל חב"ד בארץ הקודש[1], הקים מינף וניהל את אגף "חסד מנחם מענדל" - מפעל סיוע לאלמנות ויתומים שדואג ומלווה את המשפחות במשך כל ימות השנה כולה, במסגרת זו היה עורך חגיגת בר מצווה ובת מצווה גדולה, ליתומים ויתומות בכותל המערבי[2] שמתקיימת מדי שנה בסמוך לי"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. היה דואג לשיעורי עזר וחונכים, חוגי העשרה טיפולים רפואיים ועוד, והכל מתוך דאגה ואהבה אין סופית.

הרב מרטון ניחן ברגש חסידי חם, חיבר במשך השנים עשרות רבות של שירי התקשרות וגעגוע לרבי ולבית חיינו, עבור מחנות הקיץ 'גן ישראל' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות אמיתית לרבי. לרגל חתונת בנו ר' מענדי הוציא בנו יענקי תשורה מיוחדת שנקראה בשם "תוונא דלבא" בה קובצו חלק משירי גן ישראל שחיבר[3]. כמו כן שימש כבעל תפילה בתפילות הימים-נוראים ואף התאים לחנים וניגונים לקטעים שונים בתפילה.

בכינוס התוועדות י' שבט ה'תשפ"ד ביצעו הפנסאים, את ההמנון האחרון שכתב הרב מרטון בדיוק שנה קודם לכן. ההמנון שנקרא "בזכותנו" מבוסס על מכתבו של הרבי מר"ח שבט ה'תשי"א על החיבה העצומה לצד התביעה של הרבי הריי"צ מהנוער שימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה. השיר בוצע על ידי בנו של הרב מרטון יחד עם מקהלת הפנסאים ושמחה פרידמן[4].

כישרון הכתיבה בא לידי ביטוי אף במאמרים מיוחדים שכתב ופורסמו במשך השנים מעל בימות שונות. טורים ומאמרי הגות מיוחדים בשלל נושאים בהם בולטת השקפתו החסידית הבהירה והברורה. לרגל אירוע השלושים לפטירתו[5] הוציאו משפחתו תשורה מיוחדת בשם "קולמוס הלב" בה קובצו חלק מאותם מאמרים[6][7].

הרב מרטון חלה במחלה קשה והזדכך בייסורים בבית רפואה במנהטן. התבקש לישיבה של מעלה ביום השבת קודש י"א מנחם אב תשפ"ג כשהוא בן ארבעים ושמונה שנים בלבד.

הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו.

הלוויתו יצאה ביום ראשון י"ב מנחם אב תשפ"ג מ-770 מרכז חב"ד העולמי דרך משרדי כולל חב"ד אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני י"ג מנחם אב תשפ"ג מבית הלוויות שמגר בהשתתפות מאות חסידים לכיוון הר המנוחות, ירושלים, שם נטמן לצד אביו.

משיריו הידועים[עריכה]

  • אוי רבי - תרגום השיר מאנגלית[8].
  • דמעה נושרת מעיניו - תרגום השיר מאנגלית[9].
  • טוט אלץ וואס איר קענט[10].
  • משליך חייו מנגד[11].
  • הייתי בקעמפ עם כולם - נכתב בשנת תשנ"ז[12].
  • הוא עומד במקומו הקבוע[13][14][15].
  • דור השביעי - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
  • צבאות השם - כתב והלחין בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל[16].
  • בעיר רחוקה - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל[17][18].
  • ניצב האב - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל[19][20].
  • אזוי און ניט אנדערש - נכתב בשנת תש"ע.
  • מסירות נפש - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש.
  • אין דבר העומד בפני הרצון - נכתב בשנת תשע"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
  • להורות להם - נכתב בשנת תשע"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
  • נולדנו להתייגע - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
  • עשו כל אשר ביכלתכם - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
  • אב אחד לכולנה - נכתב בשנת תשע"ה.
  • הרועה הנאמן - נכתב בשנת תשע"ו עבור קעמפ ארץ הקודש.
  • אני יכול - נכתב בשנת תשע"ז עבור קעמפ ארץ הקודש.
  • רבי בטל אני - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש.
  • להכריע את הכף - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש.
  • הניצחון - נכתב בשנת תשפ"א[21][22].
  • ווער א שליח - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
  • מעיינותיך - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
  • טאפארו דא פלאחו - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
  • בזכותנו - נכתב בי' שבט תשפ"ג [23].

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. ↑ סקירה על מעצמת החסד כולל חב"ד
  2. ↑ סקירה, אודות אחת מחגיגות הבר מצווה, בשנת 2009
  3. ↑ 'תוונא דלבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש
  4. ↑ לצפיה בביצוע ההמנון בכינוס י' שבט תשפ"ד קובץ וידאו
  5. ↑ במלאת ה'שלושים': עצרת ההתעוררות לזכרו של הרב מרטון ע"ה סי או אל סמליל.jpg
  6. ↑ "קולמוס הלב": הקובץ שחולק בערב ה'שלושים' לרב מרטון ע"ה סי או אל סמליל.jpg
  7. ↑ קולמוס הלב
  8. ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים קובץ שמע
  9. ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים קובץ שמע
  10. ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים קובץ שמע
  11. ↑ לשמיעת השיר מתוך אלבום 'אוי רבי' קובץ שמע
  12. ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת אורו של משיח קובץ שמע
  13. ↑ לשמיעת השיר מפיו קובץ שמע
  14. ↑ לשמיעת השיר מפי מקהלת אורו של משיח (בשינויים) קובץ שמע
  15. ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת פנסאים קובץ וידאו
  16. ↑ לשמיעת השיר בביצוע גן ישראל כפר חב"ד קובץ שמע
  17. ↑ לשמיעת השיר בביצוע של יוני שלמה קובץ שמע
  18. ↑ הקליפ המרגש של מקהלת הפנסאים באצטדיון טדי קובץ וידאו
  19. ↑ לשמיעת השיר בביצוע משפחת מרטון קובץ שמע
  20. ↑ צפו: 'ניצב האב' בחתונת משפחת מרטון קובץ וידאו
  21. ↑ לשמיעת השיר בביצוע בנו יענקי מרטון קובץ שמע
  22. ↑ האזינו למארש: חב"ד רושמת ניצחון בגרמניה
  23. ↑ המנון "בזכותנו קובץ שמע
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=יצחק_חיים_מרטון&oldid=683687"