שמעון בעדני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 16: שורה 16:


==ביקורו אצל הרבי==
==ביקורו אצל הרבי==
בשנת [[תשמ"ח]] ביקר אצל [[הרבי]] בתפילת מנחה שהתקיימה בבית הרבי ברחוב פרזידנט{{הערה|1=[https://col.org.il/news/143244 הרב דרוקמן מספר אודות הביקור] {{COL}}}}. על רשמיו המיוחדים מביקורו אצל הרבי סיפר בראיון לעיתון משפחה.
בשנת [[תשמ"ח]] ביקר אצל [[הרבי]] בתפילת מנחה שהתקיימה בבית הרבי ברחוב פרזידנט], לפני שניגש אל הרבי ביקש מהנוכחים [[גארטל]] באמרו שאינו מסוגל לגשת לרבי כשהוא לא אזור בגארטל, הרבי בירכו בקריאת "יאריך ימים על ממלכתו"{{הערה|1=[https://col.org.il/news/143244 הרב דרוקמן מספר אודות הביקור] {{COL}}}}. על רשמיו המיוחדים מביקורו אצל הרבי סיפר בראיון לעיתון משפחה.


==קשריו עם חב"ד==
==קשריו עם חב"ד==
בשנת [[תשע"ה]] חתם על "קול קורא" המעודד את [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/87865 חשיפה: מהפכת השיעור היומי ברמב"ם בקהילות התימניות] {{חב"ד און ליין}}}}.
בשנת [[תשע"ה]] חתם על "קול קורא" המעודד את [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/87865 חשיפה: מהפכת השיעור היומי ברמב"ם בקהילות התימניות] {{חב"ד און ליין}}}}.


בשנת [[תשע"ח]] השתתף באירוע ייסוד "כולל לטהרות", במהלכו נשא נאום ואמר: "ה[[משיח]]] בדרך ולכן יש ללמוד הלכות אלו כדי להיות מוכן"{{הערה|[https://col.org.il/news/111610 הרב שמעון בעדני: "יש ללמוד הלכות בית המקדש - המשיח בדרך"] {{חב"ד און ליין}}}}. בשנת [[תש"פ]] השתתף בכתיבת האותיות לספר התורה שהוכנס לתלמוד תורה חב"ד ב[[תל אביב]]{{הערה|[https://chabad.info/news/574697/ ברוב פאר והדר: ספר תורה הוכנס לת"ת חב"ד תל אביב] {{אינפו}}}}.
בשנת [[תשע"ח]] השתתף באירוע ייסוד "כולל לטהרות", במהלכו נשא נאום ואמר: "ה[[משיח]] בדרך ולכן יש ללמוד הלכות אלו כדי להיות מוכן"{{הערה|[https://col.org.il/news/111610 הרב שמעון בעדני: "יש ללמוד הלכות בית המקדש - המשיח בדרך"] {{חב"ד און ליין}}}}. בשנת [[תש"פ]] השתתף בכתיבת האותיות לספר התורה שהוכנס לתלמוד תורה חב"ד ב[[תל אביב]]{{הערה|[https://chabad.info/news/574697/ ברוב פאר והדר: ספר תורה הוכנס לת"ת חב"ד תל אביב] {{אינפו}}}}.


בשנת [[תשפ"א]] הגיעו חברי משלחת של ארגון "[[יפוצו]]" לביתו של הרב, והגישו לו את הספר "אחרית הימים"{{הערה|[https://chabad.info/news/634461/ רבני 'יפוצו' בביקור בבית הרב שמעון בעדני] {{אינפו}}}}. בשנת [[תשפ"ב]] הגיעה משלחת נוספת והעניקה לו את הסט "תניא עם ביאור למבקשי ה'" בהוצאת הארגון{{הערה|[https://chabad.info/special/826417/ זקן מועצת חכמי התורה התפעל מהביאור למבקשי ה'] {{אינפו}}}}.
בשנת [[תשפ"א]] הגיעו חברי משלחת של ארגון "[[יפוצו]]" לביתו של הרב, והגישו לו את הספר "אחרית הימים"{{הערה|[https://chabad.info/news/634461/ רבני 'יפוצו' בביקור בבית הרב שמעון בעדני] {{אינפו}}}}. בשנת [[תשפ"ב]] הגיעה משלחת נוספת והעניקה לו את הסט "תניא עם ביאור למבקשי ה'" בהוצאת הארגון{{הערה|[https://chabad.info/special/826417/ זקן מועצת חכמי התורה התפעל מהביאור למבקשי ה'] {{אינפו}}}}.
שורה 43: שורה 43:
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]

גרסה אחרונה מ־15:09, 26 ביוני 2024

הרב שמעון בעדני
תפקידים נוספים מרבני יהדות תימן, וזקן מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס.
בת זוג שלומית

הרב שמעון בעדני (תרפ"ח - י"ח טבת תשפ"ג) היה מרבני יהדות תימן, וזקן מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרפ"ח בחדרה לדוד וחביבה בעדני. למד בישיבת נובהרדוק ולאחר מכן בישיבת "פורת יוסף" אצל הרב עזרא עטייה. נישא למרת שלומית מרגלית.

לאחר נישואיו התיישב בבני ברק והתמנה לראש ישיבת פורת יוסף. כמו כן הקים את כולל "תורה וחיים", בו למד מדי יום ומסר שיעורים שבועיים. בשנת תשל"ג מונה לראש "מועצת חכמי התורה של בני ברק", העוסקת בענייני המוסדות הספרדיים בבני ברק.

בשנת תשד"מ עם הקמת מפלגת ש"ס, מונה לחבר ב"מועצת חכמי התורה" שלה. נמנה על מנהיגי העדה הספרדית בארץ ישראל, ומרבני יהדות תימן. עמד בנשיאות מספר מוסדות חינוך לימודיים, ובנוסף ייסד את הישיבה של קהילת "כתר התורה" במקסיקו. היה חבר בבד"ץ "בית יוסף", ועמד בנשיאות בד"ץ "איגוד האברכים".

ביקורו אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ח ביקר אצל הרבי בתפילת מנחה שהתקיימה בבית הרבי ברחוב פרזידנט], לפני שניגש אל הרבי ביקש מהנוכחים גארטל באמרו שאינו מסוגל לגשת לרבי כשהוא לא אזור בגארטל, הרבי בירכו בקריאת "יאריך ימים על ממלכתו"[1]. על רשמיו המיוחדים מביקורו אצל הרבי סיפר בראיון לעיתון משפחה.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשע"ה חתם על "קול קורא" המעודד את תקנת לימוד הרמב"ם היומי[2].

בשנת תשע"ח השתתף באירוע ייסוד "כולל לטהרות", במהלכו נשא נאום ואמר: "המשיח בדרך ולכן יש ללמוד הלכות אלו כדי להיות מוכן"[3]. בשנת תש"פ השתתף בכתיבת האותיות לספר התורה שהוכנס לתלמוד תורה חב"ד בתל אביב[4].

בשנת תשפ"א הגיעו חברי משלחת של ארגון "יפוצו" לביתו של הרב, והגישו לו את הספר "אחרית הימים"[5]. בשנת תשפ"ב הגיעה משלחת נוספת והעניקה לו את הסט "תניא עם ביאור למבקשי ה'" בהוצאת הארגון[6].

נפטר בי"ח טבת תשפ"ג. מסע הלוייתו יצא מבית מדרשו 'תורה וחיים' בבני ברק בהשתתפות אלפים לכיוון בית החיים ויז'ניץ שם נטמן.

הקודם:
שלום כהן
מנהיג הציבור הספרדי
כ"ה אב תשפ"ב - י"ח טבת תשפ"ג
הבא:
יצחק יוסף

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • גאון התורה והענווה, שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 25

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים