יעקב יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:01, 3 באפריל 2024

הרב יעקב יוסף (כ"ג תשרי תש"ז - ב' אייר תשע"ג), ראש ישיבת "חזון יעקב" ורב שכונת גבעת משה בירושלים. בעבר שימש כחבר כנסת מטעם ש"ס. במשך כל ימי חייו מסר את נפשו למען שלושת השלמויות תוך היצמדות מוחלטת לדבריו של הרבי בנושאים אלו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ג תשרי תש"ז בעיר ירושלים, ילדם השני של הרב עובדיה יוסף ורעייתו. למד בישיבת "פורת יוסף" ובישיבת "קול תורה (ירושלים)" וכן בכולל מוסד הרב קוק בירושלים, והוסמך לכהונת רב.

בגיל 26 החל במסירת השיעורים בציבור, לאחר שאביו הגר"ע התמנה לתפקיד רבה הראשי של תל אביב, והשאיר לבנו את מסירת שיעוריו במקומו בירושלים. בעיקר ביקשו "לפחות לשמור על המניין" בבית הכנסת 'בורכוב'. הגר"י נטל על עצמו את המשימה ברצינות רבה, והחל להשקיע בשיעורי תורה במקום, כאשר מלבדו, הביא עוד מגידי שיעורים רבים, והחל להפיח רוח חיים במקום. שיעורים אלו משכו אליהם קהל רב.

החל משנת תשכ"ח החל לשאת בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים, שהתאפיינו בסגנון עממי.

בשנים תשמ"ג-תשד"מ כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם מפלגת ש"ס, אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת. כיהן בוועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת החינוך והתרבות, וכן בוועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות דרכים. בתקופה זאת פעל רבות למען תיקון חוק מיהו יהודי ולשם כך התייעץ רבות בנושא עם הרבי, בעקבות זאת התקרב לחסידות חב"ד, ואף פסק הלכות שונות בשיטת חב"ד,

בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, ונתמנה לראש ישיבת "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, מורה הלכה ורב שכונה בשכונת גבעת משה בירושלים, כמו כן הרב חבר בגוף הכשרות "בד"ץ ישא ברכה".

במשך השנים, כחבר כנסת ולאחר מכן, לחם במסירות נפש על שלושת השלמויות, ונצמד לשיטת הרבי בעניינים אלו, על אף התנגדותו החריפה של אביו. החילוק הבולט ביניהם היה בעיקרון "שטחים תמורת שלום", לו התנגד בחריפות. הוא היה מראשי רבני המטה העולמי להצלת העם והארץ שבראשות הרב שלום דב וולפא. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו באיחוד הלאומי למרות ההשתייכות המובהקת של משפחתו לתנועת ש"ס, ושימש כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי.

מחלוקות גדולות נוספות היו בינו לאביו בענייני הלכה^[1], ולמרות זאת, צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו.

לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מבית הרפואה. הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד "מגדולי הפוסקים של דורנו".

פטירתו

את מסירות נפשו לתורה, ראו ביתר שאת בשנתו האחרונה, בעת שחלה וסבל ייסורים קשים ומרים, ובכל זאת, לא ויתר על שיעורי התורה הקבועים שלו, גם במקומות המרוחקים. דווקא בימיו הקשים ראו את גדולתו הרבה.

ביום שישי , ב' באייר, תפארת שבתפארת, השיב את נשמתו המזוככת ביסורים לבוראה במעמד בני משפחתו ורבנים נכבדים.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יוסף היה שותף ותומך לעמדת הרבי בנושאים ציבוריים כגון שלמות הארץ, והמאבק לתיקון חוק מיהו יהודי. היה מרבה להשתתף באירועים של חב"ד^[2]. את בניו שלח בילדותם להתחנך בתלמוד התורה החב"די תורת אמת בירושלים.

מיהו יהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעת שכיהן כחבר כנסת (בשנים תשד"מ-תשמ"ח) פעל רבות למען תיקון חוק מיהו יהודי ועמד בקשר רציף עם מזכירות הרבי. בשנים אלו התקרב מאד לחסידות חב"ד ולרבי. בנו, יהונתן, אף למד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

בעלון "ארץ ישראל שלנו" היה מתפרסם טור קבוע של הרב יעקב יוסף בשם 'פינת ההלכה'. בחודש תמוז תשנ"ט הקדישו למאבקו של הרבי בענין חוק מיהו יהודי, בהדגישו שהתוצאות מאי-תיקון החוק מלמדות מי היה הצודק^[3].

משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

חתם על פסק דין שהרבי מלך המשיח.

שלמות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה מראשי הלוחמים בתוקף למען הצלת העם והארץ. בשנת תשס"ה הקים יחד עם כמה מרבני חב"ד את בד"ץ שלימות הארץ.

בתקופת מבצע "עמוד ענן", כאשר ערי הדרום טווחו בטילים, אמר: "כל מי ששתק בזמן ההתנתקות, לא יכול לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו'. כל מי ששתק או היה שותף לתוכנית של שרון, יש לו חלק בכל טיל וקאסם שנופל על שדרות אשקלון ובעתיד על אשדוד וקריית גת ח"ו. דיברו על 'עזה תחילה' ואנו נמצאים כיום בירושלים, נקוה מאד שזה הסוף ולא יהיו יותר נסיגות".

היה משתתף קבוע בכינוסי המטה להצלת העם והארץ^[4], והיה גם חבר בהנהלת רבנים של עמותת פיקוח נפש^[5].

בשנת תשע"ג פרש מהמטה להצלת העם והארץ וממפלגת ארץ ישראל שלנו עקב תמיכתם של אנשי המטה במפלגת הבית היהודי התומכת במתן אוטונומיה לערביי ישראל.

לאחר שנה ושלושה חודשים בהם קיננה המחלה הנוראה בגופו, נפטר מתוך יסורים ביום שישי, ב' אייר תשע"ג.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נשא לאשה את נצחיה אזולאי (בת הרב עמרם אזולאי).

בתו, מרגלית.
בנו, הרב עובדיה יוסף, רב בבית שמש מהדיר הספר "בעתה אחישנה" ומחבר הספר אמרי עובדיה.
בנו, הרב משה יוסף.
בתו, רחל.
בנו, הרב עמרם יוסף.
בנו, הרב יהונתן (יוני) יוסף ממוצא, מחבר הספר "עבדך בן אמתך", חבר מועצת העיר ירושלים ומראשי תנועת יחד בראשות אלי ישי.
בנו, הרב אברהם בנימין יוסף.
בתו, ציפורה ברכה.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יוסף השאיר אחריו מאות הקלטות של שיעורי תורה. ההקלטות יצאו בדיסקים מסודרים לפי סדר השולחן ערוך.

לאחר גילוי מחלתו החל לערוך את סדרת ספריו בהלכה, לה העניק את השם "בעתה אחישנה" שזה גימטריה של שמו. את ספריו ערך יחד עם בנו הבכור הרב עובדיה. כשבוע לפני פטירתו יצא לאור הספר הראשון בסדרה, ונקרא שמו "חזון יעקב - בעתה אחישנה" על מועדים חלק א', כשאת הספר מעטרות הערות וחידושי בנו בשם "אמרי עובדיה".

כעת עורכים את שאר ספרי הסדרה בהלכה על פי קלטות שיעוריו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

סקירה אודות קשריו עם הרבי בתשורה לכבוד נישואי נכדו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ"ב
שבתי ויינטראוב, "אמת ליעקב", שבועון בית משיח
חדשות וידיעות אודות הרב יוסף
אהרן-דב הלפרין, הסוד שמאחורי הידיעה הסנסציונית על מסירות נפשו של הרב יעקב יוסף למען תיקון חוק מיהו יהודי, שבועון כפר חב"ד, אתר COL

הערות שוליים

↑ לדוגמה, פרשת פפושדו.
↑ ערוץ 7: רבבות מחו על חלוקת ירושלים, באתר חב"ד אינפו
↑ דבריו באתר חב"ד אינפו.
↑ כנס האלפים של המטה להאזנה, באתר חב"ד אינפו
↑ צילום מכתב.^{[כלומר?]}

[1] לדוגמה, פרשת פפושדו.

[2] ערוץ 7: רבבות מחו על חלוקת ירושלים, באתר חב"ד אינפו

[3] דבריו באתר חב"ד אינפו.

[4] כנס האלפים של המטה להאזנה, באתר חב"ד אינפו

[5] צילום מכתב.^{[כלומר?]}

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ==תולדות חיים==
 נולד ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ז]] בעיר [[ירושלים]], ילדם השני של הרב [[עובדיה יוסף]] ורעייתו. למד בישיבת "פורת יוסף" ובישיבת "קול תורה (ירושלים)" וכן בכולל [[מוסד הרב קוק]] בירושלים, ו[[סמיכה|הוסמך]] לכהונת [[רב]].
+בגיל 26 החל במסירת השיעורים בציבור, לאחר שאביו הגר"ע התמנה לתפקיד רבה הראשי של תל אביב, והשאיר לבנו את מסירת שיעוריו במקומו בירושלים. בעיקר ביקשו "לפחות לשמור על המניין" בבית הכנסת 'בורכוב'. הגר"י נטל על עצמו את המשימה ברצינות רבה, והחל להשקיע בשיעורי תורה במקום, כאשר מלבדו, הביא עוד מגידי שיעורים רבים, והחל להפיח רוח חיים במקום. שיעורים אלו משכו אליהם קהל רב.
 החל משנת [[תשכ"ח]] החל לשאת בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים, שהתאפיינו בסגנון עממי.
@@ שורה 16: / שורה 18: @@
 לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]] ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מ[[בית רפואה|בית הרפואה]]. הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד {{ציטוטון|מגדולי הפוסקים של דורנו}}.
+'''פטירתו'''
+את מסירות נפשו לתורה, ראו ביתר שאת בשנתו האחרונה, בעת שחלה וסבל ייסורים קשים ומרים, ובכל זאת, לא ויתר על שיעורי התורה הקבועים שלו, גם במקומות המרוחקים. דווקא בימיו הקשים ראו את גדולתו הרבה.
+ביום שישי , ב' באייר, תפארת שבתפארת, השיב את נשמתו המזוככת ביסורים לבוראה במעמד בני משפחתו ורבנים נכבדים.
 [[קובץ:הרב יעקב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף בכנס של [[עמותת הרבנים פיקוח נפש]]]]
@@ שורה 40: / שורה 48: @@
 לאחר שנה ושלושה חודשים בהם קיננה המחלה הנוראה בגופו, נפטר מתוך [[יסורים]] ביום שישי, [[ב' אייר]] [[תשע"ג]].
-==משפחה==
+==משפחתו==
 נשא לאשה את נצחיה אזולאי (בת הרב עמרם אזולאי).
 *בתו, מרגלית.
-*בנו, הרב עובדיה יוסף, רב ב[[בית שמש]] מהדיר הספר "בעתה אחישנה" ומחבר הספר '''אמרי עובדיה'''.
+*בנו, הרב [[עובדיה יוסף (בית שמש)|עובדיה יוסף]], רב ב[[בית שמש]] מהדיר הספר "בעתה אחישנה" ומחבר הספר '''אמרי עובדיה'''.
 *בנו, הרב משה יוסף.
 *בתו, רחל.
@@ שורה 50: / שורה 58: @@
 *בנו, הרב אברהם בנימין יוסף.
 *בתו, ציפורה ברכה.
-==בנו יוני יהונתן יוספ-קנופפ==
-ר' '''יהונתן 'יוני' יוסף''' בוגר [[ישיבה גדולה|ישיבות]] [[חב"ד]], ראש מכינה תורנית ב[[מבשרת ציון]] לשעבר, עסקן ציבור, חבר [[עיריית ירושלים|מועצת העיר]] [[ירושלים]], ופעיל ל[[בחירות|בחירות לכנסת ישראל]] ו[[עריית ירושלים]]. נכד [[הראשון לציון]] [[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]] ובן שלישי ל[[יעקב יוסף|הרב יעקב יוסף]].
-=== ביוגרפיה ===
-נולד בירושלים בשכונת [[תל ארזה]] [[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]] לאביו ר' [[יעקב יוסף]] רב [[גבעת משה]] ואמו נצחיה יוסף (בת ר' [[עמרם אזולאי]] המכונה '''השקדן'''). הוסמך ל[[רב]]נות מטעם כולל יחווה דעת. לאחר מכן נשא לאשה את רעייתו תהלה (לבית קנופפ) אשה ממוצא [[ארצות הברית|אמריקאי]] ועבר להתגורר בסמיכות לירושלים במושב [[מוצא]], בזמן האירוסין טרם נישואיו עם תהלה עבר יסורים רבים ופשקווילים של בזיונות ש'''יוני יוסף נכדו של הרב עובדיה הולך להתחתן עם אשה [[זונה]]''' והוטלו עליו יוני ועל תהלה הכפשות על לא עוול בכפם אך חרף הכל לא ביטל את הנישואין והצליח ונשא אותה לאשה כדת משה וישראל על פי עצת אביו.
-בדומה לאביו מחזיק יוני יונתן בדעות ימניות ובעד מפלגת [[עוצמה יהודית]] בראשות השר לבטחון פנים יושב ראש [[מפלגת עוצמה יהודית]] וחבר הכנסת מטעמה [[איתמר בן גביר]] ועמיתו [[שר האוצר]] שר ב[[משרד הביטחון]] ויושב ראש מפלגת [[האיחוד הלאומי – תקומה|הציונות הדתית]] [[בצלאל סמוטריץ']]. בין השאר הוא פעיל במאבק של תושבי [[שכונת שמעון הצדיק]] בירושלים למען [[יהודים|ייהוד]] השכונה, הוא פעיל במאבק על קבר [[דוד המלך]].
-===החזקת [[בית הכנסת ברוכוב-בית המדרש חזון יעקב]] ב[[שכונת נוה צבי]] [[שכונת הבוכרים]]===
-בדומה לאביו הרב יעקב יוסף שניהל את בית כנסת בורכוב יחד עם הגבאים ר' [[רוני כהן]] ור' [[דוד רבי]] את בית הכנסת ברוכוב בפינת הרחובות רחוב דוד פינת רחוב [[הארי פישל|ישראל אהרן פישל-הארי פישל]] ופינת [[יעקב שאול אלישר|רחוב יש"א ברכה]] (על שם [[הראשון לציון]] הרב [[יעקב שאול אלישר]] בעל השמחה לאי"ש), גם הוא דואג לתיחזוק המקום ולשיעורי תורה יומיים שם והחזקת הרבנים מוסרי השיעורים יום ביומו, יחד עם אחיו הגדול ר' [[עובדיה יוסף (הנכד)]] רב [[בית שמש|בית שמש הישנה]] מחבר הספר אמרי עובדיה, ואחיו ר' [[עמרם יוסף]] שמעביר שם שיעור בהלכה שבועי.
-=== קריירה פוליטית ===
-ר' יוני יוסף החל{{הבהרה|מתי?}} את הקריירה הפוליטית כעוזרו של חבר מועצת [[עיריית ירושלים]] [[אריה קינג]]. לאחר שנבחר לחבר מועצה ונכנס לקואליציה, קיבל את תיק תנועות הנוער.
-===תרומתו לחב"ד===
-יוני עוזר לכל דבר ואירגון המתנהל על ידי חב"ד כמו כן עוזר מטעם עיריית ירושלים ל[[בית התבשיל חסדי יוסף דייטש]] הנמצא ב[[שכונת הבוכרים]] ברחוב דוד ומתנהל על ידי רבי [[משהלה דייטש]] ומתנהל על ידי [[חב"ד]] במתן סיוע כלכלי להמשך החזקת בית התבשיל.
-===ספריו===
-לאחר שיצא הספר '''קדוש יעקב''' מיד לאחר פטירתו {{הערה|מאת מחבר הספר יעלת חן הר"ר [[אברהם יקותיאל אוהב ציון (ב"ר מרדכי מוטי אוהב ציון ומירי אוהב ציון למשפ' '''סעידיאן''' תושבי [[שכונת גבעת משה]] ברחוב גבעת משה בירושלים)]] תושב [[טבריה]] ומשב"ק להר"ר [[איסר דוב קוק הכהן]]}} תולדות חיי הרב יעקב יוסף, חיבר בנו [[הרב יוני יוסף]] את הספר "עבדך בן אמתך" חלק א' - תולדות חייו של אביו [[יעקב יוסף|הרב יעקב יוסף]].
-וכן השתתף בעריכת חיבור אביו ספר '''בעיתה אחישנה''' מתורתו ואמרותיו. וכן יזם והשתתף בחיבור [[קובץ תורת יעקב]] אסופת [[חידושי תורה]] באגדה ובהלכה שגובשה על ידי ר' [[יגאל עזרא]] תושב [[שכונת שמואל הנביא]] ירושלים בעל [[קובץ בית הלל]].
-===חיים אישיים===
-נשא לאשה את '''תהילה קנופפ''' אשה ממוצא [[ארצות הברית|אמריקאי]] גר ב[[מוצא]] הסמוכה לירושלים ב[[רחוב ירחמיאל שטיינברג]] וממנה יש לו 5 ילדים.
-*אחיו ואחיותיו:
-*מרגלית (למשפחת בן חיים).
-*ר' [[עובדיה יוסף (הנכד)]], רב [[בית שמש הישנה]] לאחר פטירת הרב [[משה זאב כ"ץ]], מחבר ספר אמרי עובדיה.
-*ר' [[משה יוסף בן הרב יעקב יוסף|משה יוסף]].
-*רחל (למשפחת בביאן).
-*ר' [[עמרם יוסף]] הקרוי על שם סבו אבי אמו.
-*ר' [[אברהם בנימין יוסף]].
-*ציפורה ברכה (למשפחת מוחא){{הערה|נתוני פרטי המשפחה מפי אחיו רבי [[עמרם יוסף]] מוסר שיעורים שבועיים ב[[בית כנסת בורכוב]] שגר ב[[רחוב ארץ חפץ]] [[ירושלים]]}}.
 ==חיבוריו==