תהלים אהל יוסף יצחק – הבדלי גרסאות

[[קובץ:תהלים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר תהלים במהדורת '[[תהלים אוהל יוסף יצחק|אהל יוסף יצחק]]']]

[[קובץ:תהלים כמו של מלך המשיח עם יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר תהלים במהדורת '[[תהלים אוהל יוסף יצחק|אהל יוסף יצחק]]' דמוי התהלים של הרבי עם הכרזת [[יחי אדוננו]]]]

'''תהילים אהל יוסף יצחק''' הינו ספר ה[[תהילים]] שנדפס בהוצאת [[קה"ת]] במהדורות שונות, אליו נלווה [[קובץ מכתבים]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] בדבר מעלת אמירת תהילים.

לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ|הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ]], הרבי החליט לקרוא לתהילים על שמו כדי לעורר את זכותו של הרבי על מי שקורא בתהילים אלו.

לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]] הודפס על ידי [[קה"ת]] "ספר תהילים - אוהל יוסף יצחק" שנקרא על שמו של אדמו"ר הריי"צ, כאשר הבחירה בספר זה דווקא היתה בגלל הקשר המיוחד של אדמו"ר הריי"צ ו[[תקנת אמירת תהילים]] ובעקבות בקשתו ועידודו הנמרץ התפשטה אמירת התהילים בצורה משמעותית.

הספר יצא לאור באופן המתאים לקיום התקנה עם ציון בגוף התהילים של חלוקה לימי החודש, זאת לצד החלוקה לחמישה ספרים, ולשבעת ימי השבוע.

בתור הוספה צורף הקובץ מכתבים מאדמו"ר הריי"צ בגודל אמירת תהילים שכבר יצא לאור קודם לכן כקונטרס בפני עצמו.

כמו כן הופיעו בספר מספר הוספות מלבד גוף התהילים עצמו:

*התעוררות על אמירת תהילים – מ[[השל"ה]] הקדוש

*סקירה על תקנת אמירת תהילים בציבור

*יהי רצון שנוהגים לומר לפני התחלת אמירת התהילים (ביום חול)

*ג' הפסוקים "לכו נרננה", ו"מי יתן מציון" שנוהגים לומר בתחילת ובסיום אמירת התהילים

*נוסחי ה'יהי רצון' שנוהגים לומר אחר התהילים בחול, בשבת, ובהושענא רבה

*חלוקת התהילים ל[[חודש אלול]] על פי תקנת ה[[בעל שם טוב]]

בהקדמה לספר ציין [[הרבי]] ש{{ציטוטון|כדי לעורר ולהמשיך זכותו עלינו, שנתעורר באמירת תהילים בתשובה אמיתית ושתתקבלנה תפילותינו לרצון, קראנו להוצאת תהילים זה על שמו בשם "אהל יוסף יצחק"}}.

בשנת [[תשי"ג]] יצא לאור על ידי [[קה"ת]] ספר התהילים 'אהל יוסף יצחק – השלם', הכולל עשרה פירושים, בהם פירוש יהל אור מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שנדפס קודם לכן רק פעם אחת בפולטובה בשנת [[תרע"ח]].

בשנת [[תשכ"ד]] יזם סניף [[קה"ת כפר חב"ד]] הוצאה לאור של התהילים במצורף ל[[סידור תהילת השם]], ומאז הוא צורף ברוב המהדורות של הסידורים, מה שלא היה נפוץ קודם לכן.

מאז הדפסת הספר בפעם הראשונה, בכל ההוצאות לאור החב"דיות מקפידים להשתמש בתהילים אלו בלבד, וחסידי חב"ד משתדלים לומר תהילים דווקא מתוך הוצאות אלו.

כאשר עלתה הצעה לעשות הוצאה חדשה של התהילים על פי נוסח שנחשב מדוייק יותר, השיב הרבי: שהתהלים אלו זה הנוסח בהם אמר הרבי הקודם.{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/57032/ זאת התורה לא תהיה מוחלפת]''' הרבי פועל נגד הכנסת תיקונים בתנ"ך. [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].}}{{הערה|1=עם זאת, כאשר רבו התלונות על האותיות שאינן ברורות, הוציא המזכיר הרב חודוקוב צ'ק על סך 21$ לרכישת כלי כתיבה על מנת לתקן את הטעון תיקון לפני ההדפסה הבאה. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/16-06-2021-15-44-26-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf יש לי מושג (דובקין) חלק א' עמוד 29].}}.

ביאורים קצרים על תוכנו של כל פרק נדפסו בתחילת כל פרק בתהלים זה. בנוגע לסמכות הכותרות שבראש הפרקים ומקורם, קיים פולמוס בין רבני חב"ד, כאשר יש הטוענים{{הערה|ראו לדוגמא הרבי יוסף שמחה גינזבורג, הערות וביאורים אהלי תורה תתקלט עמוד 142.}} שכיון שמקורם אינו ברור סמכותם מוטלת בספק, ולעומתם יש הטוענים{{הערה|1=ראו לדוגמא הערות התמימים ואנ"ש לוד חוברת פג עמוד 37. ו[http://haoros.com/download.asp?kovetzID=940&ext=pdf גליון תתקמ עמוד 89].}} שסמכותם איתנה ולא ניתן להטיל בהם דופי, וזאת על פי דברי הרבי בעצמו שסמך על המופיע בכותרות אלו{{הערה|ראו בלקוטי שיחות חלק כ"ח ע' 268 הערה 13 בנוגע למזמור ק"ז שתוכנו הוא "על ארבעה שיצאו מצרה לרוחה וצריכים להודות לה' . . לשבח ולספר בפני הרבים", "לשון הכותרת למזמור קז שנתקבלה ו"פשט הדבר בכל ישראל". . ועד שנדפסה בריבוי ספרי התהלים". וכן בשיחות נוספות.}}.

*'''[[קובץ מכתבים לתהילים]]''', קונטרס שנדפס כהוספה ל[[תהלים אוהל יוסף יצחק]]

*'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=1 תהלים אוהל יוסף יצחק עם קובץ מכתבים]'''

*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58855&pgnum=1 תהילים אהל יוסף יצחק השלם – עם פירוש יהל אור]''' {{היברובוקס}}