יחיאל מיכל אשכנזי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
נולד לרבי ברוך. תולדותיו לוטות בערפל. מקובל שמוצאו מגרמניה (ומכאן כינויו "אשכנזי", וביידיש: "דער דייטשל") ממנה עבר לפודוליה ושם נמשך לחסידות, אך יש מפקפקים בהשערה זו, ומשערים שמוצאו מאזור מז'יבוז' או טולצ'ין{{הערה|אבי"ש, '''הרבנית אדל, ובעלה''', מצטט את המפקפקים בהשערת מוצאו של אשכנזי. הם גם מצביעים על כך שבנו החורג של הבעל שם טוב, ר' יוסף, נקרא גם הוא אשכנזי וכנראה גם כונה "דער דייטשל" וייתכן שחל בלבול ביניהם בנקודה זו, ולכן מפקפקים גם בעצם יחוס הכינוי "דער דייטשל" לחתנו של הבעל שם טוב.}}. את הכינוי "דער דייטשל" הם תולים בלבושו המערב-אירופאי. | נולד לרבי ברוך. תולדותיו לוטות בערפל. מקובל שמוצאו מגרמניה (ומכאן כינויו "אשכנזי", וביידיש: "דער דייטשל") ממנה עבר לפודוליה ושם נמשך לחסידות, אך יש מפקפקים בהשערה זו, ומשערים שמוצאו מאזור מז'יבוז' או טולצ'ין{{הערה|אבי"ש, '''הרבנית אדל, ובעלה''', מצטט את המפקפקים בהשערת מוצאו של אשכנזי. הם גם מצביעים על כך שבנו החורג של הבעל שם טוב, ר' יוסף, נקרא גם הוא אשכנזי וכנראה גם כונה "דער דייטשל" וייתכן שחל בלבול ביניהם בנקודה זו, ולכן מפקפקים גם בעצם יחוס הכינוי "דער דייטשל" לחתנו של הבעל שם טוב.}}. את הכינוי "דער דייטשל" הם תולים בלבושו המערב-אירופאי. | ||
[[נישואין|נשא]] את רעייתו הצדקנית מרת [[אדל]], בתו של [[הבעל שם טוב]] בערך בשנת [[תצ"ה]]. | [[נישואין|נשא]] את רעייתו הצדקנית מרת [[אדל]], בתו של [[הבעל שם טוב]] בערך בשנת [[ה'תצ"ה]]. | ||
במשך השנים נולדו להם בניהם הרה"ק ר' [[משה חיים אפרים מסדילקוב]] והרה"ק ר' [[ברוך ממז'יבוז']] וכן הבת הצדקנית מרת פייגא אמו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב. | במשך השנים נולדו להם בניהם הרה"ק ר' [[משה חיים אפרים מסדילקוב]] והרה"ק ר' [[ברוך ממז'יבוז']] וכן הבת הצדקנית מרת פייגא אמו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב. | ||
גרסה אחרונה מ־02:46, 16 בספטמבר 2024
המונח "יחיאל מיכל אשכנזי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אשכנזי (פירושונים).
רבי יחיאל מיכל אשכנזי מטולוצ'ין כונה גם דייטשל שפירושו האשכנזי, היה חתנו של הבעל שם טוב - בעלה של ביתו אדל
נקרא דייטשל על שם שהיה לובש בגדים יפים ומצוחצחים כמו "דייטשל" - יהודי גרמני.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרבי ברוך. תולדותיו לוטות בערפל. מקובל שמוצאו מגרמניה (ומכאן כינויו "אשכנזי", וביידיש: "דער דייטשל") ממנה עבר לפודוליה ושם נמשך לחסידות, אך יש מפקפקים בהשערה זו, ומשערים שמוצאו מאזור מז'יבוז' או טולצ'ין[1]. את הכינוי "דער דייטשל" הם תולים בלבושו המערב-אירופאי.
נשא את רעייתו הצדקנית מרת אדל, בתו של הבעל שם טוב בערך בשנת ה'תצ"ה.
במשך השנים נולדו להם בניהם הרה"ק ר' משה חיים אפרים מסדילקוב והרה"ק ר' ברוך ממז'יבוז' וכן הבת הצדקנית מרת פייגא אמו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב.
לימים באו צאצאיו בקשרי השידוכין עם משפחת בית רבי - נכדתו, בת ר' שלמה פריידס התחתנה עם רבי יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)
לאחר פטירת חותנו הבעל שם טוב, ירש את ביתו שבמז'יבוז'.
הי' מקורב להמגיד ממזריטש, ששלח אליו את אדמו"ר הזקן לסעדו בעת ביקוריו במזריטש. באותם הזדמנויות אמר בפני אדמו"ר הזקן רי"מ מספר מאמרי דא"ח וכן מתורת הבעש"ט[2]. המאמר 'יביאו לבוש מלכות' שבתורה אור מבוסס על מאמרים אלו[3].
כאשר היה אדמו"ר הזקן במזריטש, הוא ינק מתורתם של רבי מנחם מנדל מויטבסק, רבי פנחס מקוריץ, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, אך יותר מכולם קיבל מרבי יחיאל[4].
מסופר שפעם היה אצלו אדמו"ר הזקן בראש השנה וכשראה אותו נלהב ובכל זאת שומר על מוחין ודעת, ואמר: "רק יהודי "ליטוואק" בעל חכמה בינה ודעת יכול להיות נלהב מצד אחד ובעל מוחין מצד שני".
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מרדכי שרגא באומינגר, אגרות רבנו ישראל בעל שם טוב וחתנו רבי יחיאל מיכל לרבי אברהם גרשון מקיטוב, בתוך: סיני, כרך עא, ניסן-אייר תשל"ב, עמ' רמח-רסט.
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג, פריט מס. 886, "רבי יחיאל מיכל אשכנזי ממזבוז".
- הרב שלמה אבי"ש, הרבנית אדל ובעלה הרה"ק רבי יחיאל מיכל זי"ע, בתוך: היכל הבעש"ט: מאסף למשנת החסידות, גיליון ד, ניו יורק: היכל מנחם, תשס"ד. עמ' קכב-קכו.
- סיפורי חסידים - מועדים, ראש השנה. שמועות וסיפורים חלק א'.
הערות שוליים
- ↑ אבי"ש, הרבנית אדל, ובעלה, מצטט את המפקפקים בהשערת מוצאו של אשכנזי. הם גם מצביעים על כך שבנו החורג של הבעל שם טוב, ר' יוסף, נקרא גם הוא אשכנזי וכנראה גם כונה "דער דייטשל" וייתכן שחל בלבול ביניהם בנקודה זו, ולכן מפקפקים גם בעצם יחוס הכינוי "דער דייטשל" לחתנו של הבעל שם טוב.
- ↑ ספר בית רבי פרק ב'. דף ג' עמוד א'.
- ↑ ראה אגרות קודשאדמו"ר הזקן עמ' ריב ושם עמ' ריד, וראהספר השיחות תר"פ תרפ"ז עמ' 53.
- ↑ ספר השיחות תש"ח משיחת ב' ניסן תש"ח.