ניקוד – הבדלי גרסאות
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) הסרת קישורים עודפים |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{אות | {{אות | ||
|שם=ניקוד / נקודות | |שם=ניקוד / נקודות | ||
|תמונה=[[קובץ:אותיות אב.jpg|140px | |תמונה=[[קובץ:אותיות אב.jpg|140px]] | ||
}} | }} | ||
'''ניקוד''' הוא מערכת סימנים המצורפת ל[[אותיות האל"ף בי"ת]] בשפה ה[[עברית]], המסייעת לקריאתם באופן הנכון והמדוייק. הסימנים מכונים בחז"ל בשם '''נקודות''' ומהווים חלק בלתי נפרד ממסירת התורה, שניתנה [[טעמים נקודות תגים אותיות]] (טנת"א). | '''ניקוד''' הוא מערכת סימנים המצורפת ל[[אותיות האל"ף בי"ת]] בשפה ה[[עברית]], המסייעת לקריאתם באופן הנכון והמדוייק. הסימנים מכונים בחז"ל בשם '''נקודות''' ומהווים חלק בלתי נפרד ממסירת התורה, שניתנה [[טעמים נקודות תגים אותיות]] (טנת"א).{{הערה| ראו: אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו-שפז אודות מקור וקדושת הנקודות והטעמים.}} | ||
הניקוד המקובל היום הוא הניקוד הטברייני על פי מסורת רבי אהרון בן משה בן אשר, אותו ניקוד בו השתמשו ב[[כתר ארם צובא]], אשר רוב הסימנים בו מופיעים מתחת לאות (בעוד רובם של [[טעמי המקרא]] מופיעים דווקא מעל לאות), בשונה ממערכות ניקוד אחרות שהיו מקובלות בשנים קדמוניות, כגון הניקוד הבבלי בו רוב הסימנים הופיעו מעל לאות. | הניקוד המקובל היום הוא הניקוד הטברייני על פי מסורת רבי אהרון בן משה בן אשר, אותו ניקוד בו השתמשו ב[[כתר ארם צובא]], אשר רוב הסימנים בו מופיעים מתחת לאות (בעוד רובם של [[טעמי המקרא]] מופיעים דווקא מעל לאות), בשונה ממערכות ניקוד אחרות שהיו מקובלות בשנים קדמוניות, כגון הניקוד הבבלי בו רוב הסימנים הופיעו מעל לאות. | ||
| שורה 198: | שורה 198: | ||
למרות המתבאר לעייל שהנקודות רומזות לחכמה והאותיות למלכות - זהו באופן פרטי. אבל בכללות העולמות כיון שהאותיות מצד עצמם אין להם חיבור זו עם זו - הן מקבילות לעולם ה[[נקודים]], ומכיון שבאמצעות הנקודות הן מתחברות יחד - הניקוד מקביל לעולם ה[[עקודים]], שהאותיות עקודות ומחוברות יחד{{הערה|שם=כשט}}. | למרות המתבאר לעייל שהנקודות רומזות לחכמה והאותיות למלכות - זהו באופן פרטי. אבל בכללות העולמות כיון שהאותיות מצד עצמם אין להם חיבור זו עם זו - הן מקבילות לעולם ה[[נקודים]], ומכיון שבאמצעות הנקודות הן מתחברות יחד - הניקוד מקביל לעולם ה[[עקודים]], שהאותיות עקודות ומחוברות יחד{{הערה|שם=כשט}}. | ||
בפרטיות יותר, עשר הספירות רמוזות בתשע הנקודות{{הערה|קמץ, פתח, | בפרטיות יותר, עשר הספירות רמוזות בתשע הנקודות{{הערה|קמץ, פתח, צירה, סגול, שווא, חולם, חיריק, קובוץ ושורוק. ולגבי המלכות: כאמור לעיל הנקודות הם בדרגת "רוח", ומאחר המלכות אינה "רוח" אלא "נפש" – ולכן אין ניקוד כנגדה.}}. | ||
לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר שהנקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], בחינת גבורות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/15/91.htm המגיד ממעזריטש אור תורה בשלח צא], שזהו מה שנאמר 'עזי וזמרת י-ה', שהניקוד הוא בחינת 'עוז' והטעמים הם בחינת 'זמרה', והם היו לישועה שרק באמצעותם ניתן להבין משמעות הפסוקים.}}. | לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר שהנקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], בחינת גבורות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/15/91.htm המגיד ממעזריטש אור תורה בשלח צא], שזהו מה שנאמר 'עזי וזמרת י-ה', שהניקוד הוא בחינת 'עוז' והטעמים הם בחינת 'זמרה', והם היו לישועה שרק באמצעותם ניתן להבין משמעות הפסוקים.}}. | ||
| שורה 282: | שורה 282: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view ספר הליקוטים דא"ח - ערך 'נקודות']''', עמוד רפה ואילך{{הערה|מקומות נוספים בפנימיות התורה העוסקים בזה: | *'''[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view ספר הליקוטים דא"ח - ערך 'נקודות']''', עמוד רפה ואילך{{הערה|מקומות נוספים בפנימיות התורה העוסקים בזה: אוה"ת ואתחנן ע' שעט ואילך. סה"מ תרח"ץ ע' קיב. ע' קכג. ועוד. תקו"ז תי"ח לד סע"ב. אור תורה סי' צא. ועיין אוה"ח לזח"א טו, ב בפירוש הרא"ג.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||