בקי: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) מ (קישורים פנימיים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בקי''' | '''בקי'''הוא ראשי תיבות [[ברכה]], [[קדושה]] ו[[יחוד (קבלה)|יחוד]]{{הערה|שם=מאורי אור|מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקו"ת ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).}}. | ||
שלושה עניינים אל בעולמות הם: '''א.''' ממלא כל עלמין, '''ב.''' סובב כל עלמין ו'''ג.''' כולא קמיה כלא חשיב, ובספירות הם: '''א.''' מלכות, '''ב.''' זעיר אנפין, ו'''ג.''' בינה. | שלושה עניינים אל בעולמות הם: '''א.''' ממלא כל עלמין, '''ב.''' סובב כל עלמין ו'''ג.''' כולא קמיה כלא חשיב, ובספירות הם: '''א.''' מלכות, '''ב.''' זעיר אנפין, ו'''ג.''' בינה. | ||
בספר מאורי אור{{הערה|שם=מאורי אור}} כותב ששלושת השמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י הם בגימטריה (שלושתם יחד) בק"י (112) | בספר מאורי אור{{הערה|שם=מאורי אור}} כותב ששלושת השמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י הם בגימטריה (שלושתם יחד) בק"י (112). | ||
==עניינם בעבודה== | ==עניינם בעבודה== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
וה'''יחוד''' הוא (כפי שמסיים במדרש{{הערה|שם=שמו"ר}}): "אבל לימות המשיח{{הערה|שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.}} יהיו נישואין, שנאמר{{הערה|ישעיה נד, ה.}} "כי בועליך עושיך"{{הערה|ראה בכ"ז - לקו"ת ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אוה"ת שה"ש ע' תז, ועוד.}} – ונישואין הוא יחוד פנימי. | וה'''יחוד''' הוא (כפי שמסיים במדרש{{הערה|שם=שמו"ר}}): "אבל לימות המשיח{{הערה|שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.}} יהיו נישואין, שנאמר{{הערה|ישעיה נד, ה.}} "כי בועליך עושיך"{{הערה|ראה בכ"ז - לקו"ת ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אוה"ת שה"ש ע' תז, ועוד.}} – ונישואין הוא יחוד פנימי. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:42, 16 ביולי 2023
בקיהוא ראשי תיבות ברכה, קדושה ויחוד[1].
שלושה עניינים אל בעולמות הם: א. ממלא כל עלמין, ב. סובב כל עלמין וג. כולא קמיה כלא חשיב, ובספירות הם: א. מלכות, ב. זעיר אנפין, וג. בינה.
בספר מאורי אור[1] כותב ששלושת השמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י הם בגימטריה (שלושתם יחד) בק"י (112).
עניינם בעבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שלושת העניינים דברכה קדושה ויחוד הם שלושת הדרגות דהמשכת קדושה בעולם:
המשכת האלוקות שלצורך חיות העולמות נרמזת בברכה, כי העולם נברא באות ב' שהיא ראש תיבת ברכה[2].
המשכת האור הסובב כל עלמין נרמזת בקדושה, כפי שנאמר "אשר קדשנו במצוותיו" – שהקדושה נמשכת ע"י (תורה) ומצוות. והטעם שהמשכת האור הסובב נקראת קדושה, כי קידושין הם אירוסין, ועניין זה שייך דוקא לתורה. וההסבר, על הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה"[3] דרשו רז"ל[4] אל תקרי מורשה אלא מאורסה[5], וכמארז"ל[6] "העולם הזה אירוסין היו, שנאמר[7] "וארשתיך לי לעולם". אלא שהמשכה זו (שע"י תורה ומצוות, הגם שהיא נעלית ביותר) אינה חודרת בפנימיות העולם, אלא נמשכת בבחינת "מקיף".
והיחוד הוא (כפי שמסיים במדרש[6]): "אבל לימות המשיח[8] יהיו נישואין, שנאמר[9] "כי בועליך עושיך"[10] – ונישואין הוא יחוד פנימי.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקו"ת ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).
- ↑ בראשית רבה פ"א.
- ↑ דברים לג ד'.
- ↑ בפסחים מט, ב.
- ↑ וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד
- ↑ 6.0 6.1 שמו"ר ספט"ו
- ↑ הושע ב, כא.
- ↑ שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.
- ↑ ישעיה נד, ה.
- ↑ ראה בכ"ז - לקו"ת ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אוה"ת שה"ש ע' תז, ועוד.