יהדות התורה והמדינה – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שער צימר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החוברת]]
[[קובץ:שער צימר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החוברת]]
'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר|אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה|{{אוצר החכמה|'''אגרות חסיד''', מהדורה ראשונה|עמ' 20|162911||ללא|עמוד=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.
'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה|{{אוצר החכמה||'''אגרות חסיד'''|162911|מהדורה=ראשונה|עמ=20|עמוד דיגיטלי=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.


החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין".
החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין". ושוב בשנת [[תשע"ב]] כשהיא מעוטרת בהסכמתו של הרב [[חיים קנייבסקי]].


==מבנה החוברת==
==מבנה החוברת==
בתחילת החיבור מגדיר הכותב את מהותה של מדינה בהגדרה המקובלת בעולם, ובפרט את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.
כפתיח, מבהיר הכותב את מהות החיבור שהיא - ניסוח השקפת עולם קיימת, עמדתה של יהדות התורה כלפי 'מדינת ישראל'. המחבר מציין כי החיבור מתאים לשיטתם של גדולי ישראל בכתבו:


בהמשך מראה הכותב כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי|יהודית]]-[[הלכה|הלכתית]], וממילא (מראה) את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה.
{{ציטוט|תוכן=במשך שנות חיי היתה לי הזכות וההזדמנות להפגש או לעמוד במגע קרוב פחות או יותר כמעט עם כל גדול ישראל בדורנו מכל החוגים והסוגים בארצות שונות. אף אלה שלא זכיתי למגע אישי עמהם - עמדתי בקשרים קרובים עם תלמידיהם המובהקים או שראיתי את חיבוריהם. הדברים האמורים בחוברת זו הם מעין ״מכנה משותף״ בין כל הגישות השונות, אשר בו משתווים כל גדולי ישראל או עכ״פ רובם המכריע. אם כי, כאמור, איני מייצג בחיבור זה שום יחיד או רבים באורח רשמי, אך ברור שבעיקרם של דברים מובעת בזה הדעה הכללית הרווחת בין גדולי ישראל.|מקור=ע' 5 בחוברת|מרכאות=כן}}


לקראת הסוף מתייחס הרב צימר לחוגי היהדות ה"[[ציונות דתית|דתית לאומית]]" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:
בחיבור מגדיר הכותב את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, ואת מקומם של ה[[תורה]] וה[[מצוות]] בתוך המדינה כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.
 
הכותב מראה, כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי]]ת-[[הלכה|הלכתית]], וממילא את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה. הכותב מבאר כי מהותו של [[עם ישראל]] שונה מכל הבריאה, יש בהם [[נשמה אלוקית]] והתורה היא חלק ממהותם. את הדבר הזה - מבאר הכותב - באה למחוק הציונות באומרה שהעם מאוחד כאומה אשר לו מאפיינים, היסטוריה, שפה וחבל ארץ משותפים, אשר אינם תלויים בתורה.
 
בהמשך נוגע הכותב בסוגיות נוספות כמו: עברית ו[[לשון הקודש]], הצהרת בלפור ומשמעותה, סיבת ההבדל בין ה'[[נטורי קרתא]]' לשאר היהדות החרדית, ועוד.
 
לקראת הסוף מתייחס הרב צימר גם לחוגי היהדות ה"[[ציונות דתית|דתית לאומית]]" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:


{{ציטוט|תוכן=הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.|מקור=ע' 47 בחוברת|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.|מקור=ע' 47 בחוברת|מרכאות=כן}}
החוברת חותמת בפתרון האמיתי לציונות ולכל הבעיות שבשנות גלותנו - [[הגאולה]].


==התייחסות הרבי==
==התייחסות הרבי==