עתיד חזיר להטהר: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור היעוד== | ==מקור היעוד== | ||
בספרי חז"ל שתחת ידינו לא נמצא מקור לרעיון זה. אולם בספרי גדולי ישראל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] נמצא רעיון זה ובחלקם בשם חז"ל{{הערה|שם=עתיד|1=במכתב שנדפס ב[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=94 לקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175] מביא הרבי חלק מהמקורות.}}. | בספרי חז"ל שתחת ידינו לא נמצא מקור לרעיון זה. אולם בספרי גדולי ישראל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] נמצא רעיון זה ובחלקם בשם חז"ל{{הערה|שם=עתיד|1=במכתב שנדפס ב[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=94 לקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175] מביא הרבי חלק מהמקורות.}}. | ||
בחלק מהם מובא בשם חז"ל סתם ובאחרים בשם מדרש תנחומא או בראשית רבה. הלשון בכמה מהם הוא: {{ציטוטון|למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר}}{{הערה|פירוש אור החיים על התורה ויקרא יא, ג.}} או {{ציטוטון|שעתיד לחזור לישראל/לנו}}{{הערה|חידושי [[הריטב"א]] [[קידושין]] מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.}} בחלקם הלשון {{ציטוטון|עתיד חזיר לחזור ולהיטהר}}{{הערה|של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.}} וכיוצא בזה. | בחלק מהם מובא בשם חז"ל סתם ובאחרים בשם מדרש תנחומא או בראשית רבה. הלשון בכמה מהם הוא: {{ציטוטון|למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר}}{{הערה|פירוש אור החיים על התורה ויקרא יא, ג.}} או {{ציטוטון|שעתיד לחזור לישראל/לנו}}{{הערה|חידושי [[הריטב"א]] [[קידושין]] מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.}} בחלקם הלשון {{ציטוטון|עתיד חזיר לחזור ולהיטהר}}{{הערה|של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.}} וכיוצא בזה. | ||
דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג, ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה". | דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג, ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה". | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
התרת הבהמות האסורות לעתיד היא דעה במדרש שוחר טוב{{הערה|תהלים פרק קמ"ו.}} הדורשת את הפסוק{{הערה|תהלים קמו, ז.}}: "ה' מַתִּיר אֲסוּרִים", אלא שלמבואר שם אינו בדווקא לחזיר אלא לכל החיות והבהמות. וזה לשון המדרש: | התרת הבהמות האסורות לעתיד היא דעה במדרש שוחר טוב{{הערה|תהלים פרק קמ"ו.}} הדורשת את הפסוק{{הערה|תהלים קמו, ז.}}: "ה' מַתִּיר אֲסוּרִים", אלא שלמבואר שם אינו בדווקא לחזיר אלא לכל החיות והבהמות. וזה לשון המדרש: | ||
{{ציטוט|מקור=מדרש תהלים מזמור קמו|תוכן=מהו מתיר אסורים, יש אומרים כל ה[[בהמה]] שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה [[הקדוש ברוך הוא]] לעתיד לבוא, וכן הוא אומר: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה" (קהלת א ט), ומה שנעשה - טהורים היו מקודם לבני נח, וכן הוא אומר להן: "כירק עשב נתתי לכם את כל" (בראשית ט ג), מה ירק עשב נתתי לכל, אף החיה | {{ציטוט|מקור=מדרש תהלים מזמור קמו|תוכן=מהו מתיר אסורים, יש אומרים כל ה[[בהמה]] שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה [[הקדוש ברוך הוא]] לעתיד לבוא, וכן הוא אומר: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה" (קהלת א ט), ומה שנעשה - טהורים היו מקודם לבני נח, וכן הוא אומר להן: "כירק עשב נתתי לכם את כל" (בראשית ט ג), מה ירק עשב נתתי לכל, אף החיה והבהמה לכל מתחלה, ולמה אסר אותה, לראות מי שמקבל דבריו, ומי אינו מקבל, ולעתיד לבוא הוא מתיר את כל מה שאסר. ויש אומרים אינו מתירן לעתיד לבוא, שכה"א אוכלי [[בשר בהמה ועוף|בשר]] החזיר וגו' (ישעיה סו יז), ומה אם למי שהיה אוכלם הוא מכרית ומאביד, הבהמה הטמאה לא כל שכן...}} לדעה החולקת ההיתר לעתיד לא יהי בנוגע לאכילה אלא בנושאים אחרים כמבואר במדרש שם. | ||
==פרשנות== | ==פרשנות== | ||
הסכמת כל הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי ב[[הלכה]], "וזאת התורה לא תשתנה" ומסיבה זו הסיקו המפרשים ביאורים שונים במאמר חז"ל זה{{הערה|ראה שדי חמד מערכת ג' סימן ז. שם בפאת השולחן אות ז. שו"ת עטרת פז חלק א כרך ב - יורה דעה סימן ו.}}. גם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו יטהר, הוא משום שלדעתם תשתנה המציאות ויתחדשו בו סימני הטהרה החסרים ויעלה גרה כשאר הבהמות הטהורות | הסכמת כל הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי ב[[הלכה]], "וזאת התורה לא תשתנה" ומסיבה זו הסיקו המפרשים ביאורים שונים במאמר חז"ל זה{{הערה|ראה שדי חמד מערכת ג' סימן ז. שם בפאת השולחן אות ז. שו"ת עטרת פז חלק א כרך ב - יורה דעה סימן ו.}}. גם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו יטהר, הוא משום שלדעתם תשתנה המציאות ויתחדשו בו סימני הטהרה החסרים ויעלה גרה כשאר הבהמות הטהורות{{הערה|יבא לוי פרשת שמיני, תורת משה ([[חתם סופר]]) פרשת שמיני}}. | ||
ה[[אור החיים]] מסביר כי יעוד זה רמוז בתורה בפסוק האוסר את אכילת החזיר{{הערה|ויקרא יא, ז.}} "וְאֶת־הַחֲזִיר.. וְהוּא גֵּרָה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵא הוּא לָכֶם". המילים והוא גרה לא יגר מפרש כתנאי שכל זמן שאינה מעלה גרה היא טמאה ובעת ש'יתחדש' בה שתעלה גרה תהיה טהורה | ה[[אור החיים]] מסביר כי יעוד זה רמוז בתורה בפסוק האוסר את אכילת החזיר{{הערה|ויקרא יא, ז.}} "וְאֶת־הַחֲזִיר.. וְהוּא גֵּרָה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵא הוּא לָכֶם". המילים והוא גרה לא יגר מפרש כתנאי שכל זמן שאינה מעלה גרה היא טמאה ובעת ש'יתחדש' בה שתעלה גרה תהיה טהורה{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז.}}{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=1794&cPartLetter=B&nBookId=24&refrashBookNav=Y במאמר אחרון של פסח תשמ"ה] הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.}}. | ||
רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר שעתיד כוח הרע של החזיר (המשמש [[משל]] לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו{{הערה|ישעיהו יא, ו}}: "וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ". גם [[הריטב"א]] בחידושיו מפרש כן בפשטות{{הערה|[[קידושין]] מ"ט, ב.}}. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז{{הערה|חלק ב סימן תתכ"ב.}} על דרך הסוד, שיש [[מלאך]] למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאילו הותר להם [[בשר]] חזיר, לא שיותר להם | רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר שעתיד כוח הרע של החזיר (המשמש [[משל]] לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו{{הערה|ישעיהו יא, ו}}: "וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ". גם [[הריטב"א]] בחידושיו מפרש כן בפשטות{{הערה|[[קידושין]] מ"ט, ב.}}. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז{{הערה|חלק ב סימן תתכ"ב.}} על דרך הסוד, שיש [[מלאך]] למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאילו הותר להם [[בשר בהמה ועוף|בשר]] חזיר, לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו". ביאור נוסף{{הערה|אור יקרות (זולצבאך תצ"א) פרשת שמיני. שו"ת גנזי יוסף רס"י מז}} (על הלשון "שעתיד להחזירו לנו") הוא שהכוונה לדג השיבוטא שטעם מוחו הוא כחזיר, דג זה גלה עם ישראל בגלות בבל{{הערה|פתיחה לאיכה רבתי פרק ד}} ועתיד לחזור בגאולה. | ||
[[תורת החסידות]] נראה שנקטה את הפירוש כפשוטו שאכן תטהר החזיר וכביאור האור החיים אלא שביאורו שהיתר זה נובע מביטול קליפת החזיר כדלהלן. | [[תורת החסידות]] נראה שנקטה את הפירוש כפשוטו שאכן תטהר החזיר וכביאור האור החיים אלא שביאורו שהיתר זה נובע מביטול קליפת החזיר כדלהלן. | ||
בנוגע לזמן טהרתו מבואר על יסוד החילוק שבין המדרשות דלעיל. באחדים מבואר כי רק החזיר יטהר וניתן להבין מכך שאר החיות לא ייטהרו, ובמדרש [[תהלים]] מבואר שכל החיות יטהרו. מבאר הרבי{{הערה|אגרות קודש ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm תקז]), חלק ג' ע' קנג.}} על יסוד המבואר ב[[אגרת הקודש]]{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/26.htm תניא, אגרת הקדש סימן כו].}} ש[[ימות המשיח#שתי תקופות|שני תקופות]] הן שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ואילו בתקופה השניה בזמן [[תחיית המתים]] שעליה נאמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|נראה שבעניין זה גופא ישנה מחלוקת שהרי במדרש [[תהלים]] שם נחלקו מה יבטל ועל פי המבואר במכתב היינו בתקופה זו שעליה נאמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.}} יטהרו כל שאר החיות. | בנוגע לזמן טהרתו מבואר על יסוד החילוק שבין המדרשות דלעיל. באחדים מבואר כי רק החזיר יטהר וניתן להבין מכך שאר החיות לא ייטהרו, ובמדרש [[תהלים]] מבואר שכל החיות יטהרו. מבאר הרבי{{הערה|אגרות קודש ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm תקז]), חלק ג' ע' קנג.}} על יסוד המבואר ב[[אגרת הקודש]]{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/26.htm תניא, אגרת הקדש סימן כו].}} ש[[ימות המשיח#שתי תקופות|שני תקופות]] הן שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ואילו בתקופה השניה בזמן [[תחיית המתים]] שעליה נאמר [[ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ]]{{הערה|נראה שבעניין זה גופא ישנה מחלוקת שהרי במדרש [[תהלים]] שם נחלקו מה יבטל ועל פי המבואר במכתב היינו בתקופה זו שעליה נאמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.}} יטהרו כל שאר החיות. | ||
==בתורת הקבלה והחסידות== | ==בתורת הקבלה והחסידות== | ||
דרגת ה[[קליפה]] של חזיר היא [[קליפת נוגה]] | דרגת ה[[קליפה]] של חזיר היא [[קליפת נוגה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7128&st=&pgnum=78 מאורי אור מערכת ח אות ו].}}. בקליפה זו עצמה היא השורש והמקור היונק את החיות מהקדושה, זה הסיבה שהחזיר מפריס פרסה, משום שעניין הפרסה הוא ה"פתח ומקור לחיצונים" לקבל יניקה מקדושה{{הערה|שם=תקס"ז|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32911&st=&pgnum=339 ספר המאמרים תקס"ז עמוד שכ"ח].}}. ולכן היא ראש ומקור ל[[ג' קליפות הטמאות]], משום שהיא ה"[[ממוצע]]" בין קליפת נוגה לג' קליפות הטמאות לגמרי לתת לה חיות{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\46\3\B0563.tif&ilIF=G&ilSC=50 התוועדויות תשמ"ו חלק ג עמוד 563].}}. ומצד זה ניגודה של קליפת חזיר לקדושה גדולה יותר אפילו מג' קליפות להיותה שורש היניקה והראש לכל חיות הקליפה{{הערה|שם=תנש"א|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\51\1\B0352.tif&ilIF=G&ilSC=50 התוועדויות תנש"א חלק א עמוד 352 ובהערות]}}.וכן מצד "קרבתה" אל הקדושה להיותה "ראש" שממנה ראשית היניקה היא מנגדת ומרשעת יותר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16008&st=&pgnum=242 אור התורה ויקרא, הוספות א', עמוד רל"ט].}}. | ||
על אופן ודרגת שורש יניקתה של החזיר נאמר{{הערה|"תהלים פ, יד.}}: "יְכַרְסְמֶ֣נָּה חֲזִיר מִיָּעַר". משום ששורש החיות של [[שבעים שרים דנוגה]] הוא מדרגת "יער" שהוא עולם ה[[מלאכים]], שהם מקבלים שפע אלוקי מ[[שבע המידות דאצילות]] (וכשהם שבע כפול עשר הרי זה שבעים - 'ע'{{הערה|שם=תקס"ז}}). | על אופן ודרגת שורש יניקתה של החזיר נאמר{{הערה|"תהלים פ, יד.}}: "יְכַרְסְמֶ֣נָּה חֲזִיר מִיָּעַר". משום ששורש החיות של [[שבעים שרים דנוגה]] הוא מדרגת "יער" שהוא עולם ה[[מלאכים]], שהם מקבלים שפע אלוקי מ[[שבע המידות דאצילות]] (וכשהם שבע כפול עשר הרי זה שבעים - 'ע'{{הערה|שם=תקס"ז}}). שהמלאכים להיותם מציאות נרגשת הם מקור ל[[יניקה]] לקליפות. ולעתיד בעת הבירור תתבטל אפשרות זו ולא יהיה יניקה לקליפה. (מ"יער" יעשה "עיר אלוקינו"){{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/29/30b.htm לקוטי תורה פרשת ראה ל, ב].}}{{הערה|ראה בספר המאמרים תקס"ז שם שמשמע שמפרש הפסוק הנ"ל אודות הזמן של דלעתיד לבוא על אופן ביטול היניקה.}} | ||
זהו גם הביאור באופן הטהרה של החזיר לעתיד לבוא שיעלה גרה (כאמור לעיל). ההעלת גרה עניינה "בירור" כבאכילה שעניינה לעיסה פעם נוספת. ותוכנה הפנימי היא שגם דרגות נמוכות ביותר כחזיר יתברר לעתיד לבוא. בירור זה שייך משום שגם בג' קליפות ישנה הניצוץ אלוקי שבה אלא שהיא בתכלית החשכות עד שאי אפשר לבררה כלל, רק לעתיד כשאת הרוח הטומאה יעביר מן הארץ | זהו גם הביאור באופן הטהרה של החזיר לעתיד לבוא שיעלה גרה (כאמור לעיל). ההעלת גרה עניינה "בירור" כבאכילה שעניינה לעיסה פעם נוספת. ותוכנה הפנימי היא שגם דרגות נמוכות ביותר כחזיר יתברר לעתיד לבוא. בירור זה שייך משום שגם בג' קליפות ישנה הניצוץ אלוקי שבה אלא שהיא בתכלית החשכות עד שאי אפשר לבררה כלל, רק לעתיד כשאת הרוח הטומאה יעביר מן הארץ{{הערה|[ סה"מ תשל-תשל"א עמוד 320].}}. (לעיתים מוסבר כי בירור החזיר הוא בירור של שלש קליפות{{הערה|אגרות קודש חלק ג' ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm תקז])}} ולעיתים מוסבר כי הבירור הוא בקליפת נוגה שורש החיות ובג' קליפות שייך רק העברה מהעולם{{הערה|שם=תקס"ז}}). | ||
טהרת החזיר והעברת הרע לעתיד היא רק משום שלעתיד תתגלה דרגת האלקות שלמעלה מכל גדר ורק מצידה יכול להיות בירור זה | טהרת החזיר והעברת הרע לעתיד היא רק משום שלעתיד תתגלה דרגת האלקות שלמעלה מכל גדר ורק מצידה יכול להיות בירור זה{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/8/25a.htm תורה אור וישלח כה, א].}}. אמנם גם בעת בירור הרע לעתיד (- טהרת החזיר) הדרגות הנמוכות ממש ברע עצמו לא יטהרו ומצד שני דרגות אלו נמשלו [[עשיו]] ו[[אדום (עם)|אדום]] לעפר ואבנים{{הערה|תנחומא וישב, א. הובא בפירוש רש"י תחילת פרשת וישב.}}. דרגה הא' שהם רק מעלימים על אלקות (ואינם רע גמור) כעפר המעלים על האבן הטובה, ועל דרגה זו נאמר: "עתיד חזיר ליטהר", ודרגה הב' שהם כצרורות ואבנים המזיקים, שהם מנגדים לאלקות והם רע גמור. | ||
===עניינה בעבודת ה'=== | ===עניינה בעבודת ה'=== | ||
החזיר עניינו הוא עניין הצביעות. וכדברי חז"ל{{הערה|פירוש רש"י בראשית כו, לד.}}: "החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור". בעניין הצביעות עצמה מרשיע החזיר לא רק שמסתיר את רשעתו אלא מדגיש את צדקתו, והוא הדרגה הגרועה ביותר שברע שיתכן שתהיה בנפש האדם. יש דרגה בה הרע הוא בגילוי שהאדם מרגיש את הרוע, אולם יש "רע הנעלם", כלומר שהרוע עמוק בנפש והרוע אינו נרגש לאדם בכוחותיו, לפעמים נוסף לכך שאינו נרגש צביעותו של הרוע גדילה עד כדי שמציג עצמו כצדקות. | החזיר עניינו הוא עניין הצביעות. וכדברי חז"ל{{הערה|פירוש רש"י בראשית כו, לד.}}: "החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור". בעניין הצביעות עצמה מרשיע החזיר לא רק שמסתיר את רשעתו אלא מדגיש את צדקתו, והוא הדרגה הגרועה ביותר שברע שיתכן שתהיה בנפש האדם. יש דרגה בה הרע הוא בגילוי שהאדם מרגיש את הרוע, אולם יש "רע הנעלם", כלומר שהרוע עמוק בנפש והרוע אינו נרגש לאדם בכוחותיו, לפעמים נוסף לכך שאינו נרגש צביעותו של הרוע גדילה עד כדי שמציג עצמו כצדקות. | ||
החיסרון והקושי ב"רע הנעלם" הוא הקושי לזהותו | החיסרון והקושי ב"רע הנעלם" הוא הקושי לזהותו ולהילחם בו, והמלחמה בו ובירורו ארוך ומייגע ביותר. | ||
מסיבה זו נמשל עשיו לחזיר זאת על אף שבהיותו נלחם נגד אחיו [[יעקב]] נלחם בגלוי, בעודו אצל אביו [[יצחק]] היה מראה עצמו צדיק, כלומר צביעותו גברה על צביעות [[לבן הארמי]] שבעוד לבן לא הציג עצמו כצדיק, עשיו הרשיע יותר שרימה את אביו בהציגו את עצמו כצדיק. זו גם הסיבה ש[[גלות]] האחרונה היא גלות אדום ונמשכת ריבוי שנים. היות ואופן הגלות וההסתר בזמן גלות אדום היא של רע הנעלם ועיקר העבודה היא בבירור רע זה (כביאור ה[[אדמו"ר הזקן]] בביאור חז"ל{{הערה|יומא, ט, ב.}} אודות אריכות זמן הגלות ואי ידיעת זמן הקץ שהוא משום ש"לא נתגלה עוונם", שפירושו שהעוון והרע הוא נעלם (- לא נתגלה) | מסיבה זו נמשל עשיו לחזיר זאת על אף שבהיותו נלחם נגד אחיו [[יעקב]] נלחם בגלוי, בעודו אצל אביו [[יצחק]] היה מראה עצמו צדיק, כלומר צביעותו גברה על צביעות [[לבן הארמי]] שבעוד לבן לא הציג עצמו כצדיק, עשיו הרשיע יותר שרימה את אביו בהציגו את עצמו כצדיק. זו גם הסיבה ש[[גלות]] האחרונה היא גלות אדום ונמשכת ריבוי שנים. היות ואופן הגלות וההסתר בזמן גלות אדום היא של רע הנעלם ועיקר העבודה היא בבירור רע זה (כביאור ה[[אדמו"ר הזקן]] בביאור חז"ל{{הערה|יומא, ט, ב.}} אודות אריכות זמן הגלות ואי ידיעת זמן הקץ שהוא משום ש"לא נתגלה עוונם", שפירושו שהעוון והרע הוא נעלם (- לא נתגלה){{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - הקצרים, עמוד תנב-ג.}}.) ולכן נמשכת הגלות ריבוי זמן לצורך עבודה מייגעת זו. וזהו המשמעת עתיד חזיר ליטהר שלעתיד בביאת המשיח יבררו גם את הרע הנעלם וגם חזיר יטהר{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 115 ואילך.}}. | ||
בשיחת [[פרשת ויצא]] [[תנש"א]] הסביר [[הרבי]] קיימת גם תופעה של מפריס פרסה אולם אינה מעלה גרה (כחזיר) גם ב[[עבודת השם]]. שני הסימנים גם "מפריס פרסה" וגם "מעלה גרה" תוכנם עניין של כפילות ("מפריס פרסה" הוא פיצול הפרסה לשניים, ו"העלאת גרה" הוא לעיסת האוכל שוב ושוב). בעבודת ה' עניינה עבודה ללא הפסקה וללא הגבלה, עליה והתקדמות ללא מנוחה. אולם תנועה זו קיימת בשני רבדים, מפריס פרסה עניינה העבודה וההתמדה בהוספת מעשים ותחומי עשיה נוספים (הוספה ב'כמות'). לעומת זאת העלאת גרה תוכנה הוספה בבירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה (הוספה באיכות). | בשיחת [[פרשת ויצא]] [[תנש"א]] הסביר [[הרבי]] קיימת גם תופעה של מפריס פרסה אולם אינה מעלה גרה (כחזיר) גם ב[[עבודת השם]]. שני הסימנים גם "מפריס פרסה" וגם "מעלה גרה" תוכנם עניין של כפילות ("מפריס פרסה" הוא פיצול הפרסה לשניים, ו"העלאת גרה" הוא לעיסת האוכל שוב ושוב). בעבודת ה' עניינה עבודה ללא הפסקה וללא הגבלה, עליה והתקדמות ללא מנוחה. אולם תנועה זו קיימת בשני רבדים, מפריס פרסה עניינה העבודה וההתמדה בהוספת מעשים ותחומי עשיה נוספים (הוספה ב'כמות'). לעומת זאת העלאת גרה תוכנה הוספה בבירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה (הוספה באיכות). | ||
בעבודת האדם את ה' שני האופנים קיימים. ישנם בני אדם העושים מעשים רבים אולם מצד מצב כללות כוחות נפשם חסר להם בטוהר הרצון וחיות המניע למעשים, (חסרון באיכות - כחזיר שמפריס פרסה ואינו מעלה גרה). ויש בני אדם שמזככים עצמם את שכלם ומידותיהם, כוחות נפשם חדורים ברצון והכרה באלוקות והם בדרגה גבוהה וזכה, אולם בני אדם אלו אינם משקיעים בעשיית מעשים ופעולות בפועל, (כשאר בעלי החיים שאינם מפריסים פרסה אבל מעלים גרה). מצד דרגתם בני האדם אלו האחרונים נעלים יותר, משום שכוחות נפשם זכים יותר. אמנם את רצון וכוונת הבורא משלימים ומקיימים הראשונים דווקא המשקיעים בעשיה, וכדברי המשנה{{הערה|אבות פרק א משנה יז.}}:"לא המדרש עיקר אלא המעשה". ואודות מעשים אלו אמרו "עתיד חזיר להיטהר" - שעתיד [[הקב"ה]] להשלים ולזכך את אלו שפעלו במעשה בפועל ולזכך ולעלות גם מעשים אלו גם באיכות | בעבודת האדם את ה' שני האופנים קיימים. ישנם בני אדם העושים מעשים רבים אולם מצד מצב כללות כוחות נפשם חסר להם בטוהר הרצון וחיות המניע למעשים, (חסרון באיכות - כחזיר שמפריס פרסה ואינו מעלה גרה). ויש בני אדם שמזככים עצמם את שכלם ומידותיהם, כוחות נפשם חדורים ברצון והכרה באלוקות והם בדרגה גבוהה וזכה, אולם בני אדם אלו אינם משקיעים בעשיית מעשים ופעולות בפועל, (כשאר בעלי החיים שאינם מפריסים פרסה אבל מעלים גרה). מצד דרגתם בני האדם אלו האחרונים נעלים יותר, משום שכוחות נפשם זכים יותר. אמנם את רצון וכוונת הבורא משלימים ומקיימים הראשונים דווקא המשקיעים בעשיה, וכדברי המשנה{{הערה|אבות פרק א משנה יז.}}:"לא המדרש עיקר אלא המעשה". ואודות מעשים אלו אמרו "עתיד חזיר להיטהר" - שעתיד [[הקב"ה]] להשלים ולזכך את אלו שפעלו במעשה בפועל ולזכך ולעלות גם מעשים אלו גם באיכות{{הערה|שם=תנש"א}}. | ||
== ראו גם == | |||
* [[קונטרס תורה חדשה מאתי תצא]] | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1HEqH19aTI3Vu-ojMPV0spPuK-wRpoLXk/view החזרת החזיר לעתיד לבוא]''', גליון 'לאפשא לה' ישיבת תות"ל קווינס גליון כ"ט כ' מנחם אב תשפ"ג עמוד 57 {{PDF}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־14:00, 22 בספטמבר 2024
עתיד חזיר להטהר הוא אחד היעודים העתידים להתרחש בימות המשיח על פי דברי חז"ל. גדולי ישראל פרשני חז"ל התחבטו לבאר את העתיד להתרחש, חלקם פרשו זאת כפשוטו ויש שפרשו שהכוונה לרובד הרוחני של הדברים. תורת החסידות מסבירה כי קליפת החזיר בעולם הקליפות משמשת כמקור היניקה לחיות של כל הקליפות, ולעתיד יתבטל מקור זה ויטהר. החזיר מסמל גם את עניינה של הגלות האחרונה גלות אדום, עבודת עם ישראל בגלות היא לברר קליפתה לבררה ולטהרה.
מקור היעוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספרי חז"ל שתחת ידינו לא נמצא מקור לרעיון זה. אולם בספרי גדולי ישראל הראשונים והאחרונים נמצא רעיון זה ובחלקם בשם חז"ל[1]. בחלק מהם מובא בשם חז"ל סתם ובאחרים בשם מדרש תנחומא או בראשית רבה. הלשון בכמה מהם הוא: "למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר"[2] או "שעתיד לחזור לישראל/לנו"[3] בחלקם הלשון "עתיד חזיר לחזור ולהיטהר"[4] וכיוצא בזה. דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג, ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה". היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה[5], אולם הרבי תמה על כך לאחרי שמציין את ריבוי גדלי ישראל מכל הדורות המציינים למאמר חז"ל זה ומכמה מקומות[1].
התרת הבהמות האסורות לעתיד היא דעה במדרש שוחר טוב[6] הדורשת את הפסוק[7]: "ה' מַתִּיר אֲסוּרִים", אלא שלמבואר שם אינו בדווקא לחזיר אלא לכל החיות והבהמות. וזה לשון המדרש:
מהו מתיר אסורים, יש אומרים כל הבהמה שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה הקדוש ברוך הוא לעתיד לבוא, וכן הוא אומר: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה" (קהלת א ט), ומה שנעשה - טהורים היו מקודם לבני נח, וכן הוא אומר להן: "כירק עשב נתתי לכם את כל" (בראשית ט ג), מה ירק עשב נתתי לכל, אף החיה והבהמה לכל מתחלה, ולמה אסר אותה, לראות מי שמקבל דבריו, ומי אינו מקבל, ולעתיד לבוא הוא מתיר את כל מה שאסר. ויש אומרים אינו מתירן לעתיד לבוא, שכה"א אוכלי בשר החזיר וגו' (ישעיה סו יז), ומה אם למי שהיה אוכלם הוא מכרית ומאביד, הבהמה הטמאה לא כל שכן...
— מדרש תהלים מזמור קמו
לדעה החולקת ההיתר לעתיד לא יהי בנוגע לאכילה אלא בנושאים אחרים כמבואר במדרש שם.
פרשנות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסכמת כל הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי בהלכה, "וזאת התורה לא תשתנה" ומסיבה זו הסיקו המפרשים ביאורים שונים במאמר חז"ל זה[8]. גם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו יטהר, הוא משום שלדעתם תשתנה המציאות ויתחדשו בו סימני הטהרה החסרים ויעלה גרה כשאר הבהמות הטהורות[9]. האור החיים מסביר כי יעוד זה רמוז בתורה בפסוק האוסר את אכילת החזיר[10] "וְאֶת־הַחֲזִיר.. וְהוּא גֵּרָה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵא הוּא לָכֶם". המילים והוא גרה לא יגר מפרש כתנאי שכל זמן שאינה מעלה גרה היא טמאה ובעת ש'יתחדש' בה שתעלה גרה תהיה טהורה[11][12].
רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר שעתיד כוח הרע של החזיר (המשמש משל לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו[13]: "וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ". גם הריטב"א בחידושיו מפרש כן בפשטות[14]. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז[15] על דרך הסוד, שיש מלאך למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאילו הותר להם בשר חזיר, לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו". ביאור נוסף[16] (על הלשון "שעתיד להחזירו לנו") הוא שהכוונה לדג השיבוטא שטעם מוחו הוא כחזיר, דג זה גלה עם ישראל בגלות בבל[17] ועתיד לחזור בגאולה. תורת החסידות נראה שנקטה את הפירוש כפשוטו שאכן תטהר החזיר וכביאור האור החיים אלא שביאורו שהיתר זה נובע מביטול קליפת החזיר כדלהלן.
בנוגע לזמן טהרתו מבואר על יסוד החילוק שבין המדרשות דלעיל. באחדים מבואר כי רק החזיר יטהר וניתן להבין מכך שאר החיות לא ייטהרו, ובמדרש תהלים מבואר שכל החיות יטהרו. מבאר הרבי[18] על יסוד המבואר באגרת הקודש[19] ששני תקופות הן שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ואילו בתקופה השניה בזמן תחיית המתים שעליה נאמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ[20] יטהרו כל שאר החיות.
בתורת הקבלה והחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
דרגת הקליפה של חזיר היא קליפת נוגה[21]. בקליפה זו עצמה היא השורש והמקור היונק את החיות מהקדושה, זה הסיבה שהחזיר מפריס פרסה, משום שעניין הפרסה הוא ה"פתח ומקור לחיצונים" לקבל יניקה מקדושה[22]. ולכן היא ראש ומקור לג' קליפות הטמאות, משום שהיא ה"ממוצע" בין קליפת נוגה לג' קליפות הטמאות לגמרי לתת לה חיות[23]. ומצד זה ניגודה של קליפת חזיר לקדושה גדולה יותר אפילו מג' קליפות להיותה שורש היניקה והראש לכל חיות הקליפה[24].וכן מצד "קרבתה" אל הקדושה להיותה "ראש" שממנה ראשית היניקה היא מנגדת ומרשעת יותר[25].
על אופן ודרגת שורש יניקתה של החזיר נאמר[26]: "יְכַרְסְמֶ֣נָּה חֲזִיר מִיָּעַר". משום ששורש החיות של שבעים שרים דנוגה הוא מדרגת "יער" שהוא עולם המלאכים, שהם מקבלים שפע אלוקי משבע המידות דאצילות (וכשהם שבע כפול עשר הרי זה שבעים - 'ע'[22]). שהמלאכים להיותם מציאות נרגשת הם מקור ליניקה לקליפות. ולעתיד בעת הבירור תתבטל אפשרות זו ולא יהיה יניקה לקליפה. (מ"יער" יעשה "עיר אלוקינו")[27][28]
זהו גם הביאור באופן הטהרה של החזיר לעתיד לבוא שיעלה גרה (כאמור לעיל). ההעלת גרה עניינה "בירור" כבאכילה שעניינה לעיסה פעם נוספת. ותוכנה הפנימי היא שגם דרגות נמוכות ביותר כחזיר יתברר לעתיד לבוא. בירור זה שייך משום שגם בג' קליפות ישנה הניצוץ אלוקי שבה אלא שהיא בתכלית החשכות עד שאי אפשר לבררה כלל, רק לעתיד כשאת הרוח הטומאה יעביר מן הארץ[29]. (לעיתים מוסבר כי בירור החזיר הוא בירור של שלש קליפות[30] ולעיתים מוסבר כי הבירור הוא בקליפת נוגה שורש החיות ובג' קליפות שייך רק העברה מהעולם[22]). טהרת החזיר והעברת הרע לעתיד היא רק משום שלעתיד תתגלה דרגת האלקות שלמעלה מכל גדר ורק מצידה יכול להיות בירור זה[31]. אמנם גם בעת בירור הרע לעתיד (- טהרת החזיר) הדרגות הנמוכות ממש ברע עצמו לא יטהרו ומצד שני דרגות אלו נמשלו עשיו ואדום לעפר ואבנים[32]. דרגה הא' שהם רק מעלימים על אלקות (ואינם רע גמור) כעפר המעלים על האבן הטובה, ועל דרגה זו נאמר: "עתיד חזיר ליטהר", ודרגה הב' שהם כצרורות ואבנים המזיקים, שהם מנגדים לאלקות והם רע גמור.
עניינה בעבודת ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
החזיר עניינו הוא עניין הצביעות. וכדברי חז"ל[33]: "החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור". בעניין הצביעות עצמה מרשיע החזיר לא רק שמסתיר את רשעתו אלא מדגיש את צדקתו, והוא הדרגה הגרועה ביותר שברע שיתכן שתהיה בנפש האדם. יש דרגה בה הרע הוא בגילוי שהאדם מרגיש את הרוע, אולם יש "רע הנעלם", כלומר שהרוע עמוק בנפש והרוע אינו נרגש לאדם בכוחותיו, לפעמים נוסף לכך שאינו נרגש צביעותו של הרוע גדילה עד כדי שמציג עצמו כצדקות. החיסרון והקושי ב"רע הנעלם" הוא הקושי לזהותו ולהילחם בו, והמלחמה בו ובירורו ארוך ומייגע ביותר.
מסיבה זו נמשל עשיו לחזיר זאת על אף שבהיותו נלחם נגד אחיו יעקב נלחם בגלוי, בעודו אצל אביו יצחק היה מראה עצמו צדיק, כלומר צביעותו גברה על צביעות לבן הארמי שבעוד לבן לא הציג עצמו כצדיק, עשיו הרשיע יותר שרימה את אביו בהציגו את עצמו כצדיק. זו גם הסיבה שגלות האחרונה היא גלות אדום ונמשכת ריבוי שנים. היות ואופן הגלות וההסתר בזמן גלות אדום היא של רע הנעלם ועיקר העבודה היא בבירור רע זה (כביאור האדמו"ר הזקן בביאור חז"ל[34] אודות אריכות זמן הגלות ואי ידיעת זמן הקץ שהוא משום ש"לא נתגלה עוונם", שפירושו שהעוון והרע הוא נעלם (- לא נתגלה)[35].) ולכן נמשכת הגלות ריבוי זמן לצורך עבודה מייגעת זו. וזהו המשמעת עתיד חזיר ליטהר שלעתיד בביאת המשיח יבררו גם את הרע הנעלם וגם חזיר יטהר[36].
בשיחת פרשת ויצא תנש"א הסביר הרבי קיימת גם תופעה של מפריס פרסה אולם אינה מעלה גרה (כחזיר) גם בעבודת השם. שני הסימנים גם "מפריס פרסה" וגם "מעלה גרה" תוכנם עניין של כפילות ("מפריס פרסה" הוא פיצול הפרסה לשניים, ו"העלאת גרה" הוא לעיסת האוכל שוב ושוב). בעבודת ה' עניינה עבודה ללא הפסקה וללא הגבלה, עליה והתקדמות ללא מנוחה. אולם תנועה זו קיימת בשני רבדים, מפריס פרסה עניינה העבודה וההתמדה בהוספת מעשים ותחומי עשיה נוספים (הוספה ב'כמות'). לעומת זאת העלאת גרה תוכנה הוספה בבירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה (הוספה באיכות).
בעבודת האדם את ה' שני האופנים קיימים. ישנם בני אדם העושים מעשים רבים אולם מצד מצב כללות כוחות נפשם חסר להם בטוהר הרצון וחיות המניע למעשים, (חסרון באיכות - כחזיר שמפריס פרסה ואינו מעלה גרה). ויש בני אדם שמזככים עצמם את שכלם ומידותיהם, כוחות נפשם חדורים ברצון והכרה באלוקות והם בדרגה גבוהה וזכה, אולם בני אדם אלו אינם משקיעים בעשיית מעשים ופעולות בפועל, (כשאר בעלי החיים שאינם מפריסים פרסה אבל מעלים גרה). מצד דרגתם בני האדם אלו האחרונים נעלים יותר, משום שכוחות נפשם זכים יותר. אמנם את רצון וכוונת הבורא משלימים ומקיימים הראשונים דווקא המשקיעים בעשיה, וכדברי המשנה[37]:"לא המדרש עיקר אלא המעשה". ואודות מעשים אלו אמרו "עתיד חזיר להיטהר" - שעתיד הקב"ה להשלים ולזכך את אלו שפעלו במעשה בפועל ולזכך ולעלות גם מעשים אלו גם באיכות[24].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קונטרס תורה חדשה מאתי תצא
- החזרת החזיר לעתיד לבוא, גליון 'לאפשא לה' ישיבת תות"ל קווינס גליון כ"ט כ' מנחם אב תשפ"ג עמוד 57
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שדי חמד - מערכת פאת השולחן אות ז, ושם בשיורי הפאה ובמערכת ח אות ח - ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.
- הרבי מלך המשיח - לקוטי שיחות - חלק ל"ה ע' 115, שיחה ג' לפרשת תולדות.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 במכתב שנדפס בלקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175 מביא הרבי חלק מהמקורות.
- ↑ פירוש אור החיים על התורה ויקרא יא, ג.
- ↑ חידושי הריטב"א קידושין מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.
- ↑ של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.
- ↑ יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג.
- ↑ תהלים פרק קמ"ו.
- ↑ תהלים קמו, ז.
- ↑ ראה שדי חמד מערכת ג' סימן ז. שם בפאת השולחן אות ז. שו"ת עטרת פז חלק א כרך ב - יורה דעה סימן ו.
- ↑ יבא לוי פרשת שמיני, תורת משה (חתם סופר) פרשת שמיני
- ↑ ויקרא יא, ז.
- ↑ אור החיים שמיני יא, ג, ז.
- ↑ במאמר אחרון של פסח תשמ"ה הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.
- ↑ ישעיהו יא, ו
- ↑ קידושין מ"ט, ב.
- ↑ חלק ב סימן תתכ"ב.
- ↑ אור יקרות (זולצבאך תצ"א) פרשת שמיני. שו"ת גנזי יוסף רס"י מז
- ↑ פתיחה לאיכה רבתי פרק ד
- ↑ אגרות קודש (תקז), חלק ג' ע' קנג.
- ↑ תניא, אגרת הקדש סימן כו.
- ↑ נראה שבעניין זה גופא ישנה מחלוקת שהרי במדרש תהלים שם נחלקו מה יבטל ועל פי המבואר במכתב היינו בתקופה זו שעליה נאמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.
- ↑ מאורי אור מערכת ח אות ו.
- ↑ 22.0 22.1 22.2 ספר המאמרים תקס"ז עמוד שכ"ח.
- ↑ התוועדויות תשמ"ו חלק ג עמוד 563.
- ↑ 24.0 24.1 התוועדויות תנש"א חלק א עמוד 352 ובהערות
- ↑ אור התורה ויקרא, הוספות א', עמוד רל"ט.
- ↑ "תהלים פ, יד.
- ↑ לקוטי תורה פרשת ראה ל, ב.
- ↑ ראה בספר המאמרים תקס"ז שם שמשמע שמפרש הפסוק הנ"ל אודות הזמן של דלעתיד לבוא על אופן ביטול היניקה.
- ↑ [ סה"מ תשל-תשל"א עמוד 320].
- ↑ אגרות קודש חלק ג' (תקז)
- ↑ תורה אור וישלח כה, א.
- ↑ תנחומא וישב, א. הובא בפירוש רש"י תחילת פרשת וישב.
- ↑ פירוש רש"י בראשית כו, לד.
- ↑ יומא, ט, ב.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן - הקצרים, עמוד תנב-ג.
- ↑ לקוטי שיחות חלק לה עמוד 115 ואילך.
- ↑ אבות פרק א משנה יז.