אין כאלוקינו – הבדלי גרסאות
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
מ ←קישורים חיצוניים: תיקון פרמטרים |
||
| (37 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אין כאלוקינו.jpg|350px|ממוזער|מתוך הסידור]] | |||
{{חלונית | |||
|כותרת=אֵין כֵּאלֹקֵינוּ | |||
|רוחב=22% | |||
|תוכן= | |||
<poem> | |||
אֵין כֵּאלֹקֵינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵינוּ, | |||
אֵין כְּמַלְכֵּנוּ, אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ: | |||
מִי כֵאלֹקֵינוּ, מִי כַאדוֹנֵינוּ, | |||
מִי כְמַלְכֵּנוּ, מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ: | |||
נוֹדֶה לֵאלֹקֵינוּ, נוֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ, | |||
נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ, נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ: | |||
בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ, בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ, | |||
בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ, בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ: | |||
אַתָּה הוּא אֱלֹקֵינוּ, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵינוּ, | |||
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ, אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ: | |||
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: | |||
</poem> | |||
|מקור= [[סידור]] | |||
|ניקוד=כן}} | |||
'''אין כאלוקינו''' הוא קטע פיוט הנאמר בסוף תפילת [[שחרית]] לפני פיטום ה[[קטורת]]. | |||
לאחר מכן אומרים את פיטום הקטורת ומסיימים ב[[קדיש#קדישים שאחרי התפילה|קדיש דרבנן]]. | |||
== מקורות בהלכה == | == מקורות בהלכה == | ||
מקור התפילה מובא בטור{{הערה|טור אורח חיים, סקל"ג.}} בשם סידור רב עמרם גאון, כתפילה מקדימה לפיטום הקטורת. | |||
[[רמב"ם|הרמב"ם]]{{הערה|רמב"ם הל' סדר תפילות - נוסח הקדיש.}} מביא אף הוא את הפיוט אחר [[תפילת העמידה]] בשחרית אך ללא פיטום הקטורת. | |||
לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע [[רבי עקיבא]] מה[[מלאכים]] ששרו אותו לפני כסא הכבוד{{הערה|סדר היכלות פ"ה, ג.}}, ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה{{הערה|סדר היום.}}. | |||
המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוקינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק ב[[שבת]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סקל"ב ס"ב.}}. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל. אך ב[[שער הכולל]] כותב שלא יתכן שהראשונים אמרו את זה, מפני שפיוט זה לא משלים מאה ברכות כי הא לא נחשב לברכה{{הערה|שם=שער הכולל|שער הכולל פי"א ס"ל.}}, וכן מה שהראשונים אומרים שאומרים את הפיוט בשבת לא סותר את מנהגנו לאומרו גם ביום חול{{הערה|שם=שער הכולל}}. | |||
== מנהגים == | == מנהגים == | ||
בפיטום הקטורת | כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] לב, ב.}}. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות ב[[שמונה עשרה]]{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] סתרכ"ב ס"א.}}, כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה. | ||
בפיטום הקטורת שאחרי "אין כאלוקינו", [[הרבי]] אינו מונה את הסממנים בידו הק'{{הערה|[[מעשה מלך]] (אה"ק, תשע"ג) ע' 24. אמנם באמירת הקטורת שלפני התפילה מונה באצבעותיו הק' - ראה שם פ"א ס"ו ובהע' 9.}}. | |||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
בחסידות מוסבר שהלשונות שבפיוט "אין '''כאלוקינו.. כאדונינו.. כמלכינו.. כמושיעינו'''" - מכוונות כנגד ארבעה עולמות: [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|אצילות, בריאה, יצירה ועשיה]]{{הערה|ע"פ [[סידור מהרי"ד]] ח"א קל, א.}}. | |||
'''אתה תקום תרחם ציון''' - הכוונה בזה שיהיה רחמים על [[ספירת המלכות]] הנקראת [[ציון]], שיאיר בה אור הכתר - שורשה העליון{{הערה|ע"פ [[סידור מהרי"ד]] ח"ב עה, ב.}}. | |||
'''אל תקרי הליכות אלא הלכות''' - ה[[הלכה|הלכות]] הם עצות גדולות וקדושות כיצד לדבוק ב{{ה|קב"ה}}{{הערה|[[כתר שם טוב]] ([[קה"ת]], [[תשפ"א]]) סש"כ - מו, א.}}. | |||
'''כל השונה הלכות''' - שהן שלימות הבירורים - '''בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא''' - שנקרא 'עולם ברור', מכיוון שההלכות הם שלימות הבירורים [[מלמעלה למטה]] ו[[מלמטה למעלה]]{{הערה|[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]] [[שמות]] ע' 852. וראה גם [[אגרת הקודש - סימן כ"ט]].}}. | |||
== גאולה ומשיח == | == גאולה ומשיח == | ||
* '''אין כאלוקינו''' - כנגד גלות בבל, מפני | כל ביטוי בפיוט "אין כאלוקינו" מכוון כנגד גלות אחרת{{הערה|[[חיד"א]] - קשר גודל ס"כ. וכן מובא בכלי יקר [[ויקרא]] יא, ד.}}: | ||
* '''אין כאלוקינו''' - כנגד גלות בבל, מפני שנבוכדנצר גזר על [[עם ישראל]] להשתחוות ל[[צלם]], ולמרות זאת אנו מאמינים בה'. | |||
* '''אין כאדונינו''' - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר [[אחשוורוש]] את היהודים ל[[המן הרשע]], שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו. | * '''אין כאדונינו''' - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר [[אחשוורוש]] את היהודים ל[[המן הרשע]], שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו. | ||
* '''אין כמלכנו''' - כנגד גלות יון, שאז אלכסנדרוס מלך על כל העולם, ולמרות זאת נשארנו נאמנים למלכנו - הקב"ה גם בגלות זו. | * '''אין כמלכנו''' - כנגד גלות יון, שאז אלכסנדרוס מלך על כל העולם, ולמרות זאת נשארנו נאמנים למלכנו - הקב"ה גם בגלות זו. | ||
* '''אין כמושיענו''' - כנגד גלות אדום, צאצאי [[עשו]] הרשע, שהיא הגלות הכי ארוכה וקשה משאר הגלויות. ועל גלות זו אנו אומרים "אין כמושיענו" - שלמרות כל הצרות שעברנו, נשארנו מאמינים שהקב"ה יושיע אותנו ב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}} תיכף ומיד ממש. | * '''אין כמושיענו''' - כנגד גלות אדום, צאצאי [[עשו]] הרשע, שהיא הגלות הכי ארוכה וקשה משאר הגלויות. ועל גלות זו אנו אומרים "אין כמושיענו" - שלמרות כל הצרות שעברנו, נשארנו מאמינים שהקב"ה יושיע אותנו ב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}} תיכף ומיד ממש. | ||
== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [ | *'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15788&st=&pgnum=156 ביאור קטע התפילה בספר 'ואני תפילתי']''' {{הב}} | ||
== | |||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה|אין כאלוקינו]] | |||
[[קטגוריה:פיוטים|אין כאלוקינו]] | |||