דפוס סלאוויטא – הבדלי גרסאות
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (37 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
{{שכתוב}} | {{שכתוב}} | ||
דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה | דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה. | ||
בית הדפוס נוסד בשנת תקנ"א בידי רב העיירה, רבי משה שפירא בן רבי [[פינחס מקוריץ]], ונוהל על ידיו ועל ידי בניו ר' שמואל ר' אבא ופינחס. | בית הדפוס נוסד בשנת תקנ"א בידי רב העיירה, רבי משה שפירא בן רבי [[פינחס מקוריץ]], ונוהל על ידיו ועל ידי בניו ר' שמואל ר' אבא ופינחס. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==פתיחת בית הדפוס== | ==פתיחת בית הדפוס== | ||
בספר [[סיפורים נוראים]] מאת הרב [[יעקב קדנר]] מובא מעשה פלא ששמע מפי החסיד הרב שלמה | בספר [[סיפורים נוראים]] מאת הרב [[יעקב קדנר]] מובא מעשה פלא ששמע מפי החסיד הרב שלמה מווילנא שהיה עד ראיה למעשה מופת שכונן את בית הדפוס הידוע. | ||
===המופת של אדמו"ר הזקן=== | ===המופת של אדמו"ר הזקן=== | ||
כשחשב רבי משה לפתוח בית דפוס, נסע ל[[אדמו"ר הזקן]] להתייעץ עמו ולשמוע את חוות דעתו. אדמו"ר הזקן הסכים על ידו וברכו בברכת 'עלה והצלח'. | |||
רבי משה פירט לפני אדמו"ר הזקן את חששותיו על העיכובים שיעמדו לפניו בכינון בית הדפוס מחמת ההוצאות המרובות והרישיון להפעלת בית דפוס שצריכים להשיג משר המדינה. | רבי משה פירט לפני אדמו"ר הזקן את חששותיו על העיכובים שיעמדו לפניו בכינון בית הדפוס מחמת ההוצאות המרובות והרישיון להפעלת בית דפוס שצריכים להשיג משר המדינה. אדמו"ר הזקן עודדו ובקשר לרישיון ייעץ לו שיפנה אל העיר "מאהלאב" שם ימצא מלמד תינוקות בשם 'ישראל' ועימו ייסע יחדיו לעיר 'ווילנא' ושמה ישיג את הרישיון בקלות ובלי שום טרחה. | ||
ואף שדברי אדמו"ר הזקן רחוקים היו מאוד מהשכל האנושי. כי הרי מקומו של השר הממונה על הרישיונות אינו בכלל בווילנא. אך מחמת אמונתו החזקה בדברי אדמו"ר הזקן נסע לעיר מאהלאב. | ואף שדברי אדמו"ר הזקן רחוקים היו מאוד מהשכל האנושי. כי הרי מקומו של השר הממונה על הרישיונות אינו בכלל בווילנא. אך מחמת אמונתו החזקה בדברי אדמו"ר הזקן נסע לעיר מאהלאב. | ||
כשהגיע למאהלאב. מצא שהמלמד בשם 'ישראל', היה רחוק מהוויות העולם ואף לא בקי בשפה. אולם מחמת גודל אמונת הצדיקים שהייתה מושרשת בבני העיר. פעלו על המלמד שיסע יחד עם ר' משה | כשהגיע למאהלאב. מצא שהמלמד בשם 'ישראל', היה רחוק מהוויות העולם ואף לא בקי בשפה. אולם מחמת גודל אמונת הצדיקים שהייתה מושרשת בבני העיר. פעלו על המלמד שיסע יחד עם ר' משה לווילנא. | ||
בהגיעם | בהגיעם לווילנא פנו האורחים אל בית הגביר ר' [[מאיר רפאל'ס]]. אך גם הוא לא ירד לסוף דעתו של אדמו"ר הזקן. | ||
בעודם מתהלכים באחד הרחובות עובר למולם שר גדול, וכאשר בא למולם השר פנים אל פנים התבונן היטב השר בפניו של המלמד. השר המשיך בהליכתו בתוך הגן ושניהם המשיכו אף לטייל בו ומידי פעם בפעם נפגשו עיניהם זו בזו. | בעודם מתהלכים באחד הרחובות עובר למולם שר גדול, וכאשר בא למולם השר פנים אל פנים התבונן היטב השר בפניו של המלמד. השר המשיך בהליכתו בתוך הגן ושניהם המשיכו אף לטייל בו ומידי פעם בפעם נפגשו עיניהם זו בזו. | ||
לפתע פנה השר אל המלמד: הינך מכיר אותי? ענה המלמד בפליאה: לא. השיב לו השר האם אתה מתושבי ' | לפתע פנה השר אל המלמד: הינך מכיר אותי? ענה המלמד בפליאה: לא. השיב לו השר: האם אתה מתושבי '[[שקלוב]]'? ענה לו המלמד: לא. מקום מגוריי היא מאהלאב. אולם השר התעקש בדעתו כי מקום מגוריו אינו אלא שקלוב. ענה המלמד: אכן לפני עשרים שנה הייתי מתושבי שקלוב. | ||
נענה השר: כבר עברו מאז עשרים שנה, אולם בתוככי זכרוני הנך חקוק לטובה, ורצוני לעשות לך טובות גדולות. בוודאי זוכר אתה יהודי מתושבי | נענה השר: כבר עברו מאז עשרים שנה, אולם בתוככי זכרוני הנך חקוק לטובה, ורצוני לעשות לך טובות גדולות. בוודאי זוכר אתה יהודי מתושבי שקלוב שכך וכך שמו ושם אביו ושם משפחתו ענה לו המלמד: אנכי הוא אותו יהודי. | ||
אמר לו השר ואם נזכרת ממני, בוודאי גם תזכור את הטובה הגדולה שעשית לי. וכה סיפר: אני הייתי מתושבי עירכם ופעם נכשלתי בעוון אחד והכו אותי הקהל בשוטים עד שדמי שתת לארץ. אחר כך העמידו אותי בעמוד הקלון שליד בית המדרש הגדול ונעלו אותי במנעול, וכל בני העיר שהלכו להתפלל רקקו בפני וקיללו אותי. עד שמרוב הבזיונות הייתי קרוב למות מחיים. ואתה ברחמיך וטוב לבך שברת את המנעול והוצאת אותי לחפשי ממות לחיים. | אמר לו השר ואם נזכרת ממני, בוודאי גם תזכור את הטובה הגדולה שעשית לי. וכה סיפר: אני הייתי מתושבי עירכם ופעם נכשלתי בעוון אחד והכו אותי הקהל בשוטים עד שדמי שתת לארץ. אחר כך העמידו אותי בעמוד הקלון שליד בית המדרש הגדול ונעלו אותי במנעול, וכל בני העיר שהלכו להתפלל רקקו בפני וקיללו אותי. עד שמרוב הבזיונות הייתי קרוב למות מחיים. ואתה ברחמיך וטוב לבך שברת את המנעול והוצאת אותי לחפשי ממות לחיים. | ||
מגודל הביזיון ברחתי | מגודל הביזיון ברחתי עד שבאתי לעיר פטרבורג והמרתי שם את דתי. לאט לאט נהיתי חשוב יותר ויותר עד שעכשיו אני שר גדול, ואני רוצה לגמול אתך טובה תחת טובה. לכן אתן לך עכשיו אלף אדומים לצרכיך האישיים. ובכל שנה תוכל לקבל שוב אלף אדומים. | ||
שאל לו השר: מה עסקך כאן? סיפר לו ישראל כי בא לכאן בעבור הרישיון של בית הדפוס של הרב מסלאוויטא ענה לו השר הרי זה דבר קטן ופעוט | שאל לו השר: מה עסקך כאן? סיפר לו ישראל כי בא לכאן בעבור הרישיון של בית הדפוס של הרב מסלאוויטא ענה לו השר: הרי זה דבר קטן ופעוט! ומיד הנפיק בשבילו רישיון. | ||
סיפור זה היה מהדברים שהכריעו את ר' [[מאיר רפאל'ס]] להיות חסיד של אדמו"ר הזקן. | סיפור זה היה מהדברים שהכריעו את ר' [[מאיר רפאל'ס]] להיות חסיד של אדמו"ר הזקן. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
הדפסת התלמוד הבבלי הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, וכדי לאפשרה קיבלו בני משפחת שפירא בשנת תקס"ז אישור מרבנים בולטים, ובראשם כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] כי הזכויות להדפסתו יישמרו להם למשך 25 שנה. | הדפסת התלמוד הבבלי הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, וכדי לאפשרה קיבלו בני משפחת שפירא בשנת תקס"ז אישור מרבנים בולטים, ובראשם כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] כי הזכויות להדפסתו יישמרו להם למשך 25 שנה. | ||
[[קובץ:שער סלויטא2 - ברכות.jpg|ממוזער|שער מסכת ברכות בהוצאה לאור של דפוס סלאוויטא]] | [[קובץ:שער סלויטא2 - ברכות.jpg|ממוזער|שער מסכת ברכות בהוצאה לאור של דפוס סלאוויטא]] | ||
ש"ס סלאוויטא הוא יקר המציאות בימינו, שכן בניגוד לש"ס | ש"ס סלאוויטא הוא יקר המציאות בימינו, שכן בניגוד לש"ס ווילנא שנדפס במהדורות רבות, נדפס ש"ס סלאוויטא בשלוש מהדורות שלמות בלבד. חוקר התלמוד ר' רפאל נתן נטע רבינוביץ כתב עליו: "...הדפוס הוא נעים ואין ערך ליופיו". | ||
====המחלוקת החריפה על המהדורה הרביעית==== | ====המחלוקת החריפה על המהדורה הרביעית==== | ||
התלמוד בדפוס סלאוויטא הודפס בשלוש מהדורות שלמות. במהלך הדפסת המהדורה הרביעית, בשנת תקצ"ד, החלו אנשי [[דפוס ראם]] בווילנא להדפיס מהדורה מתחרה, מה שגרם להתלקחות מחלוקת עזה, שכן אמנם חלפו 27 שנים מקבלת אישור הרבנים, אך רק 21 שנים עברו מהוצאת המהדורה השלישית. המחלוקת הפכה למחלוקת בין חסידים למתנגדים. | התלמוד בדפוס סלאוויטא הודפס בשלוש מהדורות שלמות. במהלך הדפסת המהדורה הרביעית, בשנת תקצ"ד, החלו אנשי [[דפוס ראם]] בווילנא להדפיס מהדורה מתחרה, מה שגרם להתלקחות מחלוקת עזה, שכן אמנם חלפו 27 שנים מקבלת אישור הרבנים, אך רק 21 שנים עברו מהוצאת המהדורה השלישית. המחלוקת הפכה למחלוקת בין חסידים למתנגדים. | ||
לצד המדפיס מסלאוויטא עמדו רבני החסידים, רבני גליציה (ובכללם יעקב אורנשטיין, אב"ד קהילת לבוב) ורוב רבני פולין. לצד המדפיס | לצד המדפיס מסלאוויטא עמדו רבני החסידים, רבני גליציה (ובכללם יעקב אורנשטיין, אב"ד קהילת לבוב) ורוב רבני פולין. לצד המדפיס מווילנא עמדו רבני ליטא, ובכללם אריה לייב קצנלבוגן אב"ד בריסק, יעקב קרלינר אב"ד קרלין, רבים מרבני זאמוט (ליטא התחתית) ורבי [[עקיבא איגר]], בנו רבי שלמה איגר, חתנו רבי [[משה סופר]] בעל החתם סופר והרב אלכסנדר סנדר קפלן בעל "שלמי נדרים". | ||
מדפיסי סלאוויטא העלו את הטענה כאילו דעתו של רבי [[עקיבא איגר]] הוטתה על ידי בנו רבי שלמה איגר, וכינו אותו "[[בן כוזיבא]]"{{הערה|1=על דרך שרבי עקיבא האמין ב[[בן כוזיבא]], אמרו הם שבן כוזיבא (=הבן המכזב, ר' שלמה איגר) היטה את דעתו של רבי עקיבא (איגר, אביו).}}. רבי עקיבא איגר, שהיה ידוע בדורו כענוותן גדול, יצא מגדרו ובתגובה כתב מכתב חריף כנגד טענה זו: | מדפיסי סלאוויטא העלו את הטענה כאילו דעתו של רבי [[עקיבא איגר]] הוטתה על ידי בנו רבי שלמה איגר, וכינו אותו "[[בן כוזיבא]]"{{הערה|1=על דרך שרבי עקיבא האמין ב[[בן כוזיבא]], אמרו הם שבן כוזיבא (=הבן המכזב, ר' שלמה איגר) היטה את דעתו של רבי עקיבא (איגר, אביו).}}. רבי עקיבא איגר, שהיה ידוע בדורו כענוותן גדול, יצא מגדרו ובתגובה כתב מכתב חריף כנגד טענה זו: | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
וכן יש תשובה ארוכה ב[[שו"ת צמח צדק]] יו"ד סי' קצה, בענין זה שכנראה נכתבה באותה תקופה. | וכן יש תשובה ארוכה ב[[שו"ת צמח צדק]] יו"ד סי' קצה, בענין זה שכנראה נכתבה באותה תקופה. | ||
בשנות המ"מים רצה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] להדפיסו שוב, אך הרבי מנע ממנו, והורה לו להדפיס את ש"ס ווילנא. | בשנות המ"מים רצה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] להדפיסו שוב, אך [[הרבי]] מנע ממנו, והורה לו להדפיס את ש"ס ווילנא. | ||
==הדפסת השו"ע== | ==הדפסת השו"ע== | ||
[[קובץ:אשלי רברבי - סלאוויטא.jpg|ממוזער|אשלי | [[קובץ:אשלי רברבי - סלאוויטא.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] - [[שולחן ערוך]] - רבי [[יוסף קארו]] הוצאת סלאוויטא]] | ||
==העלילה והמאסר== | ==העלילה והמאסר== | ||
| שורה 75: | שורה 75: | ||
בעיר זאסלאב הסמוכה לסלאוויטא גר הכומר של העיר זסלאב, מיכאל בנדרובסקי שנודע כאיש צר ואויב ישראל ואנטישמי ארסי. כומר זה ניסה את כוחו בשתי עלילות דם שפילות נגד יהודים, ובשתיהן הוכח כי הוא דובר כזבים, ויצא מהן בבושת פנים. בתקצ"ג העליל שהיהודים חתכו את לשונו של איכר נוצרי וגנבו את כספו. ב-תקצ"ד האשים אותם בניסיון למול נער גוי ולרוקן את דמו על מנת להכין מצות. שוב ושוב מצאו החקירות אפילו מטעם השלטונות הרוסיים את היהודים זכאים. בחקירה חוזרת נשלח לאזור קצין רוסי בשם אלכסנדר ויסיליאב. הוא התחבר עם בנדרובסקי, אך גם הוא לא הצליח לשכנע את שלטונות הצאר שהיהודים אשמים. | בעיר זאסלאב הסמוכה לסלאוויטא גר הכומר של העיר זסלאב, מיכאל בנדרובסקי שנודע כאיש צר ואויב ישראל ואנטישמי ארסי. כומר זה ניסה את כוחו בשתי עלילות דם שפילות נגד יהודים, ובשתיהן הוכח כי הוא דובר כזבים, ויצא מהן בבושת פנים. בתקצ"ג העליל שהיהודים חתכו את לשונו של איכר נוצרי וגנבו את כספו. ב-תקצ"ד האשים אותם בניסיון למול נער גוי ולרוקן את דמו על מנת להכין מצות. שוב ושוב מצאו החקירות אפילו מטעם השלטונות הרוסיים את היהודים זכאים. בחקירה חוזרת נשלח לאזור קצין רוסי בשם אלכסנדר ויסיליאב. הוא התחבר עם בנדרובסקי, אך גם הוא לא הצליח לשכנע את שלטונות הצאר שהיהודים אשמים. | ||
פעמים אחדות התנכל גם לבית הדפוס בסלאוויטא, בתקצ"ג הגיש כתב הלשנה נגד בית הדפוס וצירף עליו שני דפים מתוך ה" | פעמים אחדות התנכל גם לבית הדפוס בסלאוויטא, בתקצ"ג הגיש כתב הלשנה נגד בית הדפוס וצירף עליו שני דפים מתוך ה"יורה דעה" שבו נפסק דינם של המוסרים והמלשינים שדינם להיצלות בגיהנום עד סוף כל הדורות, אך הרשויות בשעתו לא השגיחו בהלשנותיו. | ||
===ראיות...=== | ===ראיות...=== | ||
| שורה 83: | שורה 83: | ||
===עלילת הרצח === | ===עלילת הרצח === | ||
ביום טוב ראשון של חג השבועות ו' בסיון תקצ"ה (3 ביוני 1835){{הערה|סיפור עלילת הס"ת עד בואו לרבי מתוך הספר "יחדי סגולה" מאמר "ס"ת של ירושה" נכתב על ידי הרב שמואל אבא שפירא שמסר את הס"ת לרבי.}} שמש בית הכנסת "חייטים" בסלאויטא פתח את בית הכנסת לתפלת מנחה כשנכנס לבית הכנסת ראה את אליעזר (לייזר) | ביום טוב ראשון של חג השבועות ו' בסיון תקצ"ה (3 ביוני 1835){{הערה|סיפור עלילת הס"ת עד בואו לרבי מתוך הספר "יחדי סגולה" מאמר "ס"ת של ירושה" נכתב על ידי הרב שמואל אבא שפירא שמסר את הס"ת לרבי.}} שמש בית הכנסת "חייטים" בסלאויטא פתח את בית הכנסת לתפלת מנחה כשנכנס לבית הכנסת ראה את אליעזר (לייזר) פרוטגאין שעבד בדפוס של האחים שפירא ככורך ספרים תלוי על קורת התקרה. | ||
השמש יצא החוצה והרים קול צעקה, המשטרה המקומית הגיע וקבעה כי היה כאן מקרה של התאבדות וכי לא נמצאו בגופה הוכחות למעשי אלימות, אשתו ומכריו אישרו שלעיתים היה לייזר שקוע במרה שחורה. ואפשר שבמצב זה היה נתון כשהחליט לאבד עצמו לדעת. | השמש יצא החוצה והרים קול צעקה, המשטרה המקומית הגיע וקבעה כי היה כאן מקרה של התאבדות וכי לא נמצאו בגופה הוכחות למעשי אלימות, אשתו ומכריו אישרו שלעיתים היה לייזר שקוע במרה שחורה. ואפשר שבמצב זה היה נתון כשהחליט לאבד עצמו לדעת. | ||
| שורה 93: | שורה 93: | ||
הכומר מצא עזר בשני יהודים מומרים גרינברג ולפיסקי שהחזיקו גם הם בעלילה זו הם טענו כי המדפיסים הדפיסו את ספריהם בלי רישיון הצנזור, וכיון שלייזר ביקש להלשין עליהם באזני השלטון מיהרו לסלקו. | הכומר מצא עזר בשני יהודים מומרים גרינברג ולפיסקי שהחזיקו גם הם בעלילה זו הם טענו כי המדפיסים הדפיסו את ספריהם בלי רישיון הצנזור, וכיון שלייזר ביקש להלשין עליהם באזני השלטון מיהרו לסלקו. | ||
עם המידע הנ"ל נפתחה חקירה חדשה בעניין על ידי קצין חקירות שהחרים 12 ספרים מבית הדפוס והעביר את המידע | עם המידע הנ"ל נפתחה חקירה חדשה בעניין על ידי קצין חקירות שהחרים 12 ספרים מבית הדפוס והעביר את המידע לפטרבורג. הפעם היו שלטונות הצאר נחושים להאשים את היהודים בין שביצעו את הרצח ובין שלא. הצאר גילה עניין רב בסיפור ומינה את הרוזן אילריון וואסילצ'יקוב להמשיך את החקירה באופן מעמיק ויסודי. | ||
עלילה חסרת שחר זו הוכחשה בזמן החקירה הוכח שללייזר לא היה כל קשר עם דף זה והמעלילים עצמם הודו שלא קיבלו את הדף מלייזר. | עלילה חסרת שחר זו הוכחשה בזמן החקירה הוכח שללייזר לא היה כל קשר עם דף זה והמעלילים עצמם הודו שלא קיבלו את הדף מלייזר. | ||
| שורה 117: | שורה 117: | ||
===עונש המלקות והמסירות נפש=== | ===עונש המלקות והמסירות נפש=== | ||
שני האחים החלו עוברים בין השורות ובהיותם נדונים ל"אלף וחמש מאות שבט נוגשים", עברו שלוש פעמים בין שרוות החיילם. באמצע "המצעד" נפלה כיפתו של רבי | שני האחים החלו עוברים בין השורות ובהיותם נדונים ל"אלף וחמש מאות שבט נוגשים", עברו שלוש פעמים בין שרוות החיילם. באמצע "המצעד" נפלה כיפתו של רבי שמואל אבא. הוא לא זז ממקומו והמשיך לספוג מכות, עד שמישהו הרים לו את כיפתו ואז המשיך במצעדו.. פלא הוא איך שני האחים שהיו כבר קשישים בגילם, החזיקו מעמד וגילו אבירות וגבורה שאין להם דוגמה. רק כוחם המסורי הכביר, הוא שעבד להם לשאת איסורי המוות ולא לכבור תחתיהם. אחרי המעשה הועברו לבית החולים וכשהחלימו מעט מפציעיהם היצאו לדרך הנודנים לסביר האיומה. | ||
באותה שעה ניגנו האחים שפירא את ה[[ניגון מסלביטה|ניגון מסלאוויטא]] שמביע התרוממות הנפש, תוקף גאון יעקב וביטחון בהשם. | באותה שעה ניגנו האחים שפירא את ה[[ניגון מסלביטה|ניגון מסלאוויטא]] שמביע התרוממות הנפש, תוקף גאון יעקב וביטחון בהשם. | ||
ניגון זה הוא ניגון מ"א [[ | ניגון זה הוא ניגון מ"א ב[[ספר הניגונים]]. | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ניגון | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ניגון מסלוויטא]]}} | ||
===המאסר במוסקבה והשחרור=== | ===המאסר במוסקבה והשחרור=== | ||
בדרכם לסיביר הגעיו האחים למוסקבה ובהשתדלות שעלתה בדמים מורבים, הורשו זמנית להשאר שם. קשיחות הלב של שליטי מוסקבה | בדרכם לסיביר הגעיו האחים למוסקבה ובהשתדלות שעלתה בדמים מורבים, הורשו זמנית להשאר שם. קשיחות הלב של שליטי מוסקבה פגה למראה האישיות של האחים שפירא. הם השתדלו להקל על מכאובם ונתנו להם את כל ההקלות הדרושות במקום. אלום כל מאמץ שעשו להחזרת האחים שפירא לבתיהם, נתקבל באוזנו האטומה והקשוחה של עריץ רוסיה הצאר ניקולאי. | ||
ורק כאשר עלה על כסא הקיסרות אלכסדנר השני ורוחות חדשות החלו מנשבות ברוסיה הורה לשחררם ממאסרם ובכ"ז אייר תרט"ז (1 ביוני 1856) חתם אלכסנדר השני על פקדת השחרור. | ורק כאשר עלה על כסא הקיסרות אלכסדנר השני ורוחות חדשות החלו מנשבות ברוסיה הורה לשחררם ממאסרם ובכ"ז אייר תרט"ז (1 ביוני 1856) חתם אלכסנדר השני על פקדת השחרור. | ||
| שורה 135: | שורה 135: | ||
ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת תקנ"א שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא. | ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת תקנ"א שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא. | ||
== | ==ספר התורה המיוחד== | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספר התורה של הרבי]]}} | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספר התורה של הרבי]]}} | ||
כשהיו האחים שפירא חבושים בבית הכלא במוסקבה נשאו כאמור חן וחסד בעיני השלטונות המקומיים, שהשתדלו להקל עליהם את סאת המכאובים | כשהיו האחים שפירא חבושים בבית הכלא במוסקבה נשאו כאמור חן וחסד בעיני השלטונות המקומיים, שהשתדלו להקל עליהם את סאת המכאובים והיסורים. יחס מיוחד גילה כלפיהם הנסיך טשרבטוב שהרשה להחסידים שיביאו לאסירי המלכות כוס לקידוש והבדלה וכן ספרי תורה. | ||
כיון שתא הכלא היה מטונף וקשה היה לשמור על נקיונו, לא העיזו האחים למרות תשוקתם להגות בספר תורה, להכניסו לתאם. הם מצאו עצה והכניסו לתא רק ירעות של הספר, כדי שלא יהא הספר שלם ולא יקראו עליו שם: ספר תורה. ספר תורה זה היה כליל תפארת וכולו מלאכת מחשבת של סופר סת"ם קדוש ופרוש, ששיקע עצמו במלאכה זו ונתן לה את ימיו ולילותיו את הדיו שהבריק בברק מיוחד שלחו הבנים של הצדיק רבי | כיון שתא הכלא היה מטונף וקשה היה לשמור על נקיונו, לא העיזו האחים למרות תשוקתם להגות בספר תורה, להכניסו לתאם. הם מצאו עצה והכניסו לתא רק ירעות של הספר, כדי שלא יהא הספר שלם ולא יקראו עליו שם: ספר תורה. ספר תורה זה היה כליל תפארת וכולו מלאכת מחשבת של סופר סת"ם קדוש ופרוש, ששיקע עצמו במלאכה זו ונתן לה את ימיו ולילותיו את הדיו שהבריק בברק מיוחד שלחו הבנים של הצדיק רבי שמואל מניקלשבורג. | ||
רק כאשר יצאו האחים ממאסרם נטלו עמהם את הירעות ואיגדו אותם לחטיבה אחת ועשהו לספר תורה. | רק כאשר יצאו האחים ממאסרם נטלו עמהם את הירעות ואיגדו אותם לחטיבה אחת ועשהו לספר תורה. | ||
| שורה 159: | שורה 159: | ||
==הדפוס עובר לזיטומיר== | ==הדפוס עובר לזיטומיר== | ||
[[קובץ:אשלי רברבי - זטומיר.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] [[דפוס | [[קובץ:אשלי רברבי - זטומיר.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] [[דפוס ז'יטומיר]].]] | ||
{{ערך מורחב|דפוס | {{ערך מורחב|דפוס ז'יטומיר}} | ||
בני משפחת שפירא הרב חנניה ליפא והרב יהושע השל שפירא העתיקו את דפוסם לעיר המחוז | בני משפחת שפירא הרב חנניה ליפא והרב יהושע השל שפירא העתיקו את דפוסם לעיר המחוז ז'יטומיר, ומעתה הייתה חשיבות בעיני החסידים גם לדפוסי ז'יטומיר, בגלל יחוסם כצאצאי משפחת שפירא המדפיסים מסלאוויטא,ואת ספריהם קנו החסידים גם בכסף רב מאוד. זאת ועוד: בימים ההם הורגשו רדיפות המתנגדים, ועל כן עודדו החסידים הנרדפים זה את זה והחזיקו איש ביד רעהו. | ||
דפוס | דפוס ז'יטומיר נפגע אף על ידי מהרסים ומחריבים, הלא הם שניים מסופרי המשכילים שכתבו שטנה עליהם אל שרי בית הביקורת בפעטערבורג, שהם: | ||
"יושבי חושך, ומחשיכים על התחום של מושב בני ישראל, בספרי חסידות אשר יפיצו ביניהם להגן בפני האור אשר יפוץ בישראל, מרבים הבל בעם ומונעים כל שביב אור מבקוע אל חלונותיו". | "יושבי חושך, ומחשיכים על התחום של מושב בני ישראל, בספרי חסידות אשר יפיצו ביניהם להגן בפני האור אשר יפוץ בישראל, מרבים הבל בעם ומונעים כל שביב אור מבקוע אל חלונותיו". | ||
| שורה 170: | שורה 170: | ||
==ספרים מפורסמים שנדפסו== | ==ספרים מפורסמים שנדפסו== | ||
*חומש עם פירוש האור החיים | *חומש עם פירוש האור החיים | ||
*ש"ס | *ש"ס סלאוויטא | ||
*תניא | *[[תניא]] | ||
*סידור אדמו"ר הזקן דפוס ראשון | *סידור אדמו"ר הזקן דפוס ראשון | ||
*תקוני הזהר | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 188: | שורה 189: | ||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6a/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%9C%D7%A7_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf תורה מסלאוויטא]''', סיפורו של בית הדפוס מעלותיו וסגולותיו, בתוך 'המבשר תורני' פרשת בלק תשפ"ב עמוד 6 | *'''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6a/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%9C%D7%A7_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf תורה מסלאוויטא]''', סיפורו של בית הדפוס מעלותיו וסגולותיו, בתוך 'המבשר תורני' פרשת בלק תשפ"ב עמוד 6 | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: בתי דפוס]] | |||