יהודה זרחיה סגל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
הרב '''יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל''' ([[תרפ"ד]]-[[תשס"א]]), היה [[רב]] ואב"ד בקריית שלום ב[[תל אביב]].  
הרב '''יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל''' ([[תרפ"ד]]-[[תשס"א]]), היה [[רב]] ואב"ד בקריית שלום ב[[תל אביב]].  



גרסה אחרונה מ־15:18, 17 באוגוסט 2023

הרב יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל (תרפ"ד-תשס"א), היה רב ואב"ד בקריית שלום בתל אביב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בירושלים בשנת תרפ"ד לאביו הגאון רבי שפטיה שעפטל סגל, מצאצאי השל"ה הקדוש.

בשנת תשי"ג נתמנה לרב ואב"ד בשכונת קריית שלום בדרום תל אביב.

ניהל קשרים הדוקים עם רבני חב"ד בתל אביב, הרב יהושע זאב שוורצמן, הרב אלכסנדר סענדר יודאסין, הרב לוי גרוסמן, הרב שאול דבער זיסלין, והרב משה אריה לייב שפירא ראש ישיבת תורת אמת בירושלים.

היו זמנים שמסר שיעורים במאמרי תורת החסידות בבית הכנסת "פועלי אגודת ישראל" בשכונת קריית שלום בתל אביב.

לא זכה לילדים.

נפטר בט' אדר תשס"א ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

זכה לקבל אגרות קודש רבות מהרבי במשך השנים, בענייני הנהגת הרבנות בתל אביב, ותשובות וביאורים בענייני הלכה ובחסידות.

בהזדמנויות רבות בספריו והרצאותיו השונות הזכיר ושיבח רבות את כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א והנה דוגמא אחת מיני רבות:

בט' ניסן בשנת תשל"ב כתב (בהקשר לשנת השבעים שחגג הרבי שליט"א בשנה זו) במאמרו בעיתון 'שערים': "דברי חז"ל ידועים שחביבין השביעיות, משה רבנו הוא השביעי לאברהם אבינו, ובין נשיאי חב"ד הנה מרן אדמו"ר הוא הנר השביעי. ולכן כיון שהוא בבחינת שבת במילואו, ממנו מתברכין כל שיתא היומין, כלומר, היקף פעלו משתרע על כל ששת קצות התבל. ארבע הרוחות של הכדור, ומעלה - בקצה סיביר, ומטה - בדרום אוסטרליה ועוד. ושלוחיו החסידים הנאמנים מקרבים לבבות לאבינו שבשמים בכל אתר ואתר. והנו ניצב על משמרת היהדות הכללית בתבל, בכבוד. ומגיב על המתרחש בכל פינה בחלד."

"..זאת ועוד, התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר, ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית שקנה שביתה בכל היקפי מיכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר. הש"ס'ים בבלי ירושלמי והמדרשים, הרמב"ם והשו"ע וכו', הפסקים והשו"ת, הזוהר הקדוש וכתבי האר"י וגדולי המקובלים, הספרות החבדי"ת העניפה לרבות שיחות וסיפורים מכל המתבוננים בדא"ח, גם מתלמידי בית חב"ד - חרוטים בדייקנות על לוח לבבו, שחורש בהם חרישה מיוחדת, ומנחה את שומעי לקחו בעל פה ובכתב לפיהן."

"גם שבילי מילי דעלמא נהירין לו על בוריין, וכוחו המדעי גם הוא מבין הגדולים שבדורנו. גם התמדתו ומרצו הם בלתי נדלים, ממש כמעט ללא מנוח יום ולילה באופן רצוף. מרן הרבי עמד כסולם מוצב ארצה, בין המלומדים העוסקים בחיי העולם הזה, וראשו הגיע תמיד השמימה, בהתבוננו במעמקי החסידות, ופנימיות נפשו דבק תמיד בלהט בקונו. הוא קירב רבבות רבות לעבודת הבורא, בדרכים מיוחדות של זירוז וחיבה, בדרך החסד של אברהם אבינו."

ונוסף לכל אלה, הנה מרן הוא בעצמו גם חסיד של אדמו"ר כל ימיו, שוטח ומריץ את הבקשות והתפילות המופנות אליו לחמיו אדמו"ר, ועל קברו קורא וצובר את כל הפתקאות. וצדיקים במיתתם קרוים חיים, הנה המנוח אדמו"ר הוא הצנור, ודרכו מזרים הרבי את ברכתו ועצתו לחסידים".

ועוד כתב במאמר הנ"ל: "נדמה לנו שהנה אדמו"ר הגאון אדמו"ר הצמח צדק - בעל ה"צמח צדק" (הנושא את אותו השם), מופיע שנית על במת החסידות לפנינו, במהדורא בתרא, החובקת זרועות עולם. אשר בגאונותו ההלכתית המוכרת, בתשובותיו ובחידושיו, ובחושיו הקדושים ובעומק נר"נ שלו, עיצב פירוש על הדרושים של רבנו אור עולם אדמו"ר הזקן ועכי"א (בלקוטי תורה ותורה אור), והחיה את הדורות במתיקות נועם קדושת התורה."

"..כן גם אדמו"ר הגאון האמיתי שליט"א, נוסך בהנהגתו הנבונה בנפש החסידים, פירוש חדש לכל תורותיהם של נשיאי חב"ד - בתתו את ההדגמה המעשית, של הצלת כל נפש יהודי מלכידה בידי הסטרא אחרא, מתוך אהבת ישראל אמיתית, יחד עם הדחף להשתקעות נפלאה בעמלה של תורה, ואהבת שמים חסידית בדחילו ורחימו ברצוא ושוב. וכולנו מאחלים לו שיבה טובה ובריות גופא, ובימיו ובימינו יבוא בן דוד".

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • צמח יהודה – על הש"ס והשולחן ערוך (ה' כרכים)
  • משפטי החן – על התורה
  • דורשי ה' – מוסר
  • ראשית העבודה – מוסר וחסידות
  • חידושי רבי יהודה זרחיה - על הש"ס

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]