שניאור זלמן קליין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:זלמן קליין1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן קליין]] | [[קובץ:זלמן קליין1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן קליין]] | ||
[[קובץ:זלמן קליין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]] | [[קובץ:זלמן קליין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]] | ||
הרב '''שניאור זלמן קליין''' ([[ה' סיון]] [[תרפ"ה]]-[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]]), מזקני קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]], שמסר את נפשו ב[[רוסיה]] על שמירת תורה ומצוות. | הרב '''שניאור זלמן קליין''' ([[ה' סיון]] [[תרפ"ה]] - [[י"ב טבת]] [[תשס"ז]]), מזקני קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]], שמסר את נפשו ב[[רוסיה]] על שמירת תורה ומצוות. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ה' סיון|ערב חג השבועות]] [[תרפ"ה]] בעיר [[פולטבה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ואימו מרת מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. ברית המילה נערכה בחשאי והסנדק היה הסבא-רבא של הנימול הרב [[שאול משה חוסידוב]], והרך הנימול נקרא שניאור זלמן, על שם סבו הרב | נולד ב[[ה' סיון|ערב חג השבועות]] [[תרפ"ה]] בעיר [[פולטבה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ואימו מרת מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. ברית המילה נערכה בחשאי והסנדק היה הסבא-רבא של הנימול הרב [[שאול משה חוסידוב]], והרך הנימול נקרא שניאור זלמן, על שם סבו הרב שניאור זלמן חוסידוב שנפטר שלוש שנים קודם לכן. | ||
===ילדותו=== | ===ילדותו=== | ||
בהיותו ילד בן חמש, העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל'[[פושקינה]]' שבפרברי [[לנינגרד]], שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], מרוזוב, הרב[[שמואל מנחם קליין]], הרב [[זלמן קלמנסון]], הרב [[דובער חן]], הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}. בפושקינה התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים ובבית הוריו שהיה בן חדר אחד בלבד, התקיים מניין חשאי שלוש פעמים ביום, ונערכו בו [[התוועדות|התוועדויות]]. | |||
במהלך הכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה{{הערה|[[פעילות חוצה גבולות]] עמוד 22–24, ו[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}}}. | |||
במהלך הכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו | |||
===פריצה לבית הכנסת במסירות נפש=== | ===פריצה לבית הכנסת במסירות נפש=== | ||
בטשקנט המשיכה משפחת קליין להיות מהמובילות למען צרכי הכלל, בהמשיכה לפעול בכל ענייני הציבור. בני המשפחה היו מראשי העוסקים בסיוע לפליטי המלחמה הרבים שנהרו לטשקנט. בית המשפחה היה כתובת לאירוח קבועה או זמנית, כמו גם חתונות, בריתות והתוועדויות שנערכו בו לרוב, למרות הסכנה. בביתם היה גם [[ספר תורה]] שנלקח במסירות נפש מתוך בית כנסת שנסגר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] הארורים. לאחר שנודע על סגירתו, החליטו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין|שואל משה]] להוציא מבית הכנסת את ספר התורה. הם פרצו לבית הכנסת דרך החלון, הוציאו את הספר והעבירוהו היישר לביתם. מאז התקיים בבית משפחת קליין מניין תפילה חב"די. | בטשקנט המשיכה משפחת קליין להיות מהמובילות למען צרכי הכלל, בהמשיכה לפעול בכל ענייני הציבור. בני המשפחה היו מראשי העוסקים בסיוע לפליטי המלחמה הרבים שנהרו לטשקנט. בית המשפחה היה כתובת לאירוח קבועה או זמנית, כמו גם חתונות, בריתות והתוועדויות שנערכו בו לרוב, למרות הסכנה. בביתם היה גם [[ספר תורה]] שנלקח במסירות נפש מתוך בית כנסת שנסגר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] הארורים. לאחר שנודע על סגירתו, החליטו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין|שואל משה]] להוציא מבית הכנסת את ספר התורה. הם פרצו לבית הכנסת דרך החלון, הוציאו את הספר והעבירוהו היישר לביתם. מאז התקיים בבית משפחת קליין מניין תפילה חב"די. | ||
בההתוועדויות הרבות שהתקיימו בבית המשפחה, היה ר' זלמן עושה אוזנו כאפרכסת, שומע ושומר את הסיפורים כבקופסה. לאחר שנים רבות עוד היה זוכר את הסיפורים לפרטים, ואף דאג להעבירם לדור הבא. לימים החלו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] להתעניין בנעשה בבית משפחת קליין, ואף ניסו לשתול סוכן מסווה במניין החשאי שהתקיים שם. בשל המעקבים הצמודים, נדד המניין במשך השנים למקומות שונים. לאחר נישואיו, זכה גם ר' זלמן לארח את המניין בביתו, צעד שהיה כרוך באומץ לב רב ובמסירות נפש ממשית{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}. | בההתוועדויות הרבות שהתקיימו בבית המשפחה, היה ר' זלמן עושה אוזנו כאפרכסת, שומע ושומר את הסיפורים כבקופסה. לאחר שנים רבות עוד היה זוכר את הסיפורים לפרטים, ואף דאג להעבירם לדור הבא. לימים החלו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] להתעניין בנעשה בבית משפחת קליין, ואף ניסו לשתול סוכן מסווה במניין החשאי שהתקיים שם. בשל המעקבים הצמודים, נדד המניין במשך השנים למקומות שונים. לאחר נישואיו, זכה גם ר' זלמן לארח את המניין בביתו, צעד שהיה כרוך באומץ לב רב ובמסירות נפש ממשית{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}. | ||
===נישואיו=== | ===[[נישואיו]]=== | ||
בשנת [[תש"י]] נשא ר' זלמן את מרת פרלה פלזנשטיין. החתונה התקיימה בחצר בית משפחת קליין בהשתתפות מניין מצומצם בלבד. | בשנת [[תש"י]] נשא ר' זלמן את מרת פרלה פלזנשטיין. החתונה התקיימה בחצר בית משפחת קליין בהשתתפות מניין מצומצם בלבד. | ||
את ביתו השתית על מסירות נפש שהייתה חלק מאורח החיים בבית החסידי תחת השלטון הקומוניסטי. את ארבעת בניו חינך למסירות נפש. ר' זלמן לא הסתפק בחינוך החסידי שהחדיר בבניו, אלא גם הביא לביתו מלמדים שלימדו את בניו וכן ילדי אנ"ש נוספים. כל ילדיו אכן התנהגו בדרכי התורה והחסידות, וכאשר ר' זלמן נפטר אמרו כולם כי "מיטתו שלימה", שכן כל בניו נכדיו וניניו הולכים בדרך ליובאוויטש. | את ביתו השתית על מסירות נפש שהייתה חלק מאורח החיים בבית החסידי תחת השלטון הקומוניסטי. את ארבעת בניו חינך למסירות נפש. ר' זלמן לא הסתפק בחינוך החסידי שהחדיר בבניו, אלא גם הביא לביתו מלמדים שלימדו את בניו וכן ילדי אנ"ש נוספים. כל ילדיו אכן התנהגו בדרכי התורה והחסידות, וכאשר ר' זלמן נפטר אמרו כולם כי "מיטתו שלימה", שכן כל בניו נכדיו וניניו הולכים בדרך ליובאוויטש. | ||
===שמירת שבת בברית המועצות=== | ===שמירת שבת בברית המועצות=== | ||
ר' זלמן אמנם יצא לעבוד, אך הוא שמר שבת על אף הסכנה. שמירת השבת הייתה בעבורו בעיה חריפה. החוק קבע כי כל אזרח מחויב לעבוד בכל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, שנקבע כיום חופש. כאשר יהודי ניסה להיעדר מהעבודה בשבתות, מיד היו מבינים כי מניעיו | ר' זלמן אמנם יצא לעבוד, אך הוא שמר שבת על אף הסכנה. שמירת השבת הייתה בעבורו בעיה חריפה. החוק קבע כי כל אזרח מחויב לעבוד בכל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, שנקבע כיום חופש. כאשר יהודי ניסה להיעדר מהעבודה בשבתות, מיד היו מבינים כי מניעיו דתיים. חסידי חב"ד מצאו פתרונות יצירתיים לבעיה. | ||
ר' זלמן עבד לפרנסתו בחנות ממשלתית בשוק המרכזי של טשקנט שנקרא "הלייסקי". כיוון שהקפיד על שמירת שבת, סיכם עם מנהל העבודה שישלים את שעות העבודה של שבת בימי החול. ההסדר פעל תקופה ארוכה בשקט יחסי, עד שהיוצרות התהפכו. באחד הימים קראה ההנהלה את כל העובדים לישיבה דחופה שלא מן המניין. מנהל החנות פתח את האסיפה באמרו ששמע לפני זמן מה שאחד העובדים בחנות הנו יהודי שאינו עובד בשבת. 'חשבתי', המשיך המנהל, 'כי מדובר ביהודי זקן ששומר עדיין על חוקי הדת שלו, ואמרתי לעצמי שאניח לו בשל גילו; אבל בימים האחרונים שמעתי שמדובר ביהודי צעיר'. כאן המנהל השתולל מזעם, קילל את היהודים וכינה את ר' זלמן במילים חריפות. לבסוף הכריז שיכריח אותו לעבוד בשבתות, ויהי מה. ר' זלמן עצמו לא נכח בישיבה ושמע עליה רק למחרת בבוקר, כאשר אחד מחברי ההנהלה שהיה יהודי קומוניסט ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שכונסה ביום הקודם. לאחכ מכן ניסה לשכנע את ר' זלמן שיסכים לעבוד בשבת. מובן שר' זלמן התנגד בתוקף, ובסיום השיחה אמר לר' זלמן: "לא חשבתי שאתה מה'למדווניקים'..." | ר' זלמן עבד לפרנסתו בחנות ממשלתית בשוק המרכזי של טשקנט שנקרא "הלייסקי". כיוון שהקפיד על שמירת שבת, סיכם עם מנהל העבודה שישלים את שעות העבודה של שבת בימי החול. ההסדר פעל תקופה ארוכה בשקט יחסי, עד שהיוצרות התהפכו. באחד הימים קראה ההנהלה את כל העובדים לישיבה דחופה שלא מן המניין. מנהל החנות פתח את האסיפה באמרו ששמע לפני זמן מה שאחד העובדים בחנות הנו יהודי שאינו עובד בשבת. 'חשבתי', המשיך המנהל, 'כי מדובר ביהודי זקן ששומר עדיין על חוקי הדת שלו, ואמרתי לעצמי שאניח לו בשל גילו; אבל בימים האחרונים שמעתי שמדובר ביהודי צעיר'. כאן המנהל השתולל מזעם, קילל את היהודים וכינה את ר' זלמן במילים חריפות. לבסוף הכריז שיכריח אותו לעבוד בשבתות, ויהי מה. ר' זלמן עצמו לא נכח בישיבה ושמע עליה רק למחרת בבוקר, כאשר אחד מחברי ההנהלה שהיה יהודי קומוניסט ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שכונסה ביום הקודם. לאחכ מכן ניסה לשכנע את ר' זלמן שיסכים לעבוד בשבת. מובן שר' זלמן התנגד בתוקף, ובסיום השיחה אמר לר' זלמן: "לא חשבתי שאתה מה'למדווניקים'..." | ||
בשנים מאוחרות יותר עבד ר' זלמן במפעל שייצר שלטי הוראות למפעלים. היה זה מפעל קטן, והעובדים בו היו ברובם שומרי מצוות. בשבתות היה המפעל סגור ללא ידיעת השלטונות. שבת אחת נודע כי אמור להגיע מפקח בכיר כדי לבדוק מה קורה. או אז העובדים כולם התייצבו לעבודה, לבשו את [[בגד | בשנים מאוחרות יותר עבד ר' זלמן במפעל שייצר שלטי הוראות למפעלים. היה זה מפעל קטן, והעובדים בו היו ברובם שומרי מצוות. בשבתות היה המפעל סגור ללא ידיעת השלטונות. שבת אחת נודע כי אמור להגיע מפקח בכיר כדי לבדוק מה קורה. או אז העובדים כולם התייצבו לעבודה, לבשו את [[בגד]]י העבודה אבל לא עסקו בעבודה בפועל. הם שפכו בשטח חומר עם ריח מצחין, וכשהמפקח הגיע, הוא הביט כה וכה וראה את כולם באווירה של עבודה. הריח הנורא עשה אף הוא את שלו, וכעבור זמן קצר עזב את המפעל. | ||
===העלייה לארץ הקודש=== | ===העלייה לארץ הקודש=== | ||
משפחות קליין ניסו במשך השנים לצאת את ברית המועצות והרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"א]], יצאו אמו מרת מרים קליין ואחיו ר' [[ליפא קליין]] ומשפחתו, מ[[ברית המועצות]] והגיעו ל[[ארץ הקודש]]. ל[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], וב'[[יחידות]]' שאל את הרבי בשם שני אחיו שנותרו בטשקנט - האם כדאי שאנ"ש ייתנו שוחד כדי לקבל את המסמכים הדרושים ליציאה מברית המועצות? הרבי השיב שלא יתנו שוחד והעניינים יסתדרו מעצמם. | משפחות קליין ניסו במשך השנים לצאת את ברית המועצות והרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"א]], יצאו אמו מרת מרים קליין ואחיו ר' [[ליפא קליין]] ומשפחתו, מ[[ברית המועצות]] והגיעו ל[[ארץ הקודש]]. ל[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], וב'[[יחידות]]' שאל את הרבי בשם שני אחיו שנותרו בטשקנט - האם כדאי שאנ"ש ייתנו שוחד כדי לקבל את המסמכים הדרושים ליציאה מברית המועצות? הרבי השיב שלא יתנו שוחד והעניינים יסתדרו מעצמם. | ||
ואכן, מספר חודשים לאחר מכן, קיבלו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחותיהם אישורי יציאה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.. | ואכן, מספר חודשים לאחר מכן, קיבלו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחותיהם אישורי יציאה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.. | ||
מ[[ברית המועצות]] נסע ר' זלמן עם משפחתו ברכבת ל[[פולין]], כשאת הגבול חצה ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ב]]. היה זה [[חג הגאולה]] הפרטי שלו. | מ[[ברית המועצות]] נסע ר' זלמן עם משפחתו ברכבת ל[[פולין]], כשאת הגבול חצה ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ב]]. היה זה [[חג הגאולה]] הפרטי שלו. | ||
בהגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] השתקע ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] שם השתלב בטבעיות. היה מוכר כחסיד בעל לב זהב, מלא וגדוש בסיפורי חסידים. הוא השרה שמחה על כל אחד, זקנים כילדים, חסידים כמו גם אורחים מבחוץ. | בהגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] השתקע ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] שם השתלב בטבעיות. היה מוכר כחסיד בעל לב זהב, מלא וגדוש בסיפורי חסידים. הוא השרה שמחה על כל אחד, זקנים כילדים, חסידים כמו גם אורחים מבחוץ. | ||
מאז שנת [[תשד"מ]], כשיצא לפנסיה מוקדמת, החל להשתתף בקביעות בשיעורי תורה, השכם והערב. מדי בוקר יצא מביתו בשעה חמש. היה מתפלל במתינות ראויה לאחר [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. לאחר [[תפילת שחרית]] היה יושב בשיעורי [[נגלה]] והלכה. | מאז שנת [[תשד"מ]], כשיצא לפנסיה מוקדמת, החל להשתתף בקביעות בשיעורי תורה, השכם והערב. מדי בוקר יצא מביתו בשעה חמש. היה מתפלל במתינות ראויה לאחר [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. לאחר [[תפילת שחרית]] היה יושב בשיעורי [[נגלה]] והלכה. | ||
ר' זלמן היה מטבעו איש שמח ואף השרה שמחה על כל הסובבים אותו. היה מרבה לספר [[סיפורי חסידים]] בהתוועדויות, כשהמתוועדים היו מאזינים לו בשקיקה רבה. | ר' זלמן היה מטבעו איש שמח ואף השרה שמחה על כל הסובבים אותו. היה מרבה לספר [[סיפורי חסידים]] בהתוועדויות, כשהמתוועדים היו מאזינים לו בשקיקה רבה. | ||
| שורה 49: | שורה 48: | ||
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד | *ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד | ||
'''בניו:''' | '''בניו:''' | ||
*ר' יחזקאל לייב קליין | *ר' יחזקאל לייב קליין (נפטר ל' שבט התשס"א) | ||
*ר' יהודה צבי שי' קליין חתן של ר' [[דוד קוק]] ממייסדי [[כפר חב"ד]]. | *ר' יהודה צבי שי' קליין חתן של ר' [[דוד קוק]] ממייסדי [[כפר חב"ד]]. | ||
*ר' יוסף יצחק שי' קליין. | *ר' יוסף יצחק שי' קליין. | ||
*ר' שמואל מנחם שי' קליין חתן של ר' גרשון [[קוק]] מכפר חב"ד | *ר' שמואל מנחם שי' קליין חתן של ר' גרשון [[קוק]] מכפר חב"ד{{הערה| גרשון קוק הינו בנו הבכור של אביו ר' [[דוד קוק]] ובמשפחת קליין התחתנו 2 אחים לדודה ואחיינית}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 60: | שורה 59: | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות אחיו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}} | * [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות אחיו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}} | ||
*[https://chabadpedia.co.il/images/3/39/ | *ארי רובין, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/39/מסירות_נפש_קליין_לנינגרד_טשקנט.pdf סיפורי מסירות נפש ר' שמואל מנחם קליין ובנו ר' זלמן קליין, לנינגרד וטשקנט]''', [[שבועון בית משיח]] | ||
* [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_094.jpg כרטיס בספר החסידים שנכתב עבור ר' זלמן קליין בעודו בטשקנט. בכרטיס שמות ההורים קצת שונים וצ"ל - ר' שמואל מנחם ומרת מרים] | * '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_094.jpg כרטיס בספר החסידים שנכתב עבור ר' זלמן קליין בעודו בטשקנט. בכרטיס שמות ההורים קצת שונים וצ"ל - ר' שמואל מנחם ומרת מרים]''' | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 76: | שורה 75: | ||
[[קטגוריה:משפחת קליין]] | [[קטגוריה:משפחת קליין]] | ||
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | [[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:37, 5 באוקטובר 2023
הרב שניאור זלמן קליין (ה' סיון תרפ"ה - י"ב טבת תשס"ז), מזקני קהילת חב"ד בקריית מלאכי, שמסר את נפשו ברוסיה על שמירת תורה ומצוות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בערב חג השבועות תרפ"ה בעיר פולטבה לאביו הרב שמואל מנחם קליין ואימו מרת מרים, בתו של החסיד הרב שניאור זלמן חוסידוב. ברית המילה נערכה בחשאי והסנדק היה הסבא-רבא של הנימול הרב שאול משה חוסידוב, והרך הנימול נקרא שניאור זלמן, על שם סבו הרב שניאור זלמן חוסידוב שנפטר שלוש שנים קודם לכן.
ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיותו ילד בן חמש, העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל'פושקינה' שבפרברי לנינגרד, שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב אברהם אליהו פלוטקין[1]. בפושקינה התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים ובבית הוריו שהיה בן חדר אחד בלבד, התקיים מניין חשאי שלוש פעמים ביום, ונערכו בו התוועדויות.
במהלך הכיבוש הגרמני בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה, ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב ישראל חוסידוב לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה[2].
פריצה לבית הכנסת במסירות נפש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בטשקנט המשיכה משפחת קליין להיות מהמובילות למען צרכי הכלל, בהמשיכה לפעול בכל ענייני הציבור. בני המשפחה היו מראשי העוסקים בסיוע לפליטי המלחמה הרבים שנהרו לטשקנט. בית המשפחה היה כתובת לאירוח קבועה או זמנית, כמו גם חתונות, בריתות והתוועדויות שנערכו בו לרוב, למרות הסכנה. בביתם היה גם ספר תורה שנלקח במסירות נפש מתוך בית כנסת שנסגר על ידי אנשי הק.ג.ב. הארורים. לאחר שנודע על סגירתו, החליטו ר' זלמן ואחיו ר' שואל משה להוציא מבית הכנסת את ספר התורה. הם פרצו לבית הכנסת דרך החלון, הוציאו את הספר והעבירוהו היישר לביתם. מאז התקיים בבית משפחת קליין מניין תפילה חב"די.
בההתוועדויות הרבות שהתקיימו בבית המשפחה, היה ר' זלמן עושה אוזנו כאפרכסת, שומע ושומר את הסיפורים כבקופסה. לאחר שנים רבות עוד היה זוכר את הסיפורים לפרטים, ואף דאג להעבירם לדור הבא. לימים החלו אנשי הק.ג.ב. להתעניין בנעשה בבית משפחת קליין, ואף ניסו לשתול סוכן מסווה במניין החשאי שהתקיים שם. בשל המעקבים הצמודים, נדד המניין במשך השנים למקומות שונים. לאחר נישואיו, זכה גם ר' זלמן לארח את המניין בביתו, צעד שהיה כרוך באומץ לב רב ובמסירות נפש ממשית[3].
נישואיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"י נשא ר' זלמן את מרת פרלה פלזנשטיין. החתונה התקיימה בחצר בית משפחת קליין בהשתתפות מניין מצומצם בלבד.
את ביתו השתית על מסירות נפש שהייתה חלק מאורח החיים בבית החסידי תחת השלטון הקומוניסטי. את ארבעת בניו חינך למסירות נפש. ר' זלמן לא הסתפק בחינוך החסידי שהחדיר בבניו, אלא גם הביא לביתו מלמדים שלימדו את בניו וכן ילדי אנ"ש נוספים. כל ילדיו אכן התנהגו בדרכי התורה והחסידות, וכאשר ר' זלמן נפטר אמרו כולם כי "מיטתו שלימה", שכן כל בניו נכדיו וניניו הולכים בדרך ליובאוויטש.
שמירת שבת בברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' זלמן אמנם יצא לעבוד, אך הוא שמר שבת על אף הסכנה. שמירת השבת הייתה בעבורו בעיה חריפה. החוק קבע כי כל אזרח מחויב לעבוד בכל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, שנקבע כיום חופש. כאשר יהודי ניסה להיעדר מהעבודה בשבתות, מיד היו מבינים כי מניעיו דתיים. חסידי חב"ד מצאו פתרונות יצירתיים לבעיה.
ר' זלמן עבד לפרנסתו בחנות ממשלתית בשוק המרכזי של טשקנט שנקרא "הלייסקי". כיוון שהקפיד על שמירת שבת, סיכם עם מנהל העבודה שישלים את שעות העבודה של שבת בימי החול. ההסדר פעל תקופה ארוכה בשקט יחסי, עד שהיוצרות התהפכו. באחד הימים קראה ההנהלה את כל העובדים לישיבה דחופה שלא מן המניין. מנהל החנות פתח את האסיפה באמרו ששמע לפני זמן מה שאחד העובדים בחנות הנו יהודי שאינו עובד בשבת. 'חשבתי', המשיך המנהל, 'כי מדובר ביהודי זקן ששומר עדיין על חוקי הדת שלו, ואמרתי לעצמי שאניח לו בשל גילו; אבל בימים האחרונים שמעתי שמדובר ביהודי צעיר'. כאן המנהל השתולל מזעם, קילל את היהודים וכינה את ר' זלמן במילים חריפות. לבסוף הכריז שיכריח אותו לעבוד בשבתות, ויהי מה. ר' זלמן עצמו לא נכח בישיבה ושמע עליה רק למחרת בבוקר, כאשר אחד מחברי ההנהלה שהיה יהודי קומוניסט ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שכונסה ביום הקודם. לאחכ מכן ניסה לשכנע את ר' זלמן שיסכים לעבוד בשבת. מובן שר' זלמן התנגד בתוקף, ובסיום השיחה אמר לר' זלמן: "לא חשבתי שאתה מה'למדווניקים'..."
בשנים מאוחרות יותר עבד ר' זלמן במפעל שייצר שלטי הוראות למפעלים. היה זה מפעל קטן, והעובדים בו היו ברובם שומרי מצוות. בשבתות היה המפעל סגור ללא ידיעת השלטונות. שבת אחת נודע כי אמור להגיע מפקח בכיר כדי לבדוק מה קורה. או אז העובדים כולם התייצבו לעבודה, לבשו את בגדי העבודה אבל לא עסקו בעבודה בפועל. הם שפכו בשטח חומר עם ריח מצחין, וכשהמפקח הגיע, הוא הביט כה וכה וראה את כולם באווירה של עבודה. הריח הנורא עשה אף הוא את שלו, וכעבור זמן קצר עזב את המפעל.
העלייה לארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפחות קליין ניסו במשך השנים לצאת את ברית המועצות והרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין[4] ובתחילת חודש סיון תשל"א, יצאו אמו מרת מרים קליין ואחיו ר' ליפא קליין ומשפחתו, מברית המועצות והגיעו לארץ הקודש. לחודש תשרי תשל"ב נסע לרבי, וב'יחידות' שאל את הרבי בשם שני אחיו שנותרו בטשקנט - האם כדאי שאנ"ש ייתנו שוחד כדי לקבל את המסמכים הדרושים ליציאה מברית המועצות? הרבי השיב שלא יתנו שוחד והעניינים יסתדרו מעצמם. ואכן, מספר חודשים לאחר מכן, קיבלו ר' זלמן ואחיו ר' שואל משה קליין ומשפחותיהם אישורי יציאה[5]..
מברית המועצות נסע ר' זלמן עם משפחתו ברכבת לפולין, כשאת הגבול חצה בי"ט כסלו תשל"ב. היה זה חג הגאולה הפרטי שלו.
בהגיעו ארצה השתקע בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי שם השתלב בטבעיות. היה מוכר כחסיד בעל לב זהב, מלא וגדוש בסיפורי חסידים. הוא השרה שמחה על כל אחד, זקנים כילדים, חסידים כמו גם אורחים מבחוץ.
מאז שנת תשד"מ, כשיצא לפנסיה מוקדמת, החל להשתתף בקביעות בשיעורי תורה, השכם והערב. מדי בוקר יצא מביתו בשעה חמש. היה מתפלל במתינות ראויה לאחר לימוד חסידות. לאחר תפילת שחרית היה יושב בשיעורי נגלה והלכה.
ר' זלמן היה מטבעו איש שמח ואף השרה שמחה על כל הסובבים אותו. היה מרבה לספר סיפורי חסידים בהתוועדויות, כשהמתוועדים היו מאזינים לו בשקיקה רבה.
בתקופה האחרונה לחייו חלה ואושפז בבית הרפואה ברזילי באשקלון, ובי"ב טבת תשס"ז נפטר[6].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחיו:
- ר' שואל משה קליין, חבר בוועד נחלת הר חב"ד
- ר' ליפא קליין, מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד
בניו:
- ר' יחזקאל לייב קליין (נפטר ל' שבט התשס"א)
- ר' יהודה צבי שי' קליין חתן של ר' דוד קוק ממייסדי כפר חב"ד.
- ר' יוסף יצחק שי' קליין.
- ר' שמואל מנחם שי' קליין חתן של ר' גרשון קוק מכפר חב"ד[7].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר , חסיד ללא פעמונים - תולדות אחיו הרב שואל משה קליין
- ארי רובין, סיפורי מסירות נפש ר' שמואל מנחם קליין ובנו ר' זלמן קליין, לנינגרד וטשקנט, שבועון בית משיח
- כרטיס בספר החסידים שנכתב עבור ר' זלמן קליין בעודו בטשקנט. בכרטיס שמות ההורים קצת שונים וצ"ל - ר' שמואל מנחם ומרת מרים
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, מרוזוב, הרבשמואל מנחם קליין, הרב זלמן קלמנסון, הרב דובער חן, הרב שמעון גלפרין, חוסידוב
- ↑ פעילות חוצה גבולות עמוד 22–24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, שניאור זלמן ברגר , חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין
- ↑ חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין
- ↑ חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"
- ↑ חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6
- ↑ ברוך דיין האמת: ר' זלמן קליין
- ↑ גרשון קוק הינו בנו הבכור של אביו ר' דוד קוק ובמשפחת קליין התחתנו 2 אחים לדודה ואחיינית