פורטל:דבר מלכות/ערך נבחר/8: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''דבר מלכות שבועות (ב')''' היא שיחה שאמר הרבי בליל ב' דחג השבועות תנש"א, לקהל שיחיו ש...")
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 16: שורה 16:
'''[[דבר מלכות שבועות (ב')|לערך המלא]]'''
'''[[דבר מלכות שבועות (ב')|לערך המלא]]'''
</div>
</div>
<noinclude>
'''[[פורטל:דבר מלכות/ערך נבחר/גלריה|< לחזרה לגלריה]]'''
</noinclude>

גרסה אחרונה מ־14:44, 30 ביוני 2023

דבר מלכות שבועות (ב') היא שיחה שאמר הרבי בליל ב' דחג השבועות תנש"א, לקהל שיחיו שחזרו מהתהלוכה. השיחה הוגהה לאחר מכן על ידי הרבי באידיש.

סיכום השיחה:

בנוגע לחג השבועות אומרים חז"ל: "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם" – שצריך לשמוח בחג במאכל ובמשתה ("נמי לכם" ולא רק לה', כמו ללמוד בבית המדרש), כי החידוש של מתן תורה הוא החיבור דאלוקות דווקא עם הגוף הגשמי של בני ישראל וגשמיות העולם.

השלימות דגילוי אלוקות למטה בגשמיות ("לכם") ש"כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה" תהיה בגאולה האמיתית והשלימה ("נמי לכם" בגימטריא "קץ"), שגם יתבטא בסעודה גשמית (כמו בעצרת "דבעינן נמי לכם").

ויש לקשר זאת עם שלושת רועי ישראל: דוד המלך והבעש"ט, שיום הסתלקותם בחג השבועות ו"פועלים ישועות", וכן למשה רבינו מקבל התורה, (משה דוד ישראל ר"ת מי"ד, המרמז על לשון חז"ל "מיד הן נגאלין"), ששלושתם קשורים לגאולה שצריכה לבוא מיד, "מיד" בזמן גשמי:

משה הוא גואל ראשון ואחרון, ישראל - כמענה המשיח אליו על שאלתו "אימתי אתי מר" – כשיפוצו מעיינותיך (דהבעש"ט) חוצה". ודוד - "מלכא משיחא".

ויהי רצון שיהיה קץ וסיום הגלות, ונקבץ כל בני ישראל כבר בחג זה לארצנו הקדושה ולבית המקדש השלישי, ושם נקריב קרבנות כולל התודה והשמחה בקשר עם הקץ והגאולה.

לערך המלא

< לחזרה לגלריה