עובדיה הדאיה – הבדלי גרסאות

הרב '''עובדיה הדאיה''' (חג ה[[חנוכה]]{{הערה|בחלק מהרישומים מופיע שנולד בכ"ז טבת, ובחלקם - בכ"ז בכסלו, בר"ח טבת, או בחנוכה.}} [[תר"נ]]-[[כ' שבט]] [[תשכ"ט]]), היה חכם ספרדי, [[דיין]] ו[[מקובל]], מחבר השו"ת 'ישכיל עבדי'. ראש ישיבת המקובלים 'בית א־ל', חבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] וחבר בית הדין הרבני הגדול, רבה הספרדי של [[פתח תקווה]] וחתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת [[תשכ"ח]].

נולד בעיר חלב שבסוריה, בסביבות חג החנוכה [[תר"נ]] לאביו הרב שלום הדאיה ולאמו מרת שרה לבית לבטון, כנצר למשפחות רבנים ידועות הן מצד אביו והן מצד אמו. בסוף שנת [[תרנ"ח]] עלתה המשפחה לארץ ישראל, והוא נשלח ללמוד ב[[תלמוד תורה]] 'דורש ציון' ולאחר מכן בישיבות 'חסד אברהם' ו'תפארת ירושלים', וכן למד באופן פרטי אצל המקובלים הרב שלום בוחבוט, רבי יצחק שרים ורבי יצחק אלפייה.