יוסף שלום אלישיב – הבדלי גרסאות

חנזין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 7: שורה 7:
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=ירושלים
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[הלכה|פוסק]]
|תפקידים נוספים=[[רב (תואר)| רב]] ו[[הלכה|פוסק]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטאי]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטאי]]
}}
}}
שורה 14: שורה 14:
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד לאחר 17 שנות [[נישואין]]. סבו מצד אמו חיה מושא{{הערה|1=יש הסוברים כי שמה המקורי היה '''חיה מושקא''', כשם אשתו של הרבי. ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&u
הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד לאחר 17 שנות [[נישואין]]. סבו מצד אמו חיה מושא{{הערה|1=יש הסוברים כי שמה המקורי היה '''חיה מושקא''', כשם אשתו של הרבי. ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&u
  [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62203 מאמר] באתר חב"ד אינפו}}, היה ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני קבלה. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה{{מקור}}. אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל ('גומל' לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת [[מלחמת העולם הראשונה]], ונודע כ"הרב מהאמלע"{{הערה|[http://www.virtualjudaica.com/AuctionItemImages/000000021412_0001.jpg מודעה בה הוא מופיע בשם זה.]}}. ב[[תרפ"ד]] החליטה המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] ובעצת [[החפץ חיים]] שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל [[סרטיפיקט]] משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שב[[ירושלים]], ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה, בתו של "אבי האסירים", הרב [[אריה לוין]].
  [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62203 מאמר] באתר חב"ד אינפו}}, היה ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני קבלה. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה{{מקור}}. אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל ('גומל' לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת [[מלחמת העולם הראשונה]], ונודע כ"הרב מהאמלע"{{הערה|[http://www.virtualjudaica.com/AuctionItemImages/000000021412_0001.jpg מודעה בה הוא מופיע בשם זה.]}}. ב[[תרפ"ד]] החליטה המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] ובעצת [[החפץ חיים]] שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל [[סרטיפיקט]] משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שב[[ירושלים]], ובגיל 20 נישא הרב אלישיב לשיינה חיה, בתו של "אבי האסירים", הרב [[אריה לוין]].


לאחר פטירת אביו התמנה לכהן כרב [[בית הכנסת]] "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו השתתף ב[[תפילות]] בית הכנסת ומסר בו שיעורים בגמרא מדי יום, אך נמנע מלנהוג בעצמו כרב רשמי.
לאחר פטירת אביו התמנה לכהן כרב [[בית הכנסת]] "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו השתתף ב[[תפילות]] בית הכנסת ומסר בו שיעורים בגמרא מדי יום, אך נמנע מלנהוג בעצמו כרב רשמי.
שורה 53: שורה 53:
לגיסו של הרב אלישיב - הרב אהרן יעקובוביץ, שני בנים חסידי חב"ד: הרב [[שמעון יעקובוביץ]] מ[[ירושלים]], והרב [[אלחנן יעקובוביץ']] מ[[נחלת הר חב"ד]]. ולהם צאצאים רבים חסידי חב"ד הפזורים בארץ ובעולם.
לגיסו של הרב אלישיב - הרב אהרן יעקובוביץ, שני בנים חסידי חב"ד: הרב [[שמעון יעקובוביץ]] מ[[ירושלים]], והרב [[אלחנן יעקובוביץ']] מ[[נחלת הר חב"ד]]. ולהם צאצאים רבים חסידי חב"ד הפזורים בארץ ובעולם.


למרות שנמנע במשך שנים רבות מכתיבת הסכמות לספרים, בשנת [[תש"ע]] כתב הסכמה על הספר [[ביכורי אליהו]] של בחור חב"די [[אליהו צבי יעקובוביץ]] (נכד לאחיינו הרב [[שמעון יעקובוביץ]]) מ[[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה המרכזית בכפר חב"ד]], ושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, וראה את למדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56293 הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב"דניק] {{אינפו}}}}.
למרות שנמנע במשך שנים רבות מכתיבת הסכמות לספרים, בשנת [[תש"ע]] כתב הסכמה על הספר [[ביכורי אליהו]] של בחור חב"די בשם [[אליהו צבי יעקובוביץ]] (נכד לאחיינו הרב [[שמעון יעקובוביץ]]) מ[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, וראה את למדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56293 הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב"דניק] {{אינפו}}}}.


ב[[כ"ד טבת]] [[תש"ע]] חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 מכתב קריאה] {{אינפו}}}}.
ב[[כ"ד טבת]] [[תש"ע]] חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 מכתב קריאה] {{אינפו}}}}.


הרב [[שמעון פרידמן]] היה ממקורביו והיה יוצא ובא אצלו. בני משפחתו של הרב אלישיב מספרים כי אף בעת זקנותו כשלא קיבל אנשים פרטיים היה מקבל את הרב פרידמן ומשוחח עימו{{הערה|ספר שמעון הצדיק}}.
הרב [[שמעון פרידמן]] היה ממקורביו והיה יוצא ובא אצלו. בני משפחתו של הרב אלישיב מספרים כי אף בעת זקנותו כשלא קיבל אנשים פרטיים היה מקבל את הרב פרידמן ומשוחח עימו{{הערה|'''שמעון הצדיק''' - מסכת חייו ופועלו של הרב שמעון פרידמן, [[ניסן]] [[תשע"ה]], ישראל.}}.


בהזדמנות מסויימת התבטא כי על אף שיש לו אי אלו השגות ושאלות על דרכו של הרבי, הרי אם הרב פרידמן הוא חסיד של הרבי אין הוא יכול לפצות את פיו כלפיו{{הערה|מפי ר' [[חיים שאולזון]]}}.
בהזדמנות מסויימת התבטא כי על אף שיש לו אי אלו השגות ושאלות על דרכו של הרבי, הרי אם הרב פרידמן הוא חסיד של הרבי אין הוא יכול לפצות את פיו כלפיו{{הערה|מפי ר' [[חיים שאולזון]], '''שמעון הצדיק''' - מסכת חייו ופועלו של הרב שמעון פרידמן, [[ניסן]] [[תשע"ה]], ישראל.}}.
 
בנו של הרב אלישיב נישא לפרומה - ביתו של הרב [[תנחום דונין]], עסקן חרדי מגזע חב"ד ומקורב לרבי, אביו של המשפיע המפורסם ר' [[ראובן דונין]].


== משפחתו ==
== משפחתו ==
שורה 70: שורה 72:
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70391 הרב אלישיב התפלא: מדוע לא אמר "ויקרב משיחי'ה?!"] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70391 הרב אלישיב התפלא: מדוע לא אמר "ויקרב משיחי'ה?!"] {{אינפו}}


{{סדרה|הקודם={{הערה|נוהגים שלא להזכיר שמו}}|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ז חשוון]] [[תשס"ב]] - [[כ"ח תמוז]] [[תשע"ב]]|הבא=[[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ז חשוון]] [[תשס"ב]] - [[כ"ח תמוז]] [[תשע"ב]]|הבא=[[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]}}


{{אחרונים}}
{{אחרונים}}
שורה 80: שורה 82:
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]