שורוק – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
אחידות |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות|שם=שורוק|תמונה=[[קובץ:Shuruk.jpg|80px]]}} | {{אות|שם=שורוק|תמונה=[[קובץ:Shuruk.jpg|80px]]}} | ||
'''שׁוּרוּק''' הוא אחד מעשרת סימני ה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]], המשמש לסימון הצליל u, והוא מסומן בדומה | '''שׁוּרוּק''' הוא אחד מעשרת סימני ה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]], המשמש לסימון הצליל u, והוא מסומן בדומה לדגש, יחד עם אם הקריאה ו', המסומנת בנקודה באמצעה. | ||
==הרחבה== | ==הרחבה== | ||
| שורה 11: | שורה 10: | ||
==שמו של ניקוד זה== | ==שמו של ניקוד זה== | ||
הניקוד מכונה בספרים הקדמונים גם בשם '''מלאופום''', וככלל, לפי חוקרי הלשון - התייחסו בעבר במספר מובנים לקובוץ ולשורוק כתנועה זהה כמעט לחלוטין ולעיתים כללו אותם באותו שם וכינוי. ראו לדוגמא במקור דברי הזוהר אודות הנקודות{{הערה|זוהר קכט, ב.}}: "מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ"ץ פַּתָ"ח צֵרִ"י סֶגוֹ"ל שְׁבָ"א חֹלֵ"ם חִרֵ"ק '''שֻׁרֵ"ק שׁוּרֵ"ק"'''. ועל דרך זה בספר הליקוטים{{הערה|שם=לקוטים|1=[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view אותיות נ-ס עמוד רצב].}} שכולל את השורוק והקובוץ באותו שם. | הניקוד מכונה בספרים הקדמונים גם בשם '''מלאופום''', וככלל, לפי חוקרי הלשון - התייחסו בעבר במספר מובנים לקובוץ ולשורוק כתנועה זהה כמעט לחלוטין ולעיתים כללו אותם באותו שם וכינוי. ראו לדוגמא במקור דברי הזוהר אודות הנקודות{{הערה|זוהר קכט, ב.}}: "מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ"ץ פַּתָ"ח צֵרִ"י סֶגוֹ"ל שְׁבָ"א חֹלֵ"ם חִרֵ"ק '''שֻׁרֵ"ק שׁוּרֵ"ק"'''. ועל דרך זה בספר הליקוטים{{הערה|שם=לקוטים|1=[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view אותיות נ-ס עמוד רצב].}} שכולל את השורוק והקובוץ באותו שם. | ||
בספרי אדמו"ר האמצעי מכנה את הניקוד המקובל לקרוא בשם [[קובוץ]] "שורוק". | |||
בנוגע לביאור השם 'מלאופום', מקובל להסביר שהוא על שם האופן בו מוציאים תנועה זו מהפה, שנקרא כאילו הפה מלא (מלא, פום), ו'שורוק' על שם שהצליל דומה לשריקת הרוח. | בנוגע לביאור השם 'מלאופום', מקובל להסביר שהוא על שם האופן בו מוציאים תנועה זו מהפה, שנקרא כאילו הפה מלא (מלא, פום), ו'שורוק' על שם שהצליל דומה לשריקת הרוח. | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
הרבי הביא את דברי אדמו"ר הריי"צ שסיפר שאף שאצל הבעל שם טוב היה נהוג לאחל בכל המועדים "גיט יום טוב", בחיריק, כמנהג פולין, בראש השנה ובמוצאי יום הכיפורים דייקו לומר דווקא בשורוק, "גוט יום טוב"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-1/13/15.htm שיחת יום ב' דראש השנה תשכ"ב], וראו שם, שהטעם לכך כיון ש'גוט' בגימטריא ח"י, להמשיך חיות בימים ושנים ובכל המועדים.}}. | הרבי הביא את דברי אדמו"ר הריי"צ שסיפר שאף שאצל הבעל שם טוב היה נהוג לאחל בכל המועדים "גיט יום טוב", בחיריק, כמנהג פולין, בראש השנה ובמוצאי יום הכיפורים דייקו לומר דווקא בשורוק, "גוט יום טוב"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-1/13/15.htm שיחת יום ב' דראש השנה תשכ"ב], וראו שם, שהטעם לכך כיון ש'גוט' בגימטריא ח"י, להמשיך חיות בימים ושנים ובכל המועדים.}}. | ||
==בלוח האל"ף | ==בלוח האל"ף בי"ת== | ||
בהתוועדות ראש חודש אלול תשמ"ב אמר הרבי שצריך לשנות את סדר ההדפסה בלוח האל"ף בי"ת שנדפס בהוצאת קה"ת בתחילת הסידור, כאשר השורוק מופיע לאחרי הקובוץ, בעוד לפי הדקדוק השורוק הוא זה שצריך להופיע ראשון כיון שהוא תנועה גדולה, ורק לאחריו הקובוץ שהוא התנועה הקטנה שלו. | בהתוועדות ראש חודש אלול תשמ"ב אמר הרבי שצריך לשנות את סדר ההדפסה בלוח האל"ף בי"ת שנדפס בהוצאת קה"ת בתחילת הסידור, כאשר השורוק מופיע לאחרי הקובוץ, בעוד לפי הדקדוק השורוק הוא זה שצריך להופיע ראשון כיון שהוא תנועה גדולה, ורק לאחריו הקובוץ שהוא התנועה הקטנה שלו. | ||