אותיות האל"ף בי"ת – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(81 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
{{אותיות}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות ה[[אל"ף]] [[בי"ת]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות ה[[אל"ף]] [[בי"ת]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}}
{{אות
|שם=אותיות האל"ף בי"ת
|תמונה=[[קובץ:אותיות מעודכן רשי סתם.png|150px|מרכז]]
}}
[[קובץ:א"ב.jpg|שמאל|ממוזער|ילד לומד את האותיות הא"ב]]
'''אותיות''' הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון רב של מילים, ואין סוף צירופים שונים. ב[[תורת החסידות]] תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות ש[[מהות]] ה[[נפש]] היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ל[[לשון הקודש]], שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מ[[ספירת המלכות]] שב[[עולם האצילות]]. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים.


"אותיות" הינן עשרים ושתים אותיות ה"אל"ף בי"ת". האותיות האלו מ[[עולם האצילות]], הן עשרים ושתים המשכות אלקיות, אשר בצירופיהן השונים - מהוה ומחיה הקבאת כל [[נברא|הנבראים]].
==מערכת האותיות==
[[קובץ:לוח האלף בית והנקודות.jpg|ממוזער|לוח האל"ף בי"ת וה[[נקודות]] כפי שנדפס בתחילת [[סידור תהלת השם]]]]
===אות א'===
{{ערך מורחב|ערך=[[א]]}}
האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך".
 
האות אלף רומזת על [[הקב"ה]] שהוא "אלופו של עולם"{{הערה|בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - [[הקדוש ברוך הוא]] - יחדור בו בגלוי.}}.
 
צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מעולמות עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו".
 
===אות ב'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ב]]}}
אות '''בי"ת''' היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילה "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן '''ב'''רכה.
אור השבת מתגלה על ידי אות זו כמו שנאמר בספר יצירה{{הערה|פרק ד}}: המליך אות ב' וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה, וצר בו שבתי בעולם, ושבת בשנה, ופה בנפש.


צורת כל אות ואות מלמדת על אופן ההמשכה האלקית דרכה, וכמו כן יש לאותיות בלשון הקודש - משמעויות ורמזים רוחניים.
===אות ג'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ג]]}}
אות '''גימ"ל''' היא אות השלישית.
 
חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל".


==מערכת האותיות==
ערכה המספרי (גימטריה) של אות "גימ"ל" הוא - 3.
===א===
האות '''אל"ף''' היא האות הראשונה במערכת ה[[אותיות]] של לשון הקודש, אשר שרשן במערכת ה"אותיות" של [[ספירת המלכות]] ב[[עולם האצילות]].


====צורתה====
===אות ד'===
צורת האות "א" מלמדת על אופן ההמשכה האלקית דרכה, וכמו לדוגמא; הא' המורכבת מ[[אות יו"ד]] מלמעלה ויו"ד מלמטה וקו המחבר -שהוא [[וא"ו]]- באמצע, וזה רומז ל[[חכמה עילאה]] ו[[חכמה תתאה]] והחיבור ביניהם.
{{ערך מורחב|ערך=[[ד]]}}
אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין האותיות של [[לשון הקודש]].


מלבד זאת, בא גם להורות ענין כללי בכל ה[[השתלשלות]], כי ההמשכה שהיא הוא"ו, היא באה ע"י ה[[צמצום]], שהיא היו"ד שבראש, שבלעדי הצמצום - אי אפשר להיות המשכה והתגלות.
חז"ל אמרו כי [[גימ"ל]] דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות [[גימ"ל]] מורה על ספירת ה[[יסוד]] המשפיעה ל[[דל"ת]] המורה על ספירת ה[[מלכות]].


ואחר כך חוזרת ומתצמצמת ההמשכה להיות כמו כמו בחינת יו"ד למטה,להיות משם בחינת צמצום והמשכה אחרת.
עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה [[יו"ד]] נעשית היא אות [[ה"א]].


ענין נוסף ועיקרי בצורת ה"א" - שרומזת גם לעבודת האדם את ה' ית'.
ערכה המספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.
וכמו שפירש הוד כ"ק [[אדמו"ר הזקן]]; שה"א" של התורה - מורכבת מאות יו"ד (יהודי) מלמעלה ויו"ד (יהודי) מלמטה, וקו האמונה מחברן.


ועל פי נוסחא אחרת; ה"א" בא להורות על נשמת היהודי (יו"ד) כפי שהיא למעלה (בשמים), ונשמת היהודי למטה - בהתלבשותו בגוף, וקו של יראת שמים המחבר אותם.
===אות ה'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ה]]}}
אות '''ה"א''' היא האות החמישי מבין האותיות של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש.


והיינו, שגם בהיות נשמתו מלובשת בגוף ונפש בהמית - הוא קשור לה' כפי שהיה קשור בהיות נשמתו למעלה, וזאת ע"י חיזוק האמונה ויראת שמים.
בשם [[הוי"ה]] שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת ה[[בינה]] וספירת ה[[מלכות]].


====הוראתה====
===אות ו'===
האל"ף באה גם ללמד על נפלאות ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה העומדת בפתחנו, כי המלה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שהאל"ף על משמעויותיה שיבוארו להלן, תחדור ותתגלה בתוך ה"גולה" (העולם הזה החומרי), ותהפוך אותו לגאולה אמיתית ושלימה.
{{ערך מורחב|ערך=[[ו]]}}
כי הגולה שהיא העולם הזה הגשמי, לא יתבטל ממציאותו בזמן הגאולה השלימה, אלא, שיהיה חדור ב"א" אשר יהפוך אותה מגולה חומרית לגאולה אלקית.
אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין אותיות של [[לשון הקודש]].
האות "א" - אל"ף - רומזת לשלשה ענינים:


#אל"ף - [[אלופו של עולם]].
אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כ[[יו"ד]] אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו.
#אל"ף - [[אולפנא]] ולימוד, כמו אאלפך חכמה! אאלפך בינה.
#אל"ף - אותיות '[[פלא]]'.


וכל שלשת ענינים אלו שבאות 'א' (אל"ף), יתגלו בתוך ה[[גולה]] ויהפכוה לגאולה.  
ערכה של אות וי"ו ב[[גימטריא]] הוא שש, והיא מורה על ששת ה[[מידות (ספירות)|מידות]]. שאות זו היא אות השלישית בשם [[הוי"ה]], וגם משום כך היא מורה על המידות.


ו[[מלך המשיח]] שיש בו כל שלשת הבחינות הללו, והיינו, שהוא [[ביטול|בטל]] בתכלית לאלופו של עולם בקבלת עול מלכות שמים, ונוסף לזה הוא חכם בחכמת התורה - אאלפך חכמה,  ומעל כל זה הוא דבק ומאוחד בעצמותו ית' גם בגופו הגשמי, הנה, רק הוא יחדיר ויגלה את ה'א' בעולם, על כל שלושה עניניה הנ"ל, ויהפוך את הגולה לגאולה בחסד וברחמים.
ערכה המספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6.
 
===ב===
אות '''בי"ת''' היא אות השניה מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].


התורה פותחת באות בי"ת במילה "בראשית", לפי שהוא סימן ברכה. ואף על פי שאות [[אל"ף]] הוא אותיות "פלא" שלמעלה מבחינת בי"ת, אך הוא בבחינת פלא והעלם וגם שם הוא בבחינת כחשכה כאורה. עשרת הדברות פותחות באות [[אל"ף]] של "אנכי" שלמעלה ממדרגת הבי"ת.
===אות ז'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ז]]}}
האות ז' כשמה כן היא - זיין, כלי הנצח הנלחם בכוחות הרע להתעלות מעלה מעלה.


ערכה של אות בי"ת ב[[גימטריא]] הוא שנים, והיא מורה על ספירות [[חכמה ובינה]].
===אות ח'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ח]]}}
האות ח' כשמה כן היא מלשון חיתת אלוקים, היא ממידת ההוד המפילה את חיתתה על צבאות מעלה.


===ג===
===אות ט'===
אות '''גימ"ל''' היא אות השלישית ב[[אותיות]] של [[לשון הקודש]].
{{ערך מורחב|ערך=[[ט]]}}
האות ט' מורה על [[טוב]] דהיינו ההשפעה של מידת היסוד הנותנת חיות וטוב לעולמות.


חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל".
===אות י'===
{{ערך מורחב|ערך=[[י]]}}
אות '''יו"ד''' היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת ה[[חכמה]]. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד.


ערכה של אות גימ"ל ב[[גימטריא]] הוא שלוש.
היו"ד הינה גם הראשונה ב[[שם הוי"ה]] ומרמזת על בחינת ה[[חכמה עילאה]] - חוכמה של [[עולם האצילות]] שממנה מתחיל [[סדר השתלשלות|סדר ההשתלשלות]]. כמו שלחכמה אין שום "ציור" אלא היא "[[נקודה]]" "הברקה" בלבד. כך גם לאות יו"ד אין שום ציור - רק [[נקודה]] וקוץ מעליה.


====תמונתה====
האות יו"ד גם היא, יחד עם [[ה' עילאה]] נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה.
תמונת אות גימ"ל היא אות [[וי"ו]] עם נקודה שהיא [[יו"ד]] תחתיו. והיא מורה על ספירת ה[[יסוד]], המשפיעה לספירת ה[[מלכות]]. וענין שצורתה הוא כאותיות וי"ו יו"ד הוא כמו אות [[וי"ו]], אלא שצורת אות וי"ו היא יו"ד וי"ו, וצורת אות גימ"ל היא וי"ו יו"ד. וביאור הענין שאות וי"ו מורה על פנימיות הטיפה שהיא יו"ד בראשית השפע, ונמשכה בשפע הוי"ו אחר כך. ואות גימ"ל הוא בהיפוך, אות וי"ו תחילה ואחר כך יו"ד,  להורות על סיום השפע בספירת ה[[מלכות]] אחרי המשכת האור והשפע מן המשפיע.


===ד===
ערכה המספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10.
אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].


חז"ל אמרו כי [[גימ"ל]] דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות [[גימ"ל]] מורה על ספירת ה[[יסוד]] המשפיעה ל[[דל"ת]] המורה על ספירת ה[[מלכות]].
===אות כ'===
{{ערך מורחב|ערך=[[כ]]}}
אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין אותיות של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים.


עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה [[יו"ד]] נעשית היא אות [[ה"א]].
בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]].


===ה===
===אות ל'===
אות '''ה"א''' היא האות החמישי מבין ה[[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש.
{{ערך מורחב|ערך=[[ל]]}}
האות ל' היא האות הגבוהה ביותר מכל אותיות הא"ב, ויש בו שלשה חלקים כנגד [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]. היא אחת משלשת אותיות [[צלם]] המורים על המשכת המוחין ל[[זעיר אנפין]].


בשם [[הוי"ה]] שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת ה[[בינה]] וספירת ה[[מלכות]].
===אות מ'===
{{ערך מורחב|ערך=[[מ]]}}
האות מ' מורה על [[ספירת הבינה]] בשעת השפעתה לספירות האחרונות. וכמו שנאמר "בן ארבעים לבינה". ערכה המספרים הוא 40.


====ענינה====
===אות נ'===
אות ה"א היא "אות קלילא דלית בה מששא", שהבל הלב המתלבש בה הוא מועט יותר מן כל האותיות. שמבין ה' מוצאות הפה, אותיות אחה"ע שמוצאן מן הגרון הם קלים יותר מכל האותיות, כמו גיכ"ק מן החיך. ואות ה"א היא קלה יותר מן אותיות אח"ע. ולכן נקראת ה"א אות קלילא, שקל לדבר אותה, דליתא בה מששא, שמועט מאוד ההבל שבה.
{{ערך מורחב|ערך=[[נ]]}}
האות נ' מורה על [[ספירת המלכות]] באופן שהקליפות מעלימים על מציאותה והנהגתה ואז נראה כביכול שהשפע האלוקי נשפע על ידי הקליפות.


מבחינת אות ה"א הוא התהוות כל צבאי צבאות עליונים, כמו שמבואר שם [[צבאו"ת]], שאות הוא בצבא שלו. וזהו שנאמר "בהבראם - בה' בראם", שהתהוות כל צבאי צבאות הוא מן אות ה"א.
===אות ס'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ס]]}}
האות ס' מורה על [[אמא]] המיוחדת עם [[אבא]] ואז סגורה ומסוגרת מאחיזת החיצונים. מספרה היא 60.


====מילואים====
===אות ע'===
האות ה' כשהיא מופיעה בשם השם, יכולה להופיע במספר [[מילואים]]:
{{ערך מורחב|ערך=[[ע]]}}
האות ע' מורה על [[מידת היסוד]] שיש לה שני צינורות לימין ולשמאל, מספרה היא 70.


*ה"א - מילוי [[אל"ף]].
===אות פ'===
האות פ' מורה על


*ה"י - מילוי [[יו"ד]].
===אות צ'===
{{ערך מורחב|ערך=[[צ]]}}
האות צ' נכתבת על פי הקבלה באופן של י' ונ' הפוכות זה מזה, דבר הרומז על מצב של [[אחור באחור]].


*ה"ה - מילוי ה"א.
===אות ק'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ק]]}}
האות ק' היא אחת משלשת אותיות [[שקר]] ומורה לעיתים על רגל ההוד היורדת לחיצונים ועולה לשרשה בקבלת שבת ונהפכת ל[[ה]].


===ו===
===אות ר'===
אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].
{{ערך מורחב|ערך=[[ר]]}}
האות ר' היא אחת משלשת אותיות שקר, ומורה לעיתים על הקליפה הנוטלת את החיות וההארה מאות [[ה]] ומציגה אותה כאות חסרה.


אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כ[[יו"ד]] אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו.
===אות ש'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ש]]}}
האות ש' היא אות המורה על התגלות שלשת המוחין [[חכמה בינה ודעת]] כפי שהם מתגלים במלכות.


ערכה של אות וי"ו ב[[גימטריא]] הוא שש, והיא מורה על ששת ה[[מידות]]. שאות זו היא אות השלישית בשם [[הוי"ה]], וגם משום כך היא מורה על המידות.
===אות ת'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ת]]}}
האות ת' מורה על מלכות שבמלכות, האות האחרונה שהיא הדרגה האחרונה שממנה בריאת העולם ולכן נקראת תיו מלשון סימן ואות.


===ז===
==לימוד קריאת האותיות==
===ח===
{{ערך מורחב|לימוד האותיות והנקודות}}
===ט===
לאורך השנים עודד הרבי את לימוד קריאת האותיות בשיטה המסורתית בה לומדים כל אות בנפרד, בשונה מהשיטות המודרניות של לימוד צורני של האותיות באמצעות זכרון צילומי וכדומה, והדגיש שהלימוד בצורה המסורתית מדגיש את קדושת האותיות ומחדיר בילדים יראת שמים.
===י===
אות '''יו"ד''' היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת ה[[חכמה]]. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד.


היו"ד הינה גם הראשונה ב[[שם הוי"ה]] ומרמזת על בחינת ה[[חכמה עילאה]] - חוכמה של [[עולם האצילות]] שממנה מתחיל [[סדר השתלשלות|סדר ההשתלשלות]]. כמו שלחכמה אין שום "ציור" אלא היא "נקודה" "הברקה" בלבד. כך גם לאות יו"ד אין שום ציור - רק נקודה וקוץ מעליה.
בשנת [[תשל"ב]] פנה הרבי ב[[יחידות]] לרב ד"ר [[בונם פייוויש וויינבאום]] והחל לשוחח עמו בהרחבה על החשיבות בעיסוק להנחלת הקריאה בדרך המסורתית, בלימוד אמירת שם האותיות ושם הנקודות, ורק לאחר מכן לעבור ללימוד קריאה והעניק לו מספר הדרכות בנושא, ואף התבטא שזו דרך לקרב רבים ליהדות באמצעות לימוד הקריאה בדרך זו. כעשר שנים לאחר מכן נענה ועד החינוך הקהילתי בלונדון להצעתו, ולאחר שלא היה ספר לימוד קריאה מתאים, הוציא הרבי ויינבאום לאור את הספר 'מבוא לקריאה' עם התאמה לרוח התקופה, וקרא לו בשם 'למדני'. הספר זכה להצלחה רבה ואלפים רבים למדו באמצעותו את הקריאה בדרך הייחודית אותה התווה על פי הוראות הרבי{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/942180 קמץ אל"ף אָ] {{*}} [https://anash.org/lamdeini-does-not-teach-kriah-with-phonetics/ 'למדני' לא מלמד קריאה פונטית!]''', הבהרה שהוציא בקשר לשיטת הלימוד באמצעות הספר שהפיק {{*}} [https://col.org.il/news/139274 "כשהרבי לימד אותנו כיצד ללמד ילדים קטנים את לשון הקודש"] {{COL}}}}.


האות יו"ד גם היא, יחד עם [[ה' עילאה]] נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה.
הרבי עסק בנושא גם בפומבי ב[[שיחה]] מיוחדת שנאמרה ב[[התוועדות]] שהתקיימה בל' [[מנחם אב]] [[תשמ"ב]] הרבי דיבר על האופן הנכון בו צריך להיצמד לשיטה המסורתית בלימוד הקריאה עם התלמידים, באופן בו המלמד מלמד את התנועה, את האות ולאחר מכן את שניהם יחד ([[קמץ אלף א|קמץ אלף אָ]]), והילדים חוזרים אחריו.


====חלקי האות====
בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/805954/ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב] {{אינפו}} מנחם אב תשפ"ב}}.
תמונת אות יו"ד מורכבת מן שלושה חלקים: קוץ העליון של יו"ד, גוף אות יו"ד, וקוץ התחתון של יו"ד. מבואר כי קוץ התחתון של יו"ד הוא הממשיך לאות ה"א. והמשכה זו היא על ידי קוצו העליון של יו"ד, שהוא למעלה מעצם בחינת היו"ד.


==== קוצו של יו"ד ====
==הגיית האותיות==
קוצו של היו"ד מרמז לבחינת ה[[רצון העליון]] של הקדוש ברוך הוא - [[כתר]], שהוא למעלה מבחינת חכמה עילאה.
כיום ישנן אותיות הנהגות ברוב החוגים בצורה שאינה נכונה, כגון ו' - ב' (רפויה), כ' - ק' וכהנה - הנהגות באופן זהה, וכן אין מקפידים ברוב האותיות על דגשים, מה שככל הנראה כן היה בנמצא בזמנים עברו (בזמן הבית).


===כ===
הרבי התבטא באחת ההתוועדויות{{מקור}}, כי אצל רבותינו נשיאינו היה חסרון מסוים בהגיית אותיות לשון הקודש, וכי זהו מצד חושך הגלות.
אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים.


בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]].
==ראו גם==
*[[קמץ אלף אָ]]
*[[אתוון רברבין]]
*[[אתוון זעירין]]
*[[כתב אשורי]]


בביאור הדברים נאמר כי [[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים. ובכל ממוצע יש שני בחינות: הבחינה התחתונה שבעליון, והבחינה העליונה שבתחתון. ושני בחינות אלו, שהם פנימיות כתר עליון וחיצוניות כתר עליון, כלולה כל אחת מ[[עשר ספירות]]. וזהו אות כ"ף שהוא מספר עשרים.
== לקריאה נוספת ==
*[[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]], '''אותיות לשון הקדש'''.
*'''סדר האותיות''', במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות תולדות תשפ"ב


===ל===
==קישורים חיצוניים==
===מ===
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%9d/%d7%94%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%e2%80%a2-%d7%a6%d7%a4%d7%95/ האופן הנכון בלימוד אותיות האל"ף-בי"ת]''' {{וידפו}}, הוידאו היומי מהרבי, י"ח שבט ה'תש"פ
===נ===
===ס===
===ע===
===פ===
===צ===
===ק===
===ר===
===ש===
===ת===


{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
{{מבט}}