נח אלטשולר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''נח אלטשולר''' היה גיסו של [[המגיד ממזריטש]] וסבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ויש אומרים שהיה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על נ"ך{{הערה|1=עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו "[[עדן ציון]]" (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה ב'ישורון' כרך ו' עמ' תרעד הרב א' שישא מקשה על קביעה זו אך לא שולל אותה. ב[[היכל הבעש"ט]] גליון כח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ"ל גליון כז עמ' קמא-קמב.}}. | ר' '''נח אלטשולר''' היה גיסו של [[המגיד ממזריטש]] וסבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ויש אומרים שהיה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על נ"ך{{הערה|1=עדותו של הרב [[ישעיהו הורביץ (צפת)|ישעיה הורביץ]] בספרו "[[עדן ציון]]" (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה ב'ישורון' כרך ו' עמ' תרעד הרב א' שישא מקשה על קביעה זו אך לא שולל אותה. ב[[היכל הבעש"ט]] גליון כח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ"ל גליון כז עמ' קמא-קמב.}}. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך [[מוהילב]], בצעירותו דבק ברבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] והיה מחסידיו הנאמנים{{הערה|1=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] לר '[[חיים מאיר היילמן]], [[ברדיטשוב]] [[תרס"ב]], חלק א' פכ"ד עמ' 116.}}. בנוסף לכך היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הזקן]]. | ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך [[מוהילב]], בצעירותו דבק ברבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] והיה מחסידיו הנאמנים{{הערה|1=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] לר '[[חיים מאיר היילמן]], [[ברדיטשוב]] [[תרס"ב]], חלק א' פכ"ד עמ' 116.}}. בנוסף לכך היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הזקן]]. | ||
ר' נח [[נישואין|נשא]] את [[רוחמה]]{{הערה|לע"ע לא נודע המקור | ר' נח [[נישואין|נשא]] את [[רוחמה]]{{הערה|לע"ע לא נודע המקור לשם זה}} אחותו של [[המגיד ממזריטש]]{{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע זאת מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' [[שלום שכנא אלטשולר]] בזוו"ש (והוא סיפר את זה לרבי ב[[יחידות]]). מתוך צילום הכתי"ק הנדפס בקונטרס צדי"ק למלך חלק ז' עמ' 363.}}. | ||
היה סוחר ויחד עם זה עסק בתורה{{הערה|1=עדות צאצאיו, משפחת אשבל.}}. | היה סוחר ויחד עם זה עסק בתורה{{הערה|1=עדות צאצאיו, משפחת אשבל.}}. | ||
===המסורות אודות אחרית ימיו=== | ===המסורות אודות אחרית ימיו=== | ||
בשנת [[תקל"ז]] הצטרף למסעו של רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]] | בשנת [[תקל"ז]] הצטרף למסעו של רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]]. | ||
א. לפי מסורת משפחת אשבל, לא התאפשר לו לעלות על האונייה, כעבור ימים אחדים עלה על אונייה אחרת שטבעה{{הערה|1='הד החינוך' [[תרצ"ט]] חוברת ג'.}}. | |||
ב[[ | ב. במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר{{הערה|1= ספר [[ניצוצי אור]] חלק א' - [[תש"ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]}} ש'''בדרכו''' ל[[ארץ הקודש]] נרצח על ידי גזלנים, גופו נסחף בים והגיע לארץ ישראל. בבית דין של מעלה הציבו לפניו את שתי הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו"ר הזקן]] כן יהיה גם עתה. אדמו"ר הזקן הציב זאת בפני החסידים, הם הכריעו שעדיף שילך לגיהנם, ואדמו"ר הזקן הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צעקה: "אוי רבי"!. | ||
ג. ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מסופר המעשה בצורה שונה: הוא כן עלה על האונייה, אך חלה מאוד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישליכוהו מיד לים אלא קודם יקשרו אליו פתק עם שמו, שם עירו ומטרת נסיעתו, ואז ישליכוהו. כך נעשה, וגופו צף על פני המים עד שהובא ל[[טבריה]] ל[[מנחם מענדל מויטבסק|רבו]]. | |||
לפי גרסת רבי [[נחמן מברסלב]]{{הערה|1= חיי מוהר"ן [[ירושלים]] [[תשמ"ה]] סימן ק"א}} הוא עלה בריא ושלם ל[[ארץ הקודש]] וחי בה מספר שנים. כעבור שנים נסע כ[[שד"ר]] לאירופה ונרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד ל[[עולם הזה]] מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רבי מנחם מענדל, והוליכוהו ורבי מנחם מענדל תיקן את נשמתו. | ד. בספר עדן ציון מסופר כי פעם לאחר [[הבדלה]] ציווה רמ"מ על תלמידיו ללכת לחוף לקבל פני אורח חשוב, הם הלכו ומצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול. | ||
ה. לפי גרסת רבי [[נחמן מברסלב]]{{הערה|1= חיי מוהר"ן [[ירושלים]] [[תשמ"ה]] סימן ק"א}} הוא עלה בריא ושלם ל[[ארץ הקודש]] וחי בה מספר שנים. כעבור שנים נסע כ[[שד"ר]] לאירופה ונרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד ל[[עולם הזה]] מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רבי מנחם מענדל, והוליכוהו ורבי מנחם מענדל תיקן את נשמתו. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*אשתו, רוחמה אחות [[המגיד ממעזריטש]] בתו של מו"ה ר' אברהם. | *אשתו, רוחמה אחות [[המגיד ממעזריטש]] בתו של מו"ה ר' אברהם. | ||
*בנו, רבי [[שלום שכנא אלטשולר]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | *בנו, רבי [[שלום שכנא אלטשולר]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
*בנו, ר' [[יהושע אלטשולר]]. | *בנו, ר' [[יהושע אלטשולר]]. | ||
*אחיו, [[ר' יהודה אלטשולער | *בנו, ר' [[יצחק אלטשולר]]{{הערה| כך ציין בעבודתו החוקר והגנאלוג ד"ר יצחק אלפסי בספרו אנציקלופדיה לחסידות - אישים (ג' כרכים), הוצאת ירושלים, חלק א' - תשמ"ו, חלק ב' - תשס"א, חלק ג' - תשס"ה.}}. | ||
*אחיו, [[ר' יהודה אלטשולער]] (חאנין) (בנו ה"חוזר" אצל הצ"צ ר' [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]). | |||
*חתנו, ר' [[יוסף אשבל]], בנו של ר' [[יששכר בער מליובאוויטש|ישכר דב אשבל]] רבה של [[ליובאוויטש]]. | *חתנו, ר' [[יוסף אשבל]], בנו של ר' [[יששכר בער מליובאוויטש|ישכר דב אשבל]] רבה של [[ליובאוויטש]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/613-%20Personal%20Kindness%20 | *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/613-%20Personal%20Kindness%20(I%29.pdf ר' נח אלטשולר]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 613 שמיני תשפ"א (אנגלית) | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־08:39, 9 ביוני 2024
ר' נח אלטשולר היה גיסו של המגיד ממזריטש וסבו של אדמו"ר הצמח צדק. ויש אומרים שהיה מצאצאי הגאון ר' יחיאל הלל אלטשולר, מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על נ"ך[1].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך מוהילב, בצעירותו דבק ברבי מנחם מענדל מויטבסק והיה מחסידיו הנאמנים[2]. בנוסף לכך היה מקורב מאד לאדמו"ר הזקן.
ר' נח נשא את רוחמה[3] אחותו של המגיד ממזריטש[4].
היה סוחר ויחד עם זה עסק בתורה[5].
המסורות אודות אחרית ימיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תקל"ז הצטרף למסעו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ ישראל.
א. לפי מסורת משפחת אשבל, לא התאפשר לו לעלות על האונייה, כעבור ימים אחדים עלה על אונייה אחרת שטבעה[6].
ב. במסורת ליובאוויטש מסופר[7] שבדרכו לארץ הקודש נרצח על ידי גזלנים, גופו נסחף בים והגיע לארץ ישראל. בבית דין של מעלה הציבו לפניו את שתי הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם אדמו"ר הזקן כן יהיה גם עתה. אדמו"ר הזקן הציב זאת בפני החסידים, הם הכריעו שעדיף שילך לגיהנם, ואדמו"ר הזקן הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צעקה: "אוי רבי"!.
ג. בבית רבי מסופר המעשה בצורה שונה: הוא כן עלה על האונייה, אך חלה מאוד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישליכוהו מיד לים אלא קודם יקשרו אליו פתק עם שמו, שם עירו ומטרת נסיעתו, ואז ישליכוהו. כך נעשה, וגופו צף על פני המים עד שהובא לטבריה לרבו.
ד. בספר עדן ציון מסופר כי פעם לאחר הבדלה ציווה רמ"מ על תלמידיו ללכת לחוף לקבל פני אורח חשוב, הם הלכו ומצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.
ה. לפי גרסת רבי נחמן מברסלב[8] הוא עלה בריא ושלם לארץ הקודש וחי בה מספר שנים. כעבור שנים נסע כשד"ר לאירופה ונרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד לעולם הזה מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רבי מנחם מענדל, והוליכוהו ורבי מנחם מענדל תיקן את נשמתו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו, רוחמה אחות המגיד ממעזריטש בתו של מו"ה ר' אברהם.
- בנו, רבי שלום שכנא אלטשולר, אבי אדמו"ר הצמח צדק.
- בנו, ר' יהושע אלטשולר.
- בנו, ר' יצחק אלטשולר[9].
- אחיו, ר' יהודה אלטשולער (חאנין) (בנו ה"חוזר" אצל הצ"צ ר' מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין).
- חתנו, ר' יוסף אשבל, בנו של ר' ישכר דב אשבל רבה של ליובאוויטש.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' נח אלטשולר, בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 613 שמיני תשפ"א (אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ עדותו של הרב ישעיה הורביץ בספרו "עדן ציון" (ועיין גם בספר מגדל עז), אמנם ראה ב'ישורון' כרך ו' עמ' תרעד הרב א' שישא מקשה על קביעה זו אך לא שולל אותה. בהיכל הבעש"ט גליון כח במדור 'תגובות' שולל הרב יהושע מונדשיין קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ"ל גליון כז עמ' קמא-קמב.
- ↑ בית רבי לר 'חיים מאיר היילמן, ברדיטשוב תרס"ב, חלק א' פכ"ד עמ' 116.
- ↑ לע"ע לא נודע המקור לשם זה
- ↑ ר' פנחס קצנלסון שמע זאת מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' שלום שכנא אלטשולר בזוו"ש (והוא סיפר את זה לרבי ביחידות). מתוך צילום הכתי"ק הנדפס בקונטרס צדי"ק למלך חלק ז' עמ' 363.
- ↑ עדות צאצאיו, משפחת אשבל.
- ↑ 'הד החינוך' תרצ"ט חוברת ג'.
- ↑ ספר ניצוצי אור חלק א' - תש"ו בשם ר' שמואל לויטין
- ↑ חיי מוהר"ן ירושלים תשמ"ה סימן ק"א
- ↑ כך ציין בעבודתו החוקר והגנאלוג ד"ר יצחק אלפסי בספרו אנציקלופדיה לחסידות - אישים (ג' כרכים), הוצאת ירושלים, חלק א' - תשמ"ו, חלק ב' - תשס"א, חלק ג' - תשס"ה.