המשך והחרים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''המשך והחרים תרל"א''' הוא ה[[המשך]] הראשון של מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר המהר"ש]].
'''המשך והחרים תרל"א''' הוא ה[[המשך]] הראשון של מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר המהר"ש]].


ההמשך כולל כשתים עשרה מאמרי חסידות. מתחיל מ[[דיבור המתחיל]] "והחרים ה' את לשון ים מצרים"{{הערה|ישעי' יא, טו.}}, [[שביעי של פסח]] [[תרל"א]], ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" [[חג השבועות]] תרל"א.
ההמשך כולל כשנים עשר מאמרי חסידות. מתחיל מ[[דיבור המתחיל]] "והחרים ה' את לשון ים מצרים"{{הערה|ישעי' יא, טו.}}, [[שביעי של פסח]] [[תרל"א]], ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" [[חג השבועות]] תרל"א.


ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[ה'תש"ה]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]{{הערה|שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת.}} מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]]. כמה עשורים לאחר מכן, בשנת [[תשע"ה]], הודפס מחדש באותיות מרובעות על פי הוראת הרבי מלך המשיח{{הערה|אודות הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח להדפסת חסידות באותיות מרובעות, ראה שיחת ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 431), ושיחת ש"פ וארא תנש"א (סה"ש תנש"א ח"א ע' 270).}} מגוף כתב יד קודש של [[אדמו"ר המהר"ש]]. בהוצאה החדשה, במקומות בו הי' נראה כ"פליטת הקולמוס", מוער ע"כ בשולי הדף.
ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[ה'תש"ה]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]{{הערה|שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת.}} מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]]. כמה עשורים לאחר מכן, בשנת [[תשע"ה]], הודפס מחדש באותיות מרובעות על פי הוראת הרבי מלך המשיח{{הערה|אודות הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח להדפסת חסידות באותיות מרובעות, ראה שיחת ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 431), ושיחת ש"פ וארא תנש"א (סה"ש תנש"א ח"א ע' 270).}} מגוף כתב יד קודש של [[אדמו"ר המהר"ש]]. בהוצאה החדשה, במקומות בו הי' נראה כ"פליטת הקולמוס", מוער ע"כ בשולי הדף.
שורה 20: שורה 20:
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]
*[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]
==לקריאה נוספת==
*סקירה על ההמשך, בבטאון פנימיות גליון 124 אלול תשפ"ג


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־17:55, 30 באפריל 2024

המשך והחרים תרל"א הוא ההמשך הראשון של מאמרי חסידות מאדמו"ר המהר"ש.

ההמשך כולל כשנים עשר מאמרי חסידות. מתחיל מדיבור המתחיל "והחרים ה' את לשון ים מצרים"[1], שביעי של פסח תרל"א, ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" חג השבועות תרל"א.

ההמשך נדפס לראשונה בשנת ה'תש"ה על ידי הרבי מלך המשיח שליט"א[2] מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' שמואל סופר. כמה עשורים לאחר מכן, בשנת תשע"ה, הודפס מחדש באותיות מרובעות על פי הוראת הרבי מלך המשיח[3] מגוף כתב יד קודש של אדמו"ר המהר"ש. בהוצאה החדשה, במקומות בו הי' נראה כ"פליטת הקולמוס", מוער ע"כ בשולי הדף.

ההמשך נדפס בשם לקוטי תורה - תורת שמואל שער ב'.

אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מבאר[4], שעניינו של המשך והחרים (וכן של המשך וככה תרל"ז) קשור עם עניינו של אדמו"ר המהר"ש - לכתחילה אריבער. וזהו הטעם שהתחלת אמירתו הייתה בחג הפסח שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "המשכים" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת[5]. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מסדר. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של לכתחילה אריבער[6].

ה"פתח דבר" להדפסה הראשונה של ההמשך, בשנת תש"ה, נכתב על ידי הרבי מלך המשיח. בתור פתח דבר ל"המשך" חסידות הראשון מבין כל ה"המשכים", הרבי מתאר את המבנה הכללי של "המשך" חסידות:

"הדרושים אשר בהמשך זה - או בהמשך כיוצא בו - התחלתם הייתה: פסוק, מאמר רז"ל, או "להבין עניין פלוני כו'". אח"כ באה הרצאת דברים במה שאינו מובן, או, עכ"פ, דורש ביאור יותר בפסוק או מרז"ל זה. ורק אח"ז בא גוף המאמר, היינו ביאור ענינים בהמשך למאמר הקודם. ומסיים התירוץ הקושיות - כולם או מקצתם - שעליהם העיר בתחילת המאמר. וכן הוא ברוב המכריע של דרושי רבותינו נשיאי חב"ד.

כשניתנו ה"המשכים" להעתקה הרי, לעיתים תכופות השמיטו - ע"פ ציווי אדמו"ר בעל המאמר - התחלה וסיום כל מאמר - מלבד המאמר הראשון - למען יבוא ה"המשך" מסודר בחטיבה אחת.

יתר על כן: כמה המשכים נכתבו, ע"י אדמו"ר האומרם, לכתחילה בחטיבה אחת, והתחלת וסיום הדרושים נתוספו ובאו על הגליון או בקונטרס מיוחד, כמובן בהוראת המקום שלשם הם שייכים"".

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • סקירה על ההמשך, בבטאון פנימיות גליון 124 אלול תשפ"ג

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ישעי' יא, טו.
  2. שהיה ממונה על הדפסת ספרים קה"ת באותה עת.
  3. אודות הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח להדפסת חסידות באותיות מרובעות, ראה שיחת ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 431), ושיחת ש"פ וארא תנש"א (סה"ש תנש"א ח"א ע' 270).
  4. שיחת אדר"ח אייר תשמ"א.
  5. שיחת י"ג תשרי תשמ"ו (התוועדויות תשמ"ו ח"א ע' 163).
  6. שיחת י"ג תשרי תש"נ (דברי משיח תש"נ ח"א ע' 80).