ניקוד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{אות | {{אות | ||
|שם=ניקוד / נקודות | |שם=ניקוד / נקודות | ||
|תמונה=[[קובץ:אותיות אב.jpg| | |תמונה=[[קובץ:אותיות אב.jpg|140px|מרכז]] | ||
}} | }} | ||
'''ניקוד''' הוא מערכת סימנים המצורפת ל[[אותיות האל"ף בי"ת]] בשפה ה[[עברית]], המסייעת לקריאתם באופן הנכון והמדוייק. הסימנים מכונים בחז"ל בשם '''נקודות''' ומהווים חלק בלתי נפרד ממסירת התורה, שניתנה [[טעמים נקודות תגים אותיות]] (טנת"א). | '''ניקוד''' הוא מערכת סימנים המצורפת ל[[אותיות האל"ף בי"ת]] בשפה ה[[עברית]], המסייעת לקריאתם באופן הנכון והמדוייק. הסימנים מכונים בחז"ל בשם '''נקודות''' ומהווים חלק בלתי נפרד ממסירת התורה, שניתנה [[טעמים נקודות תגים אותיות]] (טנת"א).{{הערה| ראו: אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו-שפז אודות מקור וקדושת הנקודות והטעמים.}} | ||
הניקוד המקובל היום הוא הניקוד הטברייני על פי מסורת רבי אהרון בן משה בן אשר, אותו ניקוד בו השתמשו ב[[כתר ארם צובא]], אשר רוב הסימנים בו מופיעים מתחת לאות (בעוד רובם של [[טעמי המקרא]] מופיעים דווקא מעל לאות), בשונה ממערכות ניקוד אחרות שהיו מקובלות בשנים קדמוניות, כגון הניקוד הבבלי בו רוב הסימנים הופיעו מעל לאות. | הניקוד המקובל היום הוא הניקוד הטברייני על פי מסורת רבי אהרון בן משה בן אשר, אותו ניקוד בו השתמשו ב[[כתר ארם צובא]], אשר רוב הסימנים בו מופיעים מתחת לאות (בעוד רובם של [[טעמי המקרא]] מופיעים דווקא מעל לאות), בשונה ממערכות ניקוד אחרות שהיו מקובלות בשנים קדמוניות, כגון הניקוד הבבלי בו רוב הסימנים הופיעו מעל לאות. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
! דוגמה | ! דוגמה | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:kamats.jpg|ימין| | | [[קובץ:kamats.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[קמץ]] | | [[קמץ]] | ||
| /a/ | | /a/ | ||
| align=right | זָנָב | | align=right | זָנָב | ||
|- | |- | ||
|[[קובץ:kamats.jpg|ימין| | |[[קובץ:kamats.jpg|ימין|40px]] | ||
|קמץ-קטן | |קמץ-קטן | ||
|/o/ | |/o/ | ||
|תָּכְנִית (נהגה כמו תּוֹכְנִית) | |תָּכְנִית (נהגה כמו תּוֹכְנִית) | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:hataf_kamats.jpg|ימין| | | [[קובץ:hataf_kamats.jpg|ימין|40px]] | ||
| חטף קמץ | | חטף קמץ | ||
| /o/ | | /o/ | ||
| align=right | צָהֳרַיִם (נהגה כמו "צהוֹרַיִם") | | align=right | צָהֳרַיִם (נהגה כמו "צהוֹרַיִם") | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:patah.jpg|ימין| | | [[קובץ:patah.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[פתח (ניקוד)|פתח]] | | [[פתח (ניקוד)|פתח]] | ||
| rowspan=2 {{כ}}| /a/ | | rowspan=2 {{כ}}| /a/ | ||
| align=right | קַל | | align=right | קַל | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:hataf_patah.jpg|ימין| | | [[קובץ:hataf_patah.jpg|ימין|40px]] | ||
| חטף פתח | | חטף פתח | ||
| align=right | חֲלוֹם | | align=right | חֲלוֹם | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:segol.jpg|ימין| | | [[קובץ:segol.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[סגול (ניקוד)|סגול]] | | [[סגול (ניקוד)|סגול]] | ||
| rowspan=3 {{כ}}| /e/ | | rowspan=3 {{כ}}| /e/ | ||
| align=right | מֶלֶךְ | | align=right | מֶלֶךְ | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:hataf_segol.jpg|ימין| | | [[קובץ:hataf_segol.jpg|ימין|40px]] | ||
| חטף סגול | | חטף סגול | ||
| align=right | נֶאֱמָן | | align=right | נֶאֱמָן | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:tsere.jpg|ימין| | | [[קובץ:tsere.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[צירי]] | | [[צירי]] | ||
| align=right | לֵב | | align=right | לֵב | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:shva.jpg|ימין| | | [[קובץ:shva.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[שווא]] | | [[שווא]] | ||
| /e/ או העדר תנועה | | /e/ או העדר תנועה | ||
| align=right | יִ'''כְתְּ'''בוּ | | align=right | יִ'''כְתְּ'''בוּ | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:hirik.jpg|ימין| | | [[קובץ:hirik.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[חיריק]] | | [[חיריק]] | ||
| /i/ | | /i/ | ||
| align=right | '''שִׁ'''יר | | align=right | '''שִׁ'''יר | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:kibuts.jpg|ימין| | | [[קובץ:kibuts.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] (מלאופום) | | [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] (מלאופום) | ||
| /u/ | | /u/ | ||
| align=right | '''דֻּ'''בִּים | | align=right | '''דֻּ'''בִּים | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:holam.jpg|ימין| | | [[קובץ:holam.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[חולם]] חסר | | [[חולם]] חסר | ||
| /o/ | | /o/ | ||
| align=right | '''חֹ'''לִי | | align=right | '''חֹ'''לִי | ||
|} | |} | ||
| שורה 83: | שורה 83: | ||
! דוגמה | ! דוגמה | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:shuruk.jpg|ימין| | | [[קובץ:shuruk.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[קובוץ ושורוק|שורוק]] | | [[קובוץ ושורוק|שורוק]] | ||
| /u/ | | /u/ | ||
| align=right | סוּס | | align=right | סוּס | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:holam_male.jpg|ימין| | | [[קובץ:holam_male.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[חולם]] מלא | | [[חולם]] מלא | ||
| /o/ | | /o/ | ||
| שורה 100: | שורה 100: | ||
! שימוש | ! שימוש | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:dagesh.jpg|ימין| | | [[קובץ:dagesh.jpg|ימין|40px]] | ||
| דגש | | דגש | ||
| align=right | סימן הדגש משמש בעברית בת ימינו להבחנה בין הגייה סותמת והגייה חוככת של אותיות בכ״פ: כאשר יש באותיות אלו דגש, הן נהגות [b k p]. כאשר אין בהן דגש הן נהגות [v x f]. דגש זה מכונה בדקדוק המסורתי "דגש קל". | | align=right | סימן הדגש משמש בעברית בת ימינו להבחנה בין הגייה סותמת והגייה חוככת של אותיות בכ״פ: כאשר יש באותיות אלו דגש, הן נהגות [b k p]. כאשר אין בהן דגש הן נהגות [v x f]. דגש זה מכונה בדקדוק המסורתי "דגש קל". | ||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
! שימוש | ! שימוש | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:mapik.jpg|ימין| | | [[קובץ:mapik.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[מפיק (לשון)|מפיק]] | | [[מפיק (לשון)|מפיק]] | ||
| align=right | סימן המפיק זהה גרפית לסימן הדגש. קיים רק באות ה' בסוף מילה. הוא מציין שיש להגות את האות ה' כעיצור [h] ולא כאם קריאה לתנועות /a e o/. השימושים העיקריים במפיק הם בסופית שייכות בנקבה, כאשר היא מוטעמת (שולחנהּ), ובשורשי ג"ן כת"ם (ג-ב-הּ, נ-ג-הּ, כ-מ-הּ, ת-מ-הּ, מ-ה-מ-הּ). | | align=right | סימן המפיק זהה גרפית לסימן הדגש. קיים רק באות ה' בסוף מילה. הוא מציין שיש להגות את האות ה' כעיצור [h] ולא כאם קריאה לתנועות /a e o/. השימושים העיקריים במפיק הם בסופית שייכות בנקבה, כאשר היא מוטעמת (שולחנהּ), ובשורשי ג"ן כת"ם (ג-ב-הּ, נ-ג-הּ, כ-מ-הּ, ת-מ-הּ, מ-ה-מ-הּ). | ||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
! שימוש | ! שימוש | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:shin_dot.jpg|ימין| | | [[קובץ:shin_dot.jpg|ימין|40px]] | ||
| rowspan=2 | נקודה דיאקריטית | | rowspan=2 | נקודה דיאקריטית | ||
| align=right | כאשר הנקודה בצד ימין, האות ש' נהגית כצירוף sh באנגלית (/ʃ/), לדוגמה: שֵׁם | | align=right | כאשר הנקודה בצד ימין, האות ש' נהגית כצירוף sh באנגלית (/ʃ/), לדוגמה: שֵׁם | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:sin_dot.jpg|ימין| | | [[קובץ:sin_dot.jpg|ימין|40px]] | ||
| align=right | כאשר הנקודה בצד שמאל, האות ש' נהגית כאות ס' (/s/), לדוגמה: עֶשֶׂר | | align=right | כאשר הנקודה בצד שמאל, האות ש' נהגית כאות ס' (/s/), לדוגמה: עֶשֶׂר | ||
|} | |} | ||
| שורה 138: | שורה 138: | ||
! שימוש | ! שימוש | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:rafe.jpg|ימין| | | [[קובץ:rafe.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[רפה]] | | [[רפה]] | ||
| align=right | סימן הרפה משמש לציין שהאות אינה דגושה. בראשית ימיה של העברית החדשה שימש הסימן לציון העדר דגש קל במילים זרות (כגון כֿימיה), אך עם הזמן כמעט נעלם מהשימוש. | | align=right | סימן הרפה משמש לציין שהאות אינה דגושה. בראשית ימיה של העברית החדשה שימש הסימן לציון העדר דגש קל במילים זרות (כגון כֿימיה), אך עם הזמן כמעט נעלם מהשימוש. | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:meteg.jpg|ימין| | | [[קובץ:meteg.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[מתג (לשון)|מתג]] | | [[מתג (לשון)|מתג]] | ||
| align=right | משמש גם ב[[טעמי המקרא]]. מציין את ההברה המוטעמת. | | align=right | משמש גם ב[[טעמי המקרא]]. מציין את ההברה המוטעמת. | ||
| שורה 202: | שורה 202: | ||
לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר שהנקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], בחינת גבורות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/15/91.htm המגיד ממעזריטש אור תורה בשלח צא], שזהו מה שנאמר 'עזי וזמרת י-ה', שהניקוד הוא בחינת 'עוז' והטעמים הם בחינת 'זמרה', והם היו לישועה שרק באמצעותם ניתן להבין משמעות הפסוקים.}}. | לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר שהנקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], בחינת גבורות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/15/91.htm המגיד ממעזריטש אור תורה בשלח צא], שזהו מה שנאמר 'עזי וזמרת י-ה', שהניקוד הוא בחינת 'עוז' והטעמים הם בחינת 'זמרה', והם היו לישועה שרק באמצעותם ניתן להבין משמעות הפסוקים.}}. | ||
ארבעת דרגות של טנת"א '''מתגלות''' רק ב[[תורה שבכתב]] ולא ב[[תורה שבעל פה]], ומלמטה למעלה: א. תמונת האותיות של התורה הם [[הלכה למשה מסיני]] (וכל תמונה ותמונה מרמז לרבוא עולמות), ב. תגים מוסיפים על האותיות רק בתורה שבכתב, וכן ג. נקודות וכל שכן ד. טעמים - כולם אינם באים לידי גילוי | ארבעת דרגות של טנת"א '''מתגלות''' רק ב[[תורה שבכתב]] ולא ב[[תורה שבעל פה]], ומלמטה למעלה: א. תמונת האותיות של התורה הם [[הלכה למשה מסיני]] (וכל תמונה ותמונה מרמז לרבוא עולמות), ב. תגים מוסיפים על האותיות רק בתורה שבכתב, וכן ג. נקודות וכל שכן ד. טעמים - כולם אינם באים לידי גילוי בתורה שבעל פה. והם נקראין בבחינת [[עלמין סתימין דלא אתגליין]] שאינם באים לידי גילוי. עם זאת, שלושת הדרגות התחתונות (אותיות, תגים ונקודות) מתפרשים ומתבארים ע"י תורה שבע"פ (בגמרא ובדרשות חז"ל), ורק הטעמים בלבד הם בחינת "מקיף" שלא יכול לבוא '''כלל''' לידי הבנה והשגה בתורה שבעל פה (ומתבטא רק ב"ניגון", שהוא המשכת התענוג העליון). | ||
אצל האדם, ביטוי הניקוד הוא מקדמות השכל שלמעלה מהבנה (ואף שגם כללות הדיבור הוא מקדמות השכל, הדבר גלוי ומודגש יותר בביטוי הניקוד){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/5.htm תניא אגרת הקודש ה].}}. | אצל האדם, ביטוי הניקוד הוא מקדמות השכל שלמעלה מהבנה (ואף שגם כללות הדיבור הוא מקדמות השכל, הדבר גלוי ומודגש יותר בביטוי הניקוד){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/5.htm תניא אגרת הקודש ה].}}. | ||
==לימוד הניקוד== | ==לימוד הניקוד== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[לימוד האותיות והנקודות]]}} | |||
הרבי הדגיש פעמים רבות את הקדושה שיש בלימוד האותיות בשיטת הנהוגה בכלל ישראל מקדמת דנא, ולימוד שמות הנקודות בפני עצמם, דבר המחדיר בילד יראת שמים כיון שבנקודות ובשמותיהם יש קדושה עצמית, מלבד מה שהם מסייעים לקריאה, ולכן יש חשיבות ללמוד את הנקודות בפני עצמם ולא רק ללמוד קריאה, אף אם יש הטוענים שבצורה זו הילדים רוכשים את הקריאה במהירות ובקלות יותר{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4361.htm אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שסא], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/103.htm חלק א' אגרת קג]. ועוד.}}. | הרבי הדגיש פעמים רבות את הקדושה שיש בלימוד האותיות בשיטת הנהוגה בכלל ישראל מקדמת דנא, ולימוד שמות הנקודות בפני עצמם, דבר המחדיר בילד יראת שמים כיון שבנקודות ובשמותיהם יש קדושה עצמית, מלבד מה שהם מסייעים לקריאה, ולכן יש חשיבות ללמוד את הנקודות בפני עצמם ולא רק ללמוד קריאה, אף אם יש הטוענים שבצורה זו הילדים רוכשים את הקריאה במהירות ובקלות יותר{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4361.htm אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שסא], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/103.htm חלק א' אגרת קג]. ועוד.}}. | ||
| שורה 215: | שורה 216: | ||
==גימטריא של הניקוד== | ==גימטריא של הניקוד== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[גימטריא]]}} | |||
לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות. | לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות. | ||
| שורה 246: | שורה 248: | ||
| חטף סגול | | חטף סגול | ||
| 50 | | 50 | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| [[צירי]] | | [[צירי]] | ||
| שורה 260: | שורה 262: | ||
| נצח | | נצח | ||
|- | |- | ||
| [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] | | [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] | ||
| 30 | | 30 | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| [[קובוץ ושורוק|שורוק]] (מלאופום) | | [[קובוץ ושורוק|שורוק]] (מלאופום) | ||
גרסה אחרונה מ־00:19, 17 ביולי 2024
המונח "נקודות" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו נקודות (פירושונים).
| ניקוד / נקודות | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | |||||||||||||||||||||||||||||
| אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
| ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
| אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
| נוטריקון - חילופי אותיות | |
|---|---|
| אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
| סוגי אותיות | |
| אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה | |
ניקוד הוא מערכת סימנים המצורפת לאותיות האל"ף בי"ת בשפה העברית, המסייעת לקריאתם באופן הנכון והמדוייק. הסימנים מכונים בחז"ל בשם נקודות ומהווים חלק בלתי נפרד ממסירת התורה, שניתנה טעמים נקודות תגים אותיות (טנת"א).[1]
הניקוד המקובל היום הוא הניקוד הטברייני על פי מסורת רבי אהרון בן משה בן אשר, אותו ניקוד בו השתמשו בכתר ארם צובא, אשר רוב הסימנים בו מופיעים מתחת לאות (בעוד רובם של טעמי המקרא מופיעים דווקא מעל לאות), בשונה ממערכות ניקוד אחרות שהיו מקובלות בשנים קדמוניות, כגון הניקוד הבבלי בו רוב הסימנים הופיעו מעל לאות.
אף שבהגיה המקובלת כיום בפי רוב דוברי השפה העברית ישנן חמישה תנועות בלבד, כיון שאינם מבדילים בין תנועות קטנות וגדולות, מערכת הניקוד כוללת אחד עשר תנועות ועוד כתשעה סימנים[2], והמדקדקים בקריאה, הוגים אותם בצורה שונה. כך גם בהגייה האשכנזית בה משתמש הרבי ובה משתמשים רוב החסידים, יש הבדל בין אופן ההגיה של התנועות הקטנות והגדולות.
סימני הניקוד ואופן הגייתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| סימן הניקוד | שם הסימן | הגייה | דוגמה |
|---|---|---|---|
 |
קמץ | /a/ | זָנָב |
|
קמץ-קטן | /o/ | תָּכְנִית (נהגה כמו תּוֹכְנִית) |
 |
חטף קמץ | /o/ | צָהֳרַיִם (נהגה כמו "צהוֹרַיִם") |
 |
פתח | /a/ | קַל |
 |
חטף פתח | חֲלוֹם | |
 |
סגול | /e/ | מֶלֶךְ |
 |
חטף סגול | נֶאֱמָן | |
 |
צירי | לֵב | |
 |
שווא | /e/ או העדר תנועה | יִכְתְּבוּ |
 |
חיריק | /i/ | שִׁיר |
 |
קובוץ (מלאופום) | /u/ | דֻּבִּים |
 |
חולם חסר | /o/ | חֹלִי |
סימנים הבאים באֵם־הקריאה ו"ו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| סימן הניקוד | שם הסימן | הגייה | דוגמה |
|---|---|---|---|
 |
שורוק | /u/ | סוּס |
 |
חולם מלא | /o/ | נוֹף |
סימן הדגש[עריכה | עריכת קוד מקור]
| סימן הניקוד | שם הסימן | שימוש |
|---|---|---|
 |
דגש | סימן הדגש משמש בעברית בת ימינו להבחנה בין הגייה סותמת והגייה חוככת של אותיות בכ״פ: כאשר יש באותיות אלו דגש, הן נהגות [b k p]. כאשר אין בהן דגש הן נהגות [v x f]. דגש זה מכונה בדקדוק המסורתי "דגש קל".
בעבר שימש הדגש הקל גם להבחנה בין הגייה סותמת וחוככת של אותיות גד״ת. בימינו נהגות אותיות אלו בצורה סותמת בלבד, גם כשאין בהן דגש. כמו כן, בעבר שימש הדגש לסמן הכפלה של העיצור (אז הוא מכונה "דגש חזק"); כך למשל גַמּד נהגה במ"ם כפולה [gammad]. |
סימן המפיק[עריכה | עריכת קוד מקור]
| סימן הניקוד | שם הסימן | שימוש |
|---|---|---|
 |
מפיק | סימן המפיק זהה גרפית לסימן הדגש. קיים רק באות ה' בסוף מילה. הוא מציין שיש להגות את האות ה' כעיצור [h] ולא כאם קריאה לתנועות /a e o/. השימושים העיקריים במפיק הם בסופית שייכות בנקבה, כאשר היא מוטעמת (שולחנהּ), ובשורשי ג"ן כת"ם (ג-ב-הּ, נ-ג-הּ, כ-מ-הּ, ת-מ-הּ, מ-ה-מ-הּ). |
הנקודה המבחינה באות שי"ן[עריכה | עריכת קוד מקור]
| סימן הניקוד | שם הסימן | שימוש |
|---|---|---|
 |
נקודה דיאקריטית | כאשר הנקודה בצד ימין, האות ש' נהגית כצירוף sh באנגלית (/ʃ/), לדוגמה: שֵׁם |
 |
כאשר הנקודה בצד שמאל, האות ש' נהגית כאות ס' (/s/), לדוגמה: עֶשֶׂר |
סימנים נדירים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| סימן הניקוד | שם הסימן | שימוש |
|---|---|---|
 |
רפה | סימן הרפה משמש לציין שהאות אינה דגושה. בראשית ימיה של העברית החדשה שימש הסימן לציון העדר דגש קל במילים זרות (כגון כֿימיה), אך עם הזמן כמעט נעלם מהשימוש. |
 |
מתג | משמש גם בטעמי המקרא. מציין את ההברה המוטעמת. |
שווא-נח שווא-נע ושווא מרחף[עריכה | עריכת קוד מקור]
קיימים 3 סוגים: שווא נח, שווא נע, ושווא מרחף.
כאשר השווא מצוי בסוף הברה, הוא שווא-נח.
במצבים הבאים, השווא נע:
| סימנים לזכירה | המשמעות | דוגמה | |
| א | א - ראש מילה | בתחילה מילה, שווא יהיה שווא נע | שְׁמִיעָה - השווא על הש' הוא שווא נע |
| ב | השני (ב) מבין שני שוואים | כאשר יש שני שוואים ברצף, הראשון יהיה שווא נח והשני שווא נע | יִשְׁמְעוּ - השווא על הש' הוא שווא נח, השווא על המ' הוא שווא נע |
| ג | אחרי תנועה גדולה | אחרי תנועה גדולה, שווא יהיה שווא נע | שָמְעוּ - מאחר שהאות מ' מגיעה לאחר ש' עם תנועה גדולה (קמץ), השווא תחתיה הוא שווא נע |
| ד | תחת דגש | תחת אות דגושה, השווא יהיה שווא נע | לִמְּדוּ - באות מ' יש דגש תבניתי (מפני שהיא בבניין פִּעֵל הכבד), ולכן השווא תחתיה הוא שווא נע ולא שווא נח (למעשה, הוא שווא מרחף...) |
| ה | הללויה! | כאשר יש שתי אותיות זהות ברצף, השווא על האות הראשונה יהיה שווא נע (ההיגיון: כדי להקל על ההגייה) | המילה הַלְלוּיָה היא דוגמה נהדרת: שתי ל' ברצף, ולכן השווא על הל' הראשונה מוכרח להיות שווא נע (אם תנסו להגות אותו כשווא נח תראו עד כמה זה לא נוח) |
שווא מרחף: שווא שנובע מחיטוף של תנועה גדולה. הוא נהגה כשווא-נח, אך מתפקד כשווא-נע. כך למשל, לא יבוא דגש קל אחריו.
אותיות אהו"י[עריכה | עריכת קוד מקור]
אותיות אהו"י באות לעיתים בתורת ניקוד, א - קמ"ץ, ה - צירי, ו - חולם, י' - חיריק.
על יסוד זה מבואר בחסידות, שדברי חז"ל שיש שישים ריבוא אותיות לתורה כוונתם לאותיות אלו שמבטאים אותם אף שאינן כתובות[3].
בפנימיות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזוהר הקדוש מובא שהאותיות נקראים סוס והנקודות נקראות רסן. בשער טנת"א שבעץ חיים[4] מבואר שהנקודות הם כנגד שם ס"ג, בחינת ה'רוח' (חכמה), זאת ביחס לאותיות עצמם שהן האיברים[5].
הבעל שם טוב דרש על יסוד דברי הזוהר[6] שבני ישראל נקראים צאן כיוון ששורשם מהאותיות העליונות, וצא"ן הוא ראשי תיבות "צירוף אותיות נקודות"[7].
למרות המתבאר לעייל שהנקודות רומזות לחכמה והאותיות למלכות - זהו באופן פרטי. אבל בכללות העולמות כיון שהאותיות מצד עצמם אין להם חיבור זו עם זו - הן מקבילות לעולם הנקודים, ומכיון שבאמצעות הנקודות הן מתחברות יחד - הניקוד מקביל לעולם העקודים, שהאותיות עקודות ומחוברות יחד[7].
בפרטיות יותר, עשר הספירות רמוזות בתשע הנקודות[8].
לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר שהנקודות הם כנגד ספירת הבינה, בחינת גבורות[9].
ארבעת דרגות של טנת"א מתגלות רק בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה, ומלמטה למעלה: א. תמונת האותיות של התורה הם הלכה למשה מסיני (וכל תמונה ותמונה מרמז לרבוא עולמות), ב. תגים מוסיפים על האותיות רק בתורה שבכתב, וכן ג. נקודות וכל שכן ד. טעמים - כולם אינם באים לידי גילוי בתורה שבעל פה. והם נקראין בבחינת עלמין סתימין דלא אתגליין שאינם באים לידי גילוי. עם זאת, שלושת הדרגות התחתונות (אותיות, תגים ונקודות) מתפרשים ומתבארים ע"י תורה שבע"פ (בגמרא ובדרשות חז"ל), ורק הטעמים בלבד הם בחינת "מקיף" שלא יכול לבוא כלל לידי הבנה והשגה בתורה שבעל פה (ומתבטא רק ב"ניגון", שהוא המשכת התענוג העליון).
אצל האדם, ביטוי הניקוד הוא מקדמות השכל שלמעלה מהבנה (ואף שגם כללות הדיבור הוא מקדמות השכל, הדבר גלוי ומודגש יותר בביטוי הניקוד)[10].
לימוד הניקוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – לימוד האותיות והנקודות |
הרבי הדגיש פעמים רבות את הקדושה שיש בלימוד האותיות בשיטת הנהוגה בכלל ישראל מקדמת דנא, ולימוד שמות הנקודות בפני עצמם, דבר המחדיר בילד יראת שמים כיון שבנקודות ובשמותיהם יש קדושה עצמית, מלבד מה שהם מסייעים לקריאה, ולכן יש חשיבות ללמוד את הנקודות בפני עצמם ולא רק ללמוד קריאה, אף אם יש הטוענים שבצורה זו הילדים רוכשים את הקריאה במהירות ובקלות יותר[11].
הניקוד בתניא ובסידור[עריכה | עריכת קוד מקור]
כיון שהתניא נקרא 'תורה שבכתב' של החסידות, אין מנקדים את התניא עצמו, כפי שלא מנקדים את הספר תורה עצמו.
בנוגע לסידור, השל"ה ואדמו"ר הזקן דקדקו מאוד הן בנוסח עצמו והן בניקוד שלו, כיון שאמירת מילות התפילה בניקוד הנכון עושה פירות, ופועל בעולמות העליונים, ובפרט למי שמכוון[12], ואכן ניתן לראות שאדמו"ר הזקן דקדק לכוון את הניקוד של שם הוי' בכל מקום בסידור בניקוד המתאים לו על פי קבלה, ועוד.
גימטריא של הניקוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – גימטריא |
לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות.
השיטה הנפוצה[13] היא שהערך המספרי של כל נקודה הוא עשר, והערך המספרי של כל קו הוא 6[14], כך לדוגמא לפי חשבון זה הניקוד סגול שכולל 3 נקודות יהיה ערכו 30, והניקוד קמץ שכולל קו ונקודה - יהיה ערכו 16.
טבלה מרכזת לגימטריא של הניקוד והספירה המקבילה אליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| סימן הניקוד | הגימטריא | הספירה |
|---|---|---|
| קמץ | 16 | כתר |
| חטף קמץ | 36 | ? |
| פתח | 6 | חכמה |
| חטף פתח | 26 | |
| סגול | 30 | תפארת (ז"א) / חסד |
| חטף סגול | 50 | |
| צירי | 20 | חסד (בינה) |
| שווא | 20 | גבורה |
| חיריק | 10 | נצח |
| קובוץ | 30 | |
| שורוק (מלאופום) | 10 | הוד |
| חולם | 10 | תפארת |
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ברוך אוברלנדר, הנוסח והניקוד בסידור אדמו"ר הזקן, "הסידור", היכל מנחם תשס"ג, ע' קעה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הליקוטים דא"ח - ערך 'נקודות', עמוד רפה ואילך[15]
הערות שוליים
- ↑ ראו: אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו-שפז אודות מקור וקדושת הנקודות והטעמים.
- ↑ להעיר, שסימני התנועות העיקריים הם תשע בלבד, ורומזים לעשר הספירות - כדלקמן בפסקה "בחסידות".
- ↑ לקוטי תורה בהר מא, ב מג, ד.
- ↑ היכל א"ק שער חמישי.
- ↑ ובפרטיות: התגים שעל האותיות הם ה'נפש' וכנגד שם מ"ה, והאותיות עצמן הן האיברים וכנגד שם ב"ן
- ↑ חלק ב' כא ריש עמוד א.
- ↑ 7.0 7.1 כתר שם טוב חלק שני, שנב.
- ↑ קמץ, פתח, צירה, סגול, שווא, חולם, חיריק, קובוץ ושורוק. ולגבי המלכות: כאמור לעיל הנקודות הם בדרגת "רוח", ומאחר המלכות אינה "רוח" אלא "נפש" – ולכן אין ניקוד כנגדה.
- ↑ המגיד ממעזריטש אור תורה בשלח צא, שזהו מה שנאמר 'עזי וזמרת י-ה', שהניקוד הוא בחינת 'עוז' והטעמים הם בחינת 'זמרה', והם היו לישועה שרק באמצעותם ניתן להבין משמעות הפסוקים.
- ↑ תניא אגרת הקודש ה.
- ↑ ראו לדוגמא אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שסא, חלק א' אגרת קג. ועוד.
- ↑ הסכמת המהרי"ל לסידור אדמו"ר הזקן.
- ↑ של"ה על הסידור, בקטע 'יהי כבוד', ועוד.
- ↑ ככל הנראה בשל הדמיון הצורני בין הנקודה לאות י' שערכה 10 בגימטריא, ובין הקו לאות ו' שערכו 6.
- ↑ מקומות נוספים בפנימיות התורה העוסקים בזה: אוה"ת ואתחנן ע' שעט ואילך. סה"מ תרח"ץ ע' קיב. ע' קכג. ועוד. תקו"ז תי"ח לד סע"ב. אור תורה סי' צא. ועיין אוה"ח לזח"א טו, ב בפירוש הרא"ג.