שיר של יום – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|סדר תפילות השנה}} "נהגו העם לקרוא בכל יום אחר תחנונים שיר מזמור שהיו הלווים אומרים בבית המקדש באותו היום".
-ומקורו בדברי חז"ל בגמרא על  המשנה בתמיד{{הערה|דף ל"ג ע"ב}}, המדברת בשיר שהלווים היו אומרים בכל יום במקדש: ביום ראשון – מזמור כ"ד בתהילים. ביום שני – מזמור מ"ח. ביום שלישי – מזמור פ"ב. ביום רביעי – מזמור צ"ד. ביום חמישי – מזמור פ"א. ביום שישי – מזמור צ"ג. בשבת – מזמור צ"ב.
+ומקורו בדברי חז"ל בגמרא על המשנה בתמיד{{הערה|דף ל"ג ע"ב}}, המדברת בשיר שהלווים היו אומרים בכל יום במקדש: ביום ראשון – מזמור כ"ד בתהילים. ביום שני – מזמור מ"ח. ביום שלישי – מזמור פ"ב. ביום רביעי – מזמור צ"ד. ביום חמישי – מזמור פ"א. ביום שישי – מזמור צ"ג. בשבת – מזמור צ"ב.
 בספר [[ואני תפילתי]] מבואר שהטעם לאמירת ה'שיר של יום' בסיום התפילה לפני היציאה לעבודת היום, היא כדי להשרות על האדם שמחה של מצווה בעבודת השם.
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 המנהג הוא לומר אחרי זה [[קדיש יתום]] (יהא שלמא). קדיש זה עניינו להעלות העשייה ביצירה{{הערה|פרי עץ חיים שער הקדישים סוף פ"א.}}.
-בענין הצורך והחיוב באמירת קדיש זה (ושאר הקדישים של סיום תפלת שחרית ישנו מכתב ארוך של הרבי{{הערה|אגרות קודש ח"י ע"שב ואילך, ונדפס בתהלים אהל יוסף יצחק' בסופו.}}, שמסקנתו היא שיש להשתדל לומר את כולם{{הערה|ובסיפורי חסידים ישנם כמה עדויות לכך שהרבי השתדל אפילו באמירת קדיש דרבנן שאחרי התהילים - ואפילו כ'''שלא''' היה חיוב.}}. מאידך גיסא, הדיוק לומר קדיש זה דווקא '''אחרי''' שיר של יום הוא, כדי '''למעט''' בקדישים שלא לצורך{{הערה|שער הכולל פי"א סכ"ט, וראה גם מכתב קודש הנ"ל הע' 459. ובשיח  אחרון של פסח תשי"ט (אות ט ).}}.
+בענין הצורך והחיוב באמירת קדיש זה (ושאר הקדישים של סיום תפלת שחרית ישנו מכתב ארוך של הרבי{{הערה|אגרות קודש ח"י ע"שב ואילך, ונדפס בתהלים אהל יוסף יצחק' בסופו.}}, שמסקנתו היא שיש להשתדל לומר את כולם{{הערה|ובסיפורי חסידים ישנם כמה עדויות לכך שהרבי השתדל אפילו באמירת קדיש דרבנן שאחרי התהילים - ואפילו כ'''שלא''' היה חיוב.}}. מאידך גיסא, הדיוק לומר קדיש זה דווקא '''אחרי''' שיר של יום הוא, כדי '''למעט''' בקדישים שלא לצורך{{הערה|שער הכולל פי"א סכ"ט, וראה גם מכתב קודש הנ"ל הע' 459. ובשיח אחרון של פסח תשי"ט (אות ט ).}}.
+=== הוספות בשיר של יום ===
+נהוג להוסיף בין א' דר"ח אלול עד למנחה ד[[הושענא רבה]] את הפרק [[לדוד ה' אורי וישעי]] (תהלים כ"ז) לאחר "הושיענו" לפני קדיש יתום.
+ב[[ראש חודש|ראשי חודשים]] מוסיפים את הפרק [[ברכי נפשי]] (תהלים ק"ד).
+ביום רביעי נהגו להוסיף את הפסוקים "לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהוָה נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ כִּי אֵל גָּדוֹל יְהוָה וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים"<ref>[[תהלים צ"ה]] א -ג.</ref>.
+את הפסוקים נהוג להוסיף מפני שביום רביעי כבר מתחילים לארגן את ענייני השבת , ומפני ש"לכו נרננה" קשור עם שבת ([[קבלת שבת]]) לכן מוסיפים את שלושת הפסוקים הללו.
+ביום יום מובא ש"ההכנה לשבת - הוא מיום רביעי".
+{{ציטוט|תוכן=משיחות אבי אדוני זקני מורי ורבי - אלול תרל"ה(...)די הכנה צו שבת איז מיום ד', און דער אנזאג איז דער קליינער "לכו נרננה", וואס איז ג' פסוקים.|מקור=תבנית:היום יום/כ"ג כסלו|תרגום=ההכנה לשבת הוא מיום רביעי, והאמירה היא "לכו נרננה" הקטנה, שהוא ג' פסוקים.}}
 ==בתורת החסידות==
@@ שורה 39: / שורה 50: @@
 באמירת שיר של יום של יום השבת נעשית העליה של כל ימי השבוע{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/3/14.htm שיחת יום ב' דראש השנה תשט"ז], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-2/208/index.htm שיחת שבת פרשת פרה תשכ"ו], ועוד.}}.
 ==ראו גם==
 *[[שירת הלויים]]
@@ שורה 52: / שורה 60: @@
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תפילה]]
+[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
+[[קטגוריה:תהלים]]
+[[קטגוריה:בית המקדש]]