קידוש לבנה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
צ'קטי |
||
| (6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי בקידוש לבנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בקידוש לבנה]] | [[קובץ:הרבי בקידוש לבנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בקידוש לבנה]] | ||
'''קידוש לבנה''' הינה תפילה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של ה[[לוח עברי|חודש העברי]], החל משבעה [[יום|ימים]] אחרי המולד, ועד למילויה של ה[[ירח|לבנה]]. את הברכה מסימים: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן". | '''קידוש לבנה''' הינה תפילה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של ה[[לוח עברי|חודש העברי]], החל משבעה [[יום|ימים]] אחרי המולד, ועד למילויה של ה[[ירח|לבנה]]. את הברכה מסימים: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן". | ||
==השתלשלות המנהג== | ==השתלשלות המנהג== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ב[[פרקי דרבי אליעזר]]{{הערה|פרק נ"א.}} מופיע שבזמן שבית המקדש היה קיים, מידי ראש חודש היו בני ישראל רואים את דלתות השמים נפתחות, וידעו שבאותה שעה נולד הירח, ומיד היו כורעים ומשתחווים ומקדשים את החודש. | ב[[פרקי דרבי אליעזר]]{{הערה|פרק נ"א.}} מופיע שבזמן שבית המקדש היה קיים, מידי ראש חודש היו בני ישראל רואים את דלתות השמים נפתחות, וידעו שבאותה שעה נולד הירח, ומיד היו כורעים ומשתחווים ומקדשים את החודש. | ||
בדורות מאוחרים יותר, בימי התנאים והאמוראים נהגו לקדש בלילה הראשון של החודש: | בדורות מאוחרים יותר, בימי התנאים והאמוראים נהגו לקדש בלילה הראשון של החודש: {{ציטוטון|הרואה את הלבנה '''בחידושה''' אומר "ברוך מחדש חודשים"...}}{{הערה|ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ג'.}}, {{ציטוטון|כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה}}{{הערה|סנהדרין מב, א.}}. | ||
כך נמשך המנהג גם בתקופת הגאונים{{הערה|סידור רב עמרם גאון.}} והראשונים{{הערה|רש"י מסכת סנהדרין דף מב: | כך נמשך המנהג גם בתקופת הגאונים{{הערה|סידור רב עמרם גאון.}} והראשונים{{הערה|רש"י מסכת סנהדרין דף מב: {{ציטוטון|אם לא בירך היום - יברך למחר.}}}}. | ||
עם זאת, כבר בפסקי הראשונים מופיע שאם לא בירך את הלבנה בחידושה יכול לברך עליה עד שישה עשר יום בחודש{{הערה|רמב"ם הלכות ברכות פרק י' הלכה ט"ז.}}. | עם זאת, כבר בפסקי הראשונים מופיע שאם לא בירך את הלבנה בחידושה יכול לברך עליה עד שישה עשר יום בחודש{{הערה|רמב"ם הלכות ברכות פרק י' הלכה ט"ז.}}. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
'''בכללות''' נמשלה הלבנה לספירת המלכות, ועל פי זה קידוש וברכת הלבנה עניינם "הקבלת פני השכינה" (גילוי והמשכת מלכות ה' בעולם). '''אך בפרטות''' יש בזה שני שלבים: "קידוש החודש" הוא העלאה, ו"ברכת הלבנה" היא המשכה - ויובן על פי משל ממציאות השמש והירח הגשמיים ומה"מקבילה" שלהם בכוחות הנפש (מבשרי אחזה אלוקה): | '''בכללות''' נמשלה הלבנה לספירת המלכות, ועל פי זה קידוש וברכת הלבנה עניינם "הקבלת פני השכינה" (גילוי והמשכת מלכות ה' בעולם). '''אך בפרטות''' יש בזה שני שלבים: "קידוש החודש" הוא העלאה, ו"ברכת הלבנה" היא המשכה - ויובן על פי משל ממציאות השמש והירח הגשמיים ומה"מקבילה" שלהם בכוחות הנפש (מבשרי אחזה אלוקה): | ||
המציאות הגשמית שאנו רואים (זה שאור הלבנה אינו שלה אלא היא מקבלת אותו מהשמש) משתלשלת מעניינם הרוחני של | המציאות הגשמית שאנו רואים (זה שאור הלבנה אינו שלה אלא היא מקבלת אותו מהשמש) משתלשלת מעניינם הרוחני של [[השמש]] ו[[הירח]]: השמש היא ראשית ומקור החיים - ודומה בזה לספירת החכמה הנקראת "ראשית"{{הערה|לקוטי תורה פקודי ג' ד'.}}. הלבנה "לית לה מגרמא כלום"{{הערה|אין לה כלום משל עצמה. ראה זהר ח"א רמט, ב. ח"ב רטו, א. ועוד.}}, כל מציאותה היא מה שמקבלת מהשמש - ונמשלת לספירת ה[[מלכות]]. | ||
ומאחר ו[[נשמות ישראל|נשמת האדם]] השתלשלה מהספירות העליונות{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ד]]}}, גם בו ישנם העניינים ד"שמש וירח". "חכמה" (שהיא ראשית הנשמה{{הערה|"כי המעלה ומדרגה הראשונה אצל הנכראים היא החכמה שלכן נקראת ראשית" ([[שער היחוד והאמונה - פרק ח']])}}) היא השמש שבו, ו[[דיבור|כח הדיבור]] הוא בחינת הירח - "מלכות" שבו. וכשם שהמלכות מקבלת מכל הספירות העליונות ובכח זה בוראת את כל הנבראים{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ'|אגרת הקודש איהו וחיוהי]] שב[[תניא]]}}(מוציאה כביכול את הכח האלוקי לחוץ, [[כח ופועל|מהכח אל הפועל]]), כך הדיבור מקבל מכוחותיו הפנימיים של האדם ([[ספירות|שכל ורגש]]) ומשפיע אותם לזולת. | ומאחר ו[[נשמות ישראל|נשמת האדם]] השתלשלה מהספירות העליונות{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ד]]}}, גם בו ישנם העניינים ד"שמש וירח". "חכמה" (שהיא ראשית הנשמה{{הערה|"כי המעלה ומדרגה הראשונה אצל הנכראים היא החכמה שלכן נקראת ראשית" ([[שער היחוד והאמונה - פרק ח']])}}) היא השמש שבו, ו[[דיבור|כח הדיבור]] הוא בחינת הירח - "מלכות" שבו. וכשם שהמלכות מקבלת מכל הספירות העליונות ובכח זה בוראת את כל הנבראים{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ'|אגרת הקודש איהו וחיוהי]] שב[[תניא]]}}(מוציאה כביכול את הכח האלוקי לחוץ, [[כח ופועל|מהכח אל הפועל]]), כך הדיבור מקבל מכוחותיו הפנימיים של האדם ([[ספירות|שכל ורגש]]) ומשפיע אותם לזולת. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בראש חודש עולה ספירת ה[[מלכות]] לקבל את ה[[אור]] האלוקי ישירות מהחכמה (בה שורה אור אין סוף{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ה|תניא פרק ל"ה]] בהגה.}}) ומתבטלת אליה לחלוטין. הביטוי לזה בגשמיות הוא שפני הלבנה מופנים לשמש, ואז היא "מקבלת" בלבד מהשמש ואינה משפיעה לנו - ולכן אינה נראית), ובנפש האדם הוא (כנזכר בפסקה הקודמת) שלצורך "קבלת שכל חדש" (עיון והעמקה) על האדם להפסיק לדבר לזולתו. | בראש חודש עולה ספירת ה[[מלכות]] לקבל את ה[[אור]] האלוקי ישירות מהחכמה (בה שורה אור אין סוף{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ה|תניא פרק ל"ה]] בהגה.}}) ומתבטלת אליה לחלוטין. הביטוי לזה בגשמיות הוא שפני הלבנה מופנים לשמש, ואז היא "מקבלת" בלבד מהשמש ואינה משפיעה לנו - ולכן אינה נראית), ובנפש האדם הוא (כנזכר בפסקה הקודמת) שלצורך "קבלת שכל חדש" (עיון והעמקה) על האדם להפסיק לדבר לזולתו. | ||
והנה, אם כי בכללות הדיבור מקבל מהחכמה{{הערה|כידוע בעניין [[אבא יסד ברתא]].}}, בפרטיות יותר המשכת נקודת החכמה לדיבור היא באמצעות '''המידות שבחכמה''' (חסד שבחכמה, גבורה שבחכמה וכו'{{הערה|המשך תער"ב ח"ג עמ' א'שעז ואילך, ומסוכם בד"ה משה קבל תורה מסיני | והנה, אם כי בכללות הדיבור מקבל מהחכמה{{הערה|כידוע בעניין [[אבא יסד ברתא]].}}, בפרטיות יותר המשכת נקודת החכמה לדיבור היא באמצעות '''המידות שבחכמה''' (חסד שבחכמה, גבורה שבחכמה וכו'{{הערה|המשך תער"ב ח"ג עמ' א'שעז ואילך, ומסוכם בד"ה משה קבל תורה מסיני - י"ב תמוז תשל"ח.}}. וכשם שהוא בנפש האדם כן הוא ברוחניות, ולכן יש להמתין שבעה ימים קודם ברכת הלבנה (עד שתושלם במלכות הארת כל שבע המידות שבחכמה) - ורק אחר כך יכולים בני ישראל לברך אותה. | ||
;ברכת הלבנה | ;ברכת הלבנה | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
==מנהגי קידוש לבנה== | ==מנהגי קידוש לבנה== | ||
*על פי קבלה, אין לקדש את הירח עד שיעברו שבעה ימים מהמולד{{הערה|ומבאר [[אדמו"ר הזקן]] הטעם לזה (בתורה אור פרשת יתרו), רק לאחר שחלפו שבעה ימים בהם הירח קיבל המשכות משבע המידות היא ראוייה לקבל את הברכה, וראה באריכות לעיל בפסקה "בתורת החסידות".}}. | *על פי קבלה, אין לקדש את הירח עד שיעברו שבעה ימים מהמולד{{הערה|ומבאר [[אדמו"ר הזקן]] הטעם לזה (בתורה אור פרשת יתרו), רק לאחר שחלפו שבעה ימים בהם הירח קיבל המשכות משבע המידות היא ראוייה לקבל את הברכה, וראה באריכות לעיל בפסקה "בתורת החסידות".}}. | ||
*את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות{{הערה|שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.}}, והרבי נהג לעמוד כך עד סיום '''כל''' הנוסח (ולא עד סיום הברכה בלבד). | *את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות{{הערה|שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.}}, והרבי נהג לעמוד כך עד סיום '''כל''' הנוסח (ולא עד סיום הברכה בלבד){{מקור}}. | ||
*מאחר וברכת הלבנה היא "כמקבל פני המלך" יש לצאת '''לרחוב''', וללבוש '''בגדים חשובים ונאים''' - כדרך שיוצאים לקבל פני המלכים{{הערה|מקור הדברים בשו"ע תכ"ח ובנושאי כלים, ובשיחת נח תשנ"ב עשה מזה הרבי "שטורעם" גדול ו"הוראה" - וראה בפסקה "קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה".}}. | *מאחר וברכת הלבנה היא "כמקבל פני המלך" יש לצאת '''לרחוב''', וללבוש '''בגדים חשובים ונאים''' - כדרך שיוצאים לקבל פני המלכים{{הערה|מקור הדברים בשו"ע תכ"ח ובנושאי כלים, ובשיחת נח תשנ"ב עשה מזה הרבי "שטורעם" גדול ו"הוראה" - וראה בפסקה "קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה".}}. | ||
*יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה{{הערה| | *יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה{{הערה|כף החיים אות כ"ח.}}. | ||
*בסיום הברכה - מנערים שולי | *בסיום הברכה - מנערים את שולי ה[[טלית קטן]]{{הערה|מגן אברהם תכו סק"א.}}. | ||
==רמזים וסגולות בקידוש לבנה== | ==רמזים וסגולות בקידוש לבנה== | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
== קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה == | == קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה == | ||
[[קובץ:קידוש לבנה.jpg|250px|ממוזער|"ב[[בגד]]ים נאים וברחובה של עיר" | [[קובץ:קידוש לבנה.jpg|250px|ממוזער|"ב[[בגד]]ים נאים וברחובה של עיר" ([[זלמן קליינמן]])]] | ||
ב[[דבר מלכות נח|שיחה]] שאמר [[הרבי]] | ב[[דבר מלכות נח|שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת פרשת נח בשנת תשנ"ב אמר כי: "כשעושים חשבון צדק בסיומו של השבוע הראשון לעבודה בעולם.. ובאים למסקנא שאין הדבר תלוי אלא ב[[משיח]] צדקנו עצמו - צריך הדבר להתבטא בתוספת זהירות והידור בקידוש לבנה, "שהם עתידים להתחדש כמותה" | ||
ובפרטיות יותר: | ובפרטיות יותר: | ||
לכל לראש - להזהר ולהשתדל יותר בקידוש לבנה ב[[בגד | לכל לראש - להזהר ולהשתדל יותר בקידוש לבנה ב[[בגד]]ים חשובים ונאים, ברחוב וברוב עם הדרת מלך, גם באותם מקומות שעד עתה לא הקפידו על זה (לפי שדרים בין הגוים), כולל גם הזהירות בנוגע להזמן דקידוש לבנה - שמצינו בזה חילוקי מנהגים.. ועוד ועיקר - קידוש לבנה מתוך כונה מיוחדת למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד ביאת דוד מלכא משיחא, על ידי ההוספה בדרישה ובקשה על ה[[גאולה]], כסיום וחותם קידוש לבנה: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן" | ||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||
בקידוש הלבנה של חודש כסלו תשי"ב, במוצאי פרשת ויצא, יצא הרבי והירח היה מכוסה בעננים, והרבי סיפר את הסיפור אודות רבי מאיר מפרמישלאן שנופף במטפחת והעננים התפזרו וציין שכך אירע גם עם רבותינו נשיאינו, ואילו בנוגע לעצמו אמר שדי בכך שסיפר את הסיפור, ואכן הרבי הלך לבית אמו וכשחזר - העננים הכבדים שכיסו את הלבנה התפזרו בפתאומיות והרבי קידש את הלבנה יחד עם החסידים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/20/index.htm תורת מנחם חלק ד' עמוד קס].}}. | בקידוש הלבנה של חודש כסלו תשי"ב, במוצאי פרשת ויצא, יצא הרבי והירח היה מכוסה בעננים, והרבי סיפר את הסיפור אודות רבי מאיר מפרמישלאן שנופף במטפחת והעננים התפזרו וציין שכך אירע גם עם רבותינו נשיאינו, ואילו בנוגע לעצמו אמר שדי בכך שסיפר את הסיפור, ואכן הרבי הלך לבית אמו וכשחזר - העננים הכבדים שכיסו את הלבנה התפזרו בפתאומיות והרבי קידש את הלבנה יחד עם החסידים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/20/index.htm תורת מנחם חלק ד' עמוד קס].}}. | ||
באור ליום שלישי [[ט"ו סיון]] [[תשכ"א]] קידש הרבי את | באור ליום שלישי [[ט"ו סיון]] [[תשכ"א]] קידש הרבי את הלבנה על אף שהיה זה כשעה וחצי לאחר סוף הזמן{{הערה|הנוכחים במקום סיפרו שגם מספר שנים קודם לכן אירע מעין זה.}}, ואמר אז "אני סומך על החתם סופר" | ||
{{הערה|1=[ http://www.teshura.com/teshurapdf/Teshurah%20Blesofsky-Jacobson%2023%20Teves%205781.pdf תשורה בלעאפסקי עמוד 45].}}. | {{הערה|1=[ http://www.teshura.com/teshurapdf/Teshurah%20Blesofsky-Jacobson%2023%20Teves%205781.pdf תשורה בלעאפסקי עמוד 45].}}. | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ברכות]][[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:ברכות]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | |||