זוסיא פרוס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בתקופה הראשונה התגוררו ביבנה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]] ועל פי הוראת הרבי שעל המשפחה להביא 'קרבן תודה' על הצלתם מעמק הבכא הרוסי, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וזכה לקירובו של המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. | בתקופה הראשונה התגוררו ביבנה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]] ועל פי הוראת הרבי שעל המשפחה להביא 'קרבן תודה' על הצלתם מעמק הבכא הרוסי, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וזכה לקירובו של המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר בת ר' דוד וחפצה{{הערה|נולדה בט' סיון תרצ"ח}}. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר בת ר' דוד וחפצה צוקר {{הערה|נולדה בט' סיון תרצ"ח}}. | ||
לאחר נישואיו, החל לעבוד כמנהל בית הספר התיכון 'תורה ומלאכה' ב[[תל אביב]] ובשנים הבאות שימש כמפקח רשת בתי הספר '[[אור אבנר]]' ב[[חבר העמים]]. | לאחר נישואיו, החל לעבוד כמנהל בית הספר התיכון 'תורה ומלאכה' ב[[תל אביב]] ובשנים הבאות שימש כמפקח רשת בתי הספר '[[אור אבנר]]' ב[[חבר העמים]]. | ||
===הזמנה מהרבי=== | |||
בשנת [[תשכ"ו]] קיבל [[ועד כפר חב"ד]] מכתב מיוחד מאת מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] בו כתב כי הרבי מזמין אליו עשרה חסידים שיצאו מרוסיה בשבע השנים האחרונות ואף בחר באופן אישי את שמותיהם, כאשר זושא גרוס נמנה בין החסידים שהרבי בחר שיגיעו אליו ושילם להם את כל הוצאות הכרטיס. לקראת חודש החגים של שנת [[תשכ"ז]] הגיעה הקבוצה אל הרבי, וזכתה לקירובים מיוחדים והרבי ביקש שיעמדו בסמיכות אליו בתפילות בהתוועדויות וכן במעמד ה[[תקיעת שופר|תקיעות]] ב[[ראש השנה]], ואף השתתפו בסעודת החג בדירתו של אדמו"ר הריי"צ. | בשנת [[תשכ"ו]] קיבל [[ועד כפר חב"ד]] מכתב מיוחד מאת מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] בו כתב כי הרבי מזמין אליו עשרה חסידים שיצאו מרוסיה בשבע השנים האחרונות ואף בחר באופן אישי את שמותיהם, כאשר זושא גרוס נמנה בין החסידים שהרבי בחר שיגיעו אליו ושילם להם את כל הוצאות הכרטיס. לקראת חודש החגים של שנת [[תשכ"ז]] הגיעה הקבוצה אל הרבי, וזכתה לקירובים מיוחדים והרבי ביקש שיעמדו בסמיכות אליו בתפילות בהתוועדויות וכן במעמד ה[[תקיעת שופר|תקיעות]] ב[[ראש השנה]], ואף השתתפו בסעודת החג בדירתו של אדמו"ר הריי"צ. | ||
כיום מתגורר הרב גרוס ב[[בני ברק]]. | כיום מתגורר הרב גרוס ב[[בני ברק]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו | *בנו ר' אפרים גרוס - ירושלים | ||
*בנו | *בנו הת' מנחם גרוס - בני ברק | ||
*בנו, ר' | *בנו, ר' פנחס גרוס - מנטשסטר | ||
*בתו מרת רות רבקה, רעיית הרב [[מנחם זיגלבוים]] - סופר חסידי, מחברי מערכת [[שבועון בית משיח]] ומאמן קאוצ'ינג | *בתו מרת רות רבקה, רעיית הרב [[מנחם זיגלבוים]] - סופר חסידי, מחברי מערכת [[שבועון בית משיח]] ומאמן קאוצ'ינג - רמת גן | ||
*בתו מרת שטערנא שרה, רעיית ר' יוסף חנניה מינסקי - | *בתו מרת שטערנא שרה, רעיית ר' יוסף חנניה מינסקי - קראון הייטס | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה אחרונה מ־11:27, 8 באוקטובר 2024
הרב זוסיא פרוס (זושא גרוס) (יליד שנת תרצ"ז, 1937) שימש בעבר כמנהל בית הספר התיכון 'תורה ומלאכה' בתל אביב ובשנים הבאות כמפקח רשת בתי הספר 'אור אבנר' בחבר העמים, מאנשי קהילת חב"ד בבני ברק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בלנינגרד שברוסיה בכ"ח אדר תרצ"ז לאביו הרב שמואל לייב פרוס ולאמו מרת שטערנא שרה[1].
בהיותו נער צעיר, נרדפה משפחתו על ידי הנ.ק.וו.ד. ואביו אף נאסר על ידם.
עם שחרורו של האבא ממאסרו הממושך, קבעה המשפחה את מגוריה בטשקנט שם נכנס ללמוד בסניף המקומי של ישיבת תומכי תמימים.
לאחר עלייתו של חורשצ'וב לשלטון אחר מותו של סטאלין, הוקלו הרדיפות, ותחת זהות פולנית בדויה הצליחה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת תשכ"א.
בתקופה הראשונה התגוררו ביבנה, ולאחר מכן עברו להתגורר בכפר חב"ד ועל פי הוראת הרבי שעל המשפחה להביא 'קרבן תודה' על הצלתם מעמק הבכא הרוסי, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד וזכה לקירובו של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר בת ר' דוד וחפצה צוקר [2].
לאחר נישואיו, החל לעבוד כמנהל בית הספר התיכון 'תורה ומלאכה' בתל אביב ובשנים הבאות שימש כמפקח רשת בתי הספר 'אור אבנר' בחבר העמים.
הזמנה מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ו קיבל ועד כפר חב"ד מכתב מיוחד מאת מזכירו של הרבי הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב בו כתב כי הרבי מזמין אליו עשרה חסידים שיצאו מרוסיה בשבע השנים האחרונות ואף בחר באופן אישי את שמותיהם, כאשר זושא גרוס נמנה בין החסידים שהרבי בחר שיגיעו אליו ושילם להם את כל הוצאות הכרטיס. לקראת חודש החגים של שנת תשכ"ז הגיעה הקבוצה אל הרבי, וזכתה לקירובים מיוחדים והרבי ביקש שיעמדו בסמיכות אליו בתפילות בהתוועדויות וכן במעמד התקיעות בראש השנה, ואף השתתפו בסעודת החג בדירתו של אדמו"ר הריי"צ.
כיום מתגורר הרב גרוס בבני ברק.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו ר' אפרים גרוס - ירושלים
- בנו הת' מנחם גרוס - בני ברק
- בנו, ר' פנחס גרוס - מנטשסטר
- בתו מרת רות רבקה, רעיית הרב מנחם זיגלבוים - סופר חסידי, מחברי מערכת שבועון בית משיח ומאמן קאוצ'ינג - רמת גן
- בתו מרת שטערנא שרה, רעיית ר' יוסף חנניה מינסקי - קראון הייטס
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פתאום, ביום בהיר אחד, הפכנו לפליטים ללא בית, מנחם זיגלבויים, שבועון בית משיח מס' 1302 עמוד 42-26.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "זושא איז דא?" זכרונותיו מחודש החגים תשכ"ז, בתוך שבועון בית משיח ערב ראש השנה תשע"ז (הקישור אינו פעיל, כ"ג אייר תשפ"ג)
הערות שוליים
- ↑ ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.
- ↑ נולדה בט' סיון תרצ"ח
