חסידות צאנז: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דברי חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים מצאנז מייסד השושלת]] | [[קובץ:דברי חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים מצאנז מייסד השושלת]] | ||
[[קובץ:צאנז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]] | [[קובץ:צאנז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]] | ||
[[קובץ:צאנז 6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי צבי אלימלך הלברשטאם]] | [[קובץ:צאנז 6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[צבי אלימלך]] הלברשטאם]] | ||
[[קובץ:שמרלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אליהו שמרלר נושא דברים במעמד [[שערי הוראה]]]] | [[קובץ:שמרלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אליהו שמרלר נושא דברים במעמד [[שערי הוראה]]]] | ||
חסידות '''צאנז''', יסודה מהרה"ק רבי '''חיים הלברשטאם''' מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של הרה"ק רבי [[אלימלך מליז'נסק]]. | חסידות '''צאנז''', יסודה מהרה"ק רבי '''חיים הלברשטאם''' מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של הרה"ק רבי [[אלימלך מליז'נסק]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: [[זוהר]] הקדוש [[השל"ה]] הקדוש, [[אור החיים]] הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כמה וכמה [[תעניות]] על כך{{הערה|[[מגדל עוז]].}}. | בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: [[זוהר]] הקדוש [[השל"ה]] הקדוש, [[אור החיים]] הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כמה וכמה [[תעניות]] על כך{{הערה|[[מגדל עוז]].}}. | ||
עד היום מתאפיינות חסידויות צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג ה[[אדמו"ר]] לומר [[פלפול]] תורני בכל ליל שבת ובימי החנוכה. | עד היום מתאפיינות חסידויות בית צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג ה[[אדמו"ר]] לומר [[פלפול]] תורני בכל ליל שבת ובימי החנוכה. | ||
כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות '''מפעל הש"ס העולמי''' להחדרת [[לימוד התורה]] בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי [[גמרא]], החל מ"צורבא דרבנן" לשלש מאות דפים גמרא עם תוס', ''חבר'' לשש מאות דפים גמרא עם תוס', ו"מורינו" לאלף דפים גמרא עם תוס'. זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנז, כדי להגדיל את כבוד ה[[תורה]] ואת ה[[אהבה]] ללומדיה. | כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות '''מפעל הש"ס העולמי''' להחדרת [[לימוד התורה]] בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי [[גמרא]], החל מ"צורבא דרבנן" לשלש מאות דפים גמרא עם תוס', ''חבר'' לשש מאות דפים גמרא עם תוס', ו"מורינו" לאלף דפים גמרא עם תוס'. זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנז קלויזענבורג, כדי להגדיל את כבוד ה[[תורה]] ואת ה[[אהבה]] ללומדיה. | ||
== יסוד חסידות צאנז | == יסוד חסידות צאנז קלויזענבורג == | ||
רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] בא ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ו]], לאחר שניצל בניסים מאימי ה[[שואה]], וייסד את מוסדות חסידות צאנז ב[[ארצות הברית]]. | רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל]] בא ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ו]], לאחר שניצל בניסים מאימי ה[[שואה]], וייסד את מוסדות חסידות צאנז קלויזענבורג ב[[ארצות הברית]]. | ||
בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]]. ב[[ארץ ישראל]] ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קריית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם ב[[ירושלים]] הקים קריית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות. | בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]]. ב[[ארץ ישראל]] ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קריית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם ב[[ירושלים]] הקים קריית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
רבי יקותיאל יהודה אמר פעם, שהוא [[קנאה|מקנא]] ב[[ליובאוויטש]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]}} | רבי יקותיאל יהודה אמר פעם, שהוא [[קנאה|מקנא]] ב[[ליובאוויטש]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]}} | ||
לאחר פטירתו ב[[תמוז]] [[תשנ"ד]], ממשיכים את דרכו, בנו הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]] ב[[ארץ ישראל]] המכונה (האדמו"ר | לאחר פטירתו ב[[תמוז]] [[תשנ"ד]], ממשיכים את דרכו, בנו הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]] ב[[ארץ ישראל]] המכונה (האדמו"ר מצאנז), ובנו השני הרב [[שמואל דוד הלברשטאם]] ב[[ברוקלין]] (המכונה האדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג). | ||
רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] האדמו"ר | רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] האדמו"ר מצאנז שומר על קשר של ידידות עם חב"ד.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46810 בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד].}} | ||
רבי שמואל דוד הלברשטאם, כיום האדמו"ר | רבי שמואל דוד הלברשטאם, כיום האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, בא לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו{{הערה|ראו את תוכן השיחות בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}} | ||
רבים מרבני צאנז היו בקשר הדוק עם הרבי, הרב [[אליהו שמרלר]] ראש ישיבות קרית צאנז (שחתם על פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח) | רבים מרבני צאנז קלויזענבורג היו בקשר הדוק עם הרבי, הרב [[אליהו שמרלר]] ראש ישיבות קרית צאנז (שחתם על פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח). הרב [[אהרן וידר]], רבה של קהילת צאנז בניו יורק, וחותנו של האדמו"ר מקלויזנבורג - ארצות הברית. הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], חותנו של האדמו"ר מצאנז קלויזענבורג. הרב [[בנימין ווילגער]], מבאי ביתו של אדמו"ר מצאנז קלויזענבורג זצ"ל, ועוד. | ||
== | == רבי נפתלי הלברשטאם == | ||
האדמו"ר | האדמו"ר מגריבוב, הרב רבי [[נפתלי הלברשטאם]] בנו בכורו של רבי ברוך אבד"ק [[גריבוב]] ו[[רב הצעיר]] דק"ק צאנז, ונכד רבי מרדכי זאב אבד"ק ואדמו"ר צאנז הי"ד, בנו וממשיך דרכו של אביו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בנו וממשיך דרכו של רבי אהרן מצאנז (קרייזער רב), בנו וממשיך דרכו רבי חיים אבד"ק צאנז בעל דברי חיים ראש השלשלת. רבי נפתלי, נולד בשנת תרפ"ד בצאנז. זכה עוד להכיר את זקינו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בשנת תרצ"ט בפרץ המלחמה ברח עם אמו ללעמבערג ביחד עם זקינו רבי [[סיני הלברשטאם]] מ[[זמיגראד]] ומשם הגלה ל[[סיבור]] ב[[מסירת נפש]] לא אכל [[מאכלות האסורות]] ולא חילל [[שבת קודש]] ונישאר אצלו בכל אורך המלחמה ה[[תפילין]] שקיבל מאביו כשנעשה [[בר מצוה]], ניצל מה[[שואה]] והיגר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ב[[בארא פארק]], '''למוד בישיבה ליבאוויטש אצל הרבי ה[[ריי"צ]]''' ונישא לבתו של רבי ליפא מאנן אב"ד בעקיטשאבע. בשנת תשכ"א ייסד את מוסדות חסידות גריבוב, והקים המכון יוחסין. | ||
== | לאחר פטירתו ירש את מקומו בניו, בנו בכורו רבי ברוך מ"מ בעיר ב"פ, בנו רבי מנחם צבי אבד"ק בני תורה צאנז - גריבוב, בנו רבי קלונימוס קלמן אבד"ק צאנז - גריבוב ב[[קרית יואל]] מאנרא, בנו רבי ארי' ליבוש אבד"ק צאנז גריבוב. חתנו, רבי יוסף זינגער מ[[אלכסנדר]]. | ||
==הרב אלימלך הלברשטאם== | |||
[[קובץ:הרב אלימלך הלברשטם בכינוס המחנכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלברשאם נואם בועידת המחנכים (תשפ"ד)]] | |||
הרב אלימלך הלברשאם משמש כאדמו"ר מצאנז לייפניק. ב[[טבת]] [[תש"פ]] השתתפו הרבנים [[משה הורביץ]] ו[[חיים ברוד (גני אביב)|חיים ברוד]] בשמחה משפחתית של חצרו ושוחחו עימו{{הערה|{{קישור חבד און ליין|149110|בשמחת בר המצווה לשמחת בית צאנז - לייפניק השתתפו ידידי האדמו"ר, הרב השליח חיים ברוד מגני אביב לוד והרב משה הורוביץ מכפר חב"ד. השניים נצפו יחד עם האדמו"ר מפינסק קרלין שדיבר עימם על תורת הרבי, והאדמו"ר מנאראל||כ"ה טבת תש"פ}}}}. ב[[סיון]] [[תשפ"א]] השתתף הרב משה הורביץ בשמחה בחצרו{{הערה|{{קישור חבד און ליין|152740|ר' משה הורביץ מכפר חב"ד הגיע לאחל מזל טוב בחתונת בית צאנז לייפניק עם בית קודינוב, ומסר לסב החתן האדמו''ר מנארול תמונה שלו אצל הרבי. האדמו''ר סיפר שהכיר את סבו של הרב הורוביץ הגה''ח אליעזר הורוביץ ע''ה, עוד כשהיה בסמרקנד||כ' סיון תשפ"א}}}}. ב[[אב (חודש)|אב]] [[תשפ"ד]] השתתף הרב הלברשטאם ב[[ועידת המחנכים]] וסיפר את קורות חייו{{הערה|[https://chabad.info/news/1115021/ ניר עציון: ערב הצדעה חגיגי לשלוחי הרבי בחינוך] {{אינפו}}}}. | |||
== הרב נפתלי שמרלר == | |||
הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי [[אליהו שמרלר]] ומחבר הספר "הלכות גדולות". | הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי [[אליהו שמרלר]] ומחבר הספר "הלכות גדולות". | ||
גרסה אחרונה מ־16:23, 16 באוגוסט 2024
חסידות צאנז, יסודה מהרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק.
יסודות החסידות הינם - עבודת ה' על דרך החסידות במסירת נפש, מתוך התמדה עצומה ודביקות בתורה.
מלבד צידקותו, היה רבי חיים מצאנז ידוע גם בכוחו העצום בתורה, וכן חיבר ספרים תורניים רבים. שו"ת, חידושים על מסכת בבא מציעא, חידושים על התורה ועוד.
רבי חיים כותב על אדמו"ר הזקן בהערצה מי לנו גדול באחרונים ממנו.[1]
בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: זוהר הקדוש השל"ה הקדוש, אור החיים הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כמה וכמה תעניות על כך[2].
עד היום מתאפיינות חסידויות בית צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג האדמו"ר לומר פלפול תורני בכל ליל שבת ובימי החנוכה.
כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות מפעל הש"ס העולמי להחדרת לימוד התורה בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי גמרא, החל מ"צורבא דרבנן" לשלש מאות דפים גמרא עם תוס', חבר לשש מאות דפים גמרא עם תוס', ו"מורינו" לאלף דפים גמרא עם תוס'. זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנז קלויזענבורג, כדי להגדיל את כבוד התורה ואת האהבה ללומדיה.
יסוד חסידות צאנז קלויזענבורג[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל בא לארצות הברית בשנת תש"ו, לאחר שניצל בניסים מאימי השואה, וייסד את מוסדות חסידות צאנז קלויזענבורג בארצות הברית.
בשנת תשט"ו בא לארץ ישראל. בארץ ישראל ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קריית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם בירושלים הקים קריית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.
רבי יקותיאל יהודה אמר פעם, שהוא מקנא בליובאוויטש.[3]
לאחר פטירתו בתמוז תשנ"ד, ממשיכים את דרכו, בנו הרב צבי אלימלך הלברשטאם בארץ ישראל המכונה (האדמו"ר מצאנז), ובנו השני הרב שמואל דוד הלברשטאם בברוקלין (המכונה האדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג).
רבי צבי אלימלך הלברשטאם האדמו"ר מצאנז שומר על קשר של ידידות עם חב"ד.[4] רבי שמואל דוד הלברשטאם, כיום האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, בא לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו[5]
רבים מרבני צאנז קלויזענבורג היו בקשר הדוק עם הרבי, הרב אליהו שמרלר ראש ישיבות קרית צאנז (שחתם על פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח). הרב אהרן וידר, רבה של קהילת צאנז בניו יורק, וחותנו של האדמו"ר מקלויזנבורג - ארצות הברית. הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, חותנו של האדמו"ר מצאנז קלויזענבורג. הרב בנימין ווילגער, מבאי ביתו של אדמו"ר מצאנז קלויזענבורג זצ"ל, ועוד.
רבי נפתלי הלברשטאם[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדמו"ר מגריבוב, הרב רבי נפתלי הלברשטאם בנו בכורו של רבי ברוך אבד"ק גריבוב ורב הצעיר דק"ק צאנז, ונכד רבי מרדכי זאב אבד"ק ואדמו"ר צאנז הי"ד, בנו וממשיך דרכו של אביו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בנו וממשיך דרכו של רבי אהרן מצאנז (קרייזער רב), בנו וממשיך דרכו רבי חיים אבד"ק צאנז בעל דברי חיים ראש השלשלת. רבי נפתלי, נולד בשנת תרפ"ד בצאנז. זכה עוד להכיר את זקינו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בשנת תרצ"ט בפרץ המלחמה ברח עם אמו ללעמבערג ביחד עם זקינו רבי סיני הלברשטאם מזמיגראד ומשם הגלה לסיבור במסירת נפש לא אכל מאכלות האסורות ולא חילל שבת קודש ונישאר אצלו בכל אורך המלחמה התפילין שקיבל מאביו כשנעשה בר מצוה, ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית והתגורר בבארא פארק, למוד בישיבה ליבאוויטש אצל הרבי הריי"צ ונישא לבתו של רבי ליפא מאנן אב"ד בעקיטשאבע. בשנת תשכ"א ייסד את מוסדות חסידות גריבוב, והקים המכון יוחסין.
לאחר פטירתו ירש את מקומו בניו, בנו בכורו רבי ברוך מ"מ בעיר ב"פ, בנו רבי מנחם צבי אבד"ק בני תורה צאנז - גריבוב, בנו רבי קלונימוס קלמן אבד"ק צאנז - גריבוב בקרית יואל מאנרא, בנו רבי ארי' ליבוש אבד"ק צאנז גריבוב. חתנו, רבי יוסף זינגער מאלכסנדר.
הרב אלימלך הלברשטאם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אלימלך הלברשאם משמש כאדמו"ר מצאנז לייפניק. בטבת תש"פ השתתפו הרבנים משה הורביץ וחיים ברוד בשמחה משפחתית של חצרו ושוחחו עימו[6]. בסיון תשפ"א השתתף הרב משה הורביץ בשמחה בחצרו[7]. באב תשפ"ד השתתף הרב הלברשטאם בועידת המחנכים וסיפר את קורות חייו[8].
הרב נפתלי שמרלר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי אליהו שמרלר ומחבר הספר "הלכות גדולות".
בשנת תשס"ח בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. את פניו קיבל ראש הישיבה הרב אליעזר וולישאנסקי יחד עם הרמי"ם שערכו לו סיור קצר בישיבה.
הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: "אתם צריכים להודות להקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו".
בהמשך השיחה הוסיף הרב שמרלר, "הרבי הוא ענק שבענקים ואתם צריכים לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לקב"ה ולרבי".
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו שמרלר באחד ממעמדי שערי הוראה
- חב"ד אירח את בנו של האדמו"ר וראש ישיבת צאנז
- הרב נפתלי שמרלר בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון
- הרב רייך, רב צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ שו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות חלק א' עמ' תט"ז)
- ↑ מגדל עוז.
- ↑ חב"ד אינפו
- ↑ בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד.
- ↑ ראו את תוכן השיחות בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.
- ↑ בשמחת בר המצווה לשמחת בית צאנז - לייפניק השתתפו ידידי האדמו"ר, הרב השליח חיים ברוד מגני אביב לוד והרב משה הורוביץ מכפר חב"ד. השניים נצפו יחד עם האדמו"ר מפינסק קרלין שדיבר עימם על תורת הרבי, והאדמו"ר מנאראל - באתר
כ"ה טבת תש"פ
- ↑ ר' משה הורביץ מכפר חב"ד הגיע לאחל מזל טוב בחתונת בית צאנז לייפניק עם בית קודינוב, ומסר לסב החתן האדמור מנארול תמונה שלו אצל הרבי. האדמור סיפר שהכיר את סבו של הרב הורוביץ הגהח אליעזר הורוביץ עה, עוד כשהיה בסמרקנד - באתר כ' סיון תשפ"א
- ↑ ניר עציון: ערב הצדעה חגיגי לשלוחי הרבי בחינוך