אלתר שניאור זלמן ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי בפילדלפיה|אחר=|ראו=שניאור זלמן ליפסקר (פירושונים)}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי בפילדלפיה|אחר=|ראו=[[שניאור זלמן ליפסקר (פירושונים)]]}} | ||
{{אין תמונה}} | |||
הרב '''אלתר שניאור זלמן ליפסקר''' (יליד שנת [[תרצ"ט]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] בפילדלפיה, [[ארצות הברית]]. | הרב '''אלתר שניאור זלמן ליפסקר''' (יליד שנת [[תרצ"ט]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] בפילדלפיה, [[ארצות הברית]]. | ||
שורה 5: | שורה 6: | ||
נולד בכותאיס שבגרוזיה ב[[י"ט כסלו]] [[תרצ"ט]]{{הערה|1=[http://www.teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf ראו התייחסות הרבי ליום הולדתו במהלך התוועדות י"ט כסלו], לשמך תן כבוד עמוד 69.}} להוריו הרב [[אריה זאב ליפסקר|אריה זאב]] ומלכה ליפסקר. | נולד בכותאיס שבגרוזיה ב[[י"ט כסלו]] [[תרצ"ט]]{{הערה|1=[http://www.teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf ראו התייחסות הרבי ליום הולדתו במהלך התוועדות י"ט כסלו], לשמך תן כבוד עמוד 69.}} להוריו הרב [[אריה זאב ליפסקר|אריה זאב]] ומלכה ליפסקר. | ||
בשנת [[תש"ו]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת [[אדמו"ר הריי"צ]] בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו | בשנת [[תש"ו]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת [[אדמו"ר הריי"צ]] בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו ל[[ישראל]] והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת. | ||
כבר מגיל צעיר בהיותו בחור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] רצה לנסוע ללמוד בחצר [[הרבי]], ולקראת שנת הלימודים [[תשי"ז]] הסכימו הוריו שיצא ללמוד אצל הרבי, אך התנו זאת בהצטרפותו של אחיו [[אליהו ליפסקר]], ובכך שבדרך לארצות הברית יעצרו לתקופת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] | כבר מגיל צעיר בהיותו בחור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] רצה לנסוע ללמוד בחצר [[הרבי]], ולקראת שנת הלימודים [[תשי"ז]] הסכימו הוריו שיצא ללמוד אצל הרבי, אך התנו זאת בהצטרפותו של אחיו [[אליהו ליפסקר]], ובכך שבדרך לארצות הברית יעצרו לתקופת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], שם למדו אצל המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] והתכוננו לקראת ההגעה אל הרבי. | ||
לקראת שנת [[תשי"ח]] המשיכו במסעם באמצעות | לקראת שנת [[תשי"ח]] המשיכו במסעם באמצעות אוניה והגיעו לחצר הרבי לקראת חודש החגים. | ||
ב[[יחידות]] הראשונה לה זכה שהתקיימה בעשרת ימי תשובה תשי"ח, העניק לרבי תמונה של בני המשפחה, והרבי הורה לו לציין על התמונה את שמותיהם של בני המשפחה ולמסור זאת לרב חודוקוב, וציין שהמסירה לרב חודוקוב הינה כמסירה לרבי עצמו. | ב[[יחידות]] הראשונה לה זכה שהתקיימה בעשרת ימי תשובה תשי"ח, העניק לרבי תמונה של בני המשפחה, והרבי הורה לו לציין על התמונה את שמותיהם של בני המשפחה ולמסור זאת לרב חודוקוב, וציין שהמסירה לרב חודוקוב הינה כמסירה לרבי עצמו. | ||
שורה 15: | שורה 16: | ||
במהלך השנים שלאחר מכן למד בישיבה שבחצר הרבי ובמקביל עסק במסירת שיעורי חסידות בישיבות ברחבי ניו יורק והסביבה, ומבין השיעורים הקבועים שמסר היה שיעור בישיבת מיר, שבעקבותיו התקרבו בחורים רבים לחסידות חב"ד. | במהלך השנים שלאחר מכן למד בישיבה שבחצר הרבי ובמקביל עסק במסירת שיעורי חסידות בישיבות ברחבי ניו יורק והסביבה, ומבין השיעורים הקבועים שמסר היה שיעור בישיבת מיר, שבעקבותיו התקרבו בחורים רבים לחסידות חב"ד. | ||
בשנת [[תשכ"ג]] התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת פייגא חיה בת ר' אליהו צבי בניו יורק, וכאשר אמו שהגיעה לקראת החתונה ביקשה מהרבי שיסדר את הקידושין הרבי השיב בחיוב ואמר שאכן יסדר את הקידושין אך זה יהיה רק ברוחניות כדי שלא להטיל קנאה. | בשנת [[תשכ"ג]] התקיימה [[חתונה|חתונתו]] עם רעייתו מרת פייגא חיה בת ר' אליהו צבי בניו יורק, וכאשר אמו שהגיעה לקראת החתונה ביקשה מהרבי שיסדר את הקידושין הרבי השיב בחיוב ואמר שאכן יסדר את הקידושין אך זה יהיה רק ברוחניות כדי שלא להטיל קנאה. | ||
לאחר נישואין למד במשך שנה ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]], לאחריה נשלח בחודש חשון [[תשכ"ד]] על ידי הרבי לפילדלפיה לסייע בפעילותו של הרב שמטוב. | לאחר נישואין למד במשך שנה ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]], לאחריה נשלח בחודש חשון [[תשכ"ד]] על ידי הרבי לפילדלפיה לסייע בפעילותו של הרב שמטוב. | ||
שורה 48: | שורה 49: | ||
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]] | [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]] | ||
[[קטגוריה:אישים בפילדלפיה]] | |||
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]] |
גרסה אחרונה מ־21:36, 13 באפריל 2024
הרב אלתר שניאור זלמן ליפסקר (יליד שנת תרצ"ט) הוא שליח הרבי בפילדלפיה, ארצות הברית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכותאיס שבגרוזיה בי"ט כסלו תרצ"ט[1] להוריו הרב אריה זאב ומלכה ליפסקר.
בשנת תש"ו הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם יציאת רוסיה תש"ו, ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו תש"ט עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה בלוד והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.
כבר מגיל צעיר בהיותו בחור בישיבת תומכי תמימים לוד רצה לנסוע ללמוד בחצר הרבי, ולקראת שנת הלימודים תשי"ז הסכימו הוריו שיצא ללמוד אצל הרבי, אך התנו זאת בהצטרפותו של אחיו אליהו ליפסקר, ובכך שבדרך לארצות הברית יעצרו לתקופת לימודים בישיבת תומכי תמימים ברינואה שבצרפת, שם למדו אצל המשפיע הרב ניסן נמנוב והתכוננו לקראת ההגעה אל הרבי.
לקראת שנת תשי"ח המשיכו במסעם באמצעות אוניה והגיעו לחצר הרבי לקראת חודש החגים.
ביחידות הראשונה לה זכה שהתקיימה בעשרת ימי תשובה תשי"ח, העניק לרבי תמונה של בני המשפחה, והרבי הורה לו לציין על התמונה את שמותיהם של בני המשפחה ולמסור זאת לרב חודוקוב, וציין שהמסירה לרב חודוקוב הינה כמסירה לרבי עצמו.
במהלך השנים שלאחר מכן למד בישיבה שבחצר הרבי ובמקביל עסק במסירת שיעורי חסידות בישיבות ברחבי ניו יורק והסביבה, ומבין השיעורים הקבועים שמסר היה שיעור בישיבת מיר, שבעקבותיו התקרבו בחורים רבים לחסידות חב"ד.
בשנת תשכ"ג התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת פייגא חיה בת ר' אליהו צבי בניו יורק, וכאשר אמו שהגיעה לקראת החתונה ביקשה מהרבי שיסדר את הקידושין הרבי השיב בחיוב ואמר שאכן יסדר את הקידושין אך זה יהיה רק ברוחניות כדי שלא להטיל קנאה.
לאחר נישואין למד במשך שנה בכולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי, לאחריה נשלח בחודש חשון תשכ"ד על ידי הרבי לפילדלפיה לסייע בפעילותו של הרב שמטוב.
תחילה לימד לפרנסתו בבית הספר 'באר יעקב', ובמשך השנים בעקבות פעילותו בהפצת יהדות וחסידות והרגשת הצורך בדבר, החל להתעסק באופן מיוחד עם דוברי העברית המתגוררים בפילדלפיה.
עם התרחבות הפעילות הביא תחתיו שלוחים נוספים, וכיום פועלים תחתיו עשרות זוגות של שלוחים המפעילים מערך של שיעורים וחסד לקהילה היהודית המקומית.
לצד פעילותו בהפצת יהדות וחסידות, עוסק בעזרה גשמית ליהודי העיר, וייסד גמ"ח כספים שמחזור ההלוואות השנתי שלו עומד על למעלה מחצי מליון דולר, ופועל לעילוי נשמתה של הרבנית חיה מושקא.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו לאה רעיית הרב שמואל נפרסטק
- בתו פערל רעיית הרב אלימלך גורביץ
- בנו הרב יוסף יצחק ליפסקר רעייתו לאה צביה
- בתו חנה רעיית הרב דוד קוגל
- בנו הרב אריה זאב (לייב) רעייתו חיה רחל
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי היה לי כמו אבא, שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 37
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- [www.cicphilly.org/templates/articlecco_cdo/aid/3232094/jewish/page.htm אתר הועדה לדוברי עברית בפילדלפיה] בראשה הוא עומד
- כמצוות הרבי, כתבה אודותיו ב'ידיעות אמריקה'
- הפנסיה שלנו היא שיניחו תפילין, בראיון ברדיו קול חי במסגרת הפינה 'חב"ד בעולם' אלול תשס"ו
- תפילין בשש בבוקר, בראיון לגליון 'המפגש שלי' של חברת jem, י"ד אלול תשע"ה
הערות שוליים
- ↑ ראו התייחסות הרבי ליום הולדתו במהלך התוועדות י"ט כסלו, לשמך תן כבוד עמוד 69.