מצות מזוזה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←בתי מזוזה: תיקנתי שגיאה אך השארתי את השגיאה שידעו את שני הדעות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "ראה לדוגמא" ב־"ראו לדוגמה") |
||
| (9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
הרב [[יעקב לנדא]] כותב שהוא זוכר ש[[הרבי הרש"ב]] הי' מחכה שבועיים לפני שקבע המזוזות. הטעם לזה, ביאר [[אדמו"ר הריי"ץ]] בשם אביו, שהמזוזה הוא מקיף, וצריך להיות המשכת המקיף בפנימי, ולזה צריך עבודה, ואמר (כשמראה באצבעו על הרצפה) אצלי לא ישאר מאומה בלתי מזוכך{{הערה|הערות ב[[אגרות קודש]] חי"ג אגרת ד'תמג.}}. | הרב [[יעקב לנדא]] כותב שהוא זוכר ש[[הרבי הרש"ב]] הי' מחכה שבועיים לפני שקבע המזוזות. הטעם לזה, ביאר [[אדמו"ר הריי"ץ]] בשם אביו, שהמזוזה הוא מקיף, וצריך להיות המשכת המקיף בפנימי, ולזה צריך עבודה, ואמר (כשמראה באצבעו על הרצפה) אצלי לא ישאר מאומה בלתי מזוכך{{הערה|הערות ב[[אגרות קודש]] חי"ג אגרת ד'תמג.}}. | ||
אך הרבי הורה לקבוע מזוזות בדוקות תיכף לכניסה, ואז קובעים בלי ברכה. לאחר שלושים יום נוטלים מזוזה אחת לבדוקה (או להחחליפה ביפה יותר ממנה) וקובעים אותה בברכה בכוונה להוציא כל שאר המזוזות{{הערה|כן הורה הרבי לכמה שקנו בית חדשה. | אך הרבי הורה לקבוע מזוזות בדוקות תיכף לכניסה, ואז קובעים בלי ברכה. לאחר שלושים יום נוטלים מזוזה אחת לבדוקה (או להחחליפה ביפה יותר ממנה) וקובעים אותה בברכה בכוונה להוציא כל שאר המזוזות{{הערה|כן הורה הרבי לכמה שקנו בית חדשה. ראו לדוגמה [[אגרות קודש]] חי"ט אגרת ז'שפח. להעיר שלכמה מכתבים (ראה אגרות קודש חכ"א אגרת ח'מ) משמע שצריך לקבוע חדשה, יותר מהודר מהראשונה, ולא רק להחזיר הבדוקה.}}. | ||
== מבצע מזוזה == | == מבצע מזוזה == | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
*אין משמעות מהו החדר הפנימי ומהו החדר החיצוני, ואף אם זו הגישה היחידה אל החדר, המזוזה נקבעת מצד ימין של הכיוון אליו נפתחת הדלת. | *אין משמעות מהו החדר הפנימי ומהו החדר החיצוני, ואף אם זו הגישה היחידה אל החדר, המזוזה נקבעת מצד ימין של הכיוון אליו נפתחת הדלת. | ||
*בדלת הראשית של הבית, לא מתחשבים בהיכר ציר וקובעים תמיד בצד ימין של הנכנס לבית. | *בדלת הראשית של הבית, לא מתחשבים בהיכר ציר וקובעים תמיד בצד ימין של הנכנס לבית. | ||
==כסגולה לשמירה== | |||
בהזדמנויות שונות הורה הרבי להחזיק מזוזה בסמוך למיטה או ברכב, כסגולה לשמירה והגנה. הרבי הורה להקפיד על שמירת כבודה של המזוזה באמצעות שמירתה כלי בתוך כלי וכדומה{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד רלט. חלק ד' עמוד קנט.}}. | |||
הוראות הרבי מיוסדות כפי שהרבי עצמו ציין על המשנה במסכת כלים{{הערה|יז, טז.}}, ועל דברי התוספות יום טוב שם, שבזמן המשנה נהגו האנשים לשאת מזוזה וחשבו זאת למצוה ולשמירה{{הערה|וראו במדור ההלכה של הרב יוחנן גוראריה שבועון כפר חב"ד גליון 1996 עמוד 79 אודות פרטי ההלכות בזה, שצריך להיות דווקא בדרך הנחה ולא בדרך תליה, ועוד.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* '''האם ידוע לך מי כתב את מזוזות ביתך?''' תחקיר שבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 34. | |||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
*בעקבות פרשית הסופר שירד מהדרך - '''האם ידוע לך מי כתב את מזוזות ביתך''' - [[אברהם רייניץ]] ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1396, בתחקיר הדרכה מהפכני הקורא לחייב את הסוחרים לחשוף מי הסופר שכתב כל מזוזה | |||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2573179 איך קובעים מזוזה?]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} סרטון הדרכה מקיף בהפקת ערוץ יהדותון | *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2573179 איך קובעים מזוזה?]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} סרטון הדרכה מקיף בהפקת ערוץ יהדותון | ||
*'''[https://sinun770.org/%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F/ שיעור מקיף על קביעת מזוזות כהלכה]''' מאת הרב יוסף יצחק הבלין {{וידאו}} | |||
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=76&hilite= לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 61 (עמ' 76)] | *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=76&hilite= לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 61 (עמ' 76)] | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=953 טעמי המצווה והלכותיה], הרב יוסף קרסיק, {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=953 טעמי המצווה והלכותיה], הרב יוסף קרסיק, {{חב"ד בישראל}} | ||
| שורה 55: | שורה 64: | ||
*'''[https://col.org.il/news/130279 כשהגרמ"ש אשכנזי הסביר: מדוע המזוזה בכיוון פתיחת הדלת]''' {{וידאו}}{{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/130279 כשהגרמ"ש אשכנזי הסביר: מדוע המזוזה בכיוון פתיחת הדלת]''' {{וידאו}}{{COL}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/132658 מה אומרות האותיות המסתוריות שבחלקה האחורי של המזוזה?]''' {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/132658 מה אומרות האותיות המסתוריות שבחלקה האחורי של המזוזה?]''' {{COL}} | ||
*הרב ישראל הלפרין, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/06-02-2022-00-48-46- | *הרב ישראל הלפרין, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/06-02-2022-00-48-46-בית-ההוראה-14-E.pdf קביעת מזוזה לפי 'היכר ציר']''', בתוך גליון 'מבית ההוראה' 14, אדר תשפ"א | ||
*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a7/ | *שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a7/עקב_פב.pdf האם ראוי לשווק מזוזה בתור אמצעי לשמירה?]''', שיעור לפרשת עקב תשפ"ב | ||
{{מצוות}} | |||
{{סתם}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מזוזה]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:59, 11 בדצמבר 2024
מצוות מזוזה היא מצות עשה מהתורה[1], להניח קלף המכיל את שני הפרשיות הראשונות של קריאת שמע ('שמע'[2] ו'והיה אם שמוע'[3]) במזוזת (-פתח) הבית. הפרשה הראשונה מתארת את הכרת היהודי בה' כמנהיג העולם, ואת זה שהיהודי מקבל על עצמו את עול מלכות שמים. והשניה - את קבלת עול המצוות ואת השכר הניתן למקיימי המצוות.
תוכן המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תוכן המצווה כולל שני חלקים: א. מעשה המצווה, שהוא קביעת המזוזה על הפתח. ב. המשך קיום המצווה, שהמזוזה תשאר קבועה בפתח החדר.
למצוות מזוזה ישנם כמה סיבות: 1) הצהרה והכרזה על אמונה בה' - המזוזה פותחת בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", וקביעת המזוזה בפתח הבית הינה הכרזה "אנו מאמינים בבורא העולם ומנהיגו, ובתורתו הקדושה ומצוותיה". הרמב"ן כתב: הקובע מזוזה בפתחו, מודה ומאמין בחידוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו ובתורה. 2) מזכיר את ה' התורה ומצוותיה - כתב הזוהר: מזוזה בפתח הבית מזכירה לאדם שלא ישכח את הקב"ה בבואו ובצאתו.
מעלתה היתירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מעלה יתירה יש למצוות מזוזה על מצות תפילין ומצות ציצית. למרות שהמשותף לשלושת המצוות הוא ה'תזכורת' לאדם שלא ישכח את יחודו של הקדוש ברוך הוא, בכל זאת מתייחדת מצות מזוזה שיש בה, "יחוד שמו של הקב"ה"[4] הרי המזוזה עצמה מצד עצמותה וקדושתה מזכירה לאדם את יחוד שמו יתברך.
זמן קביעת המזוזה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יעקב לנדא כותב שהוא זוכר שהרבי הרש"ב הי' מחכה שבועיים לפני שקבע המזוזות. הטעם לזה, ביאר אדמו"ר הריי"ץ בשם אביו, שהמזוזה הוא מקיף, וצריך להיות המשכת המקיף בפנימי, ולזה צריך עבודה, ואמר (כשמראה באצבעו על הרצפה) אצלי לא ישאר מאומה בלתי מזוכך[5].
אך הרבי הורה לקבוע מזוזות בדוקות תיכף לכניסה, ואז קובעים בלי ברכה. לאחר שלושים יום נוטלים מזוזה אחת לבדוקה (או להחחליפה ביפה יותר ממנה) וקובעים אותה בברכה בכוונה להוציא כל שאר המזוזות[6].
מבצע מזוזה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מבצע מזוזה |
על מבצע מזוזה הכריז הרבי בשנת תשל"ד. מטרת מבצע זה הוא להשתדל שלכל חדר בבית יהודי תהיה מזוזה כשרה, השומרת את כל מי שנמצא בבית, ומגינה על היהודי בכל מקום שהוא הולך ונמצא, כפי ההבטחה הכתובה בתהלים "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם"[7]. באחד ההזדמנויות אמר הרבי אמר כי אסונות רבים היו נמנעים אם מבצע מזוזה היה קיים לפני עשרים שנה.
במענה פרטי לאנשים שכתבו לרבי על בעיות שונות, הורה להם הרבי להחזיק אצלם בתיק או ברכב וכיוצא בזה מזוזה כשרה ובדוקה, שתוסיף בשמירה הגנה והצלה[8].
בדיקת המזוזות[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – בדיקת תפילין ומזוזות |
על פי ההלכה יש לבדוק את המזוזות פעמיים בשבע שנים, אך פעמים רבות במענה להודעות על אסונות ובעיות השיב הרבי כי "באם עברו יב חודש" מהבדיקה האחרונה יש לבדוק שוב[9].
בנוסף דרש הרבי[10] גם ממי שאין לו בעיות מיוחדות לבדוק מזוזות (ואפילו הן מהודרות) מידי שנה, בציינו לפוסקים האומרים שעצם הבדיקה מביאה ברכה - ומיהו שאינו צריך ברכה?
בתי מזוזה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקהילות רבות נהוג להדר ברכישת בתי מזוזה נאים ומפוארים, על יסוד הוראת חכמינו: "התנאה לפניו במצוות".
בעיטוף וקביעת המזוזה, כמה פרטים בהלכה ומנהג[11]:
בשם הבעל שם טוב מקובל שלא להשתמש בבתי מזוזה העשויים ממתכת[12]. (אולם הרב ירוסלבסקי אמר שראה בית מזוזה מכסף שהתקבל מתנה מאדמור הזקן כמו כן הובא הטעם שהברזל מקצר ימיו של אדם ומבואר בזוהר ובעוד מקומות שמדובר על ברזל בלבד ולא כל מיני מתכות) בקרב רבים מחסידי חב"ד נהוג שלא להכניס את המזוזה בבתים כלל, אלא רק לעטוף אותה בניילון ונייר, כפי שנהוג ב-770 ובבתי רבותינו נשיאינו[13].
קדושתם של הבתים פחותה בהרבה מקדושתו של קלף המזוזה עצמו, אך נוהגים שלא להשליך אותם באשפה בבזיון אלא להניח אותם יחד עם דברי הגניזה.
היכר ציר[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי הלכה, את המזוזה יש לקבוע בצד ימין של הדלת. לפי מנהג חב"ד, קובעים מהו צד ימין של הדלת לעניין קביעת מזוזה לפי 'היכר ציר' - מתייחסים אל הפתח כאילו האדם עומד עם הפנים לכיוון אליו נפתחת הדלת, וקובעים את המזוזה מצד ימין שלו[14].
הנהגה זו כוללת פרטים שונים[15]:
- שאת המזוזה קובעים בצד ימין של הפתח הפונה לחדר או המסדרון שאליו הדלת נפתחת.
- לא מתחשבים במיקום הצירים על המשקוף[16], ומתחשבים רק בכיוון אליו הדלת נפתחת.
- אין משמעות מהו החדר הפנימי ומהו החדר החיצוני, ואף אם זו הגישה היחידה אל החדר, המזוזה נקבעת מצד ימין של הכיוון אליו נפתחת הדלת.
- בדלת הראשית של הבית, לא מתחשבים בהיכר ציר וקובעים תמיד בצד ימין של הנכנס לבית.
כסגולה לשמירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהזדמנויות שונות הורה הרבי להחזיק מזוזה בסמוך למיטה או ברכב, כסגולה לשמירה והגנה. הרבי הורה להקפיד על שמירת כבודה של המזוזה באמצעות שמירתה כלי בתוך כלי וכדומה[17].
הוראות הרבי מיוסדות כפי שהרבי עצמו ציין על המשנה במסכת כלים[18], ועל דברי התוספות יום טוב שם, שבזמן המשנה נהגו האנשים לשאת מזוזה וחשבו זאת למצוה ולשמירה[19].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- האם ידוע לך מי כתב את מזוזות ביתך? תחקיר שבועון
1396 עמוד 34.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בעקבות פרשית הסופר שירד מהדרך - האם ידוע לך מי כתב את מזוזות ביתך - אברהם רייניץ בשבועון בית משיח גיליון 1396, בתחקיר הדרכה מהפכני הקורא לחייב את הסוחרים לחשוף מי הסופר שכתב כל מזוזה
- איך קובעים מזוזה?
סרטון הדרכה מקיף בהפקת ערוץ יהדותון - שיעור מקיף על קביעת מזוזות כהלכה מאת הרב יוסף יצחק הבלין
- לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 61 (עמ' 76)
- טעמי המצווה והלכותיה, הרב יוסף קרסיק,
- יוצא לבחור מזוזה בכפר חב"ד
- מתי יש לקבוע מזוזה בבית שכור? שיעור קצר בוידאו מאת הרב יוסף ישעיה ברוין, רבה של קראון הייטס
- כשהגרמ"ש אשכנזי הסביר: מדוע המזוזה בכיוון פתיחת הדלת
- מה אומרות האותיות המסתוריות שבחלקה האחורי של המזוזה?
- הרב ישראל הלפרין, קביעת מזוזה לפי 'היכר ציר', בתוך גליון 'מבית ההוראה' 14, אדר תשפ"א
- שניאור אשכנזי, האם ראוי לשווק מזוזה בתור אמצעי לשמירה?, שיעור לפרשת עקב תשפ"ב
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |
| סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות | ||||
|---|---|---|---|---|
| מצוות מהתורה ותקנות דרבנן | כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה | |||
| כתיבת סת"ם | סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה | |||
| כתבי קודש מיוחדים | ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש | |||
| מושגים קרובים | מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין | |||
הערות שוליים
- ↑ נאמרת שלושה פעמים ביום, בפרשת קריאת שמע (בסיום הפרשה הראשונה): "וכתבתם על מזוזות ביתך, ובשעריך".
- ↑ דברים ו'.
- ↑ דברים י"א.
- ↑ כלשון הטור.
- ↑ הערות באגרות קודש חי"ג אגרת ד'תמג.
- ↑ כן הורה הרבי לכמה שקנו בית חדשה. ראו לדוגמה אגרות קודש חי"ט אגרת ז'שפח. להעיר שלכמה מכתבים (ראה אגרות קודש חכ"א אגרת ח'מ) משמע שצריך לקבוע חדשה, יותר מהודר מהראשונה, ולא רק להחזיר הבדוקה.
- ↑ תהלים פרק קכ"א פסוק ח'.
- ↑ שלחן מנחם ח"ה עמ' רלד. שיחת השבוע 1504 פינת הלכה ומנהג. אגרות קודש חלק ד' עמוד קנט. חלק ה' עמוד קעה. חלק ו' עמוד שמא. חלק י עמוד רלט. ועוד.
- ↑ ויש להעיר מלשון המכילתא (שמות י"ג) "מימים ימימה מגיד שאדם צריך לבדוק תפיליו אחת לי"ב חדש".
- ↑ שיחת כ' מנחם אב תשל"ד.
- ↑ סיכום מאת הרב חיים הלל רסקין (פתח תקווה) בגליון מרכז אנ"ש נצבים תשפ"ב (689) עמוד 2 (אנגלית).
- ↑ בעל שם טוב על התורה, פרשת ואתחנן.
- ↑ ומפי השמועה כך גם הורה הרבי. מקדש מלך ח"ב ע' 439.
- ↑ ספר המנהגים עמוד 81. מכתב לרב טוביה בלוי (על פי לקט ופרט חלק ד' אות קעו) באגרות קודש חי"ב עמוד תכד: "ישנה הוראה בשם רבותינו הנשיאים שהולכים בתר היכר ציר, וכדעת ראשונים בזה" (בלקט ופרט ניסה לשער לאיזה ראשונים הכוונה). וראו גם שולחן מנחם חלק ה' עמוד רכב הערה ה, ובגליון מבית ההוראה 14 שבקישורים חיצוניים.
- ↑ ראו בהרחבה בגליון מבית ההוראה 14 שבקישורים חיצוניים.
- ↑ אין משמעות אם הם ממוקמים על צד ימין של המשקוף או על צד שמאל.
- ↑ אגרות קודש חלק י' עמוד רלט. חלק ד' עמוד קנט.
- ↑ יז, טז.
- ↑ וראו במדור ההלכה של הרב יוחנן גוראריה שבועון כפר חב"ד גליון 1996 עמוד 79 אודות פרטי ההלכות בזה, שצריך להיות דווקא בדרך הנחה ולא בדרך תליה, ועוד.