שלמה מטוסוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה) |
|||
| (48 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:הרב מטוסוב אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב מטוסוב אצל הרבי]] | ||
הרב '''שלמה מטוסוב''' ([[תרע"ז]] - [[א' בכסלו|ראש-חודש כסלו]] [[תשס"ח]]) היה ה[[שליח]] הראשון שנשלח ישירות על ידי [[הרבי]]. פעל בשליחות ה[[מרכז לענייני חינוך]] ב[[מרסיי]], [[צרפת]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם פעל במשך כחמישים שנה. | הרב '''שלמה מטוסוב''' ([[תרע"ז]] - [[א' בכסלו|ראש-חודש כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]]. בצעירותו שימש סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים ב[[סמרקנד]] ו[[פוקינג]]. היה ה[[שליח]] הראשון שנשלח ישירות על ידי [[הרבי]]. פעל בשליחות ה[[מרכז לענייני חינוך]] ב[[מרסיי]], [[צרפת]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם פעל במשך כחמישים שנה. הקים מוסדות חב"דיים בכשבעים ערים וכפרים ברחבי מרוקו{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]], ב[[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]]. בצעירותו, בין השנים [[תרפ"ז]] עד [[תש"י]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים מוהילוב|מוהילוב]], [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[תומכי תמימים סמרקנד|סמרקנד]], [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] ו[[תומכי תמימים | הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]], ב[[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]]. בצעירותו, בין השנים [[תרפ"ז]] עד [[תש"י]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים מוהילוב|מוהילוב]], [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[תומכי תמימים סמרקנד|סמרקנד]], [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] ו[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]]. | ||
בשנת [[תרצ"ג]] נאסר בכותאיס בעוון | בשנת [[תרצ"ג]] נאסר בכותאיס בעוון ניסיון לצאת מרוסיה הסובייטית. בשנת [[תרצ"ה]] נאסר ב[[מוסקבה]] בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות בקזחסטן. עד שנת [[תש"ד]] היה במאסר וגלות והצליח לברוח וכדי להסתתר השיג מסמכים פולנים. | ||
שהה ב[[טשקנט]] ועבר ל[[סמרקנד]], שם היה יד ימינו של הרב [[ניסן נמנוב]] בניהול [[תומכי תמימים סמרקנד]]. | שהה ב[[טשקנט]] ועבר ל[[סמרקנד]], שם היה יד ימינו של הרב [[ניסן נמנוב]] בניהול [[תומכי תמימים סמרקנד]]. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת [[תש"ו]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות}}. | באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת [[תש"ו]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות}}. | ||
התחתן עם רעייתו מרת פעסיא | התחתן עם רעייתו מרת פעסיא בת המשפיע הרב [[יהודה לייב קרסיק]], אח הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
בשנת [[תשי"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] וניהל שם את מוסדות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] עד לשנת [[תנש"א]]. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר ל[[קראון הייטס]]. | בשנת [[תשי"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] וניהל שם את מוסדות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] עד לשנת [[תנש"א]]. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר ל[[קראון הייטס]]. | ||
נפטר ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשס"ח]]. | נפטר ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשס"ח]], במהלך כינוס השלוחים וכל השלוחים השתתפו בהלוייתו. | ||
==לימודים במחתרת== | ==לימודים במחתרת== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – [[ויטבסק]], ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב[[מוהילוב]], ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], תשע"ז ע' 353}}. | למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – [[ויטבסק]], ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב[[מוהילוב]], ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], תשע"ז ע' 353}}. | ||
==המאסרים== | ===המאסרים וניסיונות יציאה=== | ||
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות{{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי}}. | בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות{{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי}}. | ||
לאחר השחרור עבר ל[[מלחובקה]] שליד [[מוסקבה]], שם גרו קבוצה של חסידי חב"ד ובהם הרב [[ניסן נמנוב]], והתמים שלמה מטוסוב למד ממנו חסידות והשתתף בהתוועדויותיו, ומאז היו בקשר למעלה מיובל שנים ברציפות{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי}}. | |||
שאיפתו של התמים הצעיר, היתה לצאת מרוסיה הסובייטית, כדי לחיות חיים יהודים-חסידיים, ללא חשש ורדיפות. בתקופה זו הצליח להשיג סרטיפיקט (אישור כניסה לארץ הקודש) אותו השיגו אחיו מישיבת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], והם גם העבירו אליו כרטיס נסיעה באוניה. אבל השלטונות הסובייטים לא איפשרו לו לצאת, וכל בקשותיו נענו בשלילה{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי. [[חב"ד במרוקו]], פרק נד}}. | |||
בקיץ תרצ"ה, נאסר בשנית, במהלך גל מאסרים ב[[מוסקבה]] והאיזור, אז נאסרו שבעה, ובהם שישה מחסידי חב"ד והתמים שלמה מטוסוב, אשר נחקר ממושכות, אך ידע לא לתת אינפורמציה אודות אחרים. לאחר חודש וחצי מעצר, הואשם בהשתייכות לארגון דרייזין, דהיינו להרב [[אברהם דרייזין]] מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ונגזר דינו לשלוש שנות גלות{{הערה|התיק פורסם ברשמי ביאורים, עמוד נז}}. שלמה הוגלה לקזחסטן, ובתוך תקופת הגלות, נשפט שוב לעשר שנות גלות והוגלה יחד עם הרב [[אליעזר ננס]] למחנה העבודה "וולגה-לג", שם לא חילל שבת מה שהיה כרוך במסירות נפש. | |||
בשנים הבאות הועבר ממחנה למחנה, ובתקופת מלחמת העולם השניה נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם, אך כעבור ימים ספורים כאשר השבת התקרבה, והבין שיקשה לשמור שבת במכרות הפחם, נמלט לעיירה אחרת, והשיג פספורט פולני מזוייף על שם 'דוד בירנבוים', ובהמשך נסע ל[[טשקנט]], שם הצטרף לחסידים הרבים שהגיעו למקום בזמן המלחמה{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק שישי}}. | |||
==סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים== | |||
===בסמרקנד=== | |||
ב[[טשקנט]] התארח תקופה מסויימת אצל הרב [[בן ציון שם טוב]] ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב [[שמואל פרוס]]. בשנת תש"ד הרב [[ניסן נמנוב]] התכונן לעבור מטשקנט בה גר ל[[סמרקנד]], כדי לנהל את [[ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]] וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל - הרב מטוסוב כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות וכפי שסוכם באותה תקופה למד עם מספר תמימים ובהם הרב [[הלל פבזנר]] והרב [[ניסן פינסון]] ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. {{הערה|רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר}}. | |||
===משלוחים מהרבי ל[[פוקינג]]=== | |||
לאחר המלחמה יצא את [[ברית המועצות]] דרך העיר לבוב עם תעודות אזרח פולין על שם "דוד בירנבוים" וזאת טרם החלה ה[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] של חסידי חב"ד, והגיע למחנה העקורים ב[[פוקינג]], שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב [[ניסן נמנוב]]. | |||
בתקופת פוקינג [[הרבי]] שלח דרך הרב מטוסוב ספרים ותשמישי קדושה לחסידים והתמימים במחנות העקורים וכך החל קשר של הרב מטוסוב עם הרבי באמצעות מכתבים{{הערה|[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ}}. | |||
בשנים הבאות הגיע לצרפת, למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ובתקופה הבאה כיהן כמגיד שיעור בישיבה{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 355}}. | |||
==ארכיון [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]]== | |||
הרב שלמה מטוסוב בתפקידו כסגן מנהל ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]], שמר מסמכים ותמונות המתעדים את תקופת היציאה מרוסיה ובעיקר את החיים החב"דיים ב[[פוקינג]]. | |||
[[קובץ:ארכיון מטוסוב תיק פוקינג.jpg|ממוזער|ארכיון מטוסוב תיק היציאה מרוסיה (col)]] | |||
בארכיון ישנה מחברת בה תיעד יומן-מסע של חסידי חב"ד במחנה העקורים פוקינג ובו הרב מטוסוב העלה על הכתב כל תזוזה בפוקינג מהתקופה בה החלו לעזוב ל[[צרפת]] ובמשך למעלה משנה. ביומן מתועדים נושאים רבים כגון: | |||
*חסידים שהגיעו לפוקינג | |||
*חסידים שיצאו מפוקינג ליעדים אחרים | |||
*תקציבי ה[[ג'וינט]] | |||
*תרומות | |||
*מכתבים שנשלחו אל [[אדמו"ר הריי"צ]], אגרות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] | |||
*מכתבים שנשלחו אל [[הרבי]] | |||
*מענות [[הרבי]] | |||
*משלוחי ספרים ותשמישי קדושה שהגיעו מ[[הרבי]] כמנהל [[מרכז לענייני חינוך]]. | |||
מסתבר כי מחברת זו נועדה ברובה לצורך דיווח השוטף אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ואל חתנו, [[הרבי]] על כל פרט ופרט במהלך התיישבותם של החסידים אחרי [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאתם מרוסיה]]. תמליל וצילומי יומן-המסע מפורסמים בספר [[היציאה מרוסיה (ספר)|היציאה מרוסיה]] בו מתועדים חיי החסידים בתקופת היציאה מרוסיה ומחנות העקורים. בספר התפרסמו כ-200 תמונות נדירות המתעדות את חיי החסידים בזמן הבריחה, ובזמן שהותן במחנות. את הספר חיברו בנו הרב [[אליהו מטוסוב]] יחד עם הרב [[שניאור זלמן ברגר]]. | |||
===השליחות למרסיי=== | ===השליחות למרסיי=== | ||
[[קובץ:שלמה מטוסוב צעיר.jpg|ממוזער|הרב מטוסוב בצעירותו]] | [[קובץ:שלמה מטוסוב צעיר.jpg|ממוזער|הרב מטוסוב בצעירותו]] | ||
בתקופה זו שאף לעלות לארץ הקודש אך בתחילת שנת [[תש"י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ הקודש יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, [[מרוקו]], [[תוניסיה|תוניס]] ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ הקודש. ב[[חודש טבת]] [[תש"י]] החל הרב מטוסוב לפעול, זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. בתחילת [[חודש אדר]], כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל. | |||
כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו מענה ובו תמיהה על עזיבת התפקיד. הרב מטוסוב השיב לרבי במכתב התנצלות ולאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה{{הערה|מיום כ"ה ניסן}}: "נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות... כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק... ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים". המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, אשר הכיר את הרבי מזה מספר שנים באמצעות מכתבים, והיה מהראשונים שכתבו לרבי "כ"ק" כמו שכותבים לרבי. ולכן החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות. וכך יצא בפועל כי השליח ששלח הרבי מעצמו מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך ל[[מרוקו]]. {{הערה|רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)}}. | |||
בתקופה ההיא השתדך הרב מטוסוב עם זוגתו, מרת פעסיא, בת המשפיע הרב [[לייב קרסיק]] - הוא ורעייתו נפטרו בימי מלחמת העולם השנייה ובנותיו שרדו, הגיעו למחנה העקורים פוקינג ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עברו לצרפת כדי להשתדך שם {{הערה|אלה תולדות פרץ עמוד 213}}. | |||
בהמשך קיבל מכתבים נוספים מהרבי בו הורהו להתחיל בפעילות בצרפת והרב מטוסוב, בתקופה שלאחר השידוך, הגיע למרסיי לפעילות, אך זו היתה רק ההתחלה. | |||
==השליחות ל[[מרוקו]]== | |||
[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[לייבל רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]] | |||
[[קובץ:סיום הרמב"ם מרוקו.jpeg|ממוזער|שמאל|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם. שלוחי הרבי: הרב יהודה לייב רסקין, הרב [[שלמה מטוסוב]], הרב [[שלום איידלמן]]]] | |||
[[קובץ:ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב מטוסוב עם תלמידי ישיבת חב"ד בקזבלנקה. שלוחי הרבי למרוקו, בקידמת התמונה משמאל לימין: הרב רסקין, הרב מטוסוב, הרב איידלמן]] | |||
בעיצומה של הפעילות במרסיי הגיעה הוראתו של הרבי לנסוע בשליחותו למרוקו עם רעייתו המיועדת וכך הרבי החל את מפעל השליחות, כאשר הרב מטוסוב ורעייתו היו השלוחים הראשונים שהרבי יזם את שליחותם מאז הסתלקות אדמו"ר הריי"צ. | |||
כך נכתב באגרת [[כ"ו באב|כ"ו מנחם אב]]:"יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב"ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים". | |||
קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי"א]] שאז קיבל את הויזה ויצא ל[[קזבלנקה]], עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של [[מרוקו]] בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים על פי הוראות הרבי את התשתית הגדולה של רשת "[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים. | |||
==מנהל מוסדות חב"ד במרוקו== | |||
בהוראת הרבי כיהן הרב מטוסוב כמנהל מוסדות חב"ד במרוקו וכאשר במהלך השנים היו שערערו על סמכותו כמנהל יחיד של כלל מוסדות חב"ד במרוקו, הבהיר הרבי באגרות ומענות כי הרב מטוסוב הוא המנהל לבדו ואין שני מלכים בכתר אחד. | |||
הרב מטוסוב, היה מנהל-על ובכל עיר וכפר היו מנהלים למוסדות והרב מטוסוב ניהל את הכל הן בצד הגשמי והן בצד הרוחני. | |||
לצד היותו מנהל כלל המוסדות במרוקו, ניהל את אימפריית המוסדות המרכזיים בקזבלנקה בה גרו רוב יהודי מרוקו ובה בכל מוסד חב"די למדו מאות תלמידים. | |||
הקים מוסדות חב"דיים בלמעלה משבעים ערים עיירות וכפרים ברחבי מרוקו{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. | |||
את המוסדות ניהל ביד רמה על פי הוראות שקיבל תדיר מהרבי. משימות רבות ביצע כמנהל ובהן: | |||
*ייסוד מוסדות חב"ד בכל רחבי מרוקו | |||
*גיוס תקציבים והזרמת תקציבים למוסדות | |||
*רכישת ושכירת מבנים | |||
*משלוח ספרי לימוד ותשמישי קדושה | |||
*הדרכה פדגוגית | |||
*קשר עם רבנים, מנהיגי קהילות ומוסדות | |||
הרבי הורה שוב ושוב לרבנים, שלוחים, מנהלי מוסדות ומקורבים לפנות בענייני מוסדות למנהל הרב מטוסוב. | |||
בתוקף היותו מנהל, שמר מכל משמר על סדר וקפדנות בכל דבר וענין. כך ניהל התכתבויות מפורטות עם כלל השלוחים ומנהלי מוסדות. ואת תמצית הדוחות שלח לרבי ואת המענות שקיבל העביר ליעדן. וכך במשך עשרות שנים. {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], | |||
[[חב"ד במרוקו]] פרק ב}}. | |||
===מצוה בה זהיר טפי - ניהול המוסדות=== | |||
הרבי כתב לרב מטוסוב כי המצוה שלו בה צריך להיות "זהיר טפי" היינו שהיא החשובה ביותר אצלו: ניהול המוסדות "שזכה והצליח ובהשגחה פרטית נתמנה ומנהל אותם במסירה ונתינה" {{הערה| [[חב"ד במרוקו]] עמוד 25}}. | |||
==מוסדות [[קזבלנקה]]== | |||
מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי הרב מטוסוב והשלוחים בקזבלנקה: | |||
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]]. | |||
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. | |||
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. | |||
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. | |||
==ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו== | |||
קשר מיוחד יצר הרב מטוסוב עם רבני ומנהיגי יהדות מרוקו ובהם: הרבנים הגאונים: ה[[בבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[שלום משאש]] ועוד רבים. וגם עם נשיאי יהדות מרוקו מר דוד עמאר ומר סרג' ברדוגו. | |||
הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד במרוקו ופעילות בכל התחומים של שלוחי הרבי במרוקו. | |||
הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות{{הערה|[ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. | |||
==עם ה[[בבא סאלי]]== | |||
קשר קרוב נוצר בין הרב מטוסוב לבין הבבא סאלי והבבא מאיר. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. | |||
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר ובני משפחה נוספים{{הערה|בית משיח 1367}}. | |||
==פטירתו== | |||
בשנים האחרונות לחייו חלה הרב מטוסוב ועבר להתגורר בקראון הייטס. בתקופתו האחרונה המחלה החמירה, ובראש חודש כסלו תשס"ח, בזמן כינוס השלוחים העולמי, נפטר והוא בן 91. ההלויה התקיימה ביום ראשון א' כסלו, כאשר אלפי השלוחים מלווים את השליח הראשון הישיר של הרבי{{הערה|חב"ד במרוקו, ע' 356}} | |||
==ספרו: רשמי ביאורים== | |||
בשנת תשנ"ח הוציא לאור את הספר "רשמי ביאורים" הכולל פלפולים וביאורים בגמרא, מדרשים, רמב"ם, הלכה ודרוש לצד ביאורים בתורת הרבי. לספרו התורני ישנה תוספת - פרקי זכרונות מתקופת הלימודים והמאסרים ברוסיה הסובייטית, תקופת היציאה מרוסיה, תפקידו כסגן מנהל הישיבה בפוקינג, והמעבר לצרפת. | |||
בפתח הספר יש הסכמות של הרב [[מרדכי מנטליק]] ראש ישיבת תומכי תמימים ב-770, הרב [[פנחס הירשפרונג]] רבה של מונטריאול, הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]. הרב [[מנשה הקטן]] אב"ד של קהילת אונגוואר והרב [[שלום משאש]] רבה של מרוקו וירושלים{{הערה|רשמי ביאורים במבוא}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
'''רעייתו''': | '''רעייתו''': | ||
| שורה 70: | שורה 149: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], חשוון ה'תשע"ז | ||
*[[היציאה מרוסיה]], תש"פ | *[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ | ||
*הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק | *הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק | ||
| שורה 90: | שורה 169: | ||
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | ||
[[קטגוריה: אישים בפוקינג]] | [[קטגוריה: אישים בפוקינג]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
| שורה 99: | שורה 178: | ||
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]] | [[קטגוריה:משפחת מטוסוב]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]] | ||
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:27, 29 באוגוסט 2024
הרב שלמה מטוסוב (תרע"ז - ראש-חודש כסלו תשס"ח) היה שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בצעירותו שימש סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים בסמרקנד ופוקינג. היה השליח הראשון שנשלח ישירות על ידי הרבי. פעל בשליחות המרכז לענייני חינוך במרסיי, צרפת, ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי לקזבלנקה שבמרוקו, שם פעל במשך כחמישים שנה. הקים מוסדות חב"דיים בכשבעים ערים וכפרים ברחבי מרוקו[1].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלמה מטוסוב נולד בויטבסק ברוסיה הלבנה, ביום הכיפורים תרע"ז. בצעירותו, בין השנים תרפ"ז עד תש"י, למד בישיבות תומכי תמימים בויטבסק, מוהילוב, כותאיס, מלחובקה, סמרקנד, פאקינג וברינואה.
בשנת תרצ"ג נאסר בכותאיס בעוון ניסיון לצאת מרוסיה הסובייטית. בשנת תרצ"ה נאסר במוסקבה בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות בקזחסטן. עד שנת תש"ד היה במאסר וגלות והצליח לברוח וכדי להסתתר השיג מסמכים פולנים.
שהה בטשקנט ועבר לסמרקנד, שם היה יד ימינו של הרב ניסן נמנוב בניהול תומכי תמימים סמרקנד.
באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת תש"ו יצא מרוסיה במסגרת הבריחה הגדולה דרך לבוב[2].
התחתן עם רעייתו מרת פעסיא בת המשפיע הרב יהודה לייב קרסיק, אח הרב אליעזר קרסיק יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
בשנת תשי"א נשלח על ידי הרבי למרוקו וניהל שם את מוסדות רשת אוהלי יוסף יצחק עד לשנת תנש"א. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר לקראון הייטס.
נפטר בראש חודש כסלו תשס"ח, במהלך כינוס השלוחים וכל השלוחים השתתפו בהלוייתו.
לימודים במחתרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלמה מטוסוב נולד ביום הכיפורים בשנת תרע"ז בויטבסק בבלרוס, להוריו ר' יצחק אייזיק וביילא מטוסוב, שניהם חסידי חב"ד במשך מספר דורות [3]
למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – ויטבסק, ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים במוהילוב, ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם כותאיס[4].
המאסרים וניסיונות יציאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים בכותאיס, התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות[5].
לאחר השחרור עבר למלחובקה שליד מוסקבה, שם גרו קבוצה של חסידי חב"ד ובהם הרב ניסן נמנוב, והתמים שלמה מטוסוב למד ממנו חסידות והשתתף בהתוועדויותיו, ומאז היו בקשר למעלה מיובל שנים ברציפות[6]. שאיפתו של התמים הצעיר, היתה לצאת מרוסיה הסובייטית, כדי לחיות חיים יהודים-חסידיים, ללא חשש ורדיפות. בתקופה זו הצליח להשיג סרטיפיקט (אישור כניסה לארץ הקודש) אותו השיגו אחיו מישיבת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והם גם העבירו אליו כרטיס נסיעה באוניה. אבל השלטונות הסובייטים לא איפשרו לו לצאת, וכל בקשותיו נענו בשלילה[7].
בקיץ תרצ"ה, נאסר בשנית, במהלך גל מאסרים במוסקבה והאיזור, אז נאסרו שבעה, ובהם שישה מחסידי חב"ד והתמים שלמה מטוסוב, אשר נחקר ממושכות, אך ידע לא לתת אינפורמציה אודות אחרים. לאחר חודש וחצי מעצר, הואשם בהשתייכות לארגון דרייזין, דהיינו להרב אברהם דרייזין מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ונגזר דינו לשלוש שנות גלות[8]. שלמה הוגלה לקזחסטן, ובתוך תקופת הגלות, נשפט שוב לעשר שנות גלות והוגלה יחד עם הרב אליעזר ננס למחנה העבודה "וולגה-לג", שם לא חילל שבת מה שהיה כרוך במסירות נפש. בשנים הבאות הועבר ממחנה למחנה, ובתקופת מלחמת העולם השניה נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם, אך כעבור ימים ספורים כאשר השבת התקרבה, והבין שיקשה לשמור שבת במכרות הפחם, נמלט לעיירה אחרת, והשיג פספורט פולני מזוייף על שם 'דוד בירנבוים', ובהמשך נסע לטשקנט, שם הצטרף לחסידים הרבים שהגיעו למקום בזמן המלחמה[9].
סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בטשקנט התארח תקופה מסויימת אצל הרב בן ציון שם טוב ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב שמואל פרוס. בשנת תש"ד הרב ניסן נמנוב התכונן לעבור מטשקנט בה גר לסמרקנד, כדי לנהל את ישיבת תומכי תמימים סמרקנד וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל - הרב מטוסוב כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות וכפי שסוכם באותה תקופה למד עם מספר תמימים ובהם הרב הלל פבזנר והרב ניסן פינסון ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. [10].
משלוחים מהרבי לפוקינג[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר המלחמה יצא את ברית המועצות דרך העיר לבוב עם תעודות אזרח פולין על שם "דוד בירנבוים" וזאת טרם החלה היציאה מרוסיה של חסידי חב"ד, והגיע למחנה העקורים בפוקינג, שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב ניסן נמנוב.
בתקופת פוקינג הרבי שלח דרך הרב מטוסוב ספרים ותשמישי קדושה לחסידים והתמימים במחנות העקורים וכך החל קשר של הרב מטוסוב עם הרבי באמצעות מכתבים[11].
בשנים הבאות הגיע לצרפת, למד בישיבת תומכי תמימים ברינואה, ובתקופה הבאה כיהן כמגיד שיעור בישיבה[12].
ארכיון היציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלמה מטוסוב בתפקידו כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים בפוקינג, שמר מסמכים ותמונות המתעדים את תקופת היציאה מרוסיה ובעיקר את החיים החב"דיים בפוקינג.
בארכיון ישנה מחברת בה תיעד יומן-מסע של חסידי חב"ד במחנה העקורים פוקינג ובו הרב מטוסוב העלה על הכתב כל תזוזה בפוקינג מהתקופה בה החלו לעזוב לצרפת ובמשך למעלה משנה. ביומן מתועדים נושאים רבים כגון:
- חסידים שהגיעו לפוקינג
- חסידים שיצאו מפוקינג ליעדים אחרים
- תקציבי הג'וינט
- תרומות
- מכתבים שנשלחו אל אדמו"ר הריי"צ, אגרות מאדמו"ר הריי"צ
- מכתבים שנשלחו אל הרבי
- מענות הרבי
- משלוחי ספרים ותשמישי קדושה שהגיעו מהרבי כמנהל מרכז לענייני חינוך.
מסתבר כי מחברת זו נועדה ברובה לצורך דיווח השוטף אל אדמו"ר הריי"צ ואל חתנו, הרבי על כל פרט ופרט במהלך התיישבותם של החסידים אחרי יציאתם מרוסיה. תמליל וצילומי יומן-המסע מפורסמים בספר היציאה מרוסיה בו מתועדים חיי החסידים בתקופת היציאה מרוסיה ומחנות העקורים. בספר התפרסמו כ-200 תמונות נדירות המתעדות את חיי החסידים בזמן הבריחה, ובזמן שהותן במחנות. את הספר חיברו בנו הרב אליהו מטוסוב יחד עם הרב שניאור זלמן ברגר.
השליחות למרסיי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופה זו שאף לעלות לארץ הקודש אך בתחילת שנת תש"י ביקש ממנו הרב בנימין גורודצקי שלפני נסיעתו לארץ הקודש יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, מרוקו, תוניס ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ הקודש. בחודש טבת תש"י החל הרב מטוסוב לפעול, זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק אדמו"ר הריי"צ. בתחילת חודש אדר, כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל.
כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו מענה ובו תמיהה על עזיבת התפקיד. הרב מטוסוב השיב לרבי במכתב התנצלות ולאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה[13]: "נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות... כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק... ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים". המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, אשר הכיר את הרבי מזה מספר שנים באמצעות מכתבים, והיה מהראשונים שכתבו לרבי "כ"ק" כמו שכותבים לרבי. ולכן החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות. וכך יצא בפועל כי השליח ששלח הרבי מעצמו מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך למרוקו. [14]. בתקופה ההיא השתדך הרב מטוסוב עם זוגתו, מרת פעסיא, בת המשפיע הרב לייב קרסיק - הוא ורעייתו נפטרו בימי מלחמת העולם השנייה ובנותיו שרדו, הגיעו למחנה העקורים פוקינג ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עברו לצרפת כדי להשתדך שם [15].
בהמשך קיבל מכתבים נוספים מהרבי בו הורהו להתחיל בפעילות בצרפת והרב מטוסוב, בתקופה שלאחר השידוך, הגיע למרסיי לפעילות, אך זו היתה רק ההתחלה.
השליחות למרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיצומה של הפעילות במרסיי הגיעה הוראתו של הרבי לנסוע בשליחותו למרוקו עם רעייתו המיועדת וכך הרבי החל את מפעל השליחות, כאשר הרב מטוסוב ורעייתו היו השלוחים הראשונים שהרבי יזם את שליחותם מאז הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.
כך נכתב באגרת כ"ו מנחם אב:"יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב"ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים".
קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד חודש שבט תשי"א שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של מרוקו בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים על פי הוראות הרבי את התשתית הגדולה של רשת "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים.
מנהל מוסדות חב"ד במרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהוראת הרבי כיהן הרב מטוסוב כמנהל מוסדות חב"ד במרוקו וכאשר במהלך השנים היו שערערו על סמכותו כמנהל יחיד של כלל מוסדות חב"ד במרוקו, הבהיר הרבי באגרות ומענות כי הרב מטוסוב הוא המנהל לבדו ואין שני מלכים בכתר אחד. הרב מטוסוב, היה מנהל-על ובכל עיר וכפר היו מנהלים למוסדות והרב מטוסוב ניהל את הכל הן בצד הגשמי והן בצד הרוחני. לצד היותו מנהל כלל המוסדות במרוקו, ניהל את אימפריית המוסדות המרכזיים בקזבלנקה בה גרו רוב יהודי מרוקו ובה בכל מוסד חב"די למדו מאות תלמידים. הקים מוסדות חב"דיים בלמעלה משבעים ערים עיירות וכפרים ברחבי מרוקו[16].
את המוסדות ניהל ביד רמה על פי הוראות שקיבל תדיר מהרבי. משימות רבות ביצע כמנהל ובהן:
- ייסוד מוסדות חב"ד בכל רחבי מרוקו
- גיוס תקציבים והזרמת תקציבים למוסדות
- רכישת ושכירת מבנים
- משלוח ספרי לימוד ותשמישי קדושה
- הדרכה פדגוגית
- קשר עם רבנים, מנהיגי קהילות ומוסדות
הרבי הורה שוב ושוב לרבנים, שלוחים, מנהלי מוסדות ומקורבים לפנות בענייני מוסדות למנהל הרב מטוסוב.
בתוקף היותו מנהל, שמר מכל משמר על סדר וקפדנות בכל דבר וענין. כך ניהל התכתבויות מפורטות עם כלל השלוחים ומנהלי מוסדות. ואת תמצית הדוחות שלח לרבי ואת המענות שקיבל העביר ליעדן. וכך במשך עשרות שנים. [17].
מצוה בה זהיר טפי - ניהול המוסדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי כתב לרב מטוסוב כי המצוה שלו בה צריך להיות "זהיר טפי" היינו שהיא החשובה ביותר אצלו: ניהול המוסדות "שזכה והצליח ובהשגחה פרטית נתמנה ומנהל אותם במסירה ונתינה" [18].
מוסדות קזבלנקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי הרב מטוסוב והשלוחים בקזבלנקה:
ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו.
כולל אהלי יוסף יצחק - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא.
בית רבקה - יסודי, תיכון וסמינר.
בית מדרש לרבנים - בו למדו רבנות ודיינות.
ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]
קשר מיוחד יצר הרב מטוסוב עם רבני ומנהיגי יהדות מרוקו ובהם: הרבנים הגאונים: הבבא סאלי, הבבא מאיר, הרב שלום משאש ועוד רבים. וגם עם נשיאי יהדות מרוקו מר דוד עמאר ומר סרג' ברדוגו.
הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד במרוקו ופעילות בכל התחומים של שלוחי הרבי במרוקו.
הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות[19].
עם הבבא סאלי[עריכה | עריכת קוד מקור]
קשר קרוב נוצר בין הרב מטוסוב לבין הבבא סאלי והבבא מאיר. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות.
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר ובני משפחה נוספים[20].
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים האחרונות לחייו חלה הרב מטוסוב ועבר להתגורר בקראון הייטס. בתקופתו האחרונה המחלה החמירה, ובראש חודש כסלו תשס"ח, בזמן כינוס השלוחים העולמי, נפטר והוא בן 91. ההלויה התקיימה ביום ראשון א' כסלו, כאשר אלפי השלוחים מלווים את השליח הראשון הישיר של הרבי[21]
ספרו: רשמי ביאורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשנ"ח הוציא לאור את הספר "רשמי ביאורים" הכולל פלפולים וביאורים בגמרא, מדרשים, רמב"ם, הלכה ודרוש לצד ביאורים בתורת הרבי. לספרו התורני ישנה תוספת - פרקי זכרונות מתקופת הלימודים והמאסרים ברוסיה הסובייטית, תקופת היציאה מרוסיה, תפקידו כסגן מנהל הישיבה בפוקינג, והמעבר לצרפת. בפתח הספר יש הסכמות של הרב מרדכי מנטליק ראש ישיבת תומכי תמימים ב-770, הרב פנחס הירשפרונג רבה של מונטריאול, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. הרב מנשה הקטן אב"ד של קהילת אונגוואר והרב שלום משאש רבה של מרוקו וירושלים[22].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעייתו:
- מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד (פטרבורג) להוריה הרב יהודה לייב קרסיק וזוגתו, נפטרה ג' חשון תשע"א.
בניו:
- הרב יוסף יצחק מטוסוב - שליח בעיר טולוז שבצרפת.
- הרב יהודה לייב מטוסוב - שליח בעיר קאן שבצרפת.
- הרב אליהו מטוסוב - חבר מערכת אוצר החסידים קראון הייטס.
- הרב יונה מטוסוב - שליח במדיסון שבמדינת וויסקאנסין.
- הרב ראובן מטוסוב - שליח ללשכת ליובאוויטש האירופאית.
- הרב שמריהו מטוסוב - משפיע ראשי תומכי תמימים פוקונוס.
- הרב מנחם מענדל מטוסוב - שליח אלבערטא שבקנדה.
בנותיו:
- מרת איידלא אשת הרב דוד אבא נמנוב נכד הרב ניסן נמנוב - קראון הייטס.
- מרת ביילא אשת הרב עמנואל פאלאטינסקי, ניו ג'רזי.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
- היציאה מרוסיה (ספר), תש"פ
- הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תמונות מחייו
- ירוחם לנדסמן, השליח שדיבר אידיש וערבית, מתוך עיתון משפחה
י"ב כסלו תשס"ח - על מה חשב הרבי?
בנו הרב יוסף יצחק מטוסוב מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת jem - תמונות נדירות: השליח הראשון של הרבי פועל במרוקו
- הרב אליעזר אבצן, החייל שנבחר על ידי הרבי
(אנגלית) - תשורה מטוסוב תשפ"ב
הערות שוליים
- ↑ בתולדות חב"ד במרוקו ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: קזבלנקה ומקנס
- ↑ שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות
- ↑ הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, ע' א
- ↑ חב"ד במרוקו, תשע"ז ע' 353
- ↑ הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי
- ↑ הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי
- ↑ הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי. חב"ד במרוקו, פרק נד
- ↑ התיק פורסם ברשמי ביאורים, עמוד נז
- ↑ שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק שישי
- ↑ רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר
- ↑ היציאה מרוסיה (ספר), תש"פ
- ↑ חב"ד במרוקו ע' 355
- ↑ מיום כ"ה ניסן
- ↑ רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)
- ↑ אלה תולדות פרץ עמוד 213
- ↑ בתולדות חב"ד במרוקו ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: קזבלנקה ומקנס
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו פרק ב
- ↑ חב"ד במרוקו עמוד 25
- ↑ [ר' שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, גיליון 1367 הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר
- ↑ בית משיח 1367
- ↑ חב"ד במרוקו, ע' 356
- ↑ רשמי ביאורים במבוא
- אישים שנולדו בשנת תרע"ז
- חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- אישים במוסקבה
- אישים בסמרקנד
- אישים בפוקינג
- אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי
- צוות תומכי תמימים סמרקנד
- חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה
- שלוחים במרוקו
- שלוחים שנפטרו
- חסידים שנאסרו בברית המועצות
- משפחת קרסיק
- משפחת מטוסוב
- אישים שנפטרו בשנת תשס"ח
- אישים בקזבלנקה