אגרת הקודש - סימן ט': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←מבוא) |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://abc770.org/article_node_4702/ תניא לעם] | *[https://abc770.org/article_node_4702/ תניא לעם] {{חב"ד אור אין סוף}} | ||
{{קצרמר|חסידות}} | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף ח'|פרק ח']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף י'|פרק י']]}} | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף ח'|פרק ח']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף י'|פרק י']]}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:39, 23 בינואר 2024
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
אגרת הקודש ט' - אהובי אחיי
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אגרת קודש זו מוסיפה על קודמותיה, שע"י צדקה מתקשר יהודי לקב"ה לא רק בשעת עבודתו ב"תחום הקדושה"[1] אלא כל היום כולו.
גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| אגרת ט' |
|---|
| ט אהוביי אחיי ורעיי אשר כנפשי, באתי כמזכיר ומעורר ישנים בתרדמת הבלי הבלים ולפקוח עיני העורים יביטו, לראות להיות כל ישעם וחפצם ומגמתם לכל בהם חיי רוחם במקור מים חיים חיי החיים כל ימי חייהם מנפש ועד בשר, דהיינו כל מילי דעלמא ועסקי פרנסה, לא יהיה כאלו דעבדין לגרמייהו ולא יהיה בית ישראל כעובדי עבודת גילולים דזנין ומפרנסין ומוקרין לנשייהו ובנייהו מאהבה, כי מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ כתיב, דהיינו שגם בעניני ארץ לא יפרידו [נ"א יפרדו] מאחד האמת חס ושלום להעיד עדות שקר ח"ו בקריאת שמע ערב ובוקר בעינים סגורות ה' אחד בד' רוחות ובשמים ממעל ובארץ מתחת, ובפקוח עיני העורים התעיף עיניך בו ואיננו חס ושלום, אך בזאת יאות לנו להיות [נ"א בהיות] כל עסקינו במילי דעלמא, לא לגרמייהו כי אם להחיות נפשות חלקי אלקות ולמלאות מחסוריהם בחסד חנם, שבזה אנו מדמין הצורה ליוצרה ה' אחד אשר חסד אל כל היום, חסד של אמת להחיות העולם ומלואו בכל רגע ורגע, רק שאשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי התורה. על כן אהוביי אחיי שימו נא לבבכם לאלה הדברים הנאמרים בקצרה מאד, (ואם ירצה ה' פה אל פה אדבר בם בארוכה) איך היות כל עיקר עבודת ה' בעתים הללו בעקבות משיחא היא עבודת הצדקה כמו שאמרו רז"ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה, ולא אמרו רז"ל תלמוד תורה שקול כנגד גמילות חסדים אלא בימיהם שתלמוד תורה היה עיקר העבודה אצלם ועל כן היו חכמים גדולים תנאים ואמוראים. מה שאין כן בעקבות משיחא שנפלה סוכת דוד עד בחינת רגלים ועקביים שהיא בחינת עשיה, אין דרך לדבקה בה באמת ולהפכא חשוכא לנהורא דילה [נ"א דיליה] כי אם בבחינת עשיה גם כן שהיא מעשה הצדקה כידוע למשכילים שבחינת עשיה באלקות היא בחינת השפעת והמשכת החיות למטה מטה למאן דלית ליה מגרמיה כלום, וכל הזובח את יצרו בזה ופותח ידו ולבבו אתכפיא סטרא אחרא ומהפך חשוכא לאור השי"ת השוכן עלינו בבחינת עשיה בעקבות משיחא, ויזכה לראות עין בעין בשוב ה' ציון כו': |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההתעסקות בענייני העולם צריכה להיות רק כדי לגלות בו רצון ה' (ולא כמו הגויים, שהתעסקותם לפרנס את בניהם ונשותיהם היא מצד האהבה שאוהבים אותם). ומכיון שבזמן הגלות מתגלה אלוקות בעולם בעיקר ע"י מצוות מעשיות - עיקר עסק היהודי צריך להיות בצדקה[2].
וע"י נתינת צדקה קשור יהודי לקב"ה כל היום כולו (ולא רק בשעת התפילה והלימוד).
מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הקודם: פרק ח' |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק י' |