סיומא דגופא: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''סיומא דגופא''', הוא הכינוי בפתח אליהו לספירת היסוד בדימוי הלקוח מגוף האדם, אשר 'סיום'...") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←הרחבה) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{איברים}} | |||
'''סיומא דגופא''', הוא הכינוי ב[[פתח אליהו]] ל[[ספירת היסוד]] בדימוי הלקוח מגוף האדם, אשר 'סיום' הגוף הוא באבר הקשור עם ההולדה וההשפעה החוצה, לצמצם לתמצית את עצם החיות ולהשפיע אותה הלאה ביצירת חיים חדשים. | '''סיומא דגופא''', הוא הכינוי ב[[פתח אליהו]] ל[[ספירת היסוד]] בדימוי הלקוח מגוף האדם, אשר 'סיום' הגוף הוא באבר הקשור עם ההולדה וההשפעה החוצה, לצמצם לתמצית את עצם החיות ולהשפיע אותה הלאה ביצירת חיים חדשים. | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
כפי שבדוגמא העליונה, ספירת ה[[יסוד]] היא כח ה[[משפיע]] וכדי שיוכל להשפיע הלאה צריך הוא להתקשר עם כח ה[[מקבל]] שהוא [[ספירת המלכות]] שאין לה מצד עצמה כלום וכל מה שהיא יורדת ומשפיעה בעולמות ובספירות שתחתיה היא על ידי שהיא מקבלת מספירת היסוד, כך גם אצל האדם למטה, אבר זה הוא כח ההשפעה שבאדם שמביא תועלת רק אם הוא מתקשר ומתאחד כראוי עם המקבל, וזו המשמעות שהיסוד הוא בחינת 'התקשרות', כלומר ההתקשרות של המשפיע להשפיע במקבל. | כפי שבדוגמא העליונה, ספירת ה[[יסוד]] היא כח ה[[משפיע]] וכדי שיוכל להשפיע הלאה צריך הוא להתקשר עם כח ה[[מקבל]] שהוא [[ספירת המלכות]] שאין לה מצד עצמה כלום וכל מה שהיא יורדת ומשפיעה בעולמות ובספירות שתחתיה היא על ידי שהיא מקבלת מספירת היסוד, כך גם אצל האדם למטה, אבר זה הוא כח ההשפעה שבאדם שמביא תועלת רק אם הוא מתקשר ומתאחד כראוי עם המקבל, וזו המשמעות שהיסוד הוא בחינת 'התקשרות', כלומר ההתקשרות של המשפיע להשפיע במקבל. | ||
כפועל יוצא מכך ש'נעוץ סופן בתחילתן' וכח ה[[תענוג]] הוא [[פנימיות הכתר]] ה'''התחלה''' העליונה של כל השתלשלות הספירות, וכח היסוד הוא '''הסוף והסיום''' שלהם, לכן עיקר התענוג הוא דווקא במקום | כפועל יוצא מכך ש'נעוץ סופן בתחילתן' וכח ה[[תענוג]] הוא [[פנימיות הכתר]] ה'''התחלה''' העליונה של כל השתלשלות הספירות, וכח היסוד הוא '''הסוף והסיום''' שלהם, לכן עיקר התענוג הוא דווקא במקום זההלשון המדויק עיקר התענוג בכלות השפע) {{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/134b.htm נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלד, ב].}}. | ||
בזוהר מובא שה'סיומא דגופא' רמוזה באות יו"ד, שמצד אחד הינה אות זעירה, ויחד עם זאת העיקר והיסוד של העולם{{הערה|זוהר חלק א' נו, א: "האי ברית אתרמיזת באת יו"ד את זעירא עקרא ויסודא דעלמא". ובמאמר באתי לגני תשי"ז שבהערה הבאה, "שצורתה כצורת אות יו"ד".}}, ובחסידות מוסבר שזהו הטעם לכך שבכתיבת [[סת"ם]], כתיבת כל האותיות מתחילה עם האות יו"ד (שכותבים יו"ד זעירה ולאחר מכן מושכים ממנה את הדיו לצורת אות), כיון שמספירת היסוד הוא כל ההמשכות, והטעם שספירת היסוד רמוזה דוקא באות יו"ד, כיון שענינה של יו"ד הוא ביטול, וההתקשרות בין המשפיע והמקבל וההשפעה הנמשכת, תלויה הן בביטול של המשפיע שמבטל את כל שאר עניניו ומתמסר להשפעה, והן בביטול של המקבל שמתמסר לקבל את ההשפעה, וההתקשרות של שניהם יחד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/3/index.htm#_ftnref_50 מאמר באתי לגני מוצאי שבת פרשת בשלח י' שבט תשי"ז].}}. | בזוהר מובא שה'סיומא דגופא' רמוזה באות יו"ד, שמצד אחד הינה אות זעירה, ויחד עם זאת העיקר והיסוד של העולם{{הערה|זוהר חלק א' נו, א: "האי ברית אתרמיזת באת יו"ד את זעירא עקרא ויסודא דעלמא". ובמאמר באתי לגני תשי"ז שבהערה הבאה, "שצורתה כצורת אות יו"ד".}}, ובחסידות מוסבר שזהו הטעם לכך שבכתיבת [[סת"ם]], כתיבת כל האותיות מתחילה עם האות יו"ד (שכותבים יו"ד זעירה ולאחר מכן מושכים ממנה את הדיו לצורת אות), כיון שמספירת היסוד הוא כל ההמשכות, והטעם שספירת היסוד רמוזה דוקא באות יו"ד, כיון שענינה של יו"ד הוא ביטול, וההתקשרות בין המשפיע והמקבל וההשפעה הנמשכת, תלויה הן בביטול של המשפיע שמבטל את כל שאר עניניו ומתמסר להשפעה, והן בביטול של המקבל שמתמסר לקבל את ההשפעה, וההתקשרות של שניהם יחד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/3/index.htm#_ftnref_50 מאמר באתי לגני מוצאי שבת פרשת בשלח י' שבט תשי"ז סעיף ה' - ו'].}}. | ||
במקום זה מתגלה המעלה שלו גם בגשמיות, שהוא קשור עם המוח, שהרי בשאר האברים גם כשמתבונן בדעתו בתוקף, לא פועל הדבר שינוי גשמי באברים, ואילו דווקא באבר זה, נפעל שינוי גשמי באמצעות הכוחות הפנימיים והנעלים ביותר של האדם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/3/index.htm באתי לגני תשי"ז סעיף ה']. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/24/105c.htm תורה אור הוספות ויחי קה, ג].}}. | במקום זה מתגלה המעלה שלו גם בגשמיות, שהוא קשור עם המוח, שהרי בשאר האברים גם כשמתבונן בדעתו בתוקף, לא פועל הדבר שינוי גשמי באברים, ואילו דווקא באבר זה, נפעל שינוי גשמי באמצעות הכוחות הפנימיים והנעלים ביותר של האדם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/3/index.htm באתי לגני תשי"ז סעיף ה']. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/24/105c.htm תורה אור הוספות ויחי קה, ג].}}. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ברית מילה]] | *[[ברית מילה]] | ||
*[[יסוד דנוקבא]] | |||
*[[אברי ההולדה]] | *[[אברי ההולדה]] | ||
*[[שמירת הברית]] | *[[שמירת הברית]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*המאור שבתורה - אגרת התשובה פרק ה' | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אברי הגוף]] | [[קטגוריה:אברי הגוף]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:39, 2 באוגוסט 2023
| איברי גוף האדם |
|---|
| מושגים כלליים |
| ראש • פנים • נשימה • דם • גידים • ורידי הדם • עורקים • עצבים • בשר • עצמות • עור • שערות הראש והזקן |
| איברי הראש |
| גולגולת • מצח • מוח • קרום שעל המוח • אויר שבין המוח לגלגולת • קרום שעל האויר • שערות הראש והזקן • זקן • עיניים • עפעפיים • אוזניים • אף • פה • שפתיים • לשון • חיך • שיניים • צואר - (קנה, ושט וורידים) • עורף • לחיים • סנטר |
| איברי הגוף |
| בית החזה • בית השחי • בטן • טבור • אגן • לב • ריאות • כליות • כיס המרה • כבד • קיבה • איברי הפסולת • איברי ההולדה • סיומא דגופא • יסוד דנוקבא |
| גפיים |
| כתפיים • ידיים • רגליים • עקב • אצבעות • ציפורניים |
| ראו גם |
| אשר יצר • בריאות ורפואה • אדם - מין המדבר (תבנית) |
סיומא דגופא, הוא הכינוי בפתח אליהו לספירת היסוד בדימוי הלקוח מגוף האדם, אשר 'סיום' הגוף הוא באבר הקשור עם ההולדה וההשפעה החוצה, לצמצם לתמצית את עצם החיות ולהשפיע אותה הלאה ביצירת חיים חדשים.
ההסבר לכך הוא היות והאדם נברא בדוגמת הצורה העליונה, כפי שבספירות העליונות התכלית היא הדרגה התחתונה שקשורה עם ההשפעה לעולמות ולספירות שלמטה ממנה, כך גם אצל האדם, ה'סיום' של הגוף הוא באבר הקשור עם היציאה וההשפעה החוצה, בו מתגלה כח האין סוף, אשר נעוץ סופן בתחילתן.
הרחבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפתח אליהו מפורטות הספירות עם דימוי של אדם, זאת על יסוד לשון הפסוק "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", שהאדם נברא בדומה לצורה הרוחנית העליונה, ולכן, אף שלקב"ה אין גוף ולא דמות הגוף, מאיברי האדם מהותם ופעולותיהם, ניתן ללמוד ולקבל מושג כל שהוא על הצורה העליונה, כמו שאמר איוב: "מבשרי אחזה אלוקה".
לשון הזוהר היא: "חסד דרועא ימינא, גבורה דרועא שמאלא, תפארת גופא, נצח והוד תרין שוקין, ויסוד סיומא דגופא אות ברית קדש", כלומר שיד ימין היא המשל והדוגמא לספירת החסד העליונה, יד שמאל לספירת הגבורה, הגוף - לספירת התפארת, הרגליים - לספירות הנצח וההוד, ואבר הברית, המכונה 'סיום הגוף - אות ברית קודש', קשור לספירת היסוד.
כפי שבדוגמא העליונה, ספירת היסוד היא כח המשפיע וכדי שיוכל להשפיע הלאה צריך הוא להתקשר עם כח המקבל שהוא ספירת המלכות שאין לה מצד עצמה כלום וכל מה שהיא יורדת ומשפיעה בעולמות ובספירות שתחתיה היא על ידי שהיא מקבלת מספירת היסוד, כך גם אצל האדם למטה, אבר זה הוא כח ההשפעה שבאדם שמביא תועלת רק אם הוא מתקשר ומתאחד כראוי עם המקבל, וזו המשמעות שהיסוד הוא בחינת 'התקשרות', כלומר ההתקשרות של המשפיע להשפיע במקבל.
כפועל יוצא מכך ש'נעוץ סופן בתחילתן' וכח התענוג הוא פנימיות הכתר ההתחלה העליונה של כל השתלשלות הספירות, וכח היסוד הוא הסוף והסיום שלהם, לכן עיקר התענוג הוא דווקא במקום זההלשון המדויק עיקר התענוג בכלות השפע) [1].
בזוהר מובא שה'סיומא דגופא' רמוזה באות יו"ד, שמצד אחד הינה אות זעירה, ויחד עם זאת העיקר והיסוד של העולם[2], ובחסידות מוסבר שזהו הטעם לכך שבכתיבת סת"ם, כתיבת כל האותיות מתחילה עם האות יו"ד (שכותבים יו"ד זעירה ולאחר מכן מושכים ממנה את הדיו לצורת אות), כיון שמספירת היסוד הוא כל ההמשכות, והטעם שספירת היסוד רמוזה דוקא באות יו"ד, כיון שענינה של יו"ד הוא ביטול, וההתקשרות בין המשפיע והמקבל וההשפעה הנמשכת, תלויה הן בביטול של המשפיע שמבטל את כל שאר עניניו ומתמסר להשפעה, והן בביטול של המקבל שמתמסר לקבל את ההשפעה, וההתקשרות של שניהם יחד[3].
במקום זה מתגלה המעלה שלו גם בגשמיות, שהוא קשור עם המוח, שהרי בשאר האברים גם כשמתבונן בדעתו בתוקף, לא פועל הדבר שינוי גשמי באברים, ואילו דווקא באבר זה, נפעל שינוי גשמי באמצעות הכוחות הפנימיים והנעלים ביותר של האדם[4].
אף שבאופן כללי עיקר המשל של היסוד להתקשרות הוא בהתקשרות המשפיע כלפי המקבל שלמטה ממנו, מבואר בחסידות שניתן לראות כיצד הוא משפיע גם על מה שלמעלה ממנו, באופן של התקשרות חזקה שאין למעלה ממנה[5].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המאור שבתורה - אגרת התשובה פרק ה'
הערות שוליים
- ↑ נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלד, ב.
- ↑ זוהר חלק א' נו, א: "האי ברית אתרמיזת באת יו"ד את זעירא עקרא ויסודא דעלמא". ובמאמר באתי לגני תשי"ז שבהערה הבאה, "שצורתה כצורת אות יו"ד".
- ↑ מאמר באתי לגני מוצאי שבת פרשת בשלח י' שבט תשי"ז סעיף ה' - ו'.
- ↑ באתי לגני תשי"ז סעיף ה'. תורה אור הוספות ויחי קה, ג.
- ↑ תורה אור הוספות ויחי קה, ד.