רוח הקודש – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־00:30, 24 בינואר 2025

רוח הקודש, היא כינוי לדרגה מסוימת של נבואה. בגמרא משתמשים במושג זה לנבואה, כלשון הגמרא: משמתו כו' נסתלקה רוח הקודש מישראל^[1].

הרבי מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש נסתלקו, ולא נתבטלו לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד^[^{דרוש מקור]}.

מפרשים ומחברים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הטורי זהב והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש ^[2].

וישנה גירסא נוספת: שכל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל עשו את החיבורים שלהם ברוח הקודש ^[3].

ענין רוח הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה^[4] שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה^[5].

מדריגתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברוח הקודש ישנם כמה דרגות:

חכמה: "קודש" מורה על ספירת החכמה^[6]. דרגא זו של רוח הקודש נעלית מנבואה^[7]. על דרגא זו של רוח הקודש נאמר אשר בשמחת בית השואבה היו "שואבין רוח הקודש"^[8], ולכן אמר הצמח צדק על כך ש"אפשר לשאוב מזה עד אין סוף, עד ביאת משיח"^[9].

דעת: בפסוק כתוב^[10] "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה", ומפרש רש"י "דעת: רוח הקדש". הקשר בין רוח הקדש לדעת כפי שמבואר בחסידות^[11], שכשם שענינו של כח הדעת הוא לחבר בין המוחין למדות, כמו"כ רוח הקודש הוא חיבור של 'רוח' שזהו המדות שבנפש, ו'קדש' שהוא ספירת החכמה - מוחין^[12].

מלכות: במגילת אסתר^[13] "ותלבש אסתר מלכות", ובגמרא פירשו^[14] "שלבשתה רוח הקודש". לפי פירוש זה רוח הקודש הוא למטה מנבואה, אך למעלה מבת קול^[15].

הערות שוליים

^ מסכת סוטה מח עמוד ב.
^ המשך תער"ב חלק ג, עמוד א'שפה.
^ הוספות לכתר שם טוב סימן ריז.
^ סוף פרק ג' דשקלים.
^ היום יום ו' שבט.
^ מקור פירוש זה הוא בדברי הבחיי בשם הרמב"ן בפ' ברכה.
^ ראה סוף מאמר ד"ה חסידים ואנשי מעשה תשכ"ט. שם מוסיף עוד, ש"רוח הקודש" הוא בספירת הכתר שורש ספירת החכמה.
^ ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.
^ ספר השיחות תרצ"ז סוף עמוד 162. הועתק בהיום יום לט"ז תשריוראה במאמר ד"ה חסידים שם.
^ שמות לא, ב.
^ תניא - פרק ד'.
^ מ-כתבי הרב מנחם זאב גרינגלאס.
^ ה, א.
^ מגילה טו, א.
^ פירוש זה הובא בתורה אור מקץ מג, ב. ועוד. ראו בארוכה בספר אוצרות יוסף (לר' יוסף ענגיל - מאמר לבנה.

[1] מסכת סוטה מח עמוד ב.

[2] המשך תער"ב חלק ג, עמוד א'שפה.

[3] הוספות לכתר שם טוב סימן ריז.

[4] סוף פרק ג' דשקלים.

[5] היום יום ו' שבט.

[6] מקור פירוש זה הוא בדברי הבחיי בשם הרמב"ן בפ' ברכה.

[7] ראה סוף מאמר ד"ה חסידים ואנשי מעשה תשכ"ט. שם מוסיף עוד, ש"רוח הקודש" הוא בספירת הכתר שורש ספירת החכמה.

[8] ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.

[9] ספר השיחות תרצ"ז סוף עמוד 162. הועתק בהיום יום לט"ז תשריוראה במאמר ד"ה חסידים שם.

[10] שמות לא, ב.

[11] תניא - פרק ד'.

[12] מ-כתבי הרב מנחם זאב גרינגלאס.

[13] ה, א.

[14] מגילה טו, א.

[15] פירוש זה הובא בתורה אור מקץ מג, ב. ועוד. ראו בארוכה בספר אוצרות יוסף (לר' יוסף ענגיל - מאמר לבנה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 ענין [[רוח הקודש]] איתא בקרבן העדה{{הערה|1=סוף פרק ג' ד[[שקלים]].}} שזהו שמגלים לו רזי [[תורה]], שזהו מבחינת העלם ד[[חכמה]]{{הערה|1= [[היום יום]] ו' שבט.}}.
-בפסוק כתוב{{הערה|שמות לא, ב.}} "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה", ומפרש [[רש"י]] "דעת: רוח הקדש". הקשר בין רוח הקדש לדעת כפי שמבואר בחסידות{{הערה|[[תניא - פרק ד']].}}, שכשם שענינו של כח הדעת הוא לחבר בין ה[[מוחין]] ל[[מדות]], כמו"כ רוח הקודש הוא חיבור של [[רוח (חלק הנפש)|'רוח']] שזהו המדות שבנפש, ו'קדש' שהוא [[ספירת החכמה]] - מוחין{{הערה|מכתבי הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].}}.
+==מדריגתו==
+ברוח הקודש ישנם כמה דרגות:
+* חכמה: "קודש" מורה על [[ספירת החכמה]]{{הערה|מקור פירוש זה הוא בדברי הבחיי בשם הרמב"ן בפ' ברכה.}}. דרגא זו של רוח הקודש נעלית מ[[נבואה]]{{הערה|ראה סוף מאמר ד"ה חסידים ואנשי מעשה תשכ"ט. שם מוסיף עוד, ש"רוח הקודש" הוא ב[[ספירת הכתר]] שורש ספירת החכמה.}}. על דרגא זו של רוח הקודש נאמר אשר ב[[שמחת בית השואבה]] היו "שואבין רוח הקודש"{{הערה|ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.}}, ולכן אמר ה[[צמח צדק]] על כך ש"אפשר לשאוב מזה עד אין סוף, עד ביאת [[משיח]]"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]] סוף עמוד 162. הועתק ב[[היום יום]] ל[[ט"ז תשרי]]וראה במאמר ד"ה חסידים שם.}}.
+* דעת: בפסוק כתוב{{הערה|שמות לא, ב.}} "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה", ומפרש [[רש"י]] "דעת: רוח הקדש". הקשר בין רוח הקדש לדעת כפי שמבואר בחסידות{{הערה|[[תניא - פרק ד']].}}, שכשם שענינו של כח הדעת הוא לחבר בין ה[[מוחין]] ל[[מדות]], כמו"כ רוח הקודש הוא חיבור של [[רוח (חלק הנפש)|'רוח']] שזהו המדות שבנפש, ו'קדש' שהוא [[ספירת החכמה]] - מוחין{{הערה|מ-כתבי הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].}}.
+* מלכות: ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ה, א.}} "ותלבש אסתר מלכות", ובגמרא פירשו{{הערה|מגילה טו, א.}} "שלבשתה רוח הקודש". לפי פירוש זה רוח הקודש הוא למטה מנבואה, אך למעלה מ[[בת קול]]{{הערה|פירוש זה הובא בתורה אור מקץ מג, ב. ועוד. ראו בארוכה בספר אוצרות יוסף (לר' [[יוסף ענגיל]] - מאמר לבנה.}}.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:גילויים רוחניים]]