מקור השם: קישור
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
שם '''מצפ"ץ''' הוא [[שם הוי']] בצופן [[א"ת ב"ש]]. מצפ"ץ הוא הממוצע בין ה"גלגלתא" ל[[י"ג תיקוני דיקנא]], והוא עניינן הרוחני של פיאות הראש.
שם '''מצפ"ץ''' הוא [[שם הוי']] בצופן [[א"ת ב"ש]]. מצפ"ץ הוא הממוצע בין ה"גלגלתא" ל[[י"ג תיקוני דיקנא]], והוא עניינן הרוחני של פיאות הראש.
 
{{שמות}}
==מקור השם==
==מקור השם==
מקור שם מצפ"ץ ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|פרשת בראשית דף כ': "וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדלִים. וַיַּעַשׂ - רִבּוּי וְתִקּוּן שֶׁל הַכֹּל כָּרָאוּי. אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדלִים - בַּהַתְחָלָה בְּחִבּוּר אֶחָד. סוֹד זֶה הַשֵּׁם הַשָּׁלֵם יַחַד הוי"ה אֱ-לֹהִים, אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ בְּגִלּוּי אֶלָּא בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר. הַגְּדלִים - שֶׁנִּבְרְאוּ בְּשֵׁם זֶה כָּזֶה לְהִקָּרֵא בָּהֶם הַשֵּׁם שֶׁל הַכֹּל. מצפץ מצפץ אֵלּוּ שֵׁמוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים. הַגְּדלִים - אֵלּוּ הִתְגַּדְּלוּ וְעוֹלִים לְמַעְלָה, בִּגְלַל שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים מִסּוֹד עֶלְיוֹן, וְעוֹלִים לְתוֹעֶלֶת הָעוֹלָם שֶׁמְּקַיֵּם בָּהֶם הָעוֹלָמוֹת. כְּמוֹ זֶה שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד עוֹלִים בְּגַדְלוּת אַחַת". ובתיקוני זוהר טו, א: "וְאִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּל כִּנּוּיָין, וּמֶרְכָּבוֹת דְמטטרו"ן, דְּאִינוּן כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, מצפ"ץ", ושם קלא, ב: "... דְכָל פִּקּוּדָא, בֵיהּ שַׁרְיָא יהו"ה . . דְבֵיהּ מִצְוָה בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ, מ"צ י"ה, פ"ץ ו"ה, הָא מִצְוָה יהו"ה, מצפץ, יהו"ה בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ מצפ"ץ.}}, נקודת הדברים היא כי בתיבות המקדימות ל[[י"ג מדות הרחמים]] נזכר פעמיים שם הוי' : ויעבר יהוה על פניו ויקרא '''ה' ה'''' אל רחום וחנון וגו'{{הערה|שמות ל"ד ו-ז.}}. שני שמות אלו נעלים מי"ג מדות הרחמים עצמן והם שורש ומקור למידות הרחמים.
מקור שם מצפ"ץ ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|פרשת בראשית דף כ': "וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדלִים. וַיַּעַשׂ - רִבּוּי וְתִקּוּן שֶׁל הַכֹּל כָּרָאוּי. אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדלִים - בַּהַתְחָלָה בְּחִבּוּר אֶחָד. סוֹד זֶה הַשֵּׁם הַשָּׁלֵם יַחַד הוי"ה אֱ-לֹהִים, אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ בְּגִלּוּי אֶלָּא בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר. הַגְּדלִים - שֶׁנִּבְרְאוּ בְּשֵׁם זֶה כָּזֶה לְהִקָּרֵא בָּהֶם הַשֵּׁם שֶׁל הַכֹּל. מצפץ מצפץ אֵלּוּ שֵׁמוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים. הַגְּדלִים - אֵלּוּ הִתְגַּדְּלוּ וְעוֹלִים לְמַעְלָה, בִּגְלַל שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים מִסּוֹד עֶלְיוֹן, וְעוֹלִים לְתוֹעֶלֶת הָעוֹלָם שֶׁמְּקַיֵּם בָּהֶם הָעוֹלָמוֹת. כְּמוֹ זֶה שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד עוֹלִים בְּגַדְלוּת אַחַת". ובתיקוני זוהר טו, א: "וְאִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּל כִּנּוּיָין, וּמֶרְכָּבוֹת דְמטטרו"ן, דְּאִינוּן כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, מצפ"ץ", ושם קלא, ב: "... דְכָל פִּקּוּדָא, בֵיהּ שַׁרְיָא יהו"ה . . דְבֵיהּ מִצְוָה בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ, מ"צ י"ה, פ"ץ ו"ה, הָא מִצְוָה יהו"ה, מצפץ, יהו"ה בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ מצפ"ץ.}}, נקודת הדברים היא כי בתיבות המקדימות ל[[י"ג מדות הרחמים]] נזכר פעמיים שם הוי' : ויעבור ה' על פניו ויקרא '''ה' ה'''' אל רחום וחנון וגו'{{הערה|שמות ל"ד ו-ז.}}. שני שמות אלו נעלים מי"ג מדות הרחמים עצמן והם שורש ומקור למידות הרחמים.


==ביאור עניינו==
==ביאור עניינו==
שורה 17: שורה 17:


==שייכותו למט"ט==
==שייכותו למט"ט==
המלאך מט"ט נקרא בכמה מקומות נעל (סנדל) לשכינה{{הערה|במקומות אחרים שם הוא נקרא "נער" מדובר על בחינה אחרת שבו, ואין כאן מקומו.}}. הנעל היא לבוש לרגל ועניינה להפסיק בין האדם לקרקע. ויובן על פי משל: אותיות המחשבה והדיבור אמנם מגלות את השכל והרגש, אבל הן לא "פועלות" בדבר שמחוץ לאדם – שאינו שכל ורגש (וגם כשאדם מדבר לזולתו והשכל כביכול "עובר" לזולת אין זו יציאה אמיתית מחוץ לאדם אלא אדרבה, ע"י זה השכל של שניהם '''מתאחד''', ששניהם מבינים אותו הדבר). מה שאין כן בלבוש המעשה: כשאדם מבטא את עצמו בציור או פיסול וכיוצא בזה אז השכל עבר שינוי מהותי, וכעת הוא אינו שכל כלל, ונפרד לגמרי מהאדם.
המלאך מט"ט נקרא בכמה מקומות נעל (סנדל) לשכינה{{הערה|במקומות אחרים שם הוא נקרא "נער" מדובר על בחינה אחרת שבו, ואין כאן מקומו.}}. הנעל היא לבוש לרגל ועניינה להפסיק בין האדם לקרקע. ויובן על פי משל: אותיות המחשבה והדיבור אמנם מגלות את השכל והרגש, אבל הן לא "פועלות" בדבר שמחוץ לאדם – שאינו שכל ורגש (וגם כשאדם מדבר לזולתו והשכל כביכול "עובר" לזולת אין זו יציאה אמיתית מחוץ לאדם אלא אדרבה, ע"י זה השכל של שניהם '''מתאחד''', ששניהם מבינים אותו הדבר). מה שאין כן בלבוש המעשה: כשאדם מבטא את עצמו בציור או פיסול וכיוצא בזה אז השכל עבר שינוי מהותי, וכעת הוא אינו שכל כלל, ונפרד לגמרי מהאדם.
והנמשל, לצורך בריאת העולמות לא מספיק שהאור האלוקי יתלבש באותיות (במלכות הנקראת "פה" - תורה שבעל פה קרינן לה), אלא צריך שהאותיות עצמן יתלבשו בלבוש המעשה. "לבוש" זה הוא הנקרא נעל (ולעיתים סנדל), והוא רל"א שערים שהאותיות מתחלפות בהן כדי לברוא את הנבראים.
והנמשל, לצורך בריאת העולמות לא מספיק שהאור האלוקי יתלבש באותיות (במלכות הנקראת "פה" - תורה שבעל פה קרינן לה), אלא צריך שהאותיות עצמן יתלבשו בלבוש המעשה. "לבוש" זה הוא הנקרא נעל (ולעיתים סנדל), והוא רל"א שערים שהאותיות מתחלפות בהן כדי לברוא את הנבראים.


על פי הנ"ל מובן, שכל מקום, עניין ודרגה שמדובר בהם על חילוף אותיות הרי זה בכוחו של מט"ט (נעל דשכינתא), וכן הוא בעניין חילוף שם הוי' למצפ"ץ בצופן א-ת ב-ש{{הערה|ספר המאמרים תר"ן עמ' שה ואילך.}}.
על פי הנ"ל מובן, שכל מקום, עניין ודרגה שמדובר בהם על חילוף אותיות הרי זה בכוחו של מט"ט (נעל דשכינתא), וכן הוא בעניין חילוף שם הוי' למצפ"ץ בצופן א-ת ב-ש{{הערה|ספר המאמרים תר"ן עמ' שה ואילך.}}.


אלא שמובא בחסידות (מ[[תיקוני זוהר]]) בגאולה העתידה יתפשט הקב"ה מכל הכינויים (שהם צמצומים ותמורות האותיות) גם הכי נעלים - ויתגלה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/29/index.htm אור התורה במדבר חלק ד' פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד לחטאת].}}.
אלא שמובא בחסידות (מ[[תיקוני זוהר]]) בגאולה העתידה יתפשט הקב"ה מכל הכינויים (שהם צמצומים ותמורות האותיות) גם הכי נעלים - ויתגלה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/29/index.htm אור התורה במדבר חלק ד' פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד לחטאת].}}.


==שייכותו למצוות==
==שייכותו למצוות==
שורה 34: שורה 34:
* [[פאת השדה ופיאות הראש]]
* [[פאת השדה ופיאות הראש]]
* [[פיאות הראש]]
* [[פיאות הראש]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:שמות ה']]
[[קטגוריה:שמות ה']]
[[en:MTZP"TZ]]