תענית אסתר – הבדלי גרסאות

מ שוחזר מעריכה של איש מחובד (שיחה) לעריכה האחרונה של ספרא רבא
תגית: שחזור
 
(5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י"ג באדר}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י"ג באדר}}
[[קובץ:מחצית השקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים מקיימים את מנהג 'מחצית השקל' ב[[תענית אסתר]] ב-[[770]], במטבעות שבהם השתמש [[הרבי]]]]
[[קובץ:מחצית השקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים מקיימים את מנהג 'מחצית השקל' ב[[תענית אסתר]] ב-[[770]], במטבעות שבהם השתמש [[הרבי]]]]
'''[[תענית]] [[אסתר]]''' - יום צום הנהוג ב[[י"ג באדר]], ערב [[פורים]], הנקרא על שם [[אסתר המלכה]]. בשנים שבהם חלה התענית ב[[שבת]], מקדימים את התענית ליום חמישי [[י"א באדר]]. תענית זו אינה [[מדרבנן]] ואינה מוזכרת בתלמוד, אלא מנהג ישראל הוא, ולכן נהוג להקל בדיני תענית זו ביחס לשאר התעניות.
'''[[תענית]] [[אסתר]]''' - יום צום הנהוג ב[[י"ג באדר]], ערב [[פורים]], לזכר הצום שצמו היהודים בשושן לפני שיצאו למלחמה להינקם באויביהם בי"ד אדר. בשנים שבהם חלה התענית ב[[שבת]], מקדימים את התענית ליום חמישי [[י"א באדר]]. תענית זו אינה [[מדרבנן]] ואינה מוזכרת בתלמוד, אלא מנהג ישראל הוא, ולכן נהוג להקל בדיני תענית זו ביחס לשאר התעניות.


==סיבת התענית==
==סיבת התענית==
המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שונאיהם בי"ג אדר.
המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שונאיהם בי"ג אדר.


הרבי מביא שבשנה הראשונה לא יכלו בני ישראל לצום מאחר ואחזו באמצע המלחמה והאדם היחיד שלא היה מסוכן בשבילו הצום זה היה אסתר שהייתה בארמון המלך ולכן רק היא יכלה לצום ביום זה{{הערה|תורת מנחם חלק נ"ט עמודים 405–409, וראה אגרות קודש כרך כו עמ' שמח-שמט}}.
הרבי מביא שהתענית נקראת בשם דווקא על שם אסתר (ולא 'תענית פורים' סתם), כיון בשנה הראשונה לא יכלו בני ישראל לצום מאחר ואחזו באמצע המלחמה, והאדם היחיד שהצום לא היה מסוכן בשבילו - הייתה אסתר שהייתה בארמון המלך ולכן רק היא יכלה לצום ביום זה{{הערה|תורת מנחם חלק נ"ט עמודים 405–409, וראה אגרות קודש כרך כו עמ' שמח-שמט}}.


==מנהגי תענית אסתר==
==מנהגי תענית אסתר==
שורה 57: שורה 57:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/שיעורי-הרב-נחמנסון/דיני-תענית-אסתר-לחולים/ דיני תענית אסתר לחולים] מאת הרב [[יהודה לייב נחמנסון]] {{וידפו|}}
*'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/שיעורי-הרב-נחמנסון/דיני-תענית-אסתר-לחולים/ דיני תענית אסתר לחולים] מאת הרב [[יהודה לייב נחמנסון]] {{וידפו|}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16042&CategoryID=2479 הסוד שמסתתר בתענית אסתר]''', שיחה מעובדת של הרבי בקשר לתענית אסתר
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16042&CategoryID=2479 הסוד שמסתתר בתענית אסתר]''', שיחה מעובדת של הרבי בקשר לתענית אסתר {{בית חב"ד|}}
*'''[https://anash.org/new-video-of-taanis-esther-5751-released/ תענית אסתר תשנ"א]''' {{וידאו}}{{אנש}}
*'''[https://anash.org/new-video-of-taanis-esther-5751-released/ תענית אסתר תשנ"א]''' {{וידאו}}{{אנש}}
*'''[https://www.rebbedrive.com/taanis-esther תענית אסתר במחיצת הרבי]''', ארכיון סרטוני וידאו, באתר 'רבי דרייב'
*'''[https://www.rebbedrive.com/taanis-esther תענית אסתר במחיצת הרבי]''', ארכיון סרטוני וידאו, באתר 'רבי דרייב' {{רבי דרייב}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_62.html הרבי מסביר: האם 'תענית אסתר' תישאר בגאולה?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_62.html הרבי מסביר: האם 'תענית אסתר' תישאר בגאולה?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}