יצחק זאב ברנדלר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (34 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:21-08-2016-18-53-56- MG 5465-768x512.jpg|ממוזער|הרב ברנדלר נושא דברים באירוע סיום השנה ב[[חיידר ליובאוויטש]] שאותו ניהל]] | ||
הרב '''יצחק זאב הכהן ברנדלר''' הינו מייסד שבועון [[בית חיינו (גיליון)|בית חיינו]], איש חינוך חב"די | הרב '''יצחק זאב הכהן ברנדלר''' (יליד [[תשכ"ג]]), הינו מייסד שבועון [[בית חיינו (גיליון)|בית חיינו]], איש חינוך חב"די ומ[[אנ"ש]] [[כפר חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תשכ"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה ברוך אברהם ברנדלר]] ולאמו מרת ברוניא שהיו מקורבים לקהילת חסידי [[סדיגורא]]. גדל בשכונת "ישמח משה", שליד קריית אונו. | ||
בתקופת נערותו ובחרותו התקרב לרבי | בתקופת נערותו ובחרותו התקרב לרבי ול[[חסידות חב"ד]] (בין השאר) ע"י הרב [[משה סלונים]] שכאחד מראשי הפעילים בארגון [[צעירי חב"ד]] עמד בקשר עם הוריו שסיפקו מוצרי יודאיקה לבתי חב"ד ברחבי הארץ. בהשפעתו של הרב סלונים השתתף בקייטנת חב"ד ב[[כפר חב"ד]], ובמשך השנים התקרב יותר ויותר עד שהפך ל[[תמים]] חב"די. | ||
כבחור שימש בתפקידים חינוכיים ב[[ישיבת הבוכרים]] במקביל ללימודים והסתופפות בישיבת תומכי תמימים המרכזית | כבחור שימש בתפקידים חינוכיים ב[[ישיבת הבוכרים]] במקביל ללימודים והסתופפות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]]. | ||
לאחר נישואיו | לאחר [[נישואין|נישואיו]] ב[[תשמ"ה]] עם רעייתו מרת חנה רחל בת הרב [[חונה חיים כהנא]] התגורר במתחם ישיבת הבוכרים כשהוא ממשיך בתפקידיו החינוכיים בישיבת הבוכרים. לאחר שרכש בברכת [[הרבי]]{{הערה|ראה בליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 96}} בית ב'שיכונים החדשים' בכפר חב"ד עבר להתגורר בו לפני [[חג הפסח]] [[ה'תנש"א]] כשהוא ממשיך במקביל בעבודתו החינוכית בישיבת הבוכרים למשך עוד זמן קצר. | ||
כחלק מהעשייה החינוכית חפץ לחבר את תלמידיו ב'מכינה וישיבה קטנה כפר חב"ד - בוכרים' באופן חי אל הרבי ו[[חצרות קדשנו]] והחל להוציא לאור שבועון פנימי שכלל את [[בית חיינו (גיליון)|החדשות מבית חיינו]] מיומן ששיגר לו גיסו הרב [[ברוך מנחם כהנא]] שלמד אז כתמים ב-[[770]]. עקב הביקוש הרב הפך הגליון תוך זמן קצר לשבועון חב"די שנפוץ בכל קהילות [[אנ"ש]] ואף נשלח באמצעות הפקס לשלוחים כשהגליון הולך ומתרחב, בגודלו ואיכותו, בברכת ועידוד הרבי. העיסוק בשבועון שהלך וגדל דרש ממנו התמסרות מלאה ולטובת זאת עזב את עבודתו בישיבת הבוכרים. שבועון בית חיינו יצא לאור כגיליון נפרד עד [[כ"ז אדר תשנ"ב]] שאז שולב הגליון ב[[עיתון כפר חב"ד]] כמדור והרב ברנדלר נהיה לאחד מחברי המערכת והכתבים של 'כפר חב"ד'. | |||
[[קובץ:19-05-2019-23-00-03-AMT 2397-768x512 (1).jpg|ממוזער|ר' יצחק זאב הכהן ברנדלר (מימין)]] | |||
בשנת [[תשנ"ד]] יזם יחד עם ידידו הרב [[אלישיב קפלון]] ששימש כשליח ב[[רוסטוב]] שיפוץ נרחב לאוהל [[הרבי הרש"ב]] כולל ובמיוחד להכשיר מעבר ל[[כהנים]] שיוכלו שיוכלו לעמוד על מדרגות בסמיכות לציון. היה זה לאחר שבאותה עת הכותל החיצוני של האוהל מט ליפול ונדרש לחזקו בדחיפות, ומכיון שכבר החלו במלאכה פעלו לשפר דברים נוספים. לשם כך גייס הרב ברנדלר כמה מאברכי כפר חב"ד ויחד איתו מימנו את הוצאות השיפוץ{{הערה|ספר 'בתוך הגולה קהילת רוסטוב' ע' 281}}. | |||
במשך עשרות שנים מארגן התוועדות שבועית בצהרי שבת קודש בבית הכנסת 'נחום יצחק' שב'שיכונים' בה התוועדו בקביעות הרב [[עוזר אלפרוביץ']] והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], וכן הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|בשבתות חופשה של הישיבה, למעט בשבתות שלא נוכח}}. | |||
שימש למשך מספר שנים ([[תשע"א]] - [[תש"פ]]) כמנהל [[חיידר ליובאוויטש]] בכפר חב"ד כשבמהלכם ייצב את המוסד, מה שהיווה בסיס וסלילת דרך לפתיחתו של [[חדר אור ליובאוויטש]] לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]]. | |||
במסגרת תפקידו כמנהל חיידר ליובאוויטש יזם והפיק את הגליון השבועי 'רואים עלי' שהנגיש בצורה מיוחדת את שיחות ה[[דבר מלכות]] מהשנים תנש"א-תשנ"ב לילדי ישראל חיילי צבאות השם בקונספט ייחודי בו נוטלים חלק יחד ההורים והילדים בחווית הקריאה והלמידה. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' בן ציון יעקב יוסף ברנדלר, שליח | *בנו, ר' בן ציון יעקב יוסף ברנדלר, שליח ב[[תל אביב]]. | ||
*חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן רייכמן, ר"מ | *בנו, ר' ישראל ברנדלר, קריית גת. | ||
*חתנו, ר' ישי יוסף שרגא, כפר חב"ד | *חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן רייכמן, ר"מ ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]]. | ||
*חתנו, ר' ישי יוסף שרגא, [[כפר חב"ד]]. | |||
*חתנו, ר' יוספי פורטל, [[כפר חב"ד]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*סיפור פועלו של הרב ברנדלר בהוצאת שבועון 'בית חיינו' בעידוד הרבי נסקר ב[https://drive.google.com/file/d/1KFLacNrXZ2-nXOCANcwyeVJGhDso5pL-/view?usp=sharing גליון ה-500] של שבועון בית משיח{{הערה|שנטען כי הוא מהווה כסוג של המשך לשבועון בית חיינו}} (ע' 24 ואילך), בכתבה (מלווה בצילומי מסמכי המערכת והדו"חות לרבי) 'משם יוצא אורה' ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93.pdf קובץ שיצא לאור ע"י ועד חיילי בית דוד בתשרי תשפ"א], וכן ב[http://teshura.com/teshurapdf/Shraga-Brendler%20-28%20Kislev%205781.pdf תשורה מחתונת שרגא-ברנדלר כ"ח כסלו תשפ"א] (ע' 20 ואילך). | *סיפור פועלו של הרב ברנדלר בהוצאת שבועון 'בית חיינו' בעידוד הרבי נסקר ב[https://drive.google.com/file/d/1KFLacNrXZ2-nXOCANcwyeVJGhDso5pL-/view?usp=sharing גליון ה-500] של [[שבועון בית משיח]]{{הערה|שנטען כי הוא מהווה כסוג של המשך לשבועון בית חיינו}} (ע' 24 ואילך), בכתבה (מלווה בצילומי מסמכי המערכת והדו"חות לרבי) ''''משם יוצא אורה'''' ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93.pdf קובץ שיצא לאור ע"י ועד חיילי בית דוד בתשרי תשפ"א], וכן ב[http://teshura.com/teshurapdf/Shraga-Brendler%20-28%20Kislev%205781.pdf תשורה מחתונת שרגא-ברנדלר כ"ח כסלו תשפ"א] (ע' 20 ואילך). | ||
| שורה 35: | שורה 39: | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]] | ||
[[קטגוריה:משפחת כהנא]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:35, 28 באוגוסט 2024
הרב יצחק זאב הכהן ברנדלר (יליד תשכ"ג), הינו מייסד שבועון בית חיינו, איש חינוך חב"די ומאנ"ש כפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ג אייר תשכ"ג בתל אביב לאביו הרב משה ברוך אברהם ברנדלר ולאמו מרת ברוניא שהיו מקורבים לקהילת חסידי סדיגורא. גדל בשכונת "ישמח משה", שליד קריית אונו.
בתקופת נערותו ובחרותו התקרב לרבי ולחסידות חב"ד (בין השאר) ע"י הרב משה סלונים שכאחד מראשי הפעילים בארגון צעירי חב"ד עמד בקשר עם הוריו שסיפקו מוצרי יודאיקה לבתי חב"ד ברחבי הארץ. בהשפעתו של הרב סלונים השתתף בקייטנת חב"ד בכפר חב"ד, ובמשך השנים התקרב יותר ויותר עד שהפך לתמים חב"די.
כבחור שימש בתפקידים חינוכיים בישיבת הבוכרים במקביל ללימודים והסתופפות בישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.
לאחר נישואיו בתשמ"ה עם רעייתו מרת חנה רחל בת הרב חונה חיים כהנא התגורר במתחם ישיבת הבוכרים כשהוא ממשיך בתפקידיו החינוכיים בישיבת הבוכרים. לאחר שרכש בברכת הרבי[1] בית ב'שיכונים החדשים' בכפר חב"ד עבר להתגורר בו לפני חג הפסח ה'תנש"א כשהוא ממשיך במקביל בעבודתו החינוכית בישיבת הבוכרים למשך עוד זמן קצר.
כחלק מהעשייה החינוכית חפץ לחבר את תלמידיו ב'מכינה וישיבה קטנה כפר חב"ד - בוכרים' באופן חי אל הרבי וחצרות קדשנו והחל להוציא לאור שבועון פנימי שכלל את החדשות מבית חיינו מיומן ששיגר לו גיסו הרב ברוך מנחם כהנא שלמד אז כתמים ב-770. עקב הביקוש הרב הפך הגליון תוך זמן קצר לשבועון חב"די שנפוץ בכל קהילות אנ"ש ואף נשלח באמצעות הפקס לשלוחים כשהגליון הולך ומתרחב, בגודלו ואיכותו, בברכת ועידוד הרבי. העיסוק בשבועון שהלך וגדל דרש ממנו התמסרות מלאה ולטובת זאת עזב את עבודתו בישיבת הבוכרים. שבועון בית חיינו יצא לאור כגיליון נפרד עד כ"ז אדר תשנ"ב שאז שולב הגליון בעיתון כפר חב"ד כמדור והרב ברנדלר נהיה לאחד מחברי המערכת והכתבים של 'כפר חב"ד'.
.jpg)
בשנת תשנ"ד יזם יחד עם ידידו הרב אלישיב קפלון ששימש כשליח ברוסטוב שיפוץ נרחב לאוהל הרבי הרש"ב כולל ובמיוחד להכשיר מעבר לכהנים שיוכלו שיוכלו לעמוד על מדרגות בסמיכות לציון. היה זה לאחר שבאותה עת הכותל החיצוני של האוהל מט ליפול ונדרש לחזקו בדחיפות, ומכיון שכבר החלו במלאכה פעלו לשפר דברים נוספים. לשם כך גייס הרב ברנדלר כמה מאברכי כפר חב"ד ויחד איתו מימנו את הוצאות השיפוץ[2].
במשך עשרות שנים מארגן התוועדות שבועית בצהרי שבת קודש בבית הכנסת 'נחום יצחק' שב'שיכונים' בה התוועדו בקביעות הרב עוזר אלפרוביץ' והרב חיים לוי יצחק גינזבורג, וכן הרב זלמן גופין[3].
שימש למשך מספר שנים (תשע"א - תש"פ) כמנהל חיידר ליובאוויטש בכפר חב"ד כשבמהלכם ייצב את המוסד, מה שהיווה בסיס וסלילת דרך לפתיחתו של חדר אור ליובאוויטש לקראת שנת הלימודים תשפ"א.
במסגרת תפקידו כמנהל חיידר ליובאוויטש יזם והפיק את הגליון השבועי 'רואים עלי' שהנגיש בצורה מיוחדת את שיחות הדבר מלכות מהשנים תנש"א-תשנ"ב לילדי ישראל חיילי צבאות השם בקונספט ייחודי בו נוטלים חלק יחד ההורים והילדים בחווית הקריאה והלמידה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' בן ציון יעקב יוסף ברנדלר, שליח בתל אביב.
- בנו, ר' ישראל ברנדלר, קריית גת.
- חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן רייכמן, ר"מ בישיבה קטנה חח"ל צפת.
- חתנו, ר' ישי יוסף שרגא, כפר חב"ד.
- חתנו, ר' יוספי פורטל, כפר חב"ד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סיפור פועלו של הרב ברנדלר בהוצאת שבועון 'בית חיינו' בעידוד הרבי נסקר בגליון ה-500 של שבועון בית משיח[4] (ע' 24 ואילך), בכתבה (מלווה בצילומי מסמכי המערכת והדו"חות לרבי) 'משם יוצא אורה' בקובץ שיצא לאור ע"י ועד חיילי בית דוד בתשרי תשפ"א, וכן בתשורה מחתונת שרגא-ברנדלר כ"ח כסלו תשפ"א (ע' 20 ואילך).