כתב אדמו"ר הזקן – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:ראובן הסופר.PNG|שמאל|ממוזער|350px|פרשיות התפילין המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]]
[[קובץ:ראובן הסופר.PNG|שמאל|ממוזער|350px|פרשיות התפילין המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]]


'''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא כינוי לצורת [[אותיות האל"ף בי"ת|האותיות]] של כתיבת סת"ם ([[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות - שיטת הפוסקים ושיטת המקובלים. היא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין [[סופר סת"ם|סופרי הסת"ם]] החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.
'''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא צורת [[אותיות האל"ף בי"ת|האותיות]] של [[כתב סת"ם|כתיבת סת"ם]] ([[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]) על-פי שיטת אדמו"ר הזקן, המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות - שיטת הפוסקים ושיטת המקובלים. היא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין [[סופר סת"ם|סופרי הסת"ם]] החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.


==תולדות הכתב==
==תולדות הכתב==
שורה 9: שורה 9:
===השיטות השונות===
===השיטות השונות===
# ה'''כתב האשכנזי ''' מתחלק לשלושה סוגים:
# ה'''כתב האשכנזי ''' מתחלק לשלושה סוגים:
## '''כתב בית יוסף''' - מנהג האשכנזים.  
## '''כתב בית יוסף''' - מנהג האשכנזים.
## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת [[הקבלה]] בספרו של [[האר"י]] [[עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.  
## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת [[הקבלה]] בספרו של [[האר"י]] [[עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.
## '''כתב [[אדמו"ר הזקן]] (בעל התניא)''' - מנהג חסידי חב"ד.
## '''כתב [[אדמו"ר הזקן]] (בעל התניא)''' - מנהג חסידי חב"ד.
# '''כתב ספרדי''' - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש" או כתב "מור וקציעה" כשם הספר בו הוא מתואר.  
# '''כתב ספרדי''' - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש" או כתב "מור וקציעה" כשם הספר בו הוא מתואר.
# '''כתב תימני''' - מנהג עדת תימן, כולל [[#אותיות משונות ולפופות|אותיות משונות ולפופות]].
# '''כתב תימני''' - מנהג עדת תימן, כולל [[#אותיות משונות ולפופות|אותיות משונות ולפופות]].
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.


===חיבור תמונת האותיות===
===חיבור תמונת האותיות===
באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|ב[[אגרות קודש]] הנסמנת בהערה הבאה מדגיש [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו"ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.
באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|ב[[אגרות קודש]] הנסמנת בהערה הבאה מדגיש [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב אדמו"ר הזקן במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.


בחזרתו לביתו עבר [[אדמו"ר הזקן]] דרך ה[[עיירה]] [[אניפולי]], שם שמע שר' [[זושא מאניפולי]] הורה לסופר האישי שלו{{הערה|הרב הקדוש ר' [[דוד הסופר מאניפולי]], שמסופר שהמגיד ממעזריטש ציווה עליו לעסוק במלאכת הכתיבה ואף ציווה לתלמידיו לגלות לו את סוד האותיות ואת כוונות השם.}} לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}.  
בחזרתו לביתו עבר אדמו"ר הזקן דרך ה[[עיירה]] [[אניפולי]], שם שמע שר' [[זושא מאניפולי]] הורה לסופר האישי שלו{{הערה|הרב הקדוש ר' [[דוד הסופר מאניפולי]], שמסופר שהמגיד ממעזריטש ציווה עליו לעסוק במלאכת הכתיבה ואף ציווה לתלמידיו לגלות לו את סוד האותיות ואת כוונות השם.}} לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}.


צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על ידי [[אדמו"ר הזקן]] לתלמידו ר' [[ראובן הסופר|ראובן מיאנווויטש]], שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לאדמו"ר הזקן.
צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על ידי [[אדמו"ר הזקן]] לתלמידו ר' [[ראובן הסופר]], שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לאדמו"ר הזקן.


צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]' שלו.
צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]' שלו.
שורה 28: שורה 28:
למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.
למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.


עם זאת, נותרו בידינו [[תפילין]] מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת [[אותיות]] אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם [[אותיות]] אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם הייתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.}}. [[תפילין]] אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוצגו לפני [[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. כמו כן נמצאת בספריית הרבי [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|מגילת אסתר שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש]], אולם בנוגע לצורת אותיות הכתב עצמו קשה ללמוד ממנה, היות וכאשר המגילה הייתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי, הסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.
עם זאת, נותרו בידינו [[תפילין]] מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת [[אותיות]] אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם [[אותיות]] אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם הייתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.}}. תפילין אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוצגו לפני [[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|1=[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf ראו פירוט המסופר בעמוד 34]. ככל הנראה זהו זוג תפילין נוסף מלבד התפילין של ר' ראובן הסופר שהיו אצל קרוב משפחתו ר' [[יהושע פאליק גוראריה]] שאדמו"ר הרש"ב העיד על אמינותן.}}. כמו כן נמצאת בספריית הרבי [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|מגילת אסתר שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש]], אולם בנוגע לצורת אותיות הכתב עצמו קשה ללמוד ממנה, היות וכאשר המגילה הייתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי, הסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.
ישנה מגילה נוספת של הרבי המהר"ש בידי צאצאי משפחת גינזבורג בתו של הרבי מהר"ש.
ישנה מגילה נוספת של הרבי המהר"ש בידי צאצאי משפחת גינזבורג בתו של הרבי מהר"ש.


שורה 52: שורה 52:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב משה ויינר, '''אותיות הרב''', [[תנש"א]] .
*הרב משה ויינר, '''אותיות הרב''', [[תנש"א]] .
*הרב אברהם לוי, '''[[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]]''', [[תשס"ט]].
*הרב אברהם לוי, '''[[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]]''', [[תשס"ט]], [[תשע"ה]].
* הרב מנחם מענדל בלינוב, '''באתרי' דרב''', [[תשע"ח]].
* הרב מנחם מענדל בלינוב, '''באתרי' דרב''', [[תשע"ח]].
*'''תקון קוראים בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן''', [[חז"ק הוצאה לאור]], [[תש"פ]]
*הרב [[יששכר דוד קלויזנר]], '''שלילת כתיבה בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן''', שערי התמימים (יא) עמוד 65


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30434&st=&pgnum=129&hilite= מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן]. [[אהלי שם]], גליון ט'.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30434&st=&pgnum=129&hilite= מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן]. [[אהלי שם]], גליון ט'.
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן]''' - לקט [[סיפורי חסידים]] והתייחסויות מרבותינו נשיאינו {{שטורעם}}
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[https://www.kramim.info/article/stam/86067962 כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן]''' - לקט [[סיפורי חסידים]] והתייחסויות מרבותינו נשיאינו
*הרב [[יעקב טייב]], '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf כתב חב"ד]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 32
*הרב [[יעקב טייב]], '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf כתב חב"ד]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 32
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30501_239.pdf עוללות]''', [[אהלי שם]] שנה ג' חלק ו'
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30501_239.pdf עוללות]''', [[אהלי שם]] שנה ג' חלק ו'
 
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://drive.google.com/file/d/1fe-5JdbZbWfoND0_dB-Obh9g6ZfHdcx-/view כתב המיוחס לרבינו הזקן]''', בתוך הערות וביאורים אהלי תורה א'רנז (ג) פרשת נח ה'תשפ"ה עמוד 56
{{סתם}}
{{סתם}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:סת"ם]]
[[קטגוריה:סת"ם]]
[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]