בכיה ודמעות – הבדלי גרסאות

Mdafula (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:
במאורי אור מפורש שהדמעות שבנצח והוא, קשורים עם שם [[אלקים]], שיש לו 120 צירופים, והמילה 'דמעה' עם ה'[[כולל (גימטריא)|כולל]]' ב[[גימטריא]] 120, ומההעלם והסתר הכפול של שם אלוקים, המהווה 'מחיצה של ברזל' המפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, מגיע הבכי שבא לידי ביטוי בדמעות (מיעוט רבים 2, פעמיים 'דמעה' כנגד המחיצה הכפולה של שם אלוקים).
במאורי אור מפורש שהדמעות שבנצח והוא, קשורים עם שם [[אלקים]], שיש לו 120 צירופים, והמילה 'דמעה' עם ה'[[כולל (גימטריא)|כולל]]' ב[[גימטריא]] 120, ומההעלם והסתר הכפול של שם אלוקים, המהווה 'מחיצה של ברזל' המפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, מגיע הבכי שבא לידי ביטוי בדמעות (מיעוט רבים 2, פעמיים 'דמעה' כנגד המחיצה הכפולה של שם אלוקים).


וכנגד הדמעות הקשורות עם ההסתר, במקום שבו 'שערי תפילות ננעלו', 'שערי דמעות לא ננעלו', כיון שעל ידי הדמעות מעורר את ה'עיניים' של ההשגחה העליונה, בחינת "עורה למה תישן הוי'" ו"לא ינום ולא ישן שומר ישראל"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/37/index.htm יהל אור על תהילים מב, 'היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה'].}}.
וכנגד הדמעות הקשורות עם ההסתר, במקום שבו 'שערי תפילות ננעלו', 'שערי דמעות לא ננעלו', כיון שעל ידי הדמעות מעורר את ה'עיניים' של ההשגחה העליונה, בחינת "עורה למה תישן הוי'" ו"לא ינום ולא ישן שומר ישראל"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/37/index.htm יהל אור על תהלים מב, 'היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה'].}}.


כפי שרואים במוחש שאדם מרגיש שעל ידי הבכי הוקל לו, כך גם ברוחניות, הדמעות הם הוצאת הפסולת, ועל ידי הבכי נמתק פסולת הגבורות הקשות של עצבות ודאגה{{הערה|שם=תוחד|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/3/1/187d.htm תורת חיים בראשית חקל ב' פרשת וישלח קפז, ד] .}}.
כפי שרואים במוחש שאדם מרגיש שעל ידי הבכי הוקל לו, כך גם ברוחניות, הדמעות הם הוצאת הפסולת, ועל ידי הבכי נמתק פסולת הגבורות הקשות של עצבות ודאגה{{הערה|שם=תוחד|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/3/1/187d.htm תורת חיים בראשית חקל ב' פרשת וישלח קפז, ד] .}}.
שורה 26: שורה 26:
הנפש יכולה להיות נתונה בו זמנית בשתי תנועות הפכיות של בכיה וחדוה, כפי שהזוהר מספר על רבי אלעזר בנו של [[רבי שמעון בר יוחאי]], שכאשר שמע סודות התורה מאביו בענין [[חורבן בית המקדש]] העיד על עצמו: "בְּכִיָיה תְּקִיעָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא חֲדָא, וְחֶדְוָותָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא אָחֳרָא"{{הערה|זוהר חלק ג' דף עה עמוד א'.}}, כלומר שבכיה תקועה בליבו מצד אחד כיון שעתה עמד על גודל החורבן, ויחד עם זאת מצד שני חדווה 'תקועה בליבו' מסודות התורה העמוקים שנתגלו לו.
הנפש יכולה להיות נתונה בו זמנית בשתי תנועות הפכיות של בכיה וחדוה, כפי שהזוהר מספר על רבי אלעזר בנו של [[רבי שמעון בר יוחאי]], שכאשר שמע סודות התורה מאביו בענין [[חורבן בית המקדש]] העיד על עצמו: "בְּכִיָיה תְּקִיעָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא חֲדָא, וְחֶדְוָותָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא אָחֳרָא"{{הערה|זוהר חלק ג' דף עה עמוד א'.}}, כלומר שבכיה תקועה בליבו מצד אחד כיון שעתה עמד על גודל החורבן, ויחד עם זאת מצד שני חדווה 'תקועה בליבו' מסודות התורה העמוקים שנתגלו לו.


אדמו"ר הזקן מביא ענין זה פעמיים בספר התניא{{הערה|לקוטי אמרים פרק ל"ד, ואגרת התשובה פרק י"א.}}, כשמבאר כיצד יהודי יכול להיות מצד אחד במרירות על גודל ריחוקו מאור פני השם, ויחד עם זאת בשמחה גדולה מזה שדווקא כאן בעולם הזה יש לו את האפשרות למלא את הרצון העליון בקיום תורה ומצוות ולהביא לידי פועל את תכלית בריאת העולם{{הערה|ראו עוד שיחת אדמו"ר הריי"צ פרשת פנחס, ש"ת.}}.
אדמו"ר הזקן מביא ענין זה פעמיים בספר התניא{{הערה|לקוטי אמרים פרק ל"ד, ואגרת התשובה פרק י"א.}}. היינו, מאחר והמרירות על ריחוקו מהשם נובעת מסיבה הקשורה לנפש הבהמית ולעומת זאת השמחה מקרבת ה' נובעת מהנפש האלוקית, יכול הבינוני{{הערה|הרבי מוכיח שמדובר דווקא על בינוני בדרגה גבוהה, ולא על "סתם" בינוני.}} להיות בו בזמן במרירות ובשמחה{{הערה|ראו עוד שיחת אדמו"ר הריי"צ פרשת פנחס, ש"ת.}}.


==הדמעות בגאולה==
==הדמעות בגאולה==
שורה 37: שורה 37:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רגשות]]
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]