שלום מזרחי שרעבי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 14: שורה 14:
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש"ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג].}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש"ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג].}}.


כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש"ש וסידור הרש"ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, בירכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה{{הערה|דבר זה תועד בסרטון וידיאו}}{{הערה| עיי' גם בתורת מנחם חלק ל, עמ' 326, ברשימת דברי הרבי עם האדמו"ר מתולדות אהרן: "'''האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א:''' מי הוא זה שיכול להגיע למדריגות כאלו השייכות לכוונות האריז"ל?! '''כ"ק אדמו"ר שליט"א:''' אם כן – עבור מי נדפס סידור השל"ה וסידור הרש"ש?! בוודאי לא בשביל אותם יחידי-סגולה שהי' להם ה"כתב"; הציווי להדפיס הי' בשביל "כולי עלמא"". ועיי' בהערת הרבי במילואים להוספה לליקוטי מנהגים [בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן, חלק או"ח (במהדורה הישנה), חלק ג-ד, עמ' [1452] 146]: "העירני הרה"ח וכו' הרמ"ז שי' הלוי גרינגלאס, אשר בסידור הר"ש שרעבי כוונות הנענועים הם ב'הודו' הראשון". בהוספה לליקוטי מנהגים (סה"מ תש"ד, עמ' 61, הערה 9) מציין הרבי: "וכן משמע בסידור הר"ש שרעבי".}}.  
כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש"ש וסידור הרש"ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, בירכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה{{הערה|דבר זה תועד בסרטון וידיאו}}{{הערה| עיי' גם בתורת מנחם חלק ל, עמ' 326, ברשימת דברי הרבי עם האדמו"ר מתולדות אהרן: "'''האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א:''' מי הוא זה שיכול להגיע למדריגות כאלו השייכות לכוונות האריז"ל?! '''כ"ק אדמו"ר שליט"א:''' אם כן – עבור מי נדפס סידור השל"ה וסידור הרש"ש?! בוודאי לא בשביל אותם יחידי-סגולה שהי' להם ה"כתב"; הציווי להדפיס הי' בשביל "כולי עלמא"". ועיי' בהערת הרבי במילואים להוספה לליקוטי מנהגים [בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן, חלק או"ח (במהדורה הישנה), חלק ג-ד, עמ' [1452] 146]: "העירני הרה"ח וכו' הרמ"ז שי' הלוי גרינגלאס, אשר בסידור הר"ש שרעבי כוונות הנענועים הם ב'הודו' הראשון". בהוספה לליקוטי מנהגים (סה"מ תש"ד, עמ' 61, הערה 9) מציין הרבי: "וכן משמע בסידור הר"ש שרעבי".}}.
 


==מספריו==
==מספריו==
שורה 38: שורה 37:
====תפילתו====
====תפילתו====
הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.
הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.
חיבר תפילה חשובה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר"י הקדוש והרש"ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.
הרש"ש חיבר תפילה חשובה ובה מבקש שלא ייצא מירושלים ושלא ייצא מארץ ישראל לחו"ל, ומנהגם של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר"י הקדוש והרש"ש לאומרה אחר חצות לילה שהיא עת רצון. בתפילה הוא מבטא את רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה וברוב חיבה. כמו כן נהגו רבים לומר תפילה זו בכותל המערבי.
   
   
====הבט משמים עדה תמה====
נוסח התפילה; תפילת הרש"ש תפילה שסידרה מורינו רבי שלום שרעבי זי"ע, לאומרה בכל לילה לאחר אמירת תיקון חצות. וכן טוב לאמרה בכל המקומות הקדושים וקברי הצדיקים, וכן טוב לאמרה בכל עת רצון.
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם עֵדָה תַּמָּה שְׁטוּחָה בְּאַסְקֻפַּת הֵיכָלֶךָ וְלִבָּהּ קוֹרַעַת; עֲנִיָּה סֹעֲרָה הוֹמִיָּה הִיא בְּאֵין הַשְׁקֵט. הַסְכֵּת וּשְׁמַע תַּחֲנוּנֵי שְׁאֵלָתָהּ וּבַקָּשָׁתָהּ כַּהֹגֶן הֲלֹא מִצְעָר הִיא לְגֹדֶל חַסְדְּךָ. וְאִם עֲווֹנֵנוּ עָנוּ בָּנוּ וְעִנְּנוּ עָנָן, שְׁלַח רוּחֲךָ הַטּוֹב לְפַזְּרָם וְשֶׁמֶשׁ צִדְקָתְךָ לַהֲמִסָּם. תִּתְאַמֵּץ בְּתֹקֶף חֲנִינוּתְךָ, רוּמָהּ עַל הַשָּׁמָיִם לְרַחֵם הָעֲמוּסָה מֵרֶחֶם אַחְדוּתְךָ. וְעַתָּה צְלַח הָעֵז עֻזְּךָ הַמֻּפְלָא בָּךְ אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, לַחְשֹׂף לֹבֶן חֲסָדֶיךָ צַחְצַחוֹת חִזּוּק דְּעַתִּיק אֲשֶׁר הוֹרוּ מֵרֹאשׁ, וְתַלְבִּין בַּזְּהָרִים זְהוֹרִית אֹדֶם דִּינָךְ, וּשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר תִּקַּנְתָּ בְּתַעֲלוּמוֹת חָכְמָה נִשְׂגָּבָהּ. אֶת בְּרִיתָם זְכֹר הָאֵל נוֹצֵר חֶסֶד לַאֲלָפִים וְנַקֵּה בְּטַל אוֹרוֹת אֶת רוּם כִּתְמֵי עֲוֹנֹתֵינוּ. יְגַלּוּ וִיגֻלּוּ הַחֲסָדִים וְהָרַחֲמִים הָעֶלְיוֹנִים עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְיִשְׁתַּלְשְׁלוּ בְּסִלְסוּלָם עַד יַגִּיעוּ וְיִגְהוּ כְּנֹגַהּ רַב אַגַּן הַסַּהַר.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה עַתָּה עֵת רָצוֹן וְיִמָּשֵׁךְ מִן הַאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא מִמְּקוֹר הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁפַע בְּרָכָה עֶלְיוֹנָה וּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה לְחָכְמָה דְּמַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה. וְתִפְתַּח מְקוֹר אוֹתָהּ הַחָכְמָה דְּמַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה לְהַשְׁפִּיעַ קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה וּבְרָכָה רַבָּה לְשָׁרְשֵׁי מְקוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל שָׁרְשֵׁי הַחֲסָדִים הָעֶלְיוֹנִים וְהָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים. וְתִפְתַּח הָאוֹצָר הַטּוֹב הָעֶלְיוֹן הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים. וְתַשְׁפִּיעַ חֲסָדִים הָעֶלְיוֹנִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים לְכָל הַפַּרְצוּפִים הָעֶלְיוֹנִים (דעתי"ו. וא"א ונוק'. ואו"א. וישסו"ת. וזו"ן. ויעקו"ר) דְּכָל הָעוֹלָמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְשָׁרְשֵׁי נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה שֶׁלָּנוּ. וְתַשְׁפִּיעַ חֲסָדִים עֶלְיוֹנִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם הָעֶלְיוֹנָה וּלְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָעֶלְיוֹן וְתִפְתַּח חֲלוֹנֶיהָ וּשְׁעָרֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם הָעֶלְיוֹנָה וְשֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָעֶלְיוֹן, וְתִשְׁמַע וּתְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ (עַל יְדֵי שמועאל שֶׁהוּא בְּכֶתֶר דְּחָכְמָה דִּיצִירָה שֶׁמְּקוֹרוֹ הוּא אהוה).
וְתַשְׁפִּיעַ חֲסָדִים עֶלְיוֹנִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים לַשְּׁכִינָה לָתֵת לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לָצֵאת מִתּוֹךְ הַקְּלִפָּה וְלִפְשׁוֹט מֵעָלֶיהָ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְתַלְבִּישׁ אוֹתָהּ פוֹרְפִרָה עִלָּאָה קַדִּישָׁא, וְתֵן לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לָצֵאת עִמָּהּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּקְּלִפּוֹת. חַ'יִל בָּ'לַע וַ'יַקִיאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ' יוֹרִישֵׁנוּ' אֵל'. וּלְהַעֲלוֹתָהּ אֶל מְקוֹמָהּ וְשָׁרְשָׁהּ הָעֶלְיוֹן דְּעֵץ הַחַיִּים. וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בְּאוֹר פָּנֶיךָ. וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ תּוֹרָה וְחַיִּים אַהֲבָה וְחֶסֶד צְדָקָה וְרַחֲמִים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם. וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבְךָ וּמַלֵא יָדֵנוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶךָ. וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ, וְיָגוֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וְתִכָּנֵס לָנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתְךָ, וְיַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדְּךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וְתָשׁוּב וּתְרַחֵם עַל שְׁכִינָתְךָ וְעָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹקֵינוּ גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָּל חַי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִים וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אֶרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה וְלִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, אָנָּא אֱלֹהֵינוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ תְּמִידִים כְּסִדְרָן וּמוּסָפִין כְּהִלְכָתָן.
וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לִמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצְךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָהּ תִּקְפֹּץ פִּיהָ, וְהָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַּעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ.
וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשְׁךָ, כְּכָתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ, יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, אֶלָּא שֶׁשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה וְשִׁעְבּוּד מַלְכוּיוֹת וְחֶסְרוֹן כִּיס מְעַכְּבִים.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ מֵהֶם וּתְסַיֵּעַ לָנוּ וּלְבָנֵנוּ וּלְזֶרַע זַרְעֵנוּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וּלְאַנְשֵׁי בֵּיתֵנוּ וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלֵינוּ הַמְסַיְּעִים אוֹתָנוּ בַּעֲבוֹדַת ה' וְהַמְּהַנִּים אוֹתָנוּ מִנִּכְסֵיהֶם, וּמַחֲזִיקִים בְּיָדֵינוּ לָשֶׁבֶת עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, לִלְמֹד תּוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְתַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרַע וּמִכָּל חֵטְא וְעָוֹן וָפֶשַׁע וּמִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמַשְׁחִית וּמִשִּׁעְבּוּד מַלְכוּיוֹת, וּמֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּמֵעֶרֶב רַב וּמִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג וּמְדִינָה שֶׁל גֵּיהִנָּם, וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמֵעֲנִיּוּת תּוֹרָה וּמֵעֲנִיּוּת מִצְווֹת וּמֵעֲנִיּוּת מָמוֹן, וּמִדַּלּוּת וּמִשִּׁפְלוּת וּמֵחֶסְרוֹן כִּיס וּמִדֶּבֶר וּמַגֵּפָה, וּמִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא בָּעוֹלָם.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּבַטֵּל כֹּחַ כָּל הַצָּרִים לָנוּ וְכֹחַ כָּל הַמַּשְׂטִינִים וְהַמְּקַטְרְגִים עָלֵינוּ, הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַשְׂטִין וּלְקַטְרֵג עָלֵינוּ. וּתְצַוֶּה לְמַלְאָכֶיךָ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְכָל הַנֶּאֱצָלִים וְהַנִּבְרָאִים וְהַיְּצוּרִים וְהַנַּעֲשִׂים, לַעֲזֹר לָנוּ וּלְסַיְּעֵנוּ וּלְאַמֵּץ אֶת כּוֹחֵנוּ, וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ צָרִים לָנוּ וּמַשְׂטִינִים אוֹתָנוּ, לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל עוֹזְרִים וּמְסַיְּעִים אוֹתָנוּ וּמְאַמְּצִים אֶת כּוֹחֵנוּ, וְנִהְיֶה אֲהוּבִים לְמַעְלָה וְנֶחְמָדִים לְמַטָּה, לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד. וּתְזַכֵּנוּ לְבָנִים צַדִּיקִים חֲסִידִים קְדוֹשִׁים, וּתְזַכֵּנוּ אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ לְנוֹי לְטֹהַר לְכוֹחַ לְעֹשֶׁר וְלִגְבוּרָה וּלְחָכְמָה וּלְבִינָה וּלְדַעַת וּלְזִקְנָה וּלְשֵׂיבָה טוֹבָה. וְיִהְיֶה לִבֵּנוּ מָסוּר בְּיָדֵינוּ שֶׁלֹּא נִשְׁכָּחֲךָ, וְהַכֹּל הוּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְתִתֵּן לָנוּ יִשּׁוּב טוֹב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד תּוֹרָתֶךָ לִשְׁמָהּ בְּלִי שׁוּם טִרְדָּה. וְאַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לָצֵאת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ, וּתְזַכֵּנוּ לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.{{הערה|התפילה הודפסה בספרי המקובלים כמו ספר תיקוני אליהו ועוד}}
==נוסח מצבתו==
==נוסח מצבתו==
נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"}} לפ"ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}
נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"}} לפ"ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}

גרסה אחרונה מ־07:09, 13 באוגוסט 2023

ציון הרש"ש בבית העלמין הר הזיתים

רבי שלום מזרחי שרעבי[1](הרש"ש מכונה גם אוֹר הַשְׁמֶ"שּׁ[2] וכן מכונה בוצינא קדישא[3]; ה'תס"ג[4] - י' בשבט תקל"ז[5]) היה מקובל בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל בירושלים, מחבר ספרי קבלה רבים[6].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו רבי יצחק בשרעב[7][8] שבתימן ביום השישי בשבת[9]. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל במסע ארוך דרך הודו, עירק וסוריה, עד שהגיע לירושלים[10].

בתחילה עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק"י, מונה לראש הישיבה.

הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום"[11] ובין תלמידיו היו החיד"א[12], הרב יום טוב אלגאזי[13], רבי חיים די לה רוזה[14], ור' אברהם גרשון אשכנזי[15]. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש, אך החשיבו את הרש"ש לרבם.

בשנת תקנ"ו יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש"ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את "סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה[16]. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש[17].

רבותינו נשיאינו וסידור הרש"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב יעקב יוסף סלונים לקנות עבורו את סידור הרש"ש כתב יד[18].

כשהדפיס זקן המקובלים הרב יצחק כדורי את תורת הרש"ש וסידור הרש"ש, ביקשו הרבי שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-770 ונפגש עם הרבי, בירכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה[19][20].

מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרש"ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:

  • פירוש והגהות השמ"ש - על כתבי האר"י
  • סידור הרש"ש
  • רחובות הנהר
  • הגדה של פסח באר יצחק
  • אמת ושלום
  • נהר שלום (מוזכר במאמרי הרבי הרש"ב [21] ובהערותיו לסידור "תורה אור" [22]. ובמאמרי ושיחות הרבי [23] וכן באגרות קודשו [24] בכמה מקומות).
  • חסדי דוד
  • ועוד כתבים

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נשא לאשה את חנה[25].

  • בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).
  • בתו רבקה.

הנצחתו בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו נקראו רחובות ביישובים שונים בישראל, ובהם, פתח תקווה, ראש העין, ירושלים, חיפה, אשקלון, ומושב אליכין, וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה בירושלים ובראש העין, בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום[26], אהבת שלום[27], נהר שלום[28], ישיבת השלום[29], החיים והשלום.[30]

תפילתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם[31]. הרש"ש חיבר תפילה חשובה ובה מבקש שלא ייצא מירושלים ושלא ייצא מארץ ישראל לחו"ל, ומנהגם של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר"י הקדוש והרש"ש לאומרה אחר חצות לילה שהיא עת רצון. בתפילה הוא מבטא את רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה וברוב חיבה. כמו כן נהגו רבים לומר תפילה זו בכותל המערבי.

נוסח מצבתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נטמן בירושלים בהר הזיתים.[32] על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ[33] איש אלוהים קדוש הוא,[34] השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא[35] כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'[36] לפ"ג[37]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, חיי הרש"ש, [38].
  • הרש"ש הקדוש מאת המקובל הרב אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, [39].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פלק כץ • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין • כ"ק אדמו"ר שליט"א
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ


מקובלים
מקובלים הראשונים הראב"ד השלישי • ר' יצחק סגי נהור • ר' עזרא ועזריאל בני שלמה • רמב"ן • רבי פרץ הכהן • ר' מנחם רקנאטי • ר' יעקב בן ששת • ר' יהודה בר יקר • ר' אשר בן דוד • ר' משה בן שמעון מבורגוס • ר' יוסף ג'יקטיליה • ר' יצחק דמן עכו • ר' משה די לאון • ר' שם טוב אבן גאון • ר' מאיר אבן גבאי • ר' שלמה מולכו
מקובלי צפת ר' שלמה אלקבץ • ר' משה קורדובירו • ר' יוסף קארו • האר"י • ר' אליהו די וידאש • ר' יוסף חגיז • ר' אלישע נאלדוא • ר' משה באסולה • ר' יונתן סאגיס • ר' אלישע גאליקו • ר' אלעזר אזכרי • הרדב"ז • ר' שמואל אוזידא
מקובלים בשיטת האריז"ל ר' חיים ויטאל • ר' יוסף אבן טבול • ר' ישראל סרוג (סרוק) • ר' אברהם אזולאי • ר' שמואל ויטאל • ר' יעקב צמח • ר' מאיר פאפירש • ר' עמנואל חי ריקי • ר' משה זכות • ר' אברהם רוויגו • ר' יוסף אירגס • ר' מנחם עזריה מפאנו • ר' יעקב קאפיל ליפשיץ • ר' משה חיים לוצאטו • ר' שלום מזרחי שרעבי • ר' שלום בוזגלו

הערות שוליים

  1. ↑ חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי
  2. ↑ מכונה גם "השר שלום", או "הרש"ש הקדוש"
  3. ↑ לפי נוסח מציבתו
  4. ↑ או ה'ת"פ.
  5. ↑ או תקמ"ב. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי".
  6. ↑ שהמפורסם שבהם הוא סידור הרש"ש
  7. ↑ (או בצנעא)
  8. ↑ שם אמו לא ידוע
  9. ↑ מובא בתולדותיו
  10. ↑ כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים
  11. ↑ קיים צילום של שטר התקשרות
  12. ↑ החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא".
  13. ↑ המכונה מהרי"ט אלגאזי
  14. ↑ מחבר ספר תורת חכם
  15. ↑ יש אומרים שהוא גיס הבעל שם טוב, רבי אברהם גרשון מקיטוב.
  16. ↑ "תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660.
  17. ↑ לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.
  18. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג.
  19. ↑ דבר זה תועד בסרטון וידיאו
  20. ↑ עיי' גם בתורת מנחם חלק ל, עמ' 326, ברשימת דברי הרבי עם האדמו"ר מתולדות אהרן: "האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א: מי הוא זה שיכול להגיע למדריגות כאלו השייכות לכוונות האריז"ל?! כ"ק אדמו"ר שליט"א: אם כן – עבור מי נדפס סידור השל"ה וסידור הרש"ש?! בוודאי לא בשביל אותם יחידי-סגולה שהי' להם ה"כתב"; הציווי להדפיס הי' בשביל "כולי עלמא"". ועיי' בהערת הרבי במילואים להוספה לליקוטי מנהגים [בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן, חלק או"ח (במהדורה הישנה), חלק ג-ד, עמ' [1452] 146]: "העירני הרה"ח וכו' הרמ"ז שי' הלוי גרינגלאס, אשר בסידור הר"ש שרעבי כוונות הנענועים הם ב'הודו' הראשון". בהוספה לליקוטי מנהגים (סה"מ תש"ד, עמ' 61, הערה 9) מציין הרבי: "וכן משמע בסידור הר"ש שרעבי".
  21. ↑ המשך תער"ב, ח"א עמ' שלה.
  22. ↑ הערות לסדור תורה אור ושערי תפילה – תרמ"ז-ט, נדפסו בסידור תורה אור, ובשו"ת תורת שלום או"ח סימן ד.
  23. ↑ למשל: סה"מ מלוקט ח"ד עמ' קצג, הערה 13. לקו"ש ח"ג עמ' 956, הערה 13. לקו"ש חט"ז עמ' 484, הערה 21.
  24. ↑ אג"ק ח"ג עמ' רנח. ח"ז עמ' עד. חכ"ב עמ' נט.
  25. ↑ יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל
  26. ↑ בראש העין בראשות ר' אבנר עפג'ין
  27. ↑ בראשות ר' יעקב משה הלל
  28. ↑ שייסד רבי מרדכי שרעבי ובראשות ר' בניהו יששכר שמואלי
  29. ↑ בראשות ר' דוד שלום בצרי
  30. ↑ בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי רבי מרדכי עטייה
  31. ↑ לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט
  32. ↑ בקרבת מקום לציון זכריה הנביא
  33. ↑ מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"
  34. ↑ על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט
  35. ↑ זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב
  36. ↑ על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"
  37. ↑ בלוח השנה דבר בעתו לרב מרדכי גנוט (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.
  38. ↑ ירושלים תשכ"ט
  39. ↑ ראש העין תשמ"ח
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שלום_מזרחי_שרעבי&oldid=622687"